2 כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם חַיִל, עוֹלִים עַל גַּגּוֹתֵיהֶם לִרְאוֹת הַחַיִל וּלְהִלָּחֵם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל כֹּהֲנִים, שֶׁעָלוּ עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית תענית כט א. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ גַּסֵּי הָרוּחַ, בְּאֵיכָה רַבָּתִי פתיחתא כד:
