מקור ישעיהו ל״ו:י״א
1 וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַבְשָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחוֹמָֽה׃
פירוש רש"י על ישעיהו ל״ו:י״א
1 כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ. מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לָשׁוֹן. שׁוֹמְעִים – איטנדנ״ט בלע״ז:
2 וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית. שֶׁכָּל הָעָם מַכִּירִים בְּלָשׁוֹן יְהוּדִית, וְהֵם מִתְפַּחֲדִים מִדְּבָרֶיךָ. לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּה״ ישעיהו לו:ד, סָבְרוּ שֶׁלֹּא בָּא לְהַפְחִיד הָעָם. וְרַבְשָׁקֵה יִשְׂרָאֵל מוּמָר הָיָה, כִּסְבוּרִים הֵם אַף שֶׁמִּצְוַת רַבּוֹ עַל רַבְשָׁקֵה, אֲבָל לִבּוֹ נִמְשָׁךְ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִכָּמְרוּ נִחוּמָיו: