1 וּשְׁמוּאֵל מֵת. הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיָּמָת שְׁמוּאֵל״, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּא לְדַבֵּר בְּשָׁאוּל שֶׁהוּצְרַךְ לִדְרֹשׁ בְּבַעֲלַת אוֹב, פָּתַח וְאָמַר ״וּשְׁמוּאֵל מֵת״, שֶׁאִלּוּ הָיָה קַיָּם, מִמֶּנּוּ הָיָה שָׁאוּל דּוֹרֵשׁ, וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאוֹבוֹת, וְהֻצְרַךְ לְבַקֵּשׁ אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב:
2 וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ. תרגום: וּסְפָדוּ עֲלוֹהִי כָּל יִשְׂרָאֵל וּקְבָרוּהִי בְּרָמָתָא וּסְפָדוּ עֲלוֹהִי אֱנָשׁ בְּקַרְתֵּיהּ״; ׳וּבְעִירוֹ׳ מוּסָב עַל ׳וַיִּסְפְּדוּ לוֹ׳, סְפָדוּהוּ בָרָמָה כְּשֶׁקְּבָרוּהוּ, וּסְפָדוּהוּ אִישׁ בְּעִירוֹ״:
1 וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל. ״שִׁנָּה בְּגָדָיו, וְכֵן ״הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה״ מלכים א כב:ל; וְכֵן ״בְּרָב כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי״ איוב ל:יח, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאִשְׁתַּנִּי שָׁאוּל:
2 וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה. יוֹם הָיָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ צָרָתָם הָיָה דּוֹמֶה לָהֶם לַיְלָה, כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא פרשת אמור ב:
1 וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל. שֶׁרָאֲתָהוּ עוֹלֶה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלִים, שֶׁהַמַּעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ, עוֹלִים רַגְלֵיהֶם לְמַעְלָה, וְזֶה עוֹלֶה רֹאשׁוֹ לְמַעְלָה, בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל תנחומא שם:
1 אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ. מַלְאָכִים שְׁנַיִם, מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל, שֶׁנִּתְיָרֵא שְׁמוּאֵל שֶׁמָּא אֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ בַּדִּין, וְהֶעֱלָה מֹשֶׁה עִמּוֹ כדאיתא בחגיגה ד ב:
1 מַה תָּאֳרוֹ. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בָּאוֹב: הַמַּעֲלֶה אוֹתוֹ, רוֹאֵהוּ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, וְהַנִּשְׁאָל לוֹ, שׁוֹמְעוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ, וּלְפִיכָךְ שָׁאַל מַה תָּאֳרוֹ, וְאַחֵר, לֹא רוֹאֵהוּ וְלֹא שׁוֹמְעוֹ תנחומא שם:
2 וְהוּא עֹטֶה מְעִיל. שֶׁהָיָה רָגִיל לִלְבֹּשׁ מְעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ״ שמואל א ב:יט, וּבִמְעִילוֹ נִקְבַּר, וְכֵן עָלָה, וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא יַעַמְדוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶם תנחומא שם:
2 גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת. אֲבָל בָּאוּרִים וְתֻמִּים לֹא אָמַר לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁאַל בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁהָיָה בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ עַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים:
3 וָאֶקְרָאֶה לְךָ. לְשׁוֹן וָאֶזְעַק אַחֲרֶיךָ, כְּמוֹ ״נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ״ שמואל ב א:ו; וּכְמוֹ ״וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל״ שמואל ב כ:א, הֻצְרַכְתִּי לִהְיוֹת נִקְרָא אֵלֶיךָ, שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה:
3 עָרֶךָ. לְשׁוֹן שׂוֹנֵא וְכַמָּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, ״וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים״ ישעיהו יד:כא; ״וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ״ מיכה ה:יג; ״חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ״ דניאל ד:טז:
1 לְרֵעֲךָ לְדָוִד. וּבְחַיָּיו לֹא הִזְכִּיר לוֹ שְׁמוֹ, אֶלָּא ״וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמְּךָ״ שמואל א טו:כח, לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַהַרְגֵנּוּ, לְפִי שֶׁמְּשָׁחוֹ לַמַּלְכוּת תנחומא שם:
