1במשנה לוג שמן של מצורע רש"א אח"ע משום פיגול. התו"ח כתב דלחכמים דלעיל דס"ל דאין פיגול בנסכים כלל מ"מ בלוג שמן של מצורע מודו דנתפגל במחשב בשעת מתן שבע ובמתן בהונות מש"כ במתן בהונות לא נראה כלל כדמוכח לקמן מד סע"א בגמרא ובפרש"י. אבל בשעת מתן שבע לכאורה יש מקום לומר כן וכרב יוסף שם אליבא דרבי. ויש להוסיף עוד דר"ש דס"ל דאין בו פיגול כלל אזיל לשיטתו לקמן דכל שאינו על מזבח החיצון אח"ע משום פיגול. וביותר לפמש"כ התוס' במנחות עד ב ד"ה איכא מתנות שהיו על הפרוכת. רק דלפ"ז יקשה על הרמב"ם שפסק כר"ש. אולם אישתמיטתי' דהא דרב יוסף איפרך שם ואסקינן דלכ"ע אין מתנותיו מפגלין:2רש"י ד"ה לוג שמן. שיריו נאכלין. עתוי"ט. ול"נ פשוט דכוונתו משום דאין פיגול נוהג אלא בדבר שיל"מ בין לאדם ובין למזבח. ומה"ט פסק הרמב"ם דפרים ושעירים הנשרפים אין פיגול בבשרם כאשר הבאתי לעיל לה ע"ש. ולכן אנכי תמה על הא דאיתא לקמן מד ב בברייתא לוג שמן כו' ח"ע משום פיגול מפני שדם האשם מתירו לבהונות והכי הל"ל שדם מתירו לשיריו לאכילת כהנים:3גמרא בסה"ע ואי ל"נ כו' דיו לבמה"ד כו'. הנה רש"י ל"ג לה משום דהא קלות נמי במיתה. ולע"ד י"ל דהש"ס פריך לפום מאי דתני בברייתא הייתי אומר על הקלות בלאו. א"כ היאך קס"ד למימר דעל החמורות במיתה הלא יש לנו למימר דיו:4רש"י ד"ה אבר דמחבר. איכא למימר כיון כו'. כצ"ל:5רש"י ד"ה בבשר שלמים. ואין מפריח טומאתו. כצ"ל:6תד"ה נאמר. היינו דלהוי שלמים ל"ר. ולע"ד נ"פ משום דכתיב זבח השלמים ושייך שפיר ל"י על הזבח:
