1 וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֙חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃
2 וְשָׁמֵן. לְשׁוֹן ׳דָּבָר שָׁמֵן׳, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן ׳שֶׁמֶן׳, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ לְמַטָּה, וְנָקוּד קָמַץ:
4 כַּר. כֶּבֶשׂ. לָשׁוֹן אַחֵר: מִישׁוֹר נִרְחָב, כְּמוֹ בראשית יב:י ״כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״, וּכְמוֹ ויקרא כג:יד ״כַּרְמֶל״ – כַּר שֶׁהוּא מָלֵא תְּבוּאָה:
