רש"י על ישעיהו כ״ז:י״ב

1 יַחְבֹּט ה׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יִתְרְמוֹן קְטִילִין״. וַאֲנִי אוֹמֵר: שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, ׳חִבּוּט׳ וּ׳לְקִיטָה׳, נוֹפְלִין זֶה עַל זֶה, כְּחוֹבֵט זֵיתָיו וְחוֹזֵר וּמְלַקְּטָן, וַאֲחֵרִים מְלַקְּטִין אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתְחִיל הָאֲסִיפָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל:

2 מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר. הֵם הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר:

3 עַד נַחַל מִצְרָיִם. הֵם הַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

4 הַנָּהָר. פְּרָת, הֵם בְּנֵי אַשּׁוּר הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּרָת:

5 עַד נַחַל מִצְרָיִם. הֵם יוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, יַחְבֹּט אוֹתָם כְּחוֹבֵט זֵיתִים:

6 וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ. מִן הַגָּלֻיּוֹת:

7 לְאַחַד אֶחָד. הַמּוֹצֵא אֶחָד מִכֶּם יְבִיאֵהוּ מִנְחָה: