רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ב

« רש"י על שמואל א ט״ו:כ״ט רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ג »

33 רש"י על דברים פתח ↗

אשר קרך בדרך. לְשׁוֹן מִקְרֶה; דָּבָר אַחֵר — לְשׁוֹן קֶרִי וְטֻמְאָה שֶׁהָיָה מְטַמְּאָן בְּמִשְׁכַּב זְכוּר; דָּ"אַ — לְשׁוֹן קֹר וְחֹם, צִנֶּנְךָ וְהִפְשִׁירְךָ מֵרְתִיחָתְךָ, שֶׁהָיוּ כָל הָאֻמּוֹת יְרֵאִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם וּבָא זֶה וְהִתְחִיל וְהֶרְאָה מָקוֹם לַאֲחֵרִים; מָשָׁל לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶן בְּלִיַּעַל אֶחָד קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ, אַעַ"פִּ שֶׁנִּכְוָה הֵקֵרָהּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֲחֵרִים תנחומא: ויזנב בך. מַכַּת זָנָב, חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה תנחומא: כל הנחשלים אחריך. חַסְרֵי כֹחַ מֵחֲמַת חֶטְאָם, שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן תנחומא: ואתה עיף ויגע. עָיֵף בַּצָּמָא, דִּכְתִיב "וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם" שמות י"ז וּכְתִיב אַחֲרָיו "וַיָּבֹא עֲמָלֵק": ויגע. בַּדֶּרֶךְ: ולא ירא. עֲמָלֵק אלהים מִלְּהָרַע לְךָ:

32 אֲגַג מַעֲדַנּוֹת. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֲגַג מְפַנְּקָא״:

33 אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת. בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי סָר וְקָרֵב עָלַי מְרִירַת הַמָּוֶת:

33 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

1017 רש"י בראשית כז, מה "למה אשכל - אהיה שכולה משניכם. לימד על הקובר את בניו קרוי 'שכול'". וכן כתב רש"י בראשית מב, לו "שכלתם - כל מי שבניו אבודים קרוי 'שכול'". ורש"י שמות כג, כו כתב "משכלה - מפלת נפלים או קוברת בניה קרויה 'משכלה'". ורש"י ש"א טו, לג כתב "כאשר שכלה נשים חרבך - להושיבם אלמנות מבעליהם". ורש"י ישעיה מז, ט כתב "כל קבורת בנים וגלות בני הארץ קרוי 'שכול'". ושוב כתב רש"י יחזקאל לו, יב "לשכלם - לגרש יושביך מקרבך הוא קרוי 'שכול'". הרי כמה סוגי העדר של בנים, בעלים, וגלות נקראים "שכול".

« רש"י על שמואל א ט״ו:כ״ט רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ג »