רש"י על שמואל א ח׳

1 וַיִּטּוּ. הֵם עַצְמָם:

2 וַיַּטּוּ. דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְינוּ הַמִּשְׁפָּט. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שבת נו א: לֹא חָטְאוּ בְּנֵי שְׁמוּאֵל, אֶלָּא לֹא הָלְכוּ בְּדַרְכֵי אֲבִיהֶן, שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹפְטָן בְּעָרֵיהֶן, וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָׂכָר לְחַזָּנֵיהֶם וּלְסוֹפְרֵיהֶם:

1 וַיֵּרַע הַדָּבָר. לְפִי שֶׁאָמְרוּ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם:

1 הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם. הַתְרֵה בָּהֶם, שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכָּם עֲלֵיהֶם:

1 וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ. לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אֻמָּנִים וְנַפָּחִים וְנַגָּרִים:

1 לְרַקָּחוֹת. מְתַקְּנוֹת מִרְקָחִים וּבְשָׂמִים, לְתַמְרוּקֵי נָשָׁיו: