1 יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאׇזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃
3 חַחִי. כְּמִין טַבַּעַת הוּא, וְתוֹחֲבִין אוֹתוֹ בִּשְׂפַת בְּהֵמָה שֶׁעֲסָקֶיהָ רָעִים לְמוֹשְׁכָהּ בּוֹ:
4 וּמִתְגִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״זְמַם״, וְהוּא שֶׁל בַּרְזֶל, וְתוֹחֲבִין אוֹתוֹ בִּנְחִירֵי הַנַּאקָה; וְהוּא שֶׁשָּׁנִינוּ ״וְנָאקָה בַּחֲטָם״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת משנה שבת ה א. צָרִיךְ עִיּוּן כִּי מֵהַפָּסוּק נִרְאֶה לְהֶדְיָא לְהֵיפֶךְ, כִּי חַח בַּחֲטָם וּמֶתֶג בַּשָּׂפָה:
