רמב"ן על שמות ב׳:ט״ז

« רמב"ן על שמות ב׳:י״ד רמב"ן על שמות ב׳:כ״ג »

1 מגילה פתח ↗

״כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס״, אֵימָתַי — בִּזְמַן הָמָן. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם״, ״בָּאֵשׁ״ — בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. ״וּבַמַּיִם״ — בִּימֵי פַרְעֹה, ״וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה״ — בִּימֵי הָמָן. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח לֵהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ״, אֵימָתַי ״רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ״ — בִּימֵי מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. רֵישׁ לָקִישׁ פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״אֲרִי נוֹהֵם וְדוֹב שׁוֹקֵק מוֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל״, ״אֲרִי נוֹהֵם״ — זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״עָלָה אַרְיֵה מִסּוּבְּכוֹ״. ״דּוֹב שׁוֹקֵק״ — זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָינָה דָּמְיָה לְדוֹב״, וְתָנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פַּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין בָּשָׂר כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. ״מוֹשֵׁל רָשָׁע״ — זֶה הָמָן. ״עַל עַם דָּל״ — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דַּלִּים מִן הַמִּצְוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח לֵהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלוֹף הַבָּיִת״, בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, נַעֲשָׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָךְ. וְאֵין ״מָךְ״ אֶלָּא עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, וְאֵין ״מְקָרֶה״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם״. ״אָדָם״ — וְלֹא מֶלֶךְ. רָבָא פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהָא פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשׁוֹל רָשָׁע יֵאָנַח עָם״, ״בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם״ — זֶה מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, דִּכְתִיב: ״וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה״. ״וּבִמְשׁוֹל רָשָׁע יֵאָנַח עָם״ — זֶה הָמָן, דִּכְתִיב: ״וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה״. רַב מַתְנָה אָמַר מֵהָכָא: ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו״. רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים וְגוֹ׳״. ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, אָמַר רַב: וַיי וְהֵי, הָדָא דִּכְתִיב: ״וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְגוֹ׳״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם״. ״לֹא מְאַסְתִּים״ — בִּימֵי יְווֹנִים. ״וְלֹא גְעַלְתִּים״ — בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר. ״לְכַלּוֹתָם״ — בִּימֵי הָמָן. ״לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם״ — בִּימֵי פָרְסִיִּים. ״כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״ — בִּימֵי גוֹג וּמָגוֹג. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״לֹא מְאַסְתִּים״ — בִּימֵי כַּשְׂדִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ״וְלֹא גְעַלְתִּים״ — בִּימֵי יְווֹנִים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, וּמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל. ״לְכַלּוֹתָם״ — בִּימֵי הָמָן, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם מׇרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. ״לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם״ — בִּימֵי רוֹמִיִּים, שֶׁהֶעֱמַדְתִּי לָהֶם שֶׁל בֵּית רַבִּי וְחַכְמֵי דוֹרוֹת. ״כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״ — לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלָה לִשְׁלוֹט בָּהֶם. רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵהָכָא: ״וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״. רַבִּי חִיָּיא אָמַר מֵהָכָא: ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם״. ״אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״, אָמַר רַב: אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, וּבֶן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ. אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ, אָחִיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא ״רֹאשׁ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַנְתְּ הוּא רֵישָׁא דִּי דַהֲבָא״. בֶּן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ, הוּא הָרַג — הוּא בִּיקֵּשׁ לַהֲרוֹג, הוּא הֶחְרִיב — הוּא בִּיקֵּשׁ לְהַחְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יוֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהוּשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֹּל שֶׁזּוֹכְרוֹ אֹמֵר ״אָח לְרֹאשׁוֹ״. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: שֶׁהַכֹּל נַעֲשׂוּ רָשִׁין בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס״. ״הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא עֵשָׂו״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם״ — הֵן בְּרִשְׁעָן מִתְּחִילָּתָן וְעַד סוֹפָן. ״הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז״ — הוּא בְּרִשְׁעוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״ — הוּא בְּצִדְקוֹ מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. ״הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ — הֵן בְּצִדְקָן מִתְּחִילָּתָן וְעַד סוֹפָן. ״וְדָוִד הוּא הַקָּטָן״ — הוּא בְּקַטְנוּתוֹ מִתְּחִילָּתוֹ עַד סוֹפוֹ, כְּשֵׁם שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה, כָּךְ בְּמַלְכוּתוֹ הִקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה. ״הַמּוֹלֵךְ״, אָמַר רַב: שֶׁמָּלַךְ מֵעַצְמוֹ. אָמְרִי לַהּ לְשֶׁבַח וְאָמְרִי לַהּ לִגְנַאי. אָמְרִי לַהּ לְשֶׁבַח — דְּלָא הֲוָה אִינִישׁ דַּחֲשִׁיב לְמַלְכָּא כְּווֹתֵיהּ, וְאָמְרִי לַהּ לִגְנַאי — דְּלָא הֲוָה חֲזֵי לְמַלְכוּתָא, וּמָמוֹנָא יַתִּירָא הוּא דִּיהַב וְקָם. ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר: הוֹדּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם וְכוּשׁ בְּסוֹף הָעוֹלָם, וְחַד אָמַר: הוֹדּוּ וְכוּשׁ גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְימִי; כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל הוֹדּוּ וְכוּשׁ, כָּךְ מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״כִּי הוּא רוֹדֶה בְּכׇל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה״, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר: תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם, וְחַד אָמַר: תִּפְסַח וְעַזָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְימִי; כְּשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסַח וְעַל עַזָּה, כָּךְ מָלַךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. ״שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה״, אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּתְּחִילָּה מָלַךְ עַל שֶׁבַע, וּלְבַסּוֹף מָלַךְ עַל עֶשְׂרִים, וּלְבַסּוֹף מָלַךְ עַל מֵאָה. אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? שָׁאנֵי הָכָא, דִּקְרָא יַתִּירָא הוּא: מִכְּדֵי כְּתִיב ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״, ״שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה מָלְכוּ בַּכִּיפָּה, וְאֵלּוּ הֵן: אַחְאָב וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּנְבוּכַדְנֶצַּר. אַחְאָב, דִּכְתִיב: ״חַי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדוֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְגוֹ׳״. וְאִי לָא דַּהֲוָה מָלֵיךְ עֲלַיְיהוּ, הֵיכִי מָצֵי מַשְׁבַּע לְהוּ? נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעוֹל מֶלֶךְ בָּבֶל״. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָא דַּאֲמַרַן.

1 וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת לֹא יַזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁמוֹ, כִּי אֵינֶנּוּ יָדוּעַ רַק מִן הַכִּנּוּי שֶׁהוּא נִכְבָּד בִּכְהֻנָּתוֹ. וְהוּא יִתְרוֹ, כִּי אַחֲרֵי הִתְחַתֵּן בְּמֹשֶׁה כָּתוּב "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ" שמות ד':י"ח, וְשָׁם כָּתוּב "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם", כְּמוֹ אֵלִיָּה מלכים ב א':ג' וְאֵלִיָּהוּ שם א יז א, יִרְמְיָה ירמיה כז א וְיִרְמְיָהוּ שם א א. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר נִקְרָא חֹבָב, דִּכְתִיב "מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה" שופטים ד יא, כִּי דֶּרֶךְ כָּל הַמִּתְיַהֲדִים לִקְרֹא לָהֶם שֵׁם אַחֵר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהוּא בֶּן רְעוּאֵל, דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי" במדבר י כט. וּמַה שֶׁאָמַר בְּכָאן שמות ב':י"ח "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן", הוּא אֲבִי אֲבִיהֶן, כְּמוֹ "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" בראשית לב י, "נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי" דניאל ה ב, וְכֵן "הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר" בראשית כט ה, וְכֵן "וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל" שמואל ב י"ט:כ"ה, וְרַבִּים כֵּן. וְהָיָה זֶה, כִּי הַכֹּהֵן לֹא יִמָּצֵא בַּבַּיִת, כִּי הָיָה נִטְרָד בְּכִהוּנוֹ בְּבֵית אֱלֹהָיו, וַתָּבֹאנָה אֶל הַזָּקֵן. וְיִתָּכֵן כִּי "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ" להלן פסוק כ"א הוּא הַכֹּהֵן הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, כִּי הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ צִפּוֹרָה בִּתּוֹ:

2 וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה כִּי הָיוּ הָרוֹעִים בְּכָל הַיָּמִים בָּאִים וּמְמַלְאִים הָרְהָטִים וּמַשְׁקִים צֹאנָם בַּתְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה מַשְׁקוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאֵרַע כִּי הַיּוֹם הַזֶּה קָדְמוּ הַנָּשִׁים וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, כִּי הָיוּ חוֹשְׁבוֹת לְהַשְׁקוֹת צֹאנָם בַּתְּחִלָּה טֶרֶם בֹּא הָרוֹעִים, וְהִנֵּה בָּאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם מִן הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת הֵם תְּחִלָּה כְּמִנְהָגָם בְּכָל הַיָּמִים, וּמֹשֶׁה חָרָה לוֹ עַל הֶחָמָס וְהִצִּילָן כִּי כֵּיוָן שֶׁהֵן מִלְּאוּ הָרְהָטִים הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁלָּהֶן, וְגַם דָּלֹה דָלָה לָהֶם כִּי לֹא הִסְפִּיקוּ הָרְהָטִים לְכָל צֹאנָן, וְזֶה טַעַם מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם וְאָמְרוּ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, שֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּבֹאֵנוּ לָרְהָטִים בַּתְּחִלָּה:

« רמב"ן על שמות ב׳:י״ד רמב"ן על שמות ב׳:כ״ג »