1 וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה הֲמוֹן֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכׇל־צֹבֶ֙יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃
1 וְהָיָה כַּחֲלוֹם. שֶׁדּוֹמֶה שֶׁרוֹאֶה וְלֹא רָאָה, כָּךְ יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם יִדְמוּ לִכְבּוֹשׁ וְלֹא תַעֲלֶה בְּיָדָם:
2 וְכָל צֹבֶיהָ. הַמַּצִּיבִים עָלֶיהָ מַצָּב וּמַשְׁחִית, שֶׁקּוֹרִין צנבי״ל בלע״ז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל שמואל א יד:טו: ״הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרָדוּ״:
