רש"י על שמואל א ט׳:ה׳

« רש"י על שמואל א ח׳:י״ג רש"י על שמואל א ט׳:ו׳ »

5 הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ׃

פירוש רש"י על שמואל א ט׳:ה׳

5 בְּאֶרֶץ צוּף. ״בְּאַרְעָא דְּבָהּ נְבִיָא״:

6 צוּף. כְּמוֹ ׳צוֹפֶה׳:

7 פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת. שֶׁתִּגְדַּל דְּאָגָה שֶׁלָּנוּ עָלָיו, עַד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת הָאֲתוֹנוֹת:

8 וְדָאַג. איטוביטאר״ה בלע״ז:

« רש"י על שמואל א ח׳:י״ג רש"י על שמואל א ט׳:ו׳ »