רמב"ן על שמות כ״ב

« רמב"ן על שמות כ״א:ל״ו רמב"ן על שמות כ״ג:י״א »

2 רש"י על שמות פתח ↗

שלם ישלם. הַגַּנָּב מָמוֹן שֶׁגָּנַב וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה; וְאֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם אִם עֵינָא דְּסַהֲדַיָּא נְפָלַת עֲלוֹהִי, לָקַח לוֹ שִׁטָּה אַחֶרֶת, לוֹמַר, שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת נֶגְדּוֹ הִתְרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֵהוּ, דמים לו – חַיָּב עָלָיו אִם הֲרָגוֹ, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁיֵּשׁ רוֹאִים לוֹ, אֵין הַגַּנָּב הַזֶּה בָא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וְלֹא יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַמָּמוֹן:

6 בבא מציעא פתח ↗

אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִים, אוֹ שְׂכָרָן, וָמֵתָה – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּקָתָנֵי ״עִמָּהּ״ – עִמָּהּ מַמָּשׁ. עִמָּהּ מַמָּשׁ, מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ פָּרָה בִּמְשִׁיכָה, וּבְעָלִים בַּאֲמִירָה? אִיבָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן דְּקַיְימָא פָּרָה בַּחֲצֵרוֹ דְּשׁוֹאֵל, דְּלָא מְחַסְּרָא מְשִׁיכָה. אִיבָּעֵית אֵימָא: דַּאֲמַר לֵיהּ ״אַתְּ גּוּפָךְ לֹא תִּשָּׁאֵל עַד שְׁעַת מְשִׁיכַת פָּרָתְךָ״. תְּנַן הָתָם, אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים הֵם: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר – נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה – בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שְׁלִישִׁית – בְּשׁוֹאֵל. בִּשְׁלָמָא שְׁלִישִׁית בְּשׁוֹאֵל – מְפוֹרָשׁ: ״וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״. אֶלָּא רִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – אֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא שְׁנִיָּה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁכֵּן חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה. אַדְּרַבָּה: רִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב! אֲפִילּוּ הָכִי, קַרְנָא בְּלָא שְׁבוּעָה עֲדִיפָא מִכְּפֵילָא בִּשְׁבוּעָה. תִּדַּע, דְּהָא שׁוֹאֵל כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. וְהַשּׁוֹאֵל כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ? וְהָא בָּעֲיָא מְזוֹנֵי! דְּקַיְימָא בַּאֲגַם. וְהָא בָּעֲיָא נְטִירָה! בְּנָטַר מָתָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא תֵּימָא ״כׇּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ״, אֶלָּא אֵימָא ״רוֹב הֲנָאָה שֶׁלּוֹ״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּשְׁאֵילַת כֵּלִים. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה. בִּשְׁלָמָא גְּנֵיבָה, דִּכְתִיב: ״אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו״, אֶלָּא אֲבֵידָה מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״אִם גָּנֵב יִגָּנֵב״ – אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵיבָה, אֲבֵידָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם גָּנוֹב יִגָּנֵב״, מִכׇּל מָקוֹם. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה גְּנֵיבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאוֹנֶס – מְשַׁלֵּם, אֲבֵידָה שֶׁקְּרוֹבָה לִפְשִׁיעָה – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! וְאִידַּךְ, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. בִּשְׁלָמָא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, דִּכְתִיב: ״וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת״. אֶלָּא שְׁבוּיָה בְּשׁוֹאֵל מְנָא לַן? וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה, מָה לִשְׁבוּרָה וּמֵתָה – שֶׁכֵּן אוּנְסָא דְּסָלֵיק אַדַּעְתָּא הוּא. תֹּאמַר בִּשְׁבוּיָה – שֶׁכֵּן אוּנְסָא דְּלָא סָלֵיק אַדַּעְתָּא הוּא! אֶלָּא: נֶאֶמְרָה שְׁבוּרָה וּמֵתָה בְּשׁוֹאֵל, וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּרָה וּמֵתָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. מָה לְהַלָּן שְׁבוּיָה עִמּוֹ, אַף כָּאן שְׁבוּיָה עִמּוֹ. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁכֵּן לִפְטוּר, תֹּאמַר בַּשּׁוֹאֵל שֶׁכֵּן לְחִיּוּב! אֶלָּא כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״אוֹ״ לְרַבּוֹת שְׁבוּיָה. הַאי ״אוֹ״ מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְחַלֵּק. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עֵד דְּמִיתַּבְרָא וּמֵתָה לָא מְחַיֵּיב, קָא מַשְׁמַע לַן. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן. אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ. אָבִיו בְּלֹא אִמּוֹ, אִמּוֹ בְּלֹא אָבִיו, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל״. אָבִיו קִלֵּל, אִמּוֹ קִלֵּל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמַע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וּמַשְׁמַע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ –

7 בבא מציעא פתח ↗

צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים. אִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי אִירְיָא לֹא יִחֲדוּ? אֲפִילּוּ יִחֲדוּ נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא יִחֲדוּ דִּמְקוֹמָהּ הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ לֹא יִחֲדוּ דְּלָאו מְקוֹמָהּ הוּא – לָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. אֵימָא סֵיפָא: יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִלְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה, בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ, בֵּין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ, לְצׇרְכּוֹ – חַיָּיב, לְצׇרְכָּהּ – פָּטוּר. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. אִי רַבִּי עֲקִיבָא – מַאי אִירְיָא יִחֲדוּ? אֲפִילּוּ לֹא יִחֲדוּ נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא לֹא יִחֲדוּ דְּלָאו מְקוֹמָהּ הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ יִחֲדוּ נָמֵי, דִּמְקוֹמָהּ הוּא – בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא? אִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי חָבִית אַלִּיבָּא דְּחַד תַּנָּא, מוֹבֵלְנָא מָאנֵיהּ בָּתְרֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא. תַּרְגְּמַהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת לְגוֹזְלָהּ. תַּרְגְּמַהּ רַבִּי נָתָן בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בִּשְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן. מַאן דְּאָמַר לְגוֹזְלָהּ – קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, וּמַאן דְּאָמַר לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד – קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִידֵּי ״נְטָלָהּ״ קָתָנֵי? ״טִלְטְלָהּ״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁטִּלְטְלָהּ לְהָבִיא עָלֶיהָ גּוֹזָלוֹת, וְקָא סָבַר: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – גַּזְלָן הָוֵי. וְכוּלָּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, וְסֵיפָא: שֶׁהִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן: ״הִנִּיחָהּ״ בִּמְקוֹמָהּ מַשְׁמַע. אִיתְּמַר רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר: שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, וְחַד אָמַר: שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב הוּא דְּאָמַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן, דְּתַנְיָא: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה עֶדְרוֹ, וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, וּבָא זְאֵב וְטָרַף וּבָא אֲרִי וְדָרַס – פָּטוּר. הִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ – חַיָּיב. וְהָוֵינַן בָּהּ: מִשּׁוּם דְּהִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ חַיָּיב? הָא שַׁקְלִינְהוּ! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: בְּעוֹדָן עָלֶיהָ. וְכִי עוֹדָן עָלֶיהָ מַאי הָוֵי? הָא לָא מַשְׁכַהּ! וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו. וְהָא לָא חַסְּרַהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן? אֵימָא שֶׁהִכְחִישָׁהּ בְּמַקֵּל. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל״. שְׁמַע מִינַּהּ. וּמִדְּרַב סָבַר שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, לֵוִי סָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן. מַאי טַעְמָא דְּלֵוִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי: מְשׁוּנָּה שְׁלִיחוּת יָד הָאֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מִשְּׁלִיחוּת יָד הָאֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם.

8 רש"י על שמות פתח ↗

אשר יאמר כי הוא זה. לְפִי פְשׁוּטוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר הָעֵד כִּי הוּא זֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ עָלָיו, הֲרֵי הוּא אֶצְלְךָ, עַד הַדַּיָּנִין יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, וְיַחְקְרוּ אֶת הָעֵדִים, אִם כְּשֵׁרִים הֵם וְיַרְשִׁיעוּהוּ לְשׁוֹמֵר זֶה, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, וְאִם יַרְשִׁיעוּ אֶת הָעֵדִים, שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין, יְשַׁלְּמוּ הֵם שְׁנַיִם לַשּׁוֹמֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ דָּרְשׁוּ כִּי הוּא זֶה לְלַמֵּד, שֶׁאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ שְׁבוּעָה אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדָה בְּמִקְצָת, לוֹמַר כָּךְ וְכָךְ אֲנִי חַיָּב לְךָ, וְהַמּוֹתָר נִגְנַב מִמֶּנִּי שם ק"ז:

8 גור אריה על שמות פתח ↗

דרשו מכאן שאין מחייבין אותו אלא אם כן הודה במקצת. בפרק הגוזל ב"ק סוף קו ע"ב. הקשה עליו הרמב"ן שהם דברי יחידים, שאינו אלא אליבא דרבי חמא בר אבא משמיה דרבי יוחנן ורמי בר חמא, דסבירא להו דאין חייבין השומרין להשבע על הגניבה אלא אם כן הודה במקצת וכופר במקצת שם ריש קז ע"ב, אבל רבי חייא בר יוסף, דהלכתא כוותיה, לא סבירא ליה כך, אלא אפילו טוען טענת גנב בכל הפקדון חייב להשבע עליו. והרא"ם תירץ דרש"י פירש לפי פשוטו, אף על גב דלא הוי כהלכה. ולי תימה על דברי רש"י, דפירש דבריו דלא כמאן. דאם פירש דבריו לפי דברי רמי בר חמא, הא צריך לרמי בר חמא כפירה במקצת והודאה במקצת, ולא משכחת לה רק בג' פרות; חדא דמודה בה, וחדא לא היו דברים מעולם, וחדא נגנב, וכך פירש רש"י בהדיא בהשואל ב"מ צח., ומוכח כן כל הגמרא, ואם כן מאי זה דאמר דבעי 'הודאה במקצת והמותר נגנב', הוי ליה לומר עד שיודה במקצת, ויטען נגנב במקצת, והמותר לא היו דברים מעולם:ולפיכך נראה כי רש"י הלך בשיטת התוספות בשם ר"ת ב"ק קז. ד"ה עירוב, דאף למאן דאמר עירוב פרשיות כתיב כאן, צריך הודאה עם נאנסו, וכמו שמבואר בתוספות. והא דאמרינן שם "כי הוא זה" 'במלוה כתיב', רוצה לומר אמלוה נמי כתיב, דבעי גבי מלוה הודאה וכפירה, והכי נמי בעי הודאה בהדי נאנסו, כך פירש ר"ת, והאריכו בתוספות בפרק הגוזל שם. אם כן למה נאמר דלא הוי כהלכה, דודאי כהלכה כפי פירוש ר"ת, ופירוש זה הוא פירוש ר"ת בעצמו. אלא דרש"י פירש בהדיא בגמרא שם דלמאן דאמר עירוב פרשיות כתיב כאן לא בעי הודאה כלל. ואין זה חידוש, דהא פעמים הרבה חוזר מפירושו בחדא מסכתא, ומכל שכן דכאן הוקשה לו לפרש הכתוב לפי פשוטו למאן דאמר עירוב פרשיות כתיב כאן, והרי קרא קמן איך נפרש אותו על מלוה, לפיכך חזר מפירושו דגמרא, וסבירא ליה כשיטת ר"ת, דאף למאן דאמר עירוב פרשיות, בעי הודאה במקצת:אמנם העיקר הוא פירוש הרמב"ן, והוא הנכון, כי למאן דאמר 'עירוב פרשיות כתיב כאן' וכי כתיב "כי הוא זה" אמלוה כתיב – סובר דגבי פקדון שהוא דומיא דמלוה, שיש כאן טענה וכפירה, צריך הודאה במקצת, ואם כופר הכל, פטור. אבל שבועת שומרין, דהוא טענת נגנבה, לא בעי הודאה כלל, אלא בנגנבה או נאנסה חייב להשבע. ומפני שאין הכתוב מדבר רק בשבועת שומרין, אמרו כי עירוב פרשיות כתיב כאן, וכי כתיב – אמלוה כתיב. והוא הדין דהוי מצי למימר אפקדון כתיב, והיינו היכי שכופר בפקדון, דבעי הודאה במקצת, אלא מפני כי במלוה לא שייך רק כפירה, אבל בפקדון שייך שבועת נאנסה וגניבה, נקט מילתא במלוה. ועוד, דמלוה כתיב בתורה פסוק כד, ואילו פיקדון לא כתיב בתורה אלא לענין שבועת שומרין בלבד, שהוא טענת גניבה או נאנסה, וזה נכון:

12 רש"י על שמות פתח ↗

יביאהו עד. יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְאֹנֶס וּפָטוּר:

15 רש"י על שמות פתח ↗

מהר ימהרנה. יִפְסֹק לָהּ מֹהַר כְּמִשְׁפַּט אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ – שֶׁכּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה וְיִשָּׂאֶנָּה מכילתא:

15 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

321 כפי שביאר הרמב"ן שמות כב, טו: "ענין הפתוי הטיית רצון בשקר", ושם מאריך בזה. והרד"ק בספר השרשים, שורש פתה כתב: "ענינו הטיית הלב לזולתו שלא על דרך האמת והשכל".

19 רש"י על שמות פתח ↗

לאלהים. לַעֲ"זָ; אִלּוּ הָיָה נָקוּד לֵאלֹהִים, הָיָה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ וְלִכְתֹּב "אֲחֵרִים", עַכְשָׁו שֶׁאָמַר לָאֱלֹהִים, אֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אֲחֵרִים, שֶׁכָּל לָמֶ"ד וּבֵי"ת הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה אִם נְקוּדָה בַּחֲטָף, כְּגוֹן לְמֶלֶךְ, לְמִדְבָּר, לְעִיר, צָרִיךְ לְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה מֶלֶךְ, לְאֵיזֶה מִדְבָּר, לְאֵיזֶה עִיר, וְכֵן לִמְלָכִים וְלִרְגָלִים צָרִיךְ לְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה, וְאִם אֵינוֹ מְפָרֵשׁ, כָּל מְלָכִים בְּמַשְׁמָע, כֵן לֵאלֹהִים כָּל אֱלֹהִים בְּמַשְׁמָע – אֲפִלּוּ קֹדֶשׁ, אֲבָל כְּשֶׁהִיא נְקוּדָה פַּתָּח, כְּמוֹ לַמֶּלֶךְ, לַמִּדְבָּר, לָעִיר, נוֹדַע בְּאֵיזֶה מֶלֶךְ מְדַבֵּר, וְכֵן לָעִיר נוֹדַע בְּאֵיזֶה עִיר מְדַבֵּר, וְכֵן לָאֱלֹהִים – לְאוֹתָן שֶׁהֻזְהַרְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר; כַּיּוֹצֵא בוֹ אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים, לְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, הֻצְרַךְ לִנָּקֵד פַּתָּח:

20 רש"י על שמות פתח ↗

כי גרים הייתם. אִם הוֹנִיתוֹ, אַף הוּא יָכוֹל לְהוֹנוֹתְךָ וְלוֹמַר לְךָ, אַף אַתָּה מִגֵּרִים בָּאתָ, "מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ"; כָּל לְשׁוֹן גֵּר אָדָם שֶׁלֹּא נוֹלַד בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, אֶלָּא בָּא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת לָגוּר שָׁם:

21 סנהדרין פתח ↗

לֹא מִשּׁוּם זָרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה, וְלֹא מִשּׁוּם מְחוּסַּר בְּגָדִים, וְלֹא מִשּׁוּם רִחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. הָא מְקַטֵּר – חַיָּיב. מַאי לָאו, מִיתָה? לָא, בְּאַזְהָרָה. אֶלָּא זָר נָמֵי לְאַזְהָרָה? וְהָכְתִיב: ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״! הָא כִּדְאִיתַאּ וְהָא כִּדְאִיתַאּ. מִכְּלָל דְּיוֹצֵק וּבוֹלֵל לָאו נָמֵי לָא? וְהָתַנְיָא: אַזְהָרָה לְיוֹצֵק וּבוֹלֵל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ״. מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. מֵיתִיבִי: וְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה – טָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ. תְּיוּבְתָּא! גּוּפָא: וְאֵלּוּ שֶׁבְּמִיתָה – הָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל, וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְזָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה, וְזָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וּטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וּמְחוּסַּר בְּגָדִים, וּמְחוּסַּר כַּפָּרָה, וְשֶׁלֹּא רָחַץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ. אֲבָל עָרֵל, וְאוֹנֵן, וְיוֹשֵׁב – אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. בַּעַל מוּם – רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּאַזְהָרָה. הֵזִיד בִּמְעִילָה, רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּאַזְהָרָה. הָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל, מְנָלַן? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִנַּיִין לְאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״. בַּעֲתִידִים לִתְרוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְיָלֵיף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן בְּכָרֵת, אַף כָּאן בְּכָרֵת. מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן תְּרוּמָה: חוּצָה לָאָרֶץ, הוּתְּרָה, בְּרַבִּים, פֵּירוֹת, פִּיגּוּל וְנוֹתָר. אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פְּסוּל אוֹכֶל, אֵין לוֹ הֶיתֵּר בְּמִקְוֶה. הָנָךְ נְפִישָׁן. רָבִינָא אָמַר: חִילּוּל דְּרַבִּים מֵחִילּוּל דְּרַבִּים עָדִיף. וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה מְנָלַן? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִין לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? דִּכְתִיב: ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וְגוֹ׳״. טְהוֹרָה – אִין, טְמֵאָה – לָא. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִנַּיִין לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ״,

22 רש"י על שמות פתח ↗

אם ענה תענה אתו. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן בראשית ד', גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, אַף כָּאן אִם עַנֵּה תְעַנֵּה אוֹתוֹ לְשׁוֹן גִּזּוּם, כְּלוֹמַר סוֹפְךָ לִטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ לָמָּה? כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי וְגוֹ':

27 רשימות שיעורים על סנהדרין פתח ↗

ובמש"כ רש"י דנשיא אתה מחוייב מיתה על המראתו שלא למרוד בציוויו ולהמרות את פיו, משמע דמיירי במלך שמצווין שלא להמרות את ציווי המלך דהוי מורד במלכות. אמנם עיין ברמב"ם פכ"ו מהל' סנהדרין ה"א שכתב וז"ל כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה שנאמר אלהים לא תקלל, וכן אם קלל הנשיא אחד ראש סנהדרי גדולה או המלך הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ונשיא בעמך לא תאור וכו' עכ"ל. ועיין ברמב"ן עה"ת שמות כב:כז שנסתפק האם האיסור היא לקלל את המלך או אף לקלל נשיא הסנהדרין418כתב הרמב"ן שמות כב:כז וז"ל ונשיא בעמך לא תאור - הנישא על העם, והוא המלך, והזהיר שלא יאור אותו כאשר יחייב אותו במשפטו. ועל דעת רבותינו בגמרא סנהדרין סו. אלהים לא תקלל אזהרה על ברכת השם אפילו בכנוי. והנה הזהיר על המלך העליון יתברך ועל המולך בארץ וכו', ולא נתבאר אם יכנס בכלל הנשיא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא בגמרא שם יט: ועוד, והרב רבי משה אמר שהוא בכלל האזהרה הזו רמב"ם בס' המצות ל"ת שט"ז ובהלכות סנהדרין כו:א. וכן נראה לי ממה ששאל ר' יהודה הנשיא על עצמו כגון אני מה אני בשעיר וכו' הוריות יא:. וא"כ יאמר לא תאור כל נשיא בעם שהוא ראש שררה על כל ישראל, בין שתהיה השררה ההיא בממשלת מלכות, בין שתהיה ממשלת תורה, כי נשיא הסנהדרין הוא במעלה העליונה בשררת התורה עכ"ל.. ונראה דאליבא דהרמב"ם חל חלות שם נשיא בגברא בראש הסנהדרין, ודין נשיא וראש הסנהדרין אינו רק דין בהלכות ב"ד הגדול וסדר הוראות של ב"ד הגדול אלא דמהוה חלות שם בגברא ומשו"ה חייבין מיתה על קללתו419ועיין לעיל בשיעורים דף ב: ד"ה תוס' דברי הכל ובחידושי הגר"מ הלוי פ"ה מהל' קדה"ח ה"א.. אמנם נראה דאפילו להרמב"ם בסוגיין מיירי במלך דאמרינן "לא ראי דיין כראי נשיא שהרי דיין אתה מצווה על הוראתו, כראי נשיא שאי אתה מצווה על הוראתו" ומוכח דלא איירי בנשיא סנהדרין הגדול, דהרי מצווין על הוראתו אלא מיירי במלך.

28 רש"י על שמות פתח ↗

מלאתך. חוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֶיךָ כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא תְבוּאָתְךָ לְהִתְבַּשֵּׁל, וְהֵם בִּכּוּרִים:

30 רמב"ן על דברים פתח ↗

לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה, הִנֵּה רָצָה לְהוֹסִיף בֵּאוּר בַּמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים, וּלְכָךְ אָמַר לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה, לְהַגִּיד כִּי כָל הַנֶּאֱסָרִים נִתְעָבִים לַנֶּפֶשׁ הַטְּהוֹרָה. וְעִנְיַן כָּל תִּעוּב, שִׂנְאָה וּמֵאוּס, כְּעִנְיָן כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ דהי"א כא ו, כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם תהלים קז יח, כִּי הַמַּאֲכָלִים הָאֲסוּרִים גַּסִּים יוֹלִידוּ עֹבִי וַאֲטִימוּת בַּנֶּפֶשׁ כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי בִּמְקוֹמוֹ שמות כב ל. וְעַל כֵּן אָמַר עוֹד דברים י"ד:כ' כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ, לְהַגִּיד כִּי אֵלֶּה אֲשֶׁר אָסַר נִתְעָבִים וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִים וּרְאוּיִים לְנֶפֶשׁ טְהוֹרָה. וּבְסִפְרֵי אָמְרוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ, אֵלּוּ חֲגָבִים טְהוֹרִים. וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף דברים י"ד:י"ט, אֵלּוּ חֲגָבִים טְמֵאִים. וְיָפֶה אָמַר. וְהִנֵּה טַעַם הַכָּתוּב כִּי הִזְכִּיר לֶאֱסֹר כָּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, וְהֵם הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, וְחָזַר וְאָמַר כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ, לְהַתִּיר מֵהֶם אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, הָאַרְבֶּה וְהַסָּלְעָם וְהַחַרְגּוֹל וְהֶחָגָב, וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ זֶה שֶׁכְּבָר הֻזְכַּר ויקרא יא כא כב. אֲבָל הִזְכִּיר בִּכְלָל דֶּרֶךְ קְצָרָה כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ, כְּלוֹמַר אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים מַאֲכָלִים נִתְעָבִים, וּשְׁאָר הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם לְמַרְבִּיתָם תֹּאכְלוּ מֵהֶם כָּל טָהוֹר, שֶׁלֹּא אֲסַרְתִּיו. וְהִנֵּה כָּלַל כָּל הַנֶּאֱסָרִים לָנוּ שֶׁהֵם כֻּלָּם תּוֹעֵבָה, וְלֹא הֻצְרַךְ לִפְרֹט אַחֲרֵי כֵן הַשְּׁרָצִים וְכָל הָרֶמֶשׂ, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁתְּתַעֵב אוֹתָם נֶפֶשׁ כָּל נְקִי דַּעַת. אֲבָל הִזְכִּיר סִימָנֵי הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהַדָּגִים וְהָעוֹפוֹת וְהַנְּבֵלָה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁגַּם הֵם מְתֹעָבִים לַנֶּפֶשׁ. וְלֹא הִזְכִּיר הַטְּרֵפָה, שֶׁאֵינֶנָּה תּוֹעֵבָה, אֲבָל נֶאֶסְרָה מִפְּנֵי הָאֶרֶס אוֹ הַחֹלִי הַמֵּמִית שֶׁלֹּא יַזִּיק בְּאוֹכְלָיו. וּלְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד מִדְרָשִׁים חולין סג לָמָּה נִשְׁנוּ, בַּבְּהֵמָה מִפְּנֵי הַשְּׁסוּעָה, וּבָעוֹפוֹת מִפְּנֵי הָרָאָה. וְעוֹד מִדְרָשׁ ספרי צח קידושין נז בְּכָל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ, לְהַתִּיר מְשֻׁלַּחַת שֶׁל מְצוֹרָע. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם, לֶאֱסֹר אֶת הַשְּׁחוּטָה. קִבְּלוּ כֵן לִרְמֹז בְּכָל צִפּוֹר טְהוֹרָה שֶׁהַצִּפּוֹר שֶׁלֹּא קִבְּלָה טֻמְאָה מֻתֶּרֶת, וְטֻמְאַת הַמְּצֹרָע לֹא תִּדְבַּק בַּחַיָּה, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף מְקַבְּלִים טֻמְאָה בְּנָגְעָם בְּמֵת אוֹ בְּשֶׁרֶץ. אֲבָל הַשְּׁחוּטָה שֶׁרְאוּיָה לְקַבֵּל טֻמְאָה יִדְבַּק בָּהּ רוּחַ הַטֻּמְאָה הַפּוֹרַחַת מִן הַמְּצֹרָע, וְאֵינֶנָּה טְהוֹרָה, וְהִיא בִּכְלַל תּוֹעֵבָה כִּי אֲכִילָתָהּ נִתְעֶבֶת:

1 אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו אֵין זֶה אֶלָּא כְּמִין מָשָׁל וכו' לשון רש"י וכדמסיים להלן וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:ב' שֶׁתִּרְגֵּם "אִם עֵינָא דְּסָהֲדַיָּא נְפַלַת עֲלוֹהִי", לָקַח לוֹ שִׁטָּה אַחֶרֶת לוֹמַר שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת כְּנֶגְדּוֹ הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ דָּמִים לוֹ, חַיָּב עָלָיו אִם הֲרָגוֹ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוֹאִים שֶׁאֵין הַגַּנָּב בָּא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת וְלֹא יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַבַּיִת. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:ב'. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָמַר לְמַעְלָה אֵין לוֹ דָּמִים, לְפָטְרוֹ עַל הֲרִיגָתוֹ, וַדַּאי בְּשֶׁהִתְרוּ בּוֹ, שֶׁאֵין רוֹצֵחַ חַיָּב מִיתָה לְעוֹלָם אֶלָּא בְּהַתְרָאָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֵין לוֹ דָּמִים אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ דָּמוֹ מִידֵי שָׁמַיִם, לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְהָרְגוֹ, זֶה אֵינֶנּוּ אֱמֶת, אֶלָּא הַכָּתוּב הָרִאשׁוֹן פּוֹטְרוֹ בְּכָל עִנְיָן, מִידֵי שָׁמַיִם וּמִב"ד בְּהַתְרָאָה, וְהַשֵּׁנִי מְחַיְּבוֹ בְּדִין שְׁנֵיהֶם: וְאוּלַי יִתְכַּוֵּן הָרַב לוֹמַר שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וְהִכִּירוּהוּ, וְהַגַּנָּב יָדַע בָּהֶם, אֵינוֹ בָּא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת עַכְשָׁו, שֶׁכְּבָר רָאָה שֶׁהִכִּירוּהוּ הָעֵדִים, וְאִם יַהֲרֹג יָבֹאוּ עֵדִים לְב"ד וְיַהַרְגוּהוּ. וְזֶה טַעַם אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו, כִּי בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ הָעֵדִים יַהַרְגֶנּוּ לְבַעַל הַבַּיִת וְיִבְרַח: וְעַל דַּעְתִּי נִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס לוֹמַר שֶׁאִם יָצָא הַגַּנָּב מִן הַמַּחְתֶּרֶת, וּבָא זֶה לוֹמַר עָלָיו יֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, דָּמִים לוֹ כִּשְׁאָר הַחַיִּים, וְאֵינוֹ מֻתָּר לְהָרְגוֹ, וְאִם הֲרָגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו, אֲבָל יְשַׁלֵּם אִם לָקַח מִשָּׁם דָּבָר. וְאָמַר הַכָּתוּב "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו", שֶׁדִּבֵּר בַּהוֹוֶה, שֶׁדֶּרֶךְ בָּאֵי מַחְתֶּרֶת לָבֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין אָדָם מַכִּיר בָּהֶם, וְהַהוֹרְגָן שָׁם פָּטוּר וּמֻתָּר, אֲבָל הַמִּתְעַכֵּב שָׁם עַד זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו הוּא מִטַּמֵּר וְיוֹצֵא וּבוֹרֵחַ לְנַפְשׁוֹ. וְאִם בָּא לְחַיְּבוֹ עַל פִּי עֵדִים אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מִיתָה לֹא בְּב"ד וְלֹא בְּיַד בַּעַל הַבַּיִת: וְאִם כֵּן עַל דַּעַת הָאוֹמֵר בַּתַּלְמוּד סנהדרין עב שֶׁהַבָּא בַּמַּחְתֶּרֶת וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא פָּטוּר, בְּדָמִים קְנָנְהוּ, יִהְיֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ חוֹזֵר לְמַעְלָה אֶל "כִּי יִגְנֹב אִישׁ" שמות כ"א:ל"ז, כְּדֶרֶךְ "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" דברים טו יז: וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט יְדוּעָה, יֹאמַר, שֶׁאִם חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים וְנִמְצָא בַּמַּחְתֶּרֶת בַּלַּיְלָה יֵהָרֵג, וְאִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּנָּב וְאָדָם רוֹאֵהוּ וּמַכִּירוֹ, לֹא יֵהָרֵג, אֲבָל יְשַׁלֵּם מַה שֶׁגָּנַב וְהוֹצִיא מִשָּׁם בַּיּוֹם. וְטַעַם "הַשֶּׁמֶשׁ", הָאוֹר לְעֵינֵי הָרוֹאִים, וְכֵן "לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת" שמואל ב י"ב:י"א, בְּגָלוּי. וְטַעַם הַדִּין הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ, כִּי זֶה יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַבַּיִת, וְזֶה יִבְרַח מִמֶּנּוּ:

2 כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְפִיכָךְ פָּטַר בּוֹ אֶת הַגְּנֵבָה, כְּפִי קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ מכילתא כאן, ב"מ צד:. וְנִזְכַּר סְתָם בַּכָּתוּב, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ שׁוֹמְרֵי כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לְשָׁמְרָם בְּחִנָּם. וְהַפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה להלן פסוקים ט-יב שֶׁבְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הִזְכִּירָה חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה, וְדֶרֶךְ הַבְּהֵמוֹת לְתִתָּן בְּיַד רוֹעִים לִשְׁמֹר וְיִרְעוּ אוֹתָם בְּשָׂכָר:

3 וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ פי' רַשִׁ"י לְפִי דְּבָרָיו. לוֹמַר שֶׁהוּא טוֹעֵן כָּךְ. וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמִים "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא" דברים יג ב, "חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא" ירמיה כח א, כִּי לֹא יִקְרָאֶנּוּ בָּזֶה הַשֵּׁם עַל הָאֱמֶת, רַק שֶׁהוּא יֹאמַר כֵּן. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי הַכָּתוּב יֹאמַר אִם גֻּנַּב מִבֵּית הָאִישׁ וְיִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, וְאִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב יָבֹאוּ לב"ד וְיִשָּׁבַע עַל הַגְּנֵבָה אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וַאֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אוֹתוֹ ב"ד בַּגְּנֵבָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא הַגּוֹנֵב, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם, כִּי ב"ד לֹא יַרְשִׁיעוּהוּ לְשַׁלֵּם שְׁנַיִם אִם לֹא גְּנָבוֹ הוּא, כִּי חִיּוּב הַתַּשְׁלוּמִין בְּכֶפֶל בְּגַנָּב הוּא, כַּאֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה שמות כ"ב:ג' "חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם":

4 וְטַעַם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ עַל דַּעַת רַשִׁ"י שֶׁיִּקְרַב אֶל הָאֱלֹהִים לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא שָׁלַח יָדוֹ בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְהַנָּכוֹן שֶׁיִּקְרַב אֶל הָאֱלֹהִים לִשָּׁבַע שֶׁנִּגְנַב כְּמוֹ שֶׁהוּא טוֹעֵן, אִם לֹא שָׁלַח הוּא יָד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצָרְכּוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, כִּי הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן נַעֲשֶׂה עָלָיו גַּזְלָן וְחַיָּב בָּאֳנָסִין:

5 אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה כָּתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:ח' לְפִי פְּשׁוּטוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר הָעֵד כִּי הוּא זֶה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ עָלָיו וַהֲרֵי הוּא אֶצְלְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ב"ק קו: "כִּי הוּא זֶה", לְלַמֵּד שֶׁאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ שְׁבוּעָה אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדָה בְּמִקְצָת, כָּךְ וְכָךְ אֲנִי חַיָּב וְהַמּוֹתָר נִגְנַב מִמֶּנִּי. וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁכְּתָבוֹ הָרַב דִּבְרֵי יְחִידִים הוּא וְאֵינוֹ כַּהֲלָכָה ב"ק קו. קז., שֶׁהַשּׁוֹמְרִים אֵינָן צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּכָל הַפִּקָּדוֹן חַיָּב הוּא לִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים. וְעוֹד מִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא בִּרְאָיוֹת גְּמוּרוֹת כִּי כְּשֶׁהוּא כּוֹפֵר בְּעִקַּר הַפִּקָּדוֹן וְאוֹמֵר לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, אִם כּוֹפֵר בַּכֹּל פָּטוּר, וְאִם מוֹדֶה מִקְצָת חַיָּב שְׁבוּעָה, וְזֶה לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָרַב אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן בְּפֵרוּשָׁיו בַּגְּמָרָא ב"ק קז. ד"ה מעיז: וְאִם כֵּן נֹאמַר כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה לְפִי מִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא בְּטוֹעֵן לֹא הִפְקִיד אֶצְלִי מֵעוֹלָם, שֶׁאִם כָּפַר בַּכֹּל פָּטוּר, וְאִם הוֹדָה בְּמִקְצָת וְכָפַר בְּמִקְצָת חַיָּב שְׁבוּעָה, וְיֹאמַר אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב יִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים עַל כָּל טַעֲנַת פֶּשַׁע שֶׁיִּטְעַן עָלָיו פָּשַׁעְתָּ בַּשְּׁמִירָה, אוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר הַשּׁוֹמֵר כִּי הוּא זֶה פִּקָּדוֹן שֶׁבְּיָדִי וְלֹא הִפְקַדְתָּ לִי יוֹתֵר, הַנִּפְקָד אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם יְשַׁלְּמוּ, אֲבָל אֵין תַּשְׁלוּמֵי הַשְּׁנַיִם אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וְטַעֲנַת מוֹדֶה בְּמִקְצָת נוֹהֶגֶת בְּכָל הַתְּבִיעוֹת וַאֲפִילּוּ בְּהַלְוָאָה וּגְזֵלָה וּשְׁאָר עִנְיָנִים. וּבְאֵלֶּה הַדִּינִין מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת, אֵין צֹרֶךְ לְבָאֵר מֵהֶם בְּכָאן אֶלָּא בִּכְדֵי יִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת:

6 אִם טָרֹף יִטָּרֵף עַל יְדֵי חַיָּה רָעָה. יְבִיאֵהוּ עֵד. יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס וּפָטוּר. זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:י"ב. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, לָמָּה הִצְרִיךְ הַכָּתוּב בְּכָאן עֵדִים, וּלְמַעְלָה אָמַר שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהַדִּין בָּהֶם שָׁוֶה הוּא, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ עֵדִים יִפָּטֵר בְּמֵת וְנִשְׁבַּר וְנִשְׁבָּה וְכֵן בְּנִטְרַף, וְאִם אֵין לוֹ עֵדִים נִשְׁבָּע עַל כֻּלָּן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וְשֶׁמָּא כִּי דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה שֶׁהַשּׁוֹר כְּשֶׁיָּמוּת בְּאֵבוּס בְּעָלָיו אוֹ יַעֲלֶה לַצּוּק וְנִשְׁבַּר אֵין רוֹאֶה בּוֹ, וְכֵן הַנִּשְׁבֶּה בְּלִסְטִים מְזֻיָּן שֶׁבָּא עָלָיו וּנְטָלוֹ מִן הָעֵדֶר וְהָלַךְ לוֹ, אֲבָל הָאַרְיֵה וְהַדֹּב כַּאֲשֶׁר יִטְרֹף יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים, וְלָכֵן יֹאמַר שֶׁיָּבִיא אוֹתָם לְב"ד וְיִפָּטֵר: אוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל דִּינוֹ שֶׁל אִיסִי בֶּן יְהוּדָה שֶׁאוֹמֵר ב"מ פג "אֵין רוֹאֶה" שמות כ"ב:ט' פָּטוּר, הָא יֵשׁ רוֹאֶה יָבִיא עֵדִים וְיִפָּטֵר, וּפֵרוּשׁוֹ, שֶׁאִם אֵרַע הָאֹנֶס בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲנָשִׁים מְצוּיִין שָׁם כָּל הַיּוֹם אֵין סוֹמְכִין עַל שְׁבוּעָתוֹ וְצָרִיךְ לְהָבִיא הָעֵדִים. וְדֶרֶךְ הַטְּרֵפָה שֶׁתִּהְיֶה כֵּן כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְלָכֵן הִצְרִיךְ בָּהּ הַכָּתוּב שֶׁיָּבִיא הָעֵדִים. וְר"א אָמַר אבן עזרא על שמות כ"ב:י"ב יְבִיאֵהוּ עֵד, שֶׁיָּבִיא קְצָת הַנִּטְרָף, שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן, לִהְיוֹת לוֹ לְעֵד. וְכֵן רָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר יָבִיא עֲדִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר עמוס ג יב "כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם" וְגוֹ':

7 וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ מְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ "אֲרֵי יְשַׁדֵּל", שִׁדּוּל בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי כְּפִתּוּי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה, יִפְסֹק לָהּ מֹהַר כְּמִשְׁפַּט אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁכּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה וְיִשָּׂאֶנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:ט"ו. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, אֲבָל עִנְיַן הַפִּתּוּי הַטָּיַת רָצוֹן בְּשֶׁקֶר, "פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" דברים יא טז, "וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי" איוב לא כז, "אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה" שם לא ט. וְלָכֵן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם שְׁלֵמָה לְהַשְׂכִּיל וְיִטְעֶה לִבָּם בִּדְבָרִים בִּתְחִלַּת עִנְיָנָם יִקָּרְאוּ פְּתָאִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" משלי יד טו. וְהַמֵּסִית אֶת הַבְּתוּלָה לִשְׁכַּב עִמָּהּ יַטֶּה רְצוֹנָהּ לְחֶפְצוֹ בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר וְנִקְרָא מְפַתֶּה: וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:ט"ו חִלֵּק הַלָּשׁוֹן לְמַחְלוֹקוֹת, אָמַר כָּאן "יְשַׁדֵּל", וְהוּא לְשׁוֹן תַּחְבּוּלָה וְעֵסֶק אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם עִם אַחֵר לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, יִהְיֶה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּדְבָרִים אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, כִּי כֵן אָמַר בְּ"וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" בראשית לב כה "וְאִשְׁתַּדַּל", וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל תִּרְגֵּם "וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ" יחזקאל לח ד "וַאֲשַׁדְּלִנָּךְ", וּבְתַרְגּוּם מְגִלַּת רוּת "אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית" רות ב יט "וּלְאָן אִשְׁתַּדַּלְתְּ לְמֶעֱבַד", "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז" שם "דְּאִשְׁתַּדַּלִית עִמֵּהּ", כִּי תַּחְבּוּלַת עִנְיָן אֲשֶׁר אָדָם מְצַדֵּד לַעֲשׂוֹתוֹ יִקָּרֵא הִשְׁתַּדְּלוּת, וְאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה אבות ב ה וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ, וּבַגְּמָרָא ברכות נח. לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָצֵאת לִקְרַאת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וּבַכָּתוּב דניאל ו טו "הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ", מִשְׁתַּדֵּל וְעֹשֶׂה תַּחְבּוּלוֹת: וְעַל דַּעְתִּי מִזֶּה הַלָּשׁוֹן הוּא "וּמְרַד וְאֶשְׁתַּדּוּר מִתְעֲבֶד בַּהּ" עזרא ד יט, מֶרֶד וְתַחְבּוּלָה רַבָּה, כִּי יַחְלִיפוּ הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה אַף בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, "מַזָּלוֹת" מלכים ב כ"ג:ה' וּ"מַזָּרוֹת" איוב לח לב, "נִמְלְצוּ" תהלים קיט קג וְ"נִמְרְצוּ" איוב ו כה, "מִפְלְשֵׂי עָב" שם לז לט "מִפְרְשֵׂי עָב" שם לו כט, וְכֵן בַּאֲרָמִית "וַאֲלוּ" דניאל ז ח "וַאֲרוּ" שם ז ז, "שַׁרְשֶׁרֶת" שמות כ"ח:י"ד אָמְרוּ בָּהּ חֲכָמִים מקואות פ"י מ"ה שַׁלְשֶׁלֶת. וְיֵשׁ נֻסְחָאוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶם בַּמִּשְׁנָה אבות ב ה הִשְׁתַּדֵּר לִהְיוֹת אִישׁ. וְלָכֵן אָמַר אוּנְקְלוֹס "כִּי יְפַתֶּה" - "אֲרֵי יְשַׁדֵּל", יְסוֹבֵב וִישׁוֹבֵב אֶת הַבְּתוּלָה בְּעִנְיָנִים רַבִּים עַד שֶׁיִּשְׁכַּב עִמָּהּ. וּבַעֲבוּר כִּי פִּתּוּי הַבְּתוּלוֹת בְּעִנְיָנִים רַבִּים, פַּעַם בִּדְבָרִים פַּעַם בְּמָמוֹן, פַּעַם בְּשֶׁקֶר שֶׁיַּטְעֶה אוֹתָהּ, פַּעַם בֶּאֱמֶת שֶׁרְצוֹנוֹ לִשָּׂא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, לֹא יִחֵד לוֹ לְשׁוֹן וַעֲשָׂאוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת, אֲבָל בְּ"פֶן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" דברים יא טז אָמַר בּוֹ "דִּלְמָא יִטְעֶה": וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב בְּ"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ" שֶׁיִּפְסֹק לָהּ מֹהַר כְּמִשְׁפַּט אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁכּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה מכילתא כאן, אֵינוֹ אֱמֶת, שֶׁהַמְּפַתֶּה אִם יִשָּׂאֶנָּה אֵינוֹ נוֹתֵן קְנָס, וְאִם יְגָרְשֶׁנָּה אַחַר הַנִּשּׂוּאִין אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהַכְּתֻבָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא. אֲבָל פֵּרוּשׁ "מָהֹר" הַשִּׁלּוּחִים שֶׁאָדָם מְשַׁלֵּחַ לַאֲרוּסָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים לְצָרְכֵי הַחֻפָּה וְהַנִּשּׂוּאִין, וְהֵם הַנִּקְרָאִים סִבְלוֹנוֹת בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. וְכָךְ אָמְרוּ מֻהְרֵי הָדְרֵי ב"ב קמה.. וְאוּנְקְלוֹס אָמַר בְּ"הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן" בראשית לד יב "אַסְגּוֹ עָלַי לַחֲדָא מֻהְרִין וּמַתְּנָן", וְלֹא הָיָה נוֹדֵר לָהֶם לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, אֲבָל הַמֹּהַר סִבְלוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי: וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַלָּשׁוֹן נִגְזַר מִן "מְהֵרָה חוּשָׁה" שמואל א כ':ל"ח, לְפִי שֶׁהוּא הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן הַנִּמְהָר בַּנִּשּׂוּאִין, כִּי הֶחָתָן מְמַהֵר וּמַקְדִּים לִשְׁלֹחַ לְפָנָיו הַמִּנְחָה הַהִיא וְאַחֲרֵי כֵן הוּא בָּא לְבֵית חָמִיו לַעֲשׂוֹת הַנִּשּׂוּאִין אוֹ הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים סְעוּדַת סִבְלוֹנוֹת פסחים מט: וּפֵרוּשׁ "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה", שֶׁיִּשְׁלַח לָהּ סִבְלוֹנוֹת וְצָרְכֵי חֻפָּה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה, רָמַז שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְעַכֵּב. וְאָמַר הַכָּתוּב בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְלֹא אָמַר שֶׁיִּקָּחֶנָּה לוֹ, כִּי אֵין מִצְוָה עָלָיו שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה רַק אִם רָצָה, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ בָּהּ מִתְּחִלָּה יִפְרַע. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר שמות כ"ב:ט"ז שֶׁאִם יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹל עַל יָדוֹ כֶּסֶף כַּמֹּהַר אֲשֶׁר יִתְּנוּ הָאֲנָשִׁים לַבְּתוּלוֹת הַנְּשׂוּאוֹת לָהֶם, וְהַטַּעַם כִּי פְּסָלָהּ בְּעֵינֵי הַבַּחוּרִים וְיִצְטָרֵךְ אָבִיהָ לְהַרְבּוֹת לָהּ מַתָּן וְהֵם לֹא יִתְּנוּ לָהּ מֹהַר וְרָאוּי הוּא שֶׁיִּפְרָעֶנּוּ הַמְּפַתֶּה: וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כתובות י כִּי עִנְיַן הַמֹּהַר הַזֶּה הוּא נִקְצַב בְּעִנְיַן הָאוֹנֵס דברים כב כט כִּי הוּא חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְדִין הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה שָׁוִין בָּזֶה, אֲבָל חָלַק הַכָּתוּב בֵּין אוֹנֵס לִמְפַתֶּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" וְהַטַּעַם, כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ לִהְיוֹת בַּחוּרֵי חֶמֶד מְפַתִּים בְּתוּלוֹת, בְּנוֹת הַגְּדוֹלִים הַיָּפוֹת, וְאֵינֶנּוּ הָגוּן שֶׁיְּהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וְלָכֵן פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׂאֶנָּה עַל כָּרְחָם וִישַׁלֵּם לָהֶם. וּבַעֲבוּר שֶׁגַּם הִיא חָטְאָה בַּדָּבָר לֹא נָתַן עָלָיו עֹנֶשׁ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה עַל כָּרְחוֹ וְדַי שֶׁיְּשַׁלֵּם הַקְּנָס. וְאַחֲרֵי שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה לְדַעְתָּהּ וְדַעַת אָבִיהָ הֲרֵי הִיא עִמּוֹ כְּכָל הַנָּשִׁים, אֵין לָהּ עָלָיו כְּתֻבָּה בַּתּוֹרָה. וְכֵן דֶּרֶךְ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים לֶאֱנֹס בְּנוֹת הַפְּחוּתִים בְּמַעֲלָה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם כֹּחַ כְּנֶגְדָּם, וְלָכֵן אָמַר בָּאוֹנֵס "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה", עַל כָּרְחוֹ: וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כתובות לט: גַּם שָׁם בֵּין הִיא בֵּין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב כִּי אֵינֶנּוּ הָגוּן שֶׁיִּקָּחֶנָּה עַל כָּרְחָם, וְיַעֲשֶׂה עִמָּהּ שְׁתֵּי רָעוֹת, וּפְעָמִים שֶׁתִּהְיֶה נִכְבֶּדֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּתְבַּזֶּה בְּחֶטְאוֹ, וְהַמִּשְׁפָּט הַיָּשָׁר שֶׁיִּהְיוּ הַנִּשּׂוּאִין בְּיָדָהּ וְלֹא בְּיָדוֹ, שֶׁהוּא יִשָּׂאֶנָּה עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶפְקֵר לְבַעֲלֵי הַזְּרוֹעַ: וְהִנֵּה הַדִּין הַזֶּה אֵינֶנּוּ רַק בְּנַעֲרָה כְּדִין הָאוֹנֵס, אֲבָל שָׁם פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב "כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה בְתוּלָה" דברים כב כח, וְכָאן לֹא הִזְכִּיר נַעֲרָה, וְהַטַּעַם, כִּי הַנַּעֲרָה הַנִּזְכֶּרֶת שָׁם אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַבּוֹגֶרֶת שֶׁהִיא אִשָּׁה, אֲבָל הַקְּטַנָּה גַּם הִיא בַּכְּלָל כתובות מ:, וְכָאן לֹא הֻצְרַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַבּוֹגֶרֶת, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁהַמְּפַתֶּה הַבּוֹגֶרֶת שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם כְּלוּם כִּי מִדַּעְתָּהּ עָשָׂה, וְהָאָב אֵין לוֹ בְּבִתּוֹ שׁוּם זְכוּת אַחֲרֵי יְמֵי הַנְּעוּרִים, כְּדִכְתִיב במדבר ל יז "בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" וְאָמַר כָּאן אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, לִרְמֹז שֶׁהוּא הַנּוֹתֵן אוֹתָהּ לְאִישׁ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּכֶסֶף קִדּוּשֶׁיהָ בִּקְטַנָּה וְנַעֲרָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ כָּל שְׁבָח נְעוּרִים לְאָבִיהָ קידושין ג:, אֲבָל בָּאוֹנֵס הֻצְרַךְ לִכְתֹּב נַעֲרָה לְהוֹצִיא אֶת הַבּוֹגֶרֶת, כִּי הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁיְּשַׁלֵּם אֵלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, וְהַטַּעַם, כִּי בְּעָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ תִּשָּׁמֵר מֵאֹנֶס: וְר"א אָמַר אבן עזרא על שמות כ"ב:ט"ו כִּי מֹהַר לְשׁוֹן קִשּׁוּר, וְכֵן "יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ" תהלים טז ד. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, אֲבָל הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל דַּעְתִּי "אַחֵר מָהָרוּ", שֶׁהָיוּ נִמְהֲרֵי לֵב לְאֵל אַחֵר לָלֶכֶת אַחֲרָיו בִּמְהִירוּתָם בְּלִי הַשְׁגָּחָה וּבְלִי דַּעַת. וּבְדִבְרֵי הַמְדַקְדְּקִים הרד"ק בספר השרשים שרש אחר שֶׁנָּתְנוּ מֹהַר לְאֵל אַחֵר, וְהַטַּעַם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ זֶבַח וּמִנְחָה:

8 מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה אָמַר לְמַעְלָה בְּכָל חַיָּבֵי מִיתוֹת "מוֹת יוּמָת" לעיל יד טז, כא יב, וְהַטַּעַם שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וּמִצְוַת עֲשֵׂה עָלֵינוּ לְהָמִית אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ" דברים יז ז, אוֹ מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיְּצַוֶּה יוּמָת, אֲבָל בְּכָאן לֹא אָמַר מְכַשֵּׁפָה מוֹת תָּמוּת, כִּי הֶחְמִיר בָּהּ לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּלָאו שֶׁלֹּא נְחַיֶּה אוֹתָהּ. וְהַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה וְהַשּׁוֹטִים נִפְתִּים אַחֲרֶיהָ, הֶחְמִיר בָּהּ בְּלָאו, וְכֵן בְּכָל מְרֻבֵּי הַתַּקָּלָה, כְּגוֹן שֶׁאָמַר בְּמֵסִית "וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" שם יג ט, וְאָמַר בְּרוֹצֵחַ "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת" במדבר לה לא:

9 זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם לַעַ"ז. וְהוּא נָקוּד פַּתָּח, כְּלוֹמַר לְאוֹתָן הָאֱלֹהִים שֶׁהֻזְהַרְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר, זֶהוּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:י"ט. וְר"א פֵּרֵשׁ שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר הִזְהִיר עַל ע"ז בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי, רַק בַּעֲבוּר הַגֵּר הַכָּתוּב אַחֲרָיו, כִּי עַל תְּנַאי זֶה יָגוּר בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִזְבַּח לֵאלֹהָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה. וְהֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ, כִּי בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הִזְהִיר עַל ע"ז בְּלָאו, וְכָאן מְפָרֵשׁ הָעֹנֶשׁ וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּלֹא תִּרְצָח וְלֹא תִּנְאָף, כִּי אֵלֶּה הֵם הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר יָשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהִנֵּה חִיֵּב אוֹתוֹ מִיתָה, כִּי יָחֳרַם - מִיתַת ב"ד, וְכֵן "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת" ויקרא כז כט. וְאָמַר יָחֳרָם, כִּי מִפְּנֵי אֲשֶׁר זָבַח לְחֵרֶם יִהְיֶה חַיָּב שֶׁיָּחֳרַם, כְּעִנְיַן "וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא" דברים ז כו. וְיִתָּכֵן כִּי יִכְלֹל הַכָּתוּב הַזּוֹבֵחַ גַּם הַזֶּבַח שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה לְחֵרֶם, לִרְמֹז שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה: וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב זְבִיחָה וְהוּא הַדִּין לְהִשְׁתַּחֲוָיָה וּלְכָל עֲבוֹדַת פְּנִים, אֲבָל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן הַמְכַבֵּד וְהַמְרַבֵּץ וְהַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק אֵינוֹ בְּמִיתָה בְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אֲבָל כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָה בְּכָל עִנְיָן הוּא מִתְחַיֵּב וַאֲפִילּוּ פּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר: וְהַנָּכוֹן בְּמִלַּת לָאֱלֹהִים בְּפַתְחוּת הַלָּמֶ"ד שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה, וְנִקְרְאוּ "אֱלֹהִים" בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּכָּתוּב "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה'" תהלים פו ח, "הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים" דברים י יז, "הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים" תהלים צז ז, וְיִקָּרְאוּ גַּם כֵּן "אֵלִים" כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי כְּבָר רמב"ן על שמות ט"ו:י"א. וְאָמַר "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", בַּעֲבוּר שֶׁהַזּוֹבְחִים לְמַלְאָכָיו יַחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, שֶׁיִּהְיוּ הֵם אֶמְצָעִים לְהָפִיק לָהֶם רָצוֹן מֵאִתּוֹ, וּכְאִלּוּ הַזְּבָחִים לָאֵל וְלִמְשָׁרְתָיו, עַל כֵּן אָמַר "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ": וְיֵשׁ בְּכָאן עוֹד בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה סוֹד עָמֹק, יוּבַן מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת, וְיָכוֹל הַמַּשְׂכִּיל לְדַעְתּוֹ מִמַּה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר רמב"ן על שמות ה':ג', וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:י"ט רָמַז לוֹ בְּכָאן, וְעוֹד נִרְמְזֶנּוּ אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ויקרא א ט בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וְלָנֶצַח:

10 כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא הֻכְשְׁרוּ כָּל הַגֵּרִים בַּעֲבוּר הֱיוֹתֵנוּ גֵּרִים בְּאֶרֶץ זְמַן, וְאֵין טַעַם שֶׁיִּהְיוּ מֻבְטָחִים לְעוֹלָם בַּעֲבוּר כֵּן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כִּי הוּא טַעַם לְלֹא תּוֹנוּ אוֹתוֹ, יַזְהִיר שֶׁלֹּא תּוֹנֶה אוֹתוֹ בְּהוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁאִם הוֹנִיתוֹ אַף הוּא יָכֹל לְהוֹנוֹתְךָ וְלוֹמַר לְךָ אַף אַתָּה מִגֵּרִים בָּאתָ, מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ. ור"א אָמַר אבן עזרא על שמות כ"ב:כ' זְכֹר כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם כָּמוֹהוּ. וְאֵין בְּכָל זֶה טַעַם כְּעִקָּר: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר, לֹא תּוֹנֶה גֵּר וְלֹא תִּלְחָצֶנּוּ וְתַחְשֹׁב שֶׁאֵין לוֹ מַצִּיל מִיָּדְךָ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁהֱיִיתֶם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְרָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֶתְכֶם וְעָשִׂיתִי בָּהֶם נְקָמָה, כִּי אֲנִי רוֹאֶה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וַאֲנִי מַצִּיל כָּל אָדָם מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ, וְכֵן הָאַלְמָנָה וְהַיָּתוֹם לֹא תְּעַנּוּ כִּי אֶשְׁמַע צַעֲקָתָם, שֶׁכָּל אֵלֶּה אֵינָם בּוֹטְחִים בְּנַפְשָׁם, וְעָלַי יִבְטְחוּ: וּבַפָּסוּק הָאַחֵר הוֹסִיף טַעַם, "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" שמות כ"ג:ט'. כְּלוֹמַר, יְדַעְתֶּם כִּי כָל גֵּר נַפְשׁוֹ שְׁפָלָה עָלָיו וְהוּא נֶאֱנָח וְצוֹעֵק וְעֵינָיו תָּמִיד אֶל ה' וִירַחֵם עָלָיו כַּאֲשֶׁר רִחֵם עֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות ב':כ"ג "וַיֵּאָנְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּצְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה". כְּלוֹמַר לֹא בִּזְכוּתָם רַק שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם מִן הָעֲבוֹדָה:

11 וְטַעַם כָּל אַלְמָנָה אֲפִילּוּ עֲשִׁירָה בַּעֲלַת נְכָסִים, כִּי דִּמְעָתָהּ מְצוּיָה וְנַפְשָׁהּ שְׁפָלָה. וְאָמַר אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כָּל יָחִיד מֵהֶם, עַל כֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, בְּעֹנֶשׁ הָאַלְמָנָה וְצַעֲקָתָהּ, וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים, בְּצַעֲקַת הַיָּתוֹם. וְהָעֹנֶשׁ הַזֶּה לֹא מָנוּ אוֹתוֹ רַבּוֹתֵינוּ בִּכְלַל חַיָּבֵי מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם בַּבָּרַיְתָא דִּוְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה הַשְּׁנוּיָה בְּסַנְהֶדְרִין פג.. וְהַטַּעַם, שֶׁאֵין זֶה מִיתָה כְּמִיתַת בְּנֵי אָדָם בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" ויקרא כב ט, "וְלֹא תָמוּתוּ" במדבר יח לב, אֲבָל עָנַשׁ בְּכָאן שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתָם בְּחֶרֶב אוֹיֵב אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה בְּלֹא הוֹדַע, וְהָיוּ נְשֵׁיהֶם אַלְמָנוֹת לְעוֹלָם וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים לְעוֹלָם:

12 אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, גִּזֵּם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ "לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן" בראשית ד טו, וְלֹא פֵּרֵשׁ הָעֹנֶשׁ. אַף כָּאן, אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, לְשׁוֹן גִּזּוּם, סוֹפְךָ לִטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ, לָמָּה, כִּי יִצְעַק אֵלַי אֶשְׁמָעֶנּוּ וְאֶנְקְמֶנּוּ. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:כ"ב. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, וְגַם הָעֵד שֶׁהֵבִיא לֹא הֵעִיד כֵּן. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "כִּי" בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ "אִם", שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁמּוּשִׁין שֶׁלּוֹ, יֹאמַר, אִם יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, וְהַכֶּפֶל לְנִחוּץ הָעִנְיָן וְחִזּוּקוֹ, כְּדֶרֶךְ "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים" שמות י"ד:א', "הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה" במדבר יב ב: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ רַק צָעֹק יִצְעַק אֵלַי בִּלְבַד מִיָּד אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְדָבָר אַחֵר כְּלָל, כִּי אֲנִי אוֹשִׁיעֶנּוּ וְאֶנְקֹם אוֹתוֹ מִמְּךָ. וְהַטַּעַם, כִּי אַתָּה לוֹחֵץ אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מוֹשִׁיעַ מִיָּדְךָ, וְהִנֵּה הוּא נֶעֱזָר יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, כִּי שְׁאָר הָאֲנָשִׁים יִטְרְחוּ אַחֲרֵי מוֹשִׁיעִים שֶׁיּוֹשִׁיעוּם וְאַחֲרֵי עוֹזְרִים לִנְקֹם נִקְמָתָם, וְאוּלַי לֹא יוֹעִילוּ וְהַצֵּל לֹא יַצִּילוּ, וְזֶה בְּצַעֲקָתוֹ בִּלְבַד נוֹשָׁע בַּה' וְיִנָּקֵם מִמְּךָ, כִּי נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה נחום א ב: וְיָבֹא כָּעִנְיָן הַזֶּה בִּכְתוּבִים רַבִּים, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמַר משלי כב כב-כג "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר כִּי ה' יָרִיב רִיבָם", יֹאמַר אַל תִּגְזֹל דַּל בַּעֲבוּר שֶׁהוּא דַּל וְאֵין לוֹ עוֹזְרִים, וְאַל תְּדַכֵּא הֶעָנִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, כִּי ה' יָרִיב בַּעֲבוּרָם, וְכֵן אָמַר שם כג י-יא "וּבִשְׂדֵה יְתוֹמִים אַל תָּבוֹא כִּי גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ", שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גּוֹאֵל חָזָק וְקָרוֹב יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, אַף כָּאן אָמַר כִּי בְּצַעֲקָתוֹ בִּלְבַד יִוָּשֵׁעַ: וְכָמוֹהוּ "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי" ישעיה נה י יא, בִּשְׁנֵיהֶם יֹאמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שֶׁיַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ מִיָּד, וְכֵן כִּי אִם שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁחָפַצְתִּי, וְהִנֵּה הוּא כְּטַעַם "אֶלָּא", וְכֵן "כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ" במדבר י ל:

13 לֹא תִהְיֶה לּוֹ כְּנֹשֶׁה הוּא הַמַּלְוֶה, יֹאמַר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ כַּמַּלְוֶה שֶׁהוּא כְּמוֹשֵׁל לַלֹּוֶה כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" משלי כב ז, אֲבָל תִּהְיֶה לוֹ בְּכָל דָּבָר כְּאִלּוּ לֹא לָוָה מִמְּךָ לְעוֹלָם, וְלֹא תָשִׂים עָלָיו נֶשֶׁךְ, שֶׁהוּא "נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל" דברים כג כ, אֲבָל תִּהְיֶה הַהַלְוָאָה אֵלָיו חֶסֶד, לֹא תִּטֹּל מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת כָּבוֹד וְלֹא תּוֹעֶלֶת מָמוֹן:

14 וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי חוֹנֵן וּמְקַבֵּל תְּחִנַּת כָּל אָדָם אע"פ שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, מִגִּזְרַת חִנָּם. וְהָעִנְיָן, שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב, לֹא אֶחְבֹּל שַׂלְמַת הַצַּדִּיק, אֲבָל שַׂלְמַת אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ צַדִּיק אֶקַּח וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ כִּי צַעֲקָתוֹ לֹא יִשְׁמַע אֵל, לְפִיכָךְ אָמַר כִּי חַנּוּן אָנִי וְשׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כָּל מִתְחַנֵּן לִי:

15 אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:כ"ז תִּרְגֵּם עַל הַדַּיָּן שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יְחַיְּבֶנּוּ בַּדִּין, "לָא תַקִיל" לְשׁוֹן קְלָלָה הוּא בַּאֲרָמִית, מֵקֵל לְהוּ, "יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה" מלאכי ב יב, וְכֵן הַרְבֵּה בִּלְשׁוֹן יְרוּשַׁלְמִי:

16 וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר הַנִּשָּׂא עַל הָעָם, וְהוּא הַמֶּלֶךְ, וְהִזְהִיר שֶׁלֹּא יָאֹר אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יְחַיֵּב אוֹתוֹ בְּמִשְׁפָּטוֹ: וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ בַּגְּמָרָא סנהדרין סו אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל אַזְהָרָה עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ בְּכִנּוּי. וְהִנֵּה הִזְהִיר עַל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרַךְ וְעַל הַמּוֹלֵךְ בָּאָרֶץ. וְהֵם אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שם כִּי יִכָּנֵס בִּכְלַל "אֱלֹהִים" הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַשּׁוֹפֵט אֲשֶׁר יֵשֵׁב מוֹשַׁב אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. וְלֹא נִתְבָּאֵר אִם יִכָּנֵס בִּכְלַל הַנָּשִׂיא רֹאשׁ סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה שֶׁנִּקְרָא נָשִׂיא בַּגְּמָרָא שם יט: ועוד, וְהָרַב רַבִּי מֹשֶׁה אָמַר שֶׁהוּא בִּכְלַל הָאַזְהָרָה הַזּוֹ רמב"ם בס' המצות ל"ת שטז ובהלכות סנהדרין כו א. וְכֵן נִרְאֶה לִי מִמַּה שֶׁשָּׁאַל ר' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא עַל עַצְמוֹ, כְּגוֹן אֲנִי מָה אֲנִי בְּשָׂעִיר וכו' הוריות יא:. וְא"כ יֹאמַר לֹא תָאֹר כָּל נָשִׂיא בָּעָם שֶׁהוּא רֹאשׁ שְׂרָרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׂרָרָה הַהִיא בְּמֶמְשֶׁלֶת מַלְכוּת, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה מֶמְשֶׁלֶת תּוֹרָה, כִּי נְשִׂיא הַסַּנְהֶדְרִין הוּא בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׂרָרַת הַתּוֹרָה:

17 מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר מָצִינוּ מְלֵאָה בַּזֶּרַע, "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע" דברים כב ט, וְעוֹד "כַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב" במדבר יח כז, הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר" יואל ב כד. וְהַנִּרְאֶה לִי בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּי יִקָּרֵא פְּרִי הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם תְּבוּאָה, בַּעֲבוּר שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ כְּאַחַת אֶל הַבָּתִּים. וְתִקָּרֵא ג"כ אָסִיף, "אֹסֶף בְּלִי יָבֹא" ישעיה לב י, "וְחַג הָאָסִיף" שמות כ"ג:ט"ז, וּלְכָךְ תִּקָּרֵא "מְלֵאָה", כִּי לְאֹסֶף הַדָּבָר וְקִבּוּצוֹ יִקָּרֵא מִלּוּי, "אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים" ישעיה לא ד, "קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא" ירמיה יב ו, "יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן" איוב טז י, יֵאָסְפוּ וְיָבֹאוּ, וְכֵן "וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" בראשית מח יט, קִבּוּץ וְרִבּוּי עַמִּים: וְעוֹד יִתָּכֵן שֶׁתִּקָּרֵא מְלֵאָה, בְּכִנּוּי לִבְרָכָה, שֶׁיִּמָּלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהַיְּקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וּמִלֵּא יָדוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר וּבוֹצֵר, כִּי כַאֲשֶׁר תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם, יֹאמַר "יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר" תהלים קכט ו-ז, וְהַמִּתְבָּרֶכֶת יִקְרְאוּ מְלֵאָה. וְיִהְיֶה "דִּמְעֲךָ" רֶמֶז לְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, מֻשְׁאָל מִן דִּמְעַת הָעַיִן, בַּעֲבוּר שֶׁיִּדְמֶה לָהּ בְּרִדְתּוֹ טִפּוֹת, אוֹ שֶׁכָּל טִפּוֹת הַיּוֹרְדוֹת שְׁמָם דִּמְעָה, "וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה" ירמיה יג יז טִפּוֹת מַיִם, וְאֵינֶנּוּ שֵׁם לַבֶּכִי בִּלְבַד. וְעִנְיַן הַכָּתוּב, כִּי כַּאֲשֶׁר תֶּאֱסֹף פְּרִי הַשָּׂדֶה וְיִמָּלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר, וְתִדְרֹךְ הַנִּסְחָטִים שֶׁתִּזַּל דִּמְעָתָהּ, וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, לֹא תְּאַחֲרֵם בְּיָדְךָ, כִּי בְּרֵאשִׁיתָם תִּתְּנֵם לִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" דברים יח ד: וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל במכילתא כאן "לֹא תְאַחֵר" שֶׁלֹּא תְּאַחֵר הַמֻּקְדָּם, וְלֹא פֵּרֵשׁ אֵיזֶהוּ, כִּי בְּכָאן יַזְהִיר בַּמִּצְוֹת דֶּרֶךְ כְּלָל וְאַחַר כֵּן יְבָאֲרֵם. וְהֵם סִדְּרוּ בִּכּוּרִים וּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, מִטְּעָמִים שֶׁדָּרְשׁוּ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ תרומות פ"ג מ"ז מִנַּיִן שֶׁיִּקְדְּמוּ בִּכּוּרִים לִתְרוּמָה, זֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית וְזֶה קָרוּי תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית, אֶלָּא יִקְדְּמוּ בִּכּוּרִים שֶׁהֵם בִּכּוּרִים לַכֹּל, וּתְרוּמָה לָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא רֵאשִׁית, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֵאשִׁית: וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:כ"ח תִּרְגֵּם "בִּכּוּרָךְ וְדִמְעָךְ", וּפירש"י רש"י על שמות כ"ב:כ"ח מְלֵאָתְךָ, חוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֶיךָ כְּשֶׁתִּתְמַלֵּא תְבוּאָתְךָ וְתִתְבַּשֵּׁל וְהֵם בִּכּוּרִים. וְדִמְעֲךָ, הִיא תְּרוּמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ לְשׁוֹן דֶּמַע. וְכֵן בַּמְּכִילְתָּא כאן "מְלֵאָתְךָ", אֵלּוּ בִּכּוּרִים הַנִּטָּלִין מִן הַמָּלֵא, "וְדִמְעֲךָ" זוֹ תְּרוּמָה. וְאוּלַי כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְדַעְתָּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה הַבִּכּוּרִים מְלֵאָה בַּעֲבוּר שֶׁנִּטָּלִין מִן הַמָּלֵא, יִקְרְאוּ הַתְּרוּמָה דִּמְעָה בַּעֲבוּר שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, לֹא פְּרִי: וְהִזְכִּיר שְׁנֵי הַמִּינִין מִמֶּנָּה, לִרְמֹז כִּי דִּינָהּ לְהַפְרִישָׁהּ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, אֵין חִיּוּב לְהַקְדִּימָהּ בַּעֲנָבִים וְזֵיתִים. וְהִנֵּה לֹא יַזְכִּיר הַמִּצְוֹת בְּכָאן רַק בְּרֶמֶז, כְּאוֹמֵר הִזָּהֵר בַּמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שמות כ"א:י"ג "וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם", כִּי הָיָה זֶה לְכָתְבָם לְאֵלּוּ הַמִּצְוֹת בְּסֵפֶר הַבְּרִית אֲשֶׁר יַזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה הָאַחֶרֶת שמות כ"ד:ז', וְעוֹד יַחְזֹר וִיבָאֲרֵם כֻּלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר כָּל אַחַת:

18 וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי טַעַם הַכָּתוּב הַזֶּה, כִּי עַד הֵנָּה הִזְכִּיר הַמִּשְׁפָּטִים וְהִזְהִיר בַּדְּבָרִים הַמְכֹעָרִים. וְעַתָּה כְּשֶׁבָּא לְהַתְחִיל בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָל פָּתַח וְאָמַר וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם כָּל מַה שֶׁיִּחְיֶה בּוֹ, וְאֵין הָאִסּוּרִין בַּמַּאֲכָלִים רַק טָהֳרָה בַּנֶּפֶשׁ, שֶׁתֹּאכַל דְּבָרִים נְקִיִּים שֶׁלֹּא יוֹלִידוּ עֳבִי וְגַסּוּת בַּנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן אָמַר "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי", כְּלוֹמַר אֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּהְיוּ אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ בַּעֲבוּר שֶׁתִּהְיוּ רְאוּיִים לִי לְדָבְקָה בִּי שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, לְפִיכָךְ לֹא תִּגְעֲלוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּאֲכִילַת הַדְּבָרִים הַמְתֹעָבִים, וְכָךְ אָמַר ויקרא יא מג-מד "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי". וְהִנֵּה הַשְּׁרָצִים מְשַׁקְּצִין הַנֶּפֶשׁ, וְהַטְּרֵפָה אֵין בָּהּ שִׁקּוּץ, אֲבָל יֵשׁ בַּשְּׁמִירָה מִמֶּנָּה קְדֻשָּׁה:

8 רש"י על בבא קמא פתח ↗

מעיז ומעיז - הלכך אפי' כפר בכוליה רמיא רחמנא שבועה עליה:

12 אבן עזרא על שמות פתח ↗

יביאהו עד. יביא קצת הנטרף להיות לו לעד על דרך שכתוב כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן עמוס ג יב:

15 אבן עזרא על שמות פתח ↗

אשר לא ארשה. כי המאורשה אעפ"י שלא נבעלה נקראת אשת רעהו:

19 רמב"ן על שמות פתח ↗

פֶּן יִפְגָּעֵנוּ פֶּן יִפְגָּעֲךָ הָיוּ רוֹצִים לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות ה':ג'. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר אבן עזרא על שמות ה':ג' פֶּן יִפְגָּעֵנוּ כּוֹלֵל אֲנַחְנוּ הַיִּשְׂרְאֵלִים גַּם אַתָּה פַּרְעֹה וְכָל מִצְרַיִם, וְלָכֵן בִּרְאוֹתָם מַכַּת בְּכוֹרוֹת אָמְרוּ "כֻּלָּנוּ מֵתִים" שמות י"ב:ל"ג, כִּי נִתְבָּרֵר לָהֶם דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר "פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר", וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם לָלֶכֶת לִזְבֹּחַ. וְאֵין דְּבָרוֹ זֶה נָכוֹן, כִּי לֹא צֻוּוּ לֵאמֹר שֶׁיִּהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל דֶּבֶר אוֹ חֶרֶב אִם לֹא יִזְבְּחוּ, וְהֵם לֹא יְשַׁנּוּ בִּשְׁלִיחוּת הַשֵּׁם דָּבָר: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא סוֹד הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֵם כֹּפֶר מִן הַפְּגִיעָה, כִּי לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר חבקוק ג ה אוֹ בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה. וְאָמַר זֶה, כִּי הקב"ה צִוָּה אוֹתָם "וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָה עָלֵינוּ וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" שמות ג':י"ח, וְהֵם אָמְרוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח עַמִּי" שמות ה':א', וְהִנֵּה פַּרְעֹה הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְיוֹדֵעַ אֶת הָאֱלֹהִים וּמוֹדֶה בּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר הוּא אוֹ מוֹרִישׁוֹ לְיוֹסֵף, "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ" בראשית מא לט, "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" שם לח, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וְעָנָה "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" ה' פסוק ב, וְהֵם נִזְכְּרוּ, וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ לוֹ כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ" ה' פסוק ג, כִּי הִזְכִּירוּ לוֹ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים בִּלְבַד שֶׁהוּא אֵל שַׁדַּי, וְאָמְרוּ "נִקְרָה עָלֵינוּ" שֶׁהוֹדִיעוּהוּ לְשׁוֹן הַמִּקְרֶה כַּאֲשֶׁר נִצְטַוּוּ לוֹ, וּפֵרְשׁוּ לוֹ כִּי בַּמִּקְרָא הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָה עֲלֵיהֶם יִצְטָרְכוּ לִזְבֹּחַ לְפָנָיו, פֶּן תִּהְיֶה הַפְּגִיעָה בַּדֶּבֶר אוֹ בַּחֶרֶב. וְכָעִנְיָן הַזֶּה בָּא בִּדְבַר בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ" במדבר כג ד:

20 אבן עזרא על שמות פתח ↗

וגר. כאשר יקבל הגר שלא לעבוד ע"ז לא תונהו בארצך בעבור שיש לך כח רב ממנו, וזכור כי גרים הייתם כמוהו, וכאשר הזכיר הגר שאין לו כח, ככה היתום והאלמנה שהם ישראלים, ואין להם כח ואחר שאמר לא תענון לשון רבים אמר אם תענה, כי כל רואה אדם שהוא מענה יתום ואלמנה ולא יעזרם, גם הוא יחשב מענה:

22 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1358 כמו שנאמר דברים טו, ט "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא", ופירש רש"י שם "והיה בך חטא - מכל מקום אפילו לא יקרא, א"כ למה נאמר 'וקרא עליך', ממהר אני ליפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא". וראה הערה הקודמת שהובאו דברי הרמב"ן שמות כב, כב שכתב "כי יאמר אם ענה תענה אותו רק צעוק יצעק אלי בלבד, מיד אשמע צעקתו".

27 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה לא תקלל חרש, אין לי אלא חרש, מנין לרבות כל אדם? תלמוד לומר "בעמך לא תאר" שמות כב, כז. אם כן, למה נאמר "חרש" וכו'. דברי רש"י קשים, שהרי כאילו מוחק את נושא הכתוב שם - "נשיא". וראה רמב"ן על אתר, שמה שכתוב שם "ונשיא בעמך לא תאר", דיבר הכתוב בהווה, שדרך הדיין שיקללו אותו בעלי־הדין אם יוצאים חייבים מלפניו. וזה שנזכר בפסוקנו דווקא "חרש", אומר רמב"ן, זה לרבותא, שאף־על־פי שאינו שומע הזהירה התורה עליו, קל־וחומר שאסור בשומעים המתביישים ומצטערים בזה. או שגם כאן דיבר הכתוב בהווה, שכן עשוי אדם לקלל יותר את החרש שאינו שומעו, כי אין חשש שישיב לו כגמולו. באשר לכוחה של קללה להזיק ראה אריכות דבריו של בעל "ספר החינוך" מצוה רלא שכתב: אף־על־פי שאין בנו כח לדעת באיזה ענין תנוח הקללה במקולל, ואיזה כח בדיבור להביאה עליו, ידענו דרך כלל מכל בני העולם שחוששין לקללות, בין ישראל, בין שאר האומות, ויאמרו שקללת בני אדם, גם קללת הדיוט, תעשה רושם במקולל ותדביק בו המארה והצער. ואחר דעתנו דבר זה מפי הבריות נאמר כי משרשי המצוה, שמנענו השם מהזיק בפינו לזולתנו כמו שמנענו מהזיק להם במעשה, וכעין ענין זה אמרו זכרונם לברכה מועד קטן יח ע"א: ברית כרותה לשפתים, כלומר: שיש כח בדברי פי אדם. ואפשר לנו לומר לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת חלק עליוני, וכמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" בראשית ב, ז ותרגם אונקלוס: 'לרוח ממללא', נתן בה כח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה, ועל כן ידענו ונראה תמיד כי לפי חשיבות נפש האדם ודבקותה בעליונים, כנפש הצדיקים והחסידים, ימהרו דבריהם לפעול בכל מה שידברו עליו, וזה דבר ידוע ומפורסם בין יודעי דעת ומביני מדע. ואפשר לומר עוד, כי הענין - להשבית ריב בין בני אדם ולהיות ביניהם שלום, "כי עוף השמים יוליך את הקול" קהלת י, כ, ואולי יבואו דברי המקלל באזני מי שקלל. והרמב"ם זכרונו לברכה אמר בטעם מצוה זו בספר המצוות לא תעשה שיז: כדי שלא יניע נפש המקלל אל הנקמה ולא ירגילנה לכעוס, ועוד האריך בענין בספרו. ונראה לי מדבריו, שלא יראה הוא בדעתו נזק אל המקולל בקללה, אלא שתרחיק התורה הענין מצד המקלל, שלא ירגיל נפשו אל הנקמה והכעס ואל פחיתות המידות. וכל דברי רבותינו נקבל, עם היות לבנו נאחז במה שכתבנו יותר. פ' קדושים תשנ"ז וראה דברי הזוהר הק' על פסוקנו מובאים ברקנאטי ומתורגמים על־פי "מתוק מדבש": אין לך שום דיבור ודיבור היוצא מפי האדם שאין לו קול, וקול הזה עולה למעלה וכמה מלאכים מחבלים מתחברים עם הקול ההוא ומלווים אותו ומעלים אותו, עד שעולה אל מקום של תהום רבה ששם מדור החיצונים, ומעורר אותם ועל ידי זה הם מתגברים בעולם. וכמה חיצונים מהם מתעוררים על אותו האדם להענישו, לכן אוי למי שמוציא דיבור רע מפיו וכו'.

« רמב"ן על שמות כ״א:ל״ו רמב"ן על שמות כ״ג:י״א »