רש"י על ישעיהו כ״ו:כ׳

« רש"י על ישעיהו כ״ו:י״ט רש"י על ישעיהו כ״ו:כ״א »

20 מדרש תנחומא פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, מְדַבֵּר בְּלֵאָה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהּ בָּנִים, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָזוֹ אַתְּ נוֹתֵן בָּנִים, שֶׁעַל יְדֵי זִמְרֵי בֶּן בְּנָהּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַכְשָׁו זוֹ הַצַּדֶּקֶת אֵינִי מְקַפְּחָהּ מִן הַבָּנִים. הֱוֵי אוֹמֵר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.

21 תלמוד ירושלמי תענית פתח ↗

כָּתוּב וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם קְרַעְתֶּם לִבְּכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם לֹא עַל בְּנֵיכֶם וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל יי אֱלֹהֵיכֶם. לָמָּה. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִיחָם עַל הָרָעָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִים. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָרְשָׁעִים. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלָּא יִגְבֶּה. הִתְחִיל לִגְבּוֹת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא וַותְרָן יִתְוַותְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רְחִיק רְגִיז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶיגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם דָּרִים הֵן עִימִּי בַמְּדִינָה. עַכְשָׁיו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן. אֶלָּא הַרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְנֵי הַמְּדִינָה. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחַרֵיהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְיסִין אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלה הֵן. הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָן וּמֵבִיאָן יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן. הָדָא הִיא דִכְתִיב בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וגו׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּתַח יי אֶת אֹוצָרֹו וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמֹו. עַד דּוּ פָתַח עַד דּוּ טָרַד רַחֲמוֹי קְרֵיבִין. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כִּי הִנֵּה יי יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידָּה לְמִידָּה. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידַּת הַדִּין וּבָא לְמִידַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.

20 לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ. תְּשׁוּבָה זוֹ הֵשִׁיבוּהוּ לַנָּבִיא: לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ – בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דָּבָר אַחֵר: הִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֶׂיךָ בְּחַדְרֵי לִבְּךָ. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא תנחומא ויצא ה:

21 וּסְגֹר דַּלְתָּךְ בַּעֲדֶךָ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲבִיד לָךְ עוֹבְדִין טָבִין דְּיָגִנּוּן עֲלָךְ״, וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ: סְגוֹר דַּלְתֵי פִּיךָ, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין:

22 חֲבִי. הִתְחַבְּאִי מְעַט עַד יַעֲבָר זָעַם, כִּי אֱמֶת אֶפְקֹד עַל שׂוֹנְאֶיךָ:

« רש"י על ישעיהו כ״ו:י״ט רש"י על ישעיהו כ״ו:כ״א »