רש"י על הוריות י״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על הוריות י״א ע״ב:ג׳ רש"י על הוריות י״א ע״ב:ה׳ »

1 הוריות פתח ↗

מַתְנִי׳ וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ? הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְּגָדִים, אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת.

2 הוריות פתח ↗

3 יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

פר כו'. עיין להרב מל"מ מ"ש בכונת דברי התוס' דיומא וסיים בפי' דברי התוס' דמגילה ע"פ מה שהגיה ושפתים ישק. ודע שגם בדבריו נפל ט"ס וכן צ"ל דאפילו כהן הדיוט יכול להקריבו וכ"ש מרובה בגדים וכו' יעו"ש והכי פירושו לדעת התוס' פר כהן משיח דכתיב ביה אם הכהן המשיח יחטא והוי דוקא ולא מרובה בגדים דאם חטא אינו מביא אפ"ה בקרבן שהביא הכהן משיח כהן הדיוט יכול להקריבו כמו שריבה בתורת כהנים בפירוש דאף דכתב בתו"כ מרובה בגדים, לאו דוקא, כמ"ש הרב בסמוך אלא פי' הוא כהן הדיוט וכ"ש מרובה בגדים. פר העלם דבר של ציבור דלא קפיד קרא אלא כל שחטאו מביאים קרבן לא יהא כהן הדיוט כשר להקריב והוצרכתי לבארו לפי שראיתי להרב שער יוסף דף ק' ע"ג שלא בא לכונתו ומכל האמור בדברי הרב מל"מ הוא ברור דאף דבפר כהן משיח הוא דמרבה בתו"כ בהקרבתו גם לכהן הדיוט ה"ה בפר העלם דבר של ציבור דכל הכתוב בפר כהן משיח כתוב בפר העלם דבר של ציבור. ובזה יובנו כונת התוס' בקידושין דף ל"ו ע"ב ד"ה אי, דכתבו וז"ל ונראה להר"ם דאע"ג דפר העלם דבר מרבינן התם בתו"כ סדר ויקרא דעבודתה כשרה אפי' בכהן הדיוט וכו', והכי פירושו דבין פר כהן משיח בין פר העלם דבר של ציבור דשניהם נקראו פר העלם דבר מרבינן התם דעבודתה כשרה משום דס"ל דשניהם אחד. ועיין להרב חידושי הלכות מהרש"א שחשב שהוא ש"ס דמגילה ואינו ענין זה לזה יעו"ש, וזה נראה כוונת רש"י בהוריות דף י"א ע"ב בפירוש דמתני' דמגילה כתב וז"ל שמרובה בגדים אינו מביא פר העלם דבר לא משלו ולא משל ציבור אבל מביא כשבה או שעירה כיחיד עכ"ל, ופי' דבריו הוא פר כהן משיח דוקא כי היכי דלא לפלוג אמה שכתב איהו גופיה במגילה יעו"ש וכן ראיתי להרב באר שבע, ואף דלשון ולא משל ציבור אינו מדוקדק דמהיכא תיתי דהמרובה בגדים חטא ויביא משל ציבור אלא כדי נסבא דאלת"ה ותאמר דהוי פר העלם ציבור איך כתב לא משלו, וא"ת מאי חזית דלא משל ציבור הוא כדי נסבא ולא לא משלו, חדא דלא משלו הוא ראשון ובראשון לא שייך לומר כדי, ועוד שהוא היפך מ"ש במגילה, ועוד שסיים אבל מביא כשבה או שעירה כיחיד, ועוד דלא מצינו מי שיפרש כן דאפי' ריב"א דחולק אר"י ביומא מפרש למתני' בשניהם יעו"ש ואם נאמר דרש"י הכא הוא כדעת ריב"א ופר העלם דבר כולל לשניהם בין פר כהן משיח בין פר העלם ציבור ומשום פר כהן משיח נקט לא משלו ומשום פר העלם ציבור נקט ולא משל ציבור, גם זה לא ניתן ליאמר דהיאך מערבם כיון דבחד הוי הבאה וחד הקרבה ואף דהמתני' סתמא מ"מ אין דרך רש"י בכך, ועוד דהתחיל בלשון הבאה דכתב אינו מביא, ועוד דסיים אבל מביא כשבה או שעירה באופן דהאמת כדכתיבנא. ומזה בין תבין דמ"ש בדף י"ב ע"ב רש"י גופיה פר העלם דבר של ציבור תבת של ציבור הוא ט"ס דראו המדפיסים פר העלם דבר סיימו של ציבור אלא לא גרסינן ליה ופירוש פר העלם לחוד שהוא פר כהן משיח ולא פליג אמה שכתב במגילה, והרב באר שבע נתקשה בזה ולי נראה כדכתיבנא. וראיתי להרב אור יקרות בחי' מגילה שהקשה דברי רש"י אהדדי ממ"ש במגילה דחילק מפר העלם דבר של ציבור לפר כהן משיח ואילו בקידושין דף ל"ו השוום יעו"ש שהניח צ"ע ודבריו תמוהים דבקידושין קאי לענין הקרבה דבזה שניהם שוים דלכתחילה בכהן משיח כמ"ש בתורת כהנים וכדכתיבנא ובמגילה קאי בהבאת דפר כהן משיח אינו מביא כי אם כהן משיח ולא מרובה בגדים ונמצא דעת רש"י כדעת ר"י אמנם דעת ריב"א לכאורה הוא פלא דמה יענה להך תו"כ. וראיתי במכתב לחכם בני יצחק יצ"ו שהביא מש"ס דפ' החליל דף נ"ו דקאמר על מתני' דמשמר שזמנו קבוע הוא מקריב את הכל לאתויי פר העלם דבר דמוכח דאף לכתחילה יכול להקריב כהן הדיוט דאי לכתחילה צריך כהן משיח היכי קאמר משמר שזמנו קבוע הוא מקריב והא צריך כהן משיח ולדיעבד א"א לומר דכאן הוא אומר משמר שזמנו קבוע מקריב אלא ודאי דאף כהן הדיוט מקריב אף לכתחילה משא"כ פר כהן משיח דלכתחילה מיהא בעי כהן משיח וזה דלא כש"ס דקידושין דף ל"ו שהבאנו דמוכח דשניהם שוין דלהקרבת שניהם צריך לכתחילה כהן משיח והן סוגיות חלוקות אלו דבריו. ולענ"ד סוגיא הלזו דש"ס דסוכה דס"ל דבפר כהן משיח לכתחילה בעי כהן משיח ובפר העלם דבר לכתחילה אף כהן הדיוט תמוה היא בעיני דקראי שוין נינהו בפר כהן משיח ופר העלם ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא הכהן המשיח מדם הפר, ועוד אי לכתחילה בפר העלם דבר אפילו כהן הדיוט מהני אמאי כתב רחמנא והביא הכהן המשיח מדם הפר. לכן נראה לענ"ד דלעולם דסברה המשנה שם דשניהם שוין פר כהן משיח ופר העלם ולכתחילה צריך שיקריבם הכהן משיח ואפילו כהן הדיוט אם הקריב כשר ובההיא דאנשי משמר חשיב כדיעבד דכיון דהוי קרבן ציבור הדין הוא דכל בני משמר שוין משא"כ פר כהן משיח דהוי קרבן יחיד שהדין הוא דבעליו מקריבין אותו ואפילו יש לו רשות ליתנו לכל כהן שירצה כמ"ש רבינו פ"ד דכלי המקדש ה"ז ומה תאמר היכי משכחת לכתחילה שיקריב פר העלם דבר של ציבור דלעולם איכא משמרות לא קשה דמשה רבינו ע"ה הוא דחילק המשמרות יעו"ש בתעניות דף כ"ז וקרא דמזהיר לכתחילה בכמה מקומות לקודם שיסדר משה רבינו סדר המשמרות וזה הוא אמת ויציב, וזה הוא דעת רבינו שכתב בפ"ד דכלי המקדש הי"ד אין בין כהן משיח וכו' למרובה בגדים אלא פר שמביא הכהן המשיח וכו' אבל לשאר הדברים שוים הם עכ"ל, הרי בפירוש דלהקרבה שיהיה ככהן משיח לכתחילה שוין נינהו וכסברת ר"י שהביאו התוס' וכן היא סברת רש"י וכדכתיבנא וכ"כ הרב משנה למלך שם ומן התימה גדולה מהרב מל"מ דמאחר שכבר כתב בהל' כלי המקדש איך כתב הכא וז"ל ואני מסתפק לפי מ"ש דגם בפר העלם דבר של ציבור בעינן לכתחילה כהן משיח אבל בדיעבד אף כהן הדיוט כשר, היכא דליכא כהן משיח כי אם מרובה בגדים אי צריך לכתחילה המרובה בגדים או דילמא כיון דליכא כהן משיח אין הפרש בין מרובה בגדים לכהן הדיוט ע"כ, והא כיון דכתב בכלי המקדש דחוץ דבהבאת פר כהן משיח דשאני כהן משיח ממרובה בגדים בשאר דברים שוין נינהו א"כ כשם דבפר העלם לכתחילה צריך להקריבו הכהן משיח כן המרובה בגדים לכתחילה צריך להקריבו המרובה בגדים דאל"ה לאו שוין נינהו אלא המרובה בגדים גרוע דאין צריך להקדימו אף לכתחילה משא"כ כהן משיח דצריך להקדימו לכתחילה וא"כ מה מקום לספק.

1 מתני' איזה הוא המשיח - שמביא פר בהוראה זה המשוח בשמן המשחה:

2 ולא מרובה בבגדים - שבבית שני שלא היה להם שמן המשחה:

3 אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות - שמרובה בגדים אינו מביא פר העלם דבר לא משלו ולא משל צבור אבל מביא כשבה או שעירה דיחיד:

« רש"י על הוריות י״א ע״ב:ג׳ רש"י על הוריות י״א ע״ב:ה׳ »