1 נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי. הִסְגִּיר, וְכֵן עובדיה א:יב: ״אַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ״. וּמִמִּשְׁקַל הַחֲזָקִים הוּא, כְּמוֹ ״אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ״ איכה ב:ט. וְאִם בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר בְּמִשְׁקֹלֶת הָרָפִים, הָיָה נָקוּד נָכַר:
1 הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה וְגוֹ׳. לָמַדְנוּ מִכָּאן, שֶׁהַשּׁוֹאֵל שְׁנֵי דְבָרִים, אֵין מְשִׁיבִין לוֹ אֶלָּא אֶחָד, וְאֵין מְשִׁיבִין לוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן, וְכָאן דָּוִד שָׁאַל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁהָיָה לוֹ לִשְׁאוֹל תְּחִלָּה הֲיֵרֵד שָׁאוּל, הֲיַסְגִּירֻנִי בְיָדוֹ, וְהֵשִׁיבוּהוּ כַּסֵּדֶר:
2 עָרוֹם יַעְרִם הוּא. מִתְנַהֵג הוּא בְּעָרְמָה, הַיּוֹם כָּאן, וּלְמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּדַע מְקוֹמוֹ:
1 לִפְנֵי שָׁאוּל. שֶׁהָיָה שָׁאוּל עָתִיד לֵילֵךְ אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם הָלְכוּ לְפָנָיו לְחַפֵּשׂ אֶל נָכוֹן:
1 סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת. שֶׁהָיָה לִבּוֹ שֶׁל שָׁאוּל חָלוּק לִשְׁתֵּי דֵעוֹת, אִם לָשׁוּב לְהַצִּיל אֶת אַרְצוֹ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, אוֹ לִרְדֹּף וְלִתְפֹּשׂ אֶת דָּוִד, כֵּן תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן:
