רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ג

« רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ב רש"י על שמואל א ט״ז:א׳ »

33 וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל׃ ס

פירוש רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ג

33 כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ. לְהוֹשִׁיבָם אַלְמָנוֹת מִבַּעֲלֵיהֶם, שֶׁהֱיִיתֶם חוֹתְכִים זַנְבֵי בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל:

34 וַיְשַׁסֵּף. חִתְּכוֹ לְאַרְבַּע, וְאֵין לַתֵּיבָה זוֹ דִּמְיוֹן. וְתַרְגּוּם וַיְשַׁסֵּף, ״וּפָשַׁח״. וּבַגְּמָרָא שֶׁלָּנוּ יֵשׁ הֲוָה מְפַשַּׁח וְיָהִיב לָן אֲלוּתָא, כְּלוֹמַר בּוֹקֵעַ:

« רש"י על שמואל א ט״ו:ל״ב רש"י על שמואל א ט״ז:א׳ »