רמב"ן על שמות ל״ג

« רמב"ן על שמות ל״ב:ל״ה רמב"ן על שמות ל״ד:ג׳ »

6 שמות רבה פתח ↗

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה שמות לג, ו: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין אָמַר עֲטָרָה שֶׁנָּתַן בְּרֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל טז, יב: וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זִינָאוֹת שֶׁחָגַר לָהֶם. וְרַבִּי סִימֵי אָמַר פּוּרְפְּרָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל טז, יא: וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים כו, יז יח: אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס עֲלֵיהֶם משֶׁה וְנָטַל הָאֹהֶל וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לג, ז: וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אָמַר רְאֵה כָּבוֹד שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וּבָא אֵצֶל משֶׁה, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנָיו וְהוּא נָתוּן אֵצֶל משֶׁה, וְכֵן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים בָּאִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו וְלִטֹּל רְשׁוּת לָצֵאת לְהָאִיר לָעוֹלָם, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁהֵן נוֹטְלִין רְשׁוּת וּמִשְׁתַּחֲוִים לֹא הָיוּ יוֹצְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ט, ו: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים, שָׁאֲלוּ לַחַיּוֹת אֵיפוֹא הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אָמְרוּ לָהֶם לְכוּ אֵצֶל משֶׁה, מִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לג, ז: וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה', מְבַקֵּשׁ משֶׁה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְבַקֵּשׁ ה', מַה כְּתִיב שָׁם שמות לג, יא: וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָךְ הִתְנֵיתִי עִמְּךָ כְּשֶׁיִּהְיוּ פָנֶיךָ כְּעוּסוֹת יִהְיוּ פָנַי מְרַצִּין אֶת פָּנֶיךָ, וּכְשֶׁיִּהְיוּ פָנַי כְעוּסוֹת יִהְיוּ פָנֶיךָ מְרַצִּין אֶת פָּנַי, חֲזֹר בְּךָ וְהִכָּנֵס לַמַּחֲנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים. דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים עז, ו: חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹשֶׁבֶת אֲנִי וּמְחַשֶּׁבֶת לְכַמָּה שָׁנִים גְּאַלְתָּנוּ מִמִּצְרַיִם, וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לְכַמָּה שָׁנִים גְּאַלְתָּנוּ מִבָּבֶל, וּמְחַשֶּׁבֶת אֲנִי וְאוֹמֶרֶת כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לִי מִיָּוָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, תהלים עז, יא: וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִם חֳלָאִים הֵם, יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאות, וְאִם אֵינָן חֳלָאִים אֵינִי יוֹדַעַת מַה לַעֲשׂוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר חַלּוֹתִי הִיא. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בָּאוּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי שֶׁלֹא חִלִּינוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְשׁוֹן חַלּוֹתִי אֶלָּא תְּפִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר מלאכי א, ט: חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ, תהלים עז, י: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, שָׁכַחְתָּ אוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ שמות לג, יט: וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, תהלים עז, ט: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, לָשׁוֹן יְוָנִי אָפֵס, הִנִּיחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ. תהלים עז, ח: הַלְּעוֹלָמִים יִזְנַח ה' וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַצֶּה אוֹתוֹ, כְּשֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה משֶׁה מְרַצֵּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּרְתֵּין אַפִּין מָזְגִין רוֹתְחִים, לֹא כֵן אָמַרְתִּי כְּשֶׁאֶהְיֶה בְּכַעַס אַתָּה מְרַצֶּה אוֹתִי וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּכַעַס אֶהְיֶה מְרַצֶּךָ. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם לֹא אַתָּה הוּא שֶׁכָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה. אָמַר לוֹ לֵךְ וְהִתְרַצֵּה לָהֶם, שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה. אָמַר רַב אַחָא אוֹתָהּ שָׁעָה מָצָא משֶׁה יָדוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ רְאֵה שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהָזִיז אַהֲבָתְךָ מֵהֶן אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי.

7 רש"י על שמות פתח ↗

יקח את האהל. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא – לוֹקֵחַ אָהֳלוֹ וְנוֹטֵהוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; אָמַר מְנֻדֶּה לָרַב מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד תנחומא:

11 אבן עזרא על שמות פתח ↗

ומשרתו יהושע בן נון נער. והוא חיה מאה ועשר שנים, וחכמים אמרו כי שבע שנים כבש, ושבע שנים חלק, א"כ היה בן חמשים ושש שנה ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדוקו ומשרתו יהושע בן נון שירות נער:

12 רש"י על שמות פתח ↗

אתה אמר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו'. וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ:

12 גור אריה על שמות פתח ↗

בזו אני חפץ וכו'. והקשה הרמב"ן פסוק יב על זה, מה היה צריך לומר "אם אין פניך הולכים" אחר שאמר לו הקב"ה "פני ילכו והנחותי לך" פסוק יד. ותימה על הרמב"ן, שהרי הוא בעצמו בפרשת משפטים לעיל כד, א הביא הגמרא דסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות סנהדרין לח ע"ב אפילו בפרונקיה לא קבליניה, דכתיב "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה". משמע דמזה למדו רז"ל דאפילו בפרוונקיה לא קבלניה, דמנא להו דלא קבליה בפרוונקיה, אלא מדהוצרך משה לומר עוד "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", וכבר הבטיחו הקב"ה "פני ילכו וגומר" פסוק יד, אלא אמר משה דכלל לא יקבל אותו, ואפילו בפרוונקיה. דהשם יתברך לא הבטיח את משה רק במקום שצריך שילך כבודו עמהם אז ילך הוא, אבל דבר שאפשר על ידי שליח יהיה נעשה עלי ידי מלאך. ועל זה משיב משה "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה", שלא ירצה כלל במלאך, אף על גב דאפשר על ידי שליח – אינו חפץ בשליח, רק יהיה השם יתברך בעצמו עמהם, ודבר זה פשוט:

23 עירובין פתח ↗

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דְּיוֹ פַּרְצוּף פָּנִים הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. כְּתִיב: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ׳״, רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר פַּרְצוּף, וְחַד אָמַר זָנָב.

1 וְטַעַם וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם כִּי בְּשָׁמְעָם זֶה הִתְנַצְּלוּ וַיִּתְפָּרְקוּ מִכָּל עֲדִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ תְּחִלָּה. וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות ל"ג:ו' שֶׁתִּרְגֵּם בַּ"עֲדִי", "תִּקּוּן זֵין", דַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה עיין שמו"ר מה ב זֵינָאוֹת חָגַר לָהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁחָגַר לָהֶם הקב"ה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּלֵי זַיִן לְהִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ שמו"ר לב א "חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת" שמות ל"ב:ט"ז, חֵרוּת מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת, וְהֵם שְׁמוֹתָיו שֶׁל הקב"ה. וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּיתָה בִּרְצוֹן נַפְשָׁם מִפְּנֵי עֹנֶשׁ הָעֵגֶל, וְזֶה עִנְיַן תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה וַחֲרָטָה בְּחֶטְאָם:

2 וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל כָּתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות ל"ג:י"א רש"י על שמות ל"ג:י"א הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מֹשֶׁה נוֹהֵג מִיוה"כ עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, לֹא יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּי"ז בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, בְּי"ח שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן הַחוֹטְאִים, בְּי"ט עָלָה וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, בְּר"ח אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ שמות ל"ד:ב' "וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר" לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם אֲחֵרִים, בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וְיָרַד, הִתְחִיל לְצַוּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲשָׂאוּהוּ בְּאֶחָד בְּנִיסָן, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא מִשָּׁם. וְכֵן דַּעַת רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כָּל זֶה אַחַר שֶׁהוֹרִיד אֶת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי מָה טַעַם לְהַזְכִּיר זֶה בְּכָאן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּכָל הַמִּדְרָשִׁים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה זֶה בַּעֲבוּר חֵטְא הָעֵגֶל, דָּרַשׁ מֹשֶׁה, מְנֻדֶּה לָרַב מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר רַשִׁ"י רש"י על שמות ל"ג:ז' שם אֲנִי בְּכַעַס וְאַתָּה בְּכַעַס א"כ מִי יְקָרְבֵם. וְאִם הָיָה הוֹצָאַת הָאֹהֶל אַחֲרֵי יוה"כ, הִנֵּה גַּם הקב"ה גַּם מֹשֶׁה בְּרָצוֹן הָיוּ. אֲבָל הַנִּרְאֶה כִּי בְּיוֹם רִדְתּוֹ בְּי"ז בְּתַמּוּז שָׂרַף הָעֵגֶל וְדָן עוֹבְדָיו, וַיְהִי מִמָּחֳרַת אָמַר לָהֶם שֶׁיַּעֲלֶה אֶל ה' לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, וְעָלָה אֶל הָהָר שֶׁשָּׁם הַכָּבוֹד, וְזֶהוּ "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה'" שמות ל"ב:ל"א, וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה", וְהַשֵּׁם עָנָה אוֹתוֹ "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי", "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם", וְהֵחֵל בָּהֶם הַנֶּגֶף שמות ל"ג:ל"ג-ל"ה, וְצִוָּה לוֹ "לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם" שמות ל"ג:א'-ג', וְהוּא הִגִּיד זֶה לְיִשְׂרָאֵל, וַיִּתְאַבְּלוּ וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם שמות ל"ג:ד'-ו'. אָז רָאָה מֹשֶׁה כִּי הַדָּבָר אָרֹךְ מְאֹד וְלֹא יָדַע מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ. וְלָקַח הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ חוּץ לַמַּחֲנֶה שמות ל"ג:ז' שֶׁתִּהְיֶה שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת לוֹ מִשָּׁם, כִּי אֵינֶנָּה שׁוֹרָה בְּקֶרֶב הָעָם, וְאִם יִהְיֶה הָאֹהֶל בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה לֹא יִהְיֶה לוֹ הַדִּבּוּר מִשָּׁם. וְאָמַר שם וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה', טַעַם, שֶׁיִּהְיֶה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֹצֵא אֵלָיו. וְהַכָּתוּב יַשְׁלִים לְסַפֵּר שמות ל"ג:ח'-י"א כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּעוֹד הָאֹהֶל שָׁם עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא מִיוה"כ עַד אֶחָד בְּנִיסָן עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ שבת פז:: וְרָאִיתִי בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פרק מו רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, אַרְבָּעִים יוֹם עָשָׂה מֹשֶׁה בָּהָר, קוֹרֵא בְּדַת מִקְרָא בַּיּוֹם, וְשׁוֹנֶה בְּדַת מִשְׁנָה בַּלַּיְלָה, וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לָקַח אֶת הַלּוּחוֹת וְיָרַד אֶל הַמַּחֲנֶה. בְּי"ז בְּתַמּוּז שִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת וְהָרַג אֶת חוֹטְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם בַּמַּחֲנֶה עַד שֶׁשָּׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְכִתְּתוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהִכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְהִתְקִין כָּל שֵׁבֶט בִּמְקוֹמוֹ. וּבְר"ח אֱלוּל אָמַר לוֹ הקב"ה "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה", וְהֶעֱבִירוּ שׁוֹפָר בַּמַּחֲנֶה שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה לָהָר שֶׁלֹּא יִתְעוּ עוֹד אַחַר ע"ז, וְהקב"ה נִתְעַלָּה בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים מז ו "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר". וְכֵן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר בְּר"ח אֱלוּל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. עַד כָּאן דִּבְרֵי אַגָּדָה זוֹ: וְאִם כֵּן יִהְיֶה "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל" וְכָל הַפָּרָשָׁה שמות ל"ג:ז'-י"א מִי"ח בְּתַמּוּז עַד סוֹף אַרְבָּעִים וּמִיוה"כ עַד אֶחָד בְּנִיסָן: אֲבָל לֹא יָבֹא זֶה כַּהֹגֶן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברים ט יח יט "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי" וְגוֹ', וּכְתִיב שם ט כה "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר ה' לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם", וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה בָּאַרְבָּעִים יוֹם הָאַחֲרוֹנִים אַחַר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ שמות ל"ד:א' "פְּסָל לְךָ וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה", כִּי הָיוּ בְּרָצוֹן, וּכְבָר בִּטֵּל לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם:

3 וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר כָּתַב ר"א אבן עזרא על שמות ל"ג:י"א חָיָה יְהוֹשֻׁעַ מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים יהושע כד כט, וַחֲכָמִים אָמְרוּ זבחים קיח: כִּי שֶׁבַע שָׁנִים כָּבַשׁ וְשֶׁבַע שָׁנִים חִלֵּק, א"כ הָיָה בֶּן חֲמִשִּׁים וָשֵׁשׁ שָׁנָה, וְאֵיךְ יִקְרָאֵהוּ הַכָּתוּב "נַעַר", וְכָכָה פֵּרוּשׁוֹ, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֵׁרוּת נַעַר. וְעַל דַּעְתִּי דֶּרֶךְ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁיִּקָּרֵא כָּל מְשָׁרֵת "נַעַר", כִּי בַּעַל הַשְּׂרָרָה הַנִּכְבָּד הוּא הָאִישׁ, וְהַמְּשָׁרֵת לוֹ יִקָּרֵא "נַעַר", וְכֵן "גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ" מלכים ב ד':י"ב, "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" שמואל ב ב':י"ד, וְכֵן "עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב" שם יח טו, כִּי יוֹאָב לֹא יִמְסֹר כֵּלָיו רַק לַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁעָמְדוּ עַל יָדוֹ. וּכְתִיב יהושע ו כב "וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אָמַר יְהוֹשֻׁעַ", וּכְתִיב בפסוק שאחריו "וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים" וְגוֹ', מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשָׁרְתֵי הָעֵדָה, מְרַגְּלִים לָהֶם. וְכֵן רַבִּים, וְכֵן "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" אסתר ב ב, בֵּאֵר שֶׁהֵם הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתֵי גּוּפוֹ, לֹא מְשָׁרְתֵי הֶחָצֵר. וְא"כ יֹאמַר וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת תָּמִיד שֶׁלֹּא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל:

4 וְטַעַם בִּן נוּן, בָּא בְּחִירִק תְּמוּרַת סֶגוֹל, וְכֵן "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה" משלי ל א, "שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד" יונה ד י, "אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע" דברים כה ב. וְעִם כָּל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ מַדּוּעַ לֹא נִמְלַט בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה אֶחָד שֶׁיָּבֹא כַּמִּנְהָג. וַאֲנִי חוֹשֵׁב כִּי נָהֲגוּ לִקְרוֹתוֹ כֵּן לְכָבוֹד, כִּי הָיָה הַגָּדוֹל בְּתַלְמִידֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְיִקְרְאוּ לוֹ בִּינוּן, כְּלוֹמַר הַנָּבוֹן, כִּי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹהוּ, אוֹ יִהְיֶה עִנְיָנוֹ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהַבִּינָה מוֹלִיד, יַעֲשׂוּ "נוּן" מִלְּשׁוֹן "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" תהלים עב יז:

5 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הָיָה זֶה בְּהַר סִינַי בַּעֲלוֹתוֹ שָׁם בְּי"ט בְּתַמּוּז, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֵלָיו רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, כִּי כָל עֵת הֱיוֹת הַכָּבוֹד שׁוֹכֵן בְּהַר סִינַי בְּיָדוּעַ שֶׁשָּׁם הַדִּבּוּר, וְכֵן אָמַר שמות ל"ב:ל' "וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה'", וְאָמַר שם לב לא "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה'", שֶׁשָּׁב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה':

6 וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי שֶׁאָמַרְתָּ לִי "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" שמות כ"ג:כ', וְאֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות ל"ג:י"ב. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, וְעוֹד, כִּי לָמָּה יֹאמַר עַתָּה כֵּן, וּבְעֵת שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הַדִּבּוּר הַהוּא שָׁתַק מִמֶּנּוּ, וְכִי יְבַקֵּשׁ עַתָּה לְהַרְוִיחַ בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אֲבָל הָעִנְיָן, כִּי הקב"ה אָמַר בְּכָאן לְמֹשֶׁה שמות ל"ג:ב' וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, וּמֹשֶׁה אָמַר לוֹ לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁתִּשְׁלַח עִמִּי, אִם הוּא מַלְאָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשִּׁמְךָ בְּקִרְבּוֹ: וְזֶה טַעַם וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם שֶׁיְּדַעְתָּנִי וְרוֹמַמְתַּנִי בְּשִׁמְךָ, וְכֵן כָּתַב ר"א אבן עזרא על שמות ל"ג:כ"א. וְעַל דַּעְתּוֹ הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בּוֹ הוּא מִיכָאֵל. הֵבִין בְּטוּב שִׂכְלוֹ בַּפְּסוּקִים כִּי הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן רָצוּי לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא יוּכַל לָדַעַת הָאֱמֶת כִּי לֹא שָׁמַע וְלֹא יִנָּבֵא:

7 וְטַעַם פָּנַי יֵלֵכוּ עַל דַּעַת כָּל הַמְפָרְשִׁים רש"י והראב"ע כאן והרד"ק בשמואל ב יז יא אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ, וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמֶה "וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְרָב" שמואל שם.

8 וְטַעַם אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים עַל דַּעַת רַשִׁ"י, בָּזֶה אֲנִי חָפֵץ, כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וְחָלִילָה שֶׁיֹּאמַר אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוֹ "פָּנַי יֵלֵכוּ". וְר"א פֵּרֵשׁ אבן עזרא על שמות ל"ג:כ"א כִּי ה' אָמַר לְמֹשֶׁה אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ וַהֲנִיחוֹתִי לְךָ לְבַדְּךָ, כִּי עִמְּךָ לְבַדְּךָ אֵלֵךְ, וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים עִם הַגּוֹי כֻּלּוֹ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה, וּלְכָךְ אָמַר "תַּעֲלֵנוּ", בִּלְשׁוֹן רַבִּים: גַּם זֶה אֵינֶנּוּ מְתֻקָּן, כִּי מֹשֶׁה אָמַר תְּחִלָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְהִנֵּה גַּם בְּעֵת הָרָצוֹן קֹדֶם הַחֵטְא אָמַר הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וְלַהֲבִיאֲךָ, וְאִם יְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל גַּם זֶה בַּעֲבוּרָם יֹאמַר כֵּן. וְעוֹד, א"כ הָיָה מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ מִי הַמַּלְאָךְ שֶׁיִּשְׁלַח עִמּוֹ, וְהִנֵּה הָיָה רוֹצֶה בַּמַּלְאָךְ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שמות כ"ג:כ"א "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", וְהַשֵּׁם עָנָהוּ בְּטוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁאַל שֶׁיֵּלֵךְ הוּא בְּעַצְמוֹ: אֲבָל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר לְהָלְמָהּ לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה, וְכָךְ הוּא הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי מֹשֶׁה אָמַר וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּקַיֵּם לוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר לוֹ, הָאֶחָד יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, כְּלוֹמַר שֶׁאִוָּדַע בִּשְׁמִי בַּעֲבוּרְךָ, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה וְאַתָּה אָמַרְתָּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר לוֹ "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" שמות ו':ג', כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי עי' ריש וארא. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי, וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי, שֶׁיִּהְיֶה מוֹצֵא חֵן, וְהוּא דְּבֵקוּת הַדַּעַת. וְאָמַר וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, בְּמִדַּת הַדִּין, הוֹדִיעֵנִי נָא נְתִיבוֹת הַדְּרָכִים כַּאֲשֶׁר אַתָּה נוֹדַע בְּשִׁמְךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְיַחֶדְךָ לְמַעַן אֶמְצָא הַחֵן הַגָּדוֹל, וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה, אַתָּה אֲבִיהֶם וְהֵם בָּנֶיךָ. וְלָזֶה יִתְכַּוֵּן אוּנְקְלוֹס שֶׁאוֹמֵר "אוֹדַעְנִי כְעַן יָת אֹרַח טוּבָךְ וְאֶדַּע רַחֲמָךְ". אָז עָנָה לוֹ הקב"ה פָּנַי יֵלֵכוּ, מַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים שֶׁבּוֹ יֵרָאוּ פָנַי, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ" ישעיה מט ח, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, וַהֲנִיחוֹתִי אוֹתוֹ לָךְ, שֶׁלֹּא אֶתְנַהֵג עִמְּךָ בְּמִדַּת הַדִּין עַזָּה, אֶלָּא בְּמִדָּה כְּלוּלָה בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, מִלְּשׁוֹן "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ" דברים כה יט, וְהוּא כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל ה יג "וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם". אָז עָנָה מֹשֶׁה אִם אֵין פָּנֶיךָ בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ הוֹלְכִים, אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה, שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ פָּנִים בְּפָנִים, כִּי כֵן הָיוּ הַתְּנָאִין בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא לעיל ו ו-ח, וְכֵן הִזְכִּיר לְמַעְלָה שמות ל"ב:י"א "בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וְהִנֵּה יְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָם בָּהֶם מִמִּצְרַיִם.

9 וְטַעַם וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ, שֶׁיְּהֵא חֶלְקֵנוּ בַּמֻּפְלָא, וְאֵין כֵּן לְכָל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

10 גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה אוּלַי הָיָה הָרָצוֹן הַזֶּה בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הַשְּׁנִיִּים עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ בתנחומא כאן, כַּאֲשֶׁר נִתְרַצָּה לוֹ הקב"ה, וְאָמַר "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" שמות ל"ד:א':

11 וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בַּמַּרְאָה מַמָּשׁ אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם. וְיִתָּכֵן כִּי יִהְיֶה "כְּבוֹדֶךָ" בְּכָאן הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. וַה' עָנָה אוֹתוֹ אֲנִי אַעֲבִיר מִדַּת כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, שֶׁתַּשִּׂיגֶנּוּ וְתִתְבּוֹנֵן בְּכָל טוּבִי יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם, כִּי מַרְאֵה הַפָּנִים שֶׁשָּׁאַלְתָּ לֹא תּוּכַל לִרְאוֹתָם

12 וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, שֶׁאֶקְרָא לְפָנֶיךָ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹתוֹ, וְחַנֹּתִי בּוֹ אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי בּוֹ אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, שֶׁתֵּדַע בַּקְּרִיאָה הַהִיא מִדַּת הַחֲנִינָה וּמִדַּת הָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְחוֹנְנוּ וִירֻחֲמוּ בִּשְׁמִי וּבְטוּבִי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר במדבר יב ז "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", כִּי טוּב הָאָדָם בְּבֵיתוֹ:

13 וְאֵין טַעַם כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ וְיָמוּת, אֲבָל כִּי טֶרֶם שֶׁיַּשִּׂיג לָרְאִיָּה תִּפָּרֵד נַפְשׁוֹ מֵעָלָיו, כִּי אֲפִילּוּ בְּמַרְאוֹת הַמַּלְאָכִים נֶאֱמַר "בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי" דניאל י טז:

14 הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי בָּהָר הַזֶּה אֲשֶׁר שְׁכִינָתִי שָׁם:

15 וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר שֶׁהוּא בָּהָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שמות י"ז:ו' הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב:

16 וְטַעַם וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ הַפָּנִים הַמְּאִירִים, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בפסוק יח, ועי' לב ד. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מִלַּת "אֲחֹרָי" כִּלְשׁוֹן "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" תהלים קלט ה, עַל פֵּרוּשׁ רַבּוֹתֵינוּ עיין עירובין יח.:

6 עירובין פתח ↗

בְּטַשָׁה בֵּיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: לֹא כָּךְ כָּתוּב ״עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמוּרָה״, אִם עֲרוּכָה בִּרְמַ״ח אֵבָרִים שֶׁלְּךָ — מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְאִם לָאו — אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. תָּנָא: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה בְּלַחַשׁ, לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ. תָּנָא, תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּתְחַיֵּיב בִּשְׂרֵיפָה לַמָּקוֹם. אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ אָדָם גָּדוֹל שִׁמֵּשׁ. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, פְּתַח פּוּמָּיךְ קְרִי, פְּתַח פּוּמָּיךְ תְּנִי, כִּי הֵיכִי דְּתִתְקַיַּים בָּיךְ וְתוֹרִיךְ חַיֵּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״, אַל תִּקְרֵי ״לְמֹצְאֵיהֶם״ אֶלָּא ״לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה״. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל חֲטוֹף וְאִישְׁתִּי, דְּעָלְמָא דְּאָזְלִינַן מִינֵּיהּ כְּהִלּוּלָא דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי אִם יֵשׁ לָךְ — הֵיטֵב לָךְ, שֶׁאֵין בַּשְּׁאוֹל תַּעֲנוּג, וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ. וְאִם תֹּאמַר אַנִּיחַ לְבָנַי — חוֹק בַּשְּׁאוֹל מִי יַגִּיד לָךְ: בְּנֵי הָאָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה הַלָּלוּ נוֹצְצִין וְהַלָּלוּ נוֹבְלִין. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עִמּוֹ לְוָיָיה — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִוְיַת חֵן הֵם״. חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ — יַעֲסוֹק בְּתוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ״. חָשׁ בִּגְרוֹנוֹ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ״. חָשׁ בְּמֵעָיו — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ״. חָשׁ בְּעַצְמוֹתָיו — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ״. חָשׁ בְּכׇל גּוּפוֹ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרַבִּי חִיָּיא: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם: אָדָם נוֹתֵן סַם לַחֲבֵירוֹ — לָזֶה יָפֶה, וְלָזֶה קָשֶׁה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן: נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל — סַם חַיִּים לְכׇל גּוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכׇל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״. אָמַר רַב אַמֵּי: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכּוֹנוּ יַחְדָּיו עַל שְׂפָתֶיךָ״, אֵימָתַי דִּבְרֵי תוֹרָה נְעִימִים — בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, וְאֵימָתַי תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ — בִּזְמַן שֶׁיִּכּוֹנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ. רַבִּי זֵירָא אָמַר מֵהָכָא: ״שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב״, אֵימָתַי שִׂמְחָה לָאִישׁ — בִּזְמַן שֶׁמַּעֲנֶה בְּפִיו. לָשׁוֹן אַחֵר: אֵימָתַי שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו — בִּזְמַן שֶׁדָּבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ״, אֵימָתַי קָרוֹב אֵלֶיךָ — בִּזְמַן שֶׁבְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה״, אֵימָתַי תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ — בִּזְמַן שֶׁאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה. רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ״. וּכְתִיב ״וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה״. זָכָה — תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לוֹ. לֹא זָכָה — וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״נֶצַח״ ״סֶלָה״ ״וָעֶד״ — אֵין לוֹ הֶפְסֵק עוֹלָמִית. נֶצַח, דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף״. סֶלָה, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה׳ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה״. וָעֶד, דִּכְתִיב: ״ה׳ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד״. סִימָן: ״עֲנָקִים״ ״לְחָיָיו״ ״לוּחוֹת״ ״חָרוּת״. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי דִּכְתִיב ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרוֹתֶיךָ״, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲנָק זֶה שֶׁרָף עַל הַצַּוָּאר וְנִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי דִּכְתִיב ״לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבּוֹשֶׂם״, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, וּכְבוֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין בָּהּ — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים, וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים. וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי דִּכְתִיב ״לוּחוֹת אֶבֶן״, אִם אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ אֶת לְחָיָיו כְּאֶבֶן זוֹ שֶׁאֵינָהּ נִמְחֵית — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת״, אִלְמָלֵי לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת — לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵין כׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָרוּת״ — אַל תִּיקְרֵי ״חָרוּת״, אֶלָּא חֵירוּת. אָמַר רַב מַתְנָה: מַאי דִּכְתִיב ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה״, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר זֶה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא הֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא לְרַב יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ, כִּי מְטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי אֲמַר: אֵיזִיל וַאֲפַיְּיסֵיהּ. אֲזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ דְּקָא מָזֵיג לֵיהּ כָּסָא. אֲמַר: הַב לִי וְאֶימְזְגֵיהּ אֲנָא. יְהַב לֵיהּ, מַזְגֵיהּ. כִּדְטַעְמֵיהּ אָמַר: דָּמֵי הַאי מְזִיגָא לִמְזִיגָא דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: לָא תִּתֵּיב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לִי הָנֵי קְרָאֵי. מַאי דִּכְתִיב: ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא״? אֲמַר לֵיהּ: אִם אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר זֶה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ — תּוֹרָה נִיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה. וְכֵיוָן שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״. וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל — עוֹלֶה לִגְדוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״. וְאִם מֵגֵיס לִבּוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא״. וְאִם חוֹזֵר בּוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל גֶּיא יִנָּשֵׂא״. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: ״חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים״, אִם אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּחַיָּה זוֹ שֶׁדּוֹרֶסֶת וְאוֹכֶלֶת, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי שֶׁמַּסְרַחַת וְאוֹכֶלֶת — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ. וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ סְעוּדָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים״. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ״, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כִּתְאֵנָה, מָה תְּאֵנָה זוֹ

7 רמב"ן על שמות פתח ↗

וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת יֹאמַר שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה וַיִּכְתֹּב שָׁם עַל הַלּוּחוֹת. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ במדרש תנחומא תשא לא עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁהָיָה שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה בְּעֵת שֶׁכָּתַב עַל הַלֻּחֹת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַשֵּׁנִית, אֲבָל אַרְבָּעִים יוֹם אֲחֵרִים עָמַד שָׁם קֹדֶם לָזֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּל עִנְיַן הַבַּקָּשָׁה, שֶׁאָמַר שמות ל"ג:י"ב "רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה" וּבָהֶם נֶאֱמַר בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה דברים ט כה "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר ה' לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם". וְכָאן לֹא פֵּרֵשׁ כַּמָּה יְמֵי הַתְּחִנָּה וְהַתְּפִלָּה הַזֹּאת, כִּי הוּא יָדוּעַ מֵעֵת עֲלוֹתוֹ אֶל הָהָר עַד רִדְתּוֹ לִפְסֹל הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. אֲבָל סִפֵּר כִּי הָיָה עִנְיַן הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת כְּכָל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנוֹת בְּמִכְתַּב אֱלֹהִים וּבַיָּמִים שֶׁעָמַד שָׁם לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר לָמַד הַתּוֹרָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִצְטָרֵךְ עַתָּה לַעֲמֹד שָׁם הַרְבֵּה:

12 אבן עזרא על שמות פתח ↗

ונצבת על הצור. היא ראש ההר כי כן כתוב, ונצבת לי שם על ראש ההר למטה לד ב, ואמר שהוא יתיצב שם ובעבור הכבוד הוא ישימנו בעצמו בנקרת הצור, כי כן כתוב ושמתיך, לא שיכנס הוא בעצמו, ועתה אזכיר כלל טעם הפרשה, אמר הגאון כי השם אמר למשה העל את העם הזה מזה המקום שחטאו בו, ובמקום אחר אסלח להם, ומשה השיב אם לא ישוב אפך עתה במקום הזה אל תעלנו מזה, והנכון בעיני בעבור שהשם אמר לו ושלחתי לפניך מלאך פ' ב אז השיב משה, ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי פ' יב אם הוא הכתוב בו כי שמי בקרבו למעלה כג כא והשם השיבו אני בעצמי אלך והניחותי לך פ' יד והנה טעם לך, כי עמך לבדך אלך, ולא אשכון בתוך בני ישראל, על כן השיב משה, אם אין פניך הולכים עם הגוי הזה שהזכיר למעלה, וראה כי עמך הגוי הזה פ' יג אל תעלנו בלשון רבים והעד הנאמן על זה הפירוש, ובמה יודע איפה כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו פ' טז, והשם השיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני פ' יז ובעבור זה שמח משה ואמר ילך נא ד' בקרבנו למטה לד ט הפך כי לא אעלה בקרבך פ' ג ומשה בקש לראות השם, והשם השיבו כי לא יראני האדם וחי פ' כ וזהו האמת כי ההרגשות אינם מרגישות, רק המקרים, על כן, ויראו את אלהי ישראל למעלה כד י, גם ואראה את ד' ישעי' ו א וכן נבואת יחזקאל הכל במראות אלהים, והנה אמר בכאן, וראית את אחורי פ' כג ובמקום אחר ותמונת ד' יביט במד' יב ח, ואלה הדברים צריכים פירוש ארוך והגאון אמר כי הפנים פני האור והמשל פני השמש, והאחורים הנשאר מהאור התדבק באחד ואין צורך לכל זאת, ולפני שאפרש זה אומר, דע כי השם לא דבר עם משה פנים אל פנים רק בארבעים יום השלישי והלאה, ובעבור השם על פניו אז קרן עור פניו כי תחלת נבואתו ע"י המלאך הנראה בסנה, ושם כתוב ויאמר ד' למעלה ג, ז וככה וד' הולך לפניהם יומם למעלה יג כא, כי השליח ידבר על לשון השולח, וזה היום שראה משה מה שבקש היה לו כיום מתן תורה לישראל ולא הגיע אדם לפניו ואחריו אל מעלתו, וחכמינו אמרו שהראה לו קשר של תפילין ודבריהם נכון, רק לא כאשר יפרשוהו חכמי דורנו שהוא כמשמעו, כי סוד עמוק הוא: אמר אברהם המחבר. כבר פירשתי השם הנכתב ואינו נקרא הוא שם העצם והעצם הוא הכבוד, וכאשר תחבר מספר כל האותיות יעלה לשנים ושבעים על כן אמרו חכמינו כי הוא שם המפורש וכאשר תחבר מרבע הראשון אל מרבע האמצעי, באמת יהיה כמספר השם ג"כ מחברות החמשה כוכבי לכת גם בחברך האותיות שיבטא האדם בהם בחצי השם יהיה כמספר השם, ובחברך מרבעי הזוגות שהם במעלה הראשונה יהיו כמספרם המחוברים מחצי השם, וכאשר תכפיל חצי השם הראשון על החצי אז תמצא מרובעי הנפרדים ובחסרך מרובע הראשון ממרובע השנים אז ישאר כחשבון מעוקב האות השני, ואם תחסר מרובע השנים ממרובע השלשה אז ישאר בחשבון מעוקב האות השלישי, וזה השם הנכבד הוא האחד שהוא בעצמו עומד, ואין לו צורך לאחר לפניו, ואם תסתכל מפאת החשבון שהוא ראש הכל, וכל חשבון מהאחדים הוא האחד שהוא הכל על כן סוד התפלות והתהלות, וטעם והתגדלתי והתקדשתי יחז' לח כג ועוד אשר בך אתפאר ישעי' מט ג, והנה האחד אין לו תמונה והוא כדרך כלל לכל התמונות כי מאתו יצאו, והנה הגויות העליונות, שהם המאירות והכוכבים אין להם פנים ואחור אף כי לנשמת האדם העליונה אף כי למשרתי עליון ואף כי לעליון העליונים, והנה האורך בין שתי הנקודות, והנקודה הקרובה אל הפועל שר הפנים ושר הכח והנקודה האחרת סוף הכח, ותנועת האדם לפנים, והגוף העליון אל הימין, והצמח אל העליון, והנה משה ע"ה יכול לדעת ולראות בעין לבו, איך הבריות דבקות ביוצר בראשית הנקרא אחורים ומדרך הכבוד אין כח בנברא לדעת זה וזהו כי לא יראני האדם וחי בעבור היות נשמת האדם עם הגוף והנה אחרי מות המשכיל תגיע נשמתו למעלה גדולה שלא יגיע בו בחיי האדם, והנה משה שב כללי על כן אמר השם ידעתיך בשם, כי הוא לבדו יודע הפרטים וחלקיהם בדרך כלל, בעבור כי הנכבד באדמה הוא האדם, על כן צורת הכרובים, והנכבד באדם ישראל על כן דבר קשר של תפילין ועל כן כתוב בשיעור קומה, כי השם הוא בורא כל גוף, וכל נכבד מהגוף והנבזה מהגוף הוא המקרה, ואמר רבי ישמעאל כל היודע שיעורו של יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ואני ור' עקיבא ערבים בדבר זה וזהו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ברא' א כו, ודע כי כל הצמחים והחיים בארץ, והעוף והבהמה והחיה והרמש וכל אדם קשורים בארבעים ושמנה צורות הגלגל וזהו אשר חלק ד' אלהיך אותם לכל העמים דבר' ד יט והמוסיפים להאיר עיניהם מטעם הענין, אולי ידעו זה ולא רצו לגלות הסוד לתלמידים והעד הנאמן ולא חלק להם דבר' כט כה, וידוע כי המחברות הם מאה ועשרים מחברות השבעה, והמחברות הגדולה במספר כולם היא אחת, והמחברת השניה היא אחת ועשרים, וכנגדם מחברת החמשה ככה, וזה המספר יצא משבעה ומחברת השלשה חמשה ושלשים, שגם זה המספר יוצא משבעה מחברות וככה מחברת הארבעה, והנה מחברת הששה שבעה והמחברות שהיא כוללת המשפחות לכל האדמה כפי מזל כל גבול מהשבעה גבולות שהם כל הישוב, ועליהם כתוב אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחורף תה' עד יז שהשתנה בכל הגבולות אתה יצרתם, ואין השינוי בא מהשמש, רק בעבור נטותה לפאת צפון ודרום, והנה המחברת השניים העליונים במזל טלה הוא בכל תשע מאות וששים שנה ושניהם סובבים ממזל התחברותם אל מזל תשיעי בכל כ' שנה, ככה יתגלגלו י"ב פעמים עד מאתים וארבעים שנה ומשם יתגלגלו כמספר הזה ובדרך הזה במזלות העפר גם במזלות הרוח גם במזלות המים, ואל יעלה על לבך כי הארבעה תולדות הם בשמים, ויש חום בשמש וקור בלבנה ובשבתי, חלילה חלילה, כי הבריות העליונות נכבדות הן ועליהם כתוב כי הוא צוה ונבראו, ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור תה' קמח ה ו רק נבראו ככה בעבור המקבלים, והנה לא יכלו המשרתים לשנות דרכם, ושיעבור אחד מהם החק שנתן לו השם, גם כל צבא השמים והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם, על כן לא ייטיבו ולא ירעו, והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת ככבי מולדתו כן יקרנו, חוץ אם ישמרהו כח העליון יותר מכח הככבים, שיהיה דבק בו, אז ינצל מהגזרות, ואתן לך משל חשוב, שהיתה מערכת הככבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשים או ימותו. ובא נביא והזהירם שישובו אל השם בטרם בא יום רעתם, ושבו אליו בכל לבם, ובעבור שדבקו בו נתן בלבם שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל אל השם, והנה עשו כן, וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות ושטף כל העיר, והנה לא סרה גזירת השם והיא הצילם, וחשוב כי המשרתים ירוצו כסוסים עוברים במסלה, ולא ירוצו להרע או להיטיב, רק ככה דרכם, וחשוב כי במסילה איש עור לא ידע מנהג הסוסים מתי הולכין אל ימין או לשמאל, והוא נשען על פקח שידע סורם, והנה הוא ישמרנו, כי ברוצם בצד זה יוליך העיר לצד האחר, ומרוצת הסוס לא תשתנה והעור ימלט, ובעבור זה אמר השם אחר אשר חלק דבר' ד יט ואתכם לקח ד' להיות לו לעם נחלה שם פ' כ ככה לא כאלה חלק יעקב, כי יוצר הכל הוא ירמיה נא יט וזהו ונפלינו אני ועמך למעלה פ' יז וזהו שאמרו חז"ל אין מזל לישראל כל זמן שהם שומרי התורה, ואם לא ישמרוה ישלוט בהם המזל כאשר הוא מנוסה, כי כל מחברת ומזל דלי במערכת רעה, הנה יבא רעה לישראל, והיודעים חכמת המזלות יודו כן והנה היתה במערכת השמים במחברת שיעמדו בגלות מצרים עוד שנים רבות, ובעבור שצעקו אל השם ושבו אליו הושיעם השם, וכאשר יקרה לכלל כן יקרה ליחיד על כן שומר תורה אשרהו משלי כט יח: והנה ידעתיך בשם למעלה פ' יב כמו, יודע ד' דרך צדיקים תה' א ו: והנה הראני נא למעלה פ' יח אינו במראית העין: והנה על פניך פ' יט על פניך הפנימים, והם פני הלב: וטעם כל טובי שם שאינו כמו הכל, ולא בכל ולא עם הכל: וטעם וחנותי את אשר אחון, על משה, כי אעביר כל טובי על פניך, ולפני עברי ארחמך, וזה שאסוך כפי עליך, והנה זהו הפירוש והכף כדמות סתר כמסתיר עצם השמש בכפו שלא תפרד נשמתו מעל גוויתו: והנה וראית את אחורי, מפאת שהוא הכל, וכבודו מלא הכל ומאתו הכל וכל תמונתם כל, וזהו ותמונת ד' יביט במד' יב ח:

12 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1161 אבות פ"א מ"ו "עשה לך רב", ופירש רש"י שם: "שלא תהא למד לעצמך מסברא, אלא מן הרב ומן השמועה". ולמעלה לאחר ציון 567 כתב: "כאשר האדם הבא ללמוד תורה... בהכרח יקבלנה מזולתו מרבו, כאמרם ז"ל אבות פ"ב מי"ב אינה ירושה לך, וצריך שיהיה לו הכנה מצד בחינת רבו מיוחדת". ובגבורות ה' פמ"ט תרפח: כתב: "והאמת כי חזרתי על כל רבותי, ולא מצאתי לי רב שיפרש כן להניח דעתי בשמועה זו; לא בדברי רש"י ז"ל, ולא בדברי התוספות ז"ל, ולא בדברי הרא"ש ז"ל. ולכך על כל פנים צריך להניח פירוש זה, אשר לא רצו בו כל הבונים וכל מאורות העולם". ושם פמ"ד רפג. כתב: "ולא אקבל דברי מקצת אחרונים שאמרו מדעתם ומסברתם". ובדר"ח פ"א מט"ז שפט: כתב: "אם אין לו רב אין לו תורה ברורה, רק התורה בספק, ודבר זה אין ראוי להיות, רק תהיה תורתו ברורה". ושם פ"ג מי"ג רצה. כתב: "כי הקבלה מן הרב הוא גוף התורה שבעל פה, שאין התורה שבעל פה זולת הקבלה מפי רב". ובהקדמה לבאר הגולה י. כתב: "המושכלות והחכמות אשר הם עמוקות, אי אפשר שישיג אותם האדם בעצמו, כי אם מרבו, אשר רבו גם כן קבלם". ובדרשת שבת הגדול תפד. כתב: "וכבר שמעתי בקבלה מרבותי". ובנתיב התשובה פ"ו קג. הוכיח מהגמרא שהתחלת י"ג מדות היא מ"אל רחום וחנון" שמות לד, ו, ולא מג' השמות הקדושים "ה' ה' אל" שם. אך בהמשך קה: כתב: "אך כל אבות העולם, גאונים ראשונים ואחרונים, כולם מפרשים כי ג' שמות הקדושים הם בכלל י"ג מדות... אך מצאתי לי רב בספר הזוהר, דמשמע בשני מקומות כדברי... ואחר שמצאתי שני עדים בספר הזוהר, נהגתי לומר י"ג מדות וכו'". הרי שלולא שמצא סיוע מהזוה"ק, היה מבטל דעתו לאבות העולם. ובתפארת ישראל פס"ו תתרלב. כתב: "הנה שאין ללמוד מפירושו, כמו שכתב כי לא באו לו דבריו בקבלה". ושם בסוף הפרק תתרמא: כתב: "כי אף אם חכם כתב בחבורו איזה דברים, לא באו אליו בקבלה, רק לפי סברתו, וכמו שהעיד הראב"ע על עצמו בספר הצחות יד. הוצאת ליפמאן כי לא באו אליו הדברים בקבלה". והרמב"ן שמות לג, יב כתב: "רבי אברהם... הבין בטוב שכלו בפסוקים... אבל לא יוכל לדעת האמת, כי לא שמע ולא ינבא". וכן כתב הרמב"ן קודם לכן שמות ו, ב: "צדקו כל דברי רבי אברהם בענין הזה, אלא שהוא כמתנבא ואינו יודע". ובתפארת ישראל פמ"ג תרסא: כתב: "כמו שרמז הרמב"ן על הראב"ע שלא ידע מן השרשים אשר הם לחכמים". וכל זה אמור בתורה שבעל פה, אך לא בתורה שבכתב, וכמו שכתב בגו"א דברים פ"ד אות ח עז.: "אפשר תורה שבכתב, אחר שהיא כתובה לפני האדם, ללמוד אותה מעצמו", וכמבואר למעלה הערות 568, 1149.

23 ברכות פתח ↗

הַכֹּל לְטוֹבָה. וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: לְעוֹלָם יִהְיוּ דְּבָרָיו שֶׁל אָדָם מוּעָטִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים״. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״ בִּשְׁנֵי יוֹדִין? — שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶחָד יֵצֶר טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר רָע. מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״וַיִּיצֶר״ לֵית לַהּ יִצְרָא? וְהָא קָא חֲזֵינַן דְּמַזְּקָא וְנָשְׁכָא וּבָעֲטָא! אֶלָּא כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי״. אִי נָמֵי כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דּוּ פַּרְצוּפִין בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״. רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר פַּרְצוּף. וְחַד אָמַר זָנָב. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״? כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: ״אָחוֹר״ — לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, ״וָקֶדֶם״ — לְפוּרְעָנוּת. בִּשְׁלָמָא ״אָחוֹר״ לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית — דְּלָא אִבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֶלָּא ״וָקֶדֶם״ לְפוּרְעָנוּת, פּוּרְעָנוּת דְּמַאי? אִילֵּימָא פּוּרְעָנוּת דְּנָחָשׁ, וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וּבִקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן. בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל — דִּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ וְגוֹ׳״. בִּקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן — בַּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם! אֶלָּא פּוּרְעָנוּת דְּמַבּוּל, דִּכְתִיב: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה״, בְּרֵישָׁא אָדָם וַהֲדַר בְּהֵמָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר״ בִּשְׁנֵי יוֹדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּיצֶר״? כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי אוֹי לִי מִיִּצְרִי״. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״? כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי: כְּתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וּכְתִיב ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״! הָא כֵּיצַד? — בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַב זְבִיד, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, מַאי ״וַיִּבֶן״? לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דְּדָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ אֶת הַצֵּלָע״? מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן — שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא ״בַּנָּיְיתָא״. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיַן אוֹצָר, מָה אוֹצָר זֶה קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּירוֹת, אַף אִשָּׁה קְצָרָה מִלְּמַעְלָה וּרְחָבָה מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד. ״וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם״, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִין לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיַּחֲזוֹר גָּדוֹל עִם קָטָן בְּשׁוֹשְׁבִינוּת, וְאַל יֵרַע לוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר ״פַּרְצוּף״, הֵי מִינַּיְיהוּ סַגִּי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּגַבְרָא סַגִּי בְּרֵישָׁא. דְּתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ. נִזְדַּמְּנָה לוֹ עַל הַגֶּשֶׁר — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וְכׇל הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר — אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. שֶׁנֶּאֱמַר ״יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע״ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. אָמַר רַב נַחְמָן: מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״. מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֶלְקָנָה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״, וְגַבֵּי אֱלִישָׁע, דִּכְתִיב: ״וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ״, הָכִי נָמֵי אַחֲרֶיהָ מַמָּשׁ? אֶלָּא אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ, הָכָא נָמֵי אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּלְמַאי דְּקָאָמַר רַב נַחְמָן, מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה — אֲפִילּוּ בֵּי רַב נָמֵי לָא קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּקׇם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ״ — וְלֹא לִפְנֵי הָאִישׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה, אֲחוֹרֵי אִשָּׁה וְלֹא אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא דָּרֵי מִידֵּי, וְאִי דָּרֵי מִידֵּי — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא, וְאִי אִיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִילִּין, אֲבָל מַנַּח תְּפִילִּין — לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַב: יֵצֶר הָרָע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּמִין חִטָּה הוּא דּוֹמֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי כְּלָיוֹת יֵשׁ בּוֹ בְּאָדָם, אַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְטוֹבָה וְאַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְרָעָה. וּמִסְתַּבְּרָא דְּטוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, דִּכְתִיב: ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ, פֶּה גּוֹמֵר, וֶשֶׁט מַכְנִיס וּמוֹצִיא כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, רֵיאָה שׁוֹאֶבֶת כׇּל מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ, טְחוֹל שׂוֹחֵק, קֻרְקְבָן טוֹחֵן, קֵיבָה יְשֵׁנָה, אַף נֵעוֹר. נֵעוֹר הַיָּשֵׁן יָשֵׁן הַנֵּעוֹר — נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. תָּנָא: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים — מִיָּד מֵת. תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. רְשָׁעִים יֵצֶר רַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו״. בֵּינוֹנִים — זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ״. אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן אָנוּ בֵּינוֹנִים. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא שָׁבֵיק מָר חַיֵּי לְכׇל בְּרִיָּה? וְאָמַר רָבָא: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְרַשִּׁיעֵי גְּמוּרֵי אוֹ לְצַדִּיקֵי גְּמוּרֵי. אָמַר רָבָא: לִידַּע אִינָשׁ בְּנַפְשֵׁיהּ אִם צַדִּיק גָּמוּר הוּא אִם לָאו. אָמַר רַב: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי וּלְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. לְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי — הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא — הָעוֹלָם הַבָּא. ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״?, וְאִם נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״? אֶלָּא אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. וְאִם יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת? אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּב הַנָּהָר, וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי רְשָׁתוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה, וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת?! לֹא פִּקֵּחַ אַתָּה, אֶלָּא טִפֵּשׁ אַתָּה! וּמָה בִּמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ, אָנוּ מִתְיָרְאִין, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַף אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ״, כָּךְ, אִם אָנוּ הוֹלְכִים וּמְבַטְּלִים מִמֶּנָּה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים, עַד שֶׁתְּפָסוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְתָפְסוּ לְפַפּוּס בֶּן יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: פַּפּוּס, מִי הֲבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, עַד כָּאן?! אָמַר לָהֶם: כׇּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ. אָמַרְתִּי: מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּימֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ״אֶחָד״, עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ״אֶחָד״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד״. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ? ״מִמְתִים יָדְךָ ה׳ מִמְתִים וְגוֹ׳״! אָמַר לָהֶם: ״חֶלְקָם בַּחַיִּים״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאַתָּה מְזוּמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים, וּבְרוֹאֶה. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים, וּבְרוֹאֶה וּבְשֶׁאֵין גָּדֵר, וּבִזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּפְנֶה בִּיהוּדָה, לֹא יִפָּנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב, אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם. וּבַגָּלִיל לֹא יִפָּנֶה אֶלָּא מִזְרָח וּמַעֲרָב. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּרוֹאֶה, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם גָּדֵר, וּבִזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ צְדָדִין. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַנִּפְנֶה בִּיהוּדָה — לֹא יִפָּנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם. וּבַגָּלִיל, צָפוֹן וְדָרוֹם — אָסוּר, מִזְרָח וּמַעֲרָב — מוּתָּר. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּרוֹאֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — אָסוּר, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מוּתָּר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר בְּכָל מָקוֹם. רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חוּץ לָאָרֶץ. רַבָּה הֲווֹ שַׁדְיָין לֵיהּ לִבְנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. אֲזַל אַבָּיֵי שְׁדַנְהוּ צְפוֹן וְדָרוֹם, עָל רַבָּה תָּרְצַנְהוּ. אֲמַר: מַאן הַאי דְּקָמְצַעַר לִי? אֲנָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לִי דְּאָמַר: בְּכָל מָקוֹם אָסוּר.

« רמב"ן על שמות ל״ב:ל״ה רמב"ן על שמות ל״ד:ג׳ »