13 לָכֵ֗ן יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃
14 נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה. מְגוּלָּה לִכָּנֵס בָּהּ, בְּחוֹמוֹת מִשְׂגַּבְּכֶם. נִבְעֶה לְשׁוֹן ׳גִּלּוּי׳, כְּמוֹ בְּעוֹבַדְיָה עובדיה א:ו: ״נִבְעוּ מַצְפּוּנָיו״ – ״אִתְגַּלְיָין מַטְמְרוֹהִי״. וְדוּנָשׁ פָּתַר נִבְעֶה ׳בְּלִיטָה׳, שֶׁהַחוֹמָה נַעֲשֵׂית כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְקִלְקוּל טִיט רָעוּעַ:
