רמב"ן על שמות כ׳

« רמב"ן על שמות י״ט:כ״ב רמב"ן על שמות כ״א:א׳ »

2 רמב"ן על שמות פתח ↗

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ אַחַר שֶׁצִּוָּה שֶׁנַּאֲמִין בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַנִּמְצָא, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, וְהַיָּכוֹל, וְשֶׁנְּיַחֵד הָאֱמוּנָה בְּכָל אֵלֶּה וְהַכָּבוֹד לוֹ לְבַדּוֹ, וְצִוָּה שֶׁנְּכַבֵּד זֵכֶר שְׁמוֹ, צִוָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בָּזֶה סִימָן וְזִכָּרוֹן תָּמִיד לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְהִיא מִצְוַת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית:וְאָמַר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה יב כָּתוּב "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בָּזֶה ר"ה כז. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לָהֶם. וְהַכַּוָּנָה לָהֶם זַ"ל, כִּי "זָכוֹר" מִצְוַת עֲשֵׂה, צִוָּה שֶׁנִּזְכֹּר יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וְלֹא נִשְׁכָּחֵהוּ, וְ"שָׁמוֹר" אֶצְלָם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה עירובין צו., יַזְהִיר שֶׁנִּשְׁמֹר אוֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ שֶׁלֹּא נְחַלְּלֵהוּ, וְאֵין רָאוּי לְמֹשֶׁה שֶׁיַּחְלִיף דִּבְרֵי הַשֵּׁם מִמִּצְוַת עֲשֵׂה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הֶחְלִיף בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי וְכָל תְּמוּנָה וְאָמַר כָּל תְּמוּנָה, בְּחֶסְרוֹן וָא"ו, וְהוֹסִיף אוֹתָהּ בְּ"וְעַל שִׁלֵּשִׁים", וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כִּי הַכֹּל אֶחָד. וְהַטַּעַם הַזֶּה לֹא יִסְבֹּל אוֹתוֹ אֶלָּא מִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בַּתַּלְמוּד: וּמְפֹרָשׁ אָמְרוּ ברכות כ: נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר זָכוֹר וְשָׁמוֹר, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהָנֵי נְשֵׁי הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּשְׁמִירָה אִיתַנְהוּ בִּזְכִירָה, שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בִּשְׁמִירָה, שֶׁבְּכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הֵן חַיָּבוֹת, וְלֹא הָיוּ חַיָּבוֹת בִּזְכִירָה שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת, אֶלָּא שֶׁהַהֶקֵּשׁ הַזֶּה מְחַיֵּב אוֹתָן. וַאֲנִי תָּמֵהַּ אִם נֶאֱמַר זָכוֹר וְשָׁמוֹר מִפִּי הַגְּבוּרָה, לָמָּה לֹא נִכְתַּב בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבַשְּׁנִיּוֹת כָּתוּב זָכוֹר, וּמֹשֶׁה פֵּרֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל כִּי שָׁמוֹר נֶאֱמַר עִמּוֹ. וְזוֹ כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת:וּבְמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה ספר הבהיר אות קפב הִזְכִּירוּ עוֹד סוֹד גָּדוֹל בְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְעַל הַכְּלָל תִּהְיֶה הַזְּכִירָה בַּיּוֹם וְהַשְּׁמִירָה בַּלַּיְלָה, וְזֶהוּ מַאֲמַר הַחֲכָמִים ב"ק לב: שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֹּאִי כַּלָּה בֹּאִי כַּלָּה, בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכָּה כַּלָּה, וְיִקְרְאוּ לְבִרְכַּת הַיּוֹם קִדּוּשָׁא רַבָּא פסחים קו שֶׁהוּא הַקִּדּוּשׁ הַגָּדוֹל, וְתָבִין זֶה. וֶאֱמֶת הוּא ג"כ כִּי מִדַּת זָכוֹר רָמְזוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְהוּא הַיּוֹצֵא מִמִּדַּת הָאַהֲבָה וְהוּא לְמִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי הָעוֹשֶׂה מִצְוַת אֲדוֹנָיו אָהוּב לוֹ וַאֲדוֹנָיו מְרַחֵם עָלָיו, וּמִדַּת שָׁמוֹר בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא לְמִדַּת הַדִּין וְיוֹצֵא מִמִּדַּת הַיִּרְאָה, כִּי הַנִּשְׁמָר מֵעֲשׂוֹת דָּבָר הָרַע בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו יָרֵא אוֹתוֹ, וְלָכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁהָאַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵהַיִּרְאָה, כִּי הַמְּקַיֵּם וְעֹשֶׂה בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ רְצוֹן אֲדוֹנָיו הוּא גָּדוֹל מֵהַנִּשְׁמָר מֵעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו, וּלְכָךְ אָמְרוּ דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, וּמִפְּנֵי זֶה יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה גָּדוֹל וְעוֹשִׂין בּוֹ דִּין כְּגוֹן מַלְקוּת וּמִיתָה, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ דִּין בְּמִצְוַת עֲשֵׂה כְּלָל אֶלָּא בַּמּוֹרְדִין, כְּמוֹ לוּלָב וְצִיצִית אֵינִי עוֹשֶׂה, סֻכָּה אֵינִי עוֹשֶׂה, שֶׁסַּנְהֶדְרִין הָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ:וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':ח' בְּפֵרוּשׁ זָכוֹר תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ חֵלֶק יָפֶה יְהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת. וְזוֹ בָּרַיְתָא הִיא שֶׁשְּׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא כאן כָּךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גָּרוֹן אוֹמֵר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, תְּהֵא זוֹכְרוֹ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַתְקִינוֹ לְשַׁבָּת. אֲבָל בִּלְשׁוֹן יָחִיד שְׁנוּיָה, וְאֵינָהּ כַּהֲלָכָה, שֶׁהֲרֵי בַּגְּמָרָא ביצה טז. אָמְרוּ תַּנְיָא אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן כָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת, כֵּיצַד מָצָא בְּהֵמָה נָאָה אוֹמֵר תְּהֵא זוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְמָחָר מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ, כָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח כ "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם". תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּחַד בְּשַׁבִּיךְ לְשַׁבְּתִיךְ, וּב"ה אוֹמְרִים "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם":וּבִמְכִילְתָּא אַחֶרֶת מכילתא דרשב"י שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר זְכִירָה עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא, שְׁמִירָה מִשֶּׁתָּבֹא, וּמַעֲשֶׂה בְּשַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִפִּיו, לָקַח חֵפֶץ טוֹב אוֹמֵר זֶה לְשַׁבָּת, כְּלִי חָדָשׁ אוֹמֵר זֶה לְשַׁבָּת אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וַהֲלָכָה הִיא כְּדִבְרֵי ב"ה: וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אָמְרוּ במכילתא כאן שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֵהוּ וְלֹא יִתְחַלֵּף לָנוּ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, כִּי בְּזָכְרֵנוּ אוֹתוֹ תָּמִיד יִזְכֹּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל עֵת, וְנוֹדֶה בְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם בּוֹרֵא, וְהוּא צִוָּה אוֹתָנוּ בָּאוֹת הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר שמות ל"א:י"ג "כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" וְזֶה עִקָּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנַת הָאֵל:וְטַעַם לְקַדְּשׁוֹ שֶׁיְּהֵא זִכְרוֹנֵנוּ בּוֹ לִהְיוֹת קָדוֹשׁ בְּעֵינֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" ישעיה נח יג. וְהַטַּעַם, שֶׁתְּהֵא הַשְּׁבִיתָה בְּעֵינֵינוּ בַּעֲבוּר שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ, לְהִפָּנוֹת בּוֹ מֵעִסְקֵי הַמַּחְשָׁבוֹת וְהַבְלֵי הַזְּמַנִּים, וְלָתֵת בּוֹ עֹנֶג לְנַפְשֵׁנוּ בְּדַרְכֵי ה', וְלָלֶכֶת אֶל הַחֲכָמִים וְאֶל הַנְּבִיאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב ד':כ"ג "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת", שֶׁהָיָה דַּרְכָּם כֵּן, וְכָךְ אָמְרוּ רז"ל ר"ה טז. מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת בָּעֵי לְמֵיזַל. וְזֶה טַעַם שְׁבִיתַת הַבְּהֵמָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּלִבֵּנוּ מַחְשָׁבָה עָלֶיהָ: וּלְכָךְ אָמְרוּ זַ"ל חולין ה שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בע"ז, מִפְּנֵי שֶׁבָּהּ נָעִיד עַל כָּל עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּחִדּוּשׁ וּבַהַשְׁגָּחָה וּבַנְּבוּאָה. וּבַמְּכִילְתָּא כאן רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, לֹא תְּהֵא מוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֲחֵרִים מוֹנִים, אֶלָּא תְּהֵא מוֹנֶה לְשֵׁם שַׁבָּת. וּפֵרוּשָׁהּ, שֶׁהַגּוֹיִם מוֹנִין יְמֵי הַשָּׁבוּעַ לְשֵׁם הַיָּמִים עַצְמָן, יִקְרְאוּ לְכָל יוֹם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ עַל שְׁמוֹת הַמְשָׁרְתִים, כַּנּוֹצְרִים, אוֹ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִים כָּל הַיָּמִים לְשֵׁם שַׁבָּת, אֶחָד בְּשַׁבָּת, שֵׁנִי בְּשַׁבָּת, כִּי זוֹ מִן הַמִּצְוָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בּוֹ לְזָכְרוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְזֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְכָךְ פֵּרֵשׁ ר"א: וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן במכילתא דרשב"י שֶׁפֵּרֵשׁ מִצְוַת זָכוֹר עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֵהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, אֲבָל הִזְכִּירוּ בַּבָּרַיְתָא בביצה טז: עוֹד מִדַּת חֲסִידוּתוֹ שֶׁהָיָה הוּא מַזְכִּירוֹ גַּם בְּמַאֲכָלָיו וְאוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהִלֵּל עַצְמוֹ מוֹדֶה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שַׁמַּאי, אֲבָל הָיְתָה בּוֹ מִדָּה אַחֶרֶת בַּמַּאֲכָלִים מִפְּנֵי שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁיַּזְמִין לוֹ לְשַׁבָּת מָנָה יָפָה מִכָּל הַיָּמִים:אֲבָל לְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד בּוֹ מִדְרָשׁ מִמִּלַּת "לְקַדְּשׁוֹ", שֶׁנְּקַדְּשֵׁהוּ בְּזִכָּרוֹן, כְּעִנְיַן "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה" ויקרא כה י, שֶׁהוּא טָעוּן קִדּוּשׁ ב"ד לוֹמַר בַּיּוֹבֵל מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ, אַף כָּאן צִוָּה שֶׁנִּזְכֹּר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בְּקַדְּשֵׁנוּ אוֹתוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא כאן "לְקַדְּשׁוֹ", קַדְּשֵׁהוּ בִּבְרָכָה, מִכָּאן אָמְרוּ מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא לַיּוֹם, לַלַּיְלָה מִנַּיִן, ת"ל "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת" שמות ל"א:י"ד, וְזֶהוּ קִדּוּשׁ הַיּוֹם, וְהוּא מִן הַתּוֹרָה, אֵינוֹ אַסְמַכְתָּא. וְכָךְ אָמְרוּ ברכות כ: נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, וְזֶה עַל קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, לְפִי שֶׁכָּל הַטְּעוּנִים קִדּוּשׁ מִתְקַדְּשִׁים בִּכְנִיסָתָן פַּעַם אַחַת, כְּגוֹן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְקִדּוּשׁ הַיּוֹבֵל, אֲבָל בַּיּוֹם אַסְמַכְתָּא, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ מְקֻדָּשׁ כְּלָל, שֶׁדַּיֵּנוּ בְּפַעַם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ. וְכֵן עַל הַיַּיִן אַסְמַכְתָּא וְאֵינוֹ קֶבַע כְּלָל: וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים קו אָמְרוּ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן, ת"ל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, הַאי תַּנָּא מַהְדַּר אַלֵּילְיָא וְנָסַב לֵיהּ קְרָא דִּימָמָא, וְעוֹד, עִקַּר קִדּוּשָׁא בַּלַּיְלָה הוּא, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא בַּלַּיְלָה בַּיּוֹם מִנַּיִן, ת"ל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וְכֵן הַבָּרַיְתָא שֶׁבַּמְּכִילְתָּא יְתָרֵץ בָּהּ אֵין לִי אֶלָּא בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא עִקַּר הַקִּדּוּשׁ, לַיּוֹם מִנַּיִן וְכוּ', וְהוּא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וּמִשָּׁם תִּלְמֹד שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת לְמֵדָה מִמִּלַּת "לְקַדְּשׁוֹ", אֲבָל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת מִצְוָה לְזָכְרוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל מִצְוֹת הַזְּכִירָה בְּמִנְיָן אֶחָד בְּחֶשְׁבּוֹן רמ"ח מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ. וְדַע זֶה:

2 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

כפי שפירש הרמב"ן שמות כ, ב, וכדעת הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע א. וכן מוכח מדבריו למעלה פל"ד הערה 47, ופל"ו הערה 3.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

31 ואף המלים "אלקי האלהים" מורים על יחס של אדון לעבדו, כי שם "אלקים" מחייב שיעבדוהו, וכמו שנאמר דהי"א כח, ט "ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו וגו'". ונאמר בראשית כח, כב "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וגו'", ופירש רש"י שם "כתרגומו, אהא אפלח עלה קדם ה'". ובגו"א שם אות לה עו: כתב: "פירוש, שאין 'בית אלקים' הוא כמשמעו לבנות בית לאלקים, שלא יהיה כאן בית אלקים, אלא שיהיה 'בית אלקים' לעבוד בו השם יתברך". והרמב"ן שמות כ, ב כתב: "אנכי ה' אלקיך - הדבור הזה מצות עשה, אמר 'אנכי ה'', יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה', והוא אלקים להם... שחייבים לעבוד אותו".

3 רש"י על שמות פתח ↗

לא יהיה לך. לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּ' לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה, הֶעָשׂוּי כְּבָר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּ"לֹ לֹא יִהְיֶה לְךָ שם:

3 רמב"ן על שמות פתח ↗

זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם לַעַ"ז. וְהוּא נָקוּד פַּתָּח, כְּלוֹמַר לְאוֹתָן הָאֱלֹהִים שֶׁהֻזְהַרְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר, זֶהוּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ"ב:י"ט. וְר"א פֵּרֵשׁ שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר הִזְהִיר עַל ע"ז בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי, רַק בַּעֲבוּר הַגֵּר הַכָּתוּב אַחֲרָיו, כִּי עַל תְּנַאי זֶה יָגוּר בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִזְבַּח לֵאלֹהָיו כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה. וְהֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ, כִּי בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הִזְהִיר עַל ע"ז בְּלָאו, וְכָאן מְפָרֵשׁ הָעֹנֶשׁ וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּלֹא תִּרְצָח וְלֹא תִּנְאָף, כִּי אֵלֶּה הֵם הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר יָשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהִנֵּה חִיֵּב אוֹתוֹ מִיתָה, כִּי יָחֳרַם - מִיתַת ב"ד, וְכֵן "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת" ויקרא כז כט. וְאָמַר יָחֳרָם, כִּי מִפְּנֵי אֲשֶׁר זָבַח לְחֵרֶם יִהְיֶה חַיָּב שֶׁיָּחֳרַם, כְּעִנְיַן "וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא" דברים ז כו. וְיִתָּכֵן כִּי יִכְלֹל הַכָּתוּב הַזּוֹבֵחַ גַּם הַזֶּבַח שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה לְחֵרֶם, לִרְמֹז שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה:וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב זְבִיחָה וְהוּא הַדִּין לְהִשְׁתַּחֲוָיָה וּלְכָל עֲבוֹדַת פְּנִים, אֲבָל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן הַמְכַבֵּד וְהַמְרַבֵּץ וְהַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק אֵינוֹ בְּמִיתָה בְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אֲבָל כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָה בְּכָל עִנְיָן הוּא מִתְחַיֵּב וַאֲפִילּוּ פּוֹעֵר עַצְמוֹ לִפְעוֹר: וְהַנָּכוֹן בְּמִלַּת לָאֱלֹהִים בְּפַתְחוּת הַלָּמֶ"ד שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה, וְנִקְרְאוּ "אֱלֹהִים" בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּכָּתוּב "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה'" תהלים פו ח, "הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים" דברים י יז, "הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים" תהלים צז ז, וְיִקָּרְאוּ גַּם כֵּן "אֵלִים" כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי כְּבָר רמב"ן על שמות ט"ו:י"א. וְאָמַר "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", בַּעֲבוּר שֶׁהַזּוֹבְחִים לְמַלְאָכָיו יַחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, שֶׁיִּהְיוּ הֵם אֶמְצָעִים לְהָפִיק לָהֶם רָצוֹן מֵאִתּוֹ, וּכְאִלּוּ הַזְּבָחִים לָאֵל וְלִמְשָׁרְתָיו, עַל כֵּן אָמַר "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ": וְיֵשׁ בְּכָאן עוֹד בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה סוֹד עָמֹק, יוּבַן מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת, וְיָכוֹל הַמַּשְׂכִּיל לְדַעְתּוֹ מִמַּה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר רמב"ן על שמות ה':ג', וְאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ב:י"ט רָמַז לוֹ בְּכָאן, וְעוֹד נִרְמְזֶנּוּ אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ויקרא א ט בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וְלָנֶצַח:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

954 הרמב"ן שמות כ, ג, האברבנאל בפירושו למורה נבוכים שם.

4 סנהדרין פתח ↗

אֵין לִי אֶלָּא בְּזוֹבֵחַ, מְקַטֵּר וּמְנַסֵּךְ מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ״. רִיקֵּן הָעֲבוֹדוֹת כּוּלָּן לַשֵּׁם הַמְיוּחָד.

5 אבן עזרא על שמות פתח ↗

וטעם אֵל הוא להודיעך שהוא תקיף ויוכל להנקם ממך בכל רגע ולא תוכל להנצל ממנו, הזכיר ירמיהו כי "הָאֹכֵל הבסר תקהינה שניו" ירמיה לא כט, ובס' יחזקאל מפורש, כי השם הנכבד נשבע כי, בן לא ישא בעון האב יחז' יח כ, אם כן מה טעם פוקד עון אבות על בנים, והתשובה כי יחזקאל פירש אם היה האב רשע ולא הלך הבן בדרכיו לא ישא עון אביו, כי פקידת העון היא קשורה על שונאיו כמו שזכרתי, וטעם פקידה כמו זכירה כמו "וה' פקד את שרה" ברא' כא א שהוא כמו ויזכור ה', כי השם יאריך לרשע אולי ישוב מחטאו שחטא ויוליד בן שהוא טוב ממנו, והנה אם הלך בדרכי אביו, גם הדור השלישי, גם הדור הרביעי, השם לא יאריך אפו לרביעי אם היו כך עד ארבע דורות שונאי השם כולם, כי בו יאבד זכר כולם, כי השם יזכור מה שעשה האב, ומה שעשה הבן, ובן הבן, ע"כ לא יאריך לרביעי ובני הבנים נקראים בנים על כן אחז דרך קצרה כי ממלת שלשים ורבעים יבין האדם זה:

6 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1758 פירוש - השמח לאיד לא ינקה מהעונש מלבי"ם משלי שם, וכמו שמות כ, ו "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא", והוא לשון עונש רמב"ן שם. וראה גו"א שמות פי"ב אות ס, ושם הערה 457. והמצודות דוד במשלי שם כתב: "שמח לאיד - השמח על תקלת חבירו לא ינקה מן התקלה ההיא, כי תבוא גם עליו".

6 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

לשון הרמב"ן שמות כ, ו: "לכך נאמר באברהם 'זרע אברהם אוהבי' ישעיה מא, ח, שנתן נפשו שלא יעבוד עבודת גלולים באור כשדים". אמנם המהר"ל לומד שכוונת המכילתא היא לכל עשרת הנסיונות שבהם נתנסה אברהם אבינו.

7 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

לשון הרמב"ן שמות כ, ז: "והנה לשון הכתוב הזה בדבור השלישי 'את שם ה' אלקיך', כאילו משה ידבר. וכן בכל הדברות אחרי כן. ובשנים הפסוקים הראשונים השם ידבר; 'אנכי', 'אשר הוצאתיך', 'על פני'... ומפני זה אמרו רבותינו ז"ל 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום, שהם עיקר הכל".

8 רש"י על שמות פתח ↗

זכור. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת שמות ל"א, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים במדבר כ"ח; וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ דברים כ"ב; וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ ויקרא י"ח, יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ דברים כ"ה; הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי תהילים ס"ב: זכור. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ ישעיהו כ"ב, הָלוֹךְ וּבָכֹה שמואל ב ג', וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת מכילתא:

8 רמב"ן על שמות פתח ↗

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצִּוָּה הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְלָכֵן אָמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", כִּי שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָיוּ בְּהַר סִינַי. אוֹ שֶׁבָּא לוֹמַר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", לֹא בְּעִיר מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מכילתא כאן חוּץ לַכְּרַךְ. וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר תְּחִלָּה דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וּגְמַר הַפָּרָשָׁה, אֲבָל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם בִּמְקוֹם יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לָכֶם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, וְחָזַר וְאָמַר "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל", שֶׁיְּצַוֵּם בְּמִצְוַת שָׁעָה לָקַחַת פֶּסַח מִצְרַיִם מִבֶּעָשׂוֹר:וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ לָכֶם לוֹמַר שֶׁקִּדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ צָרִיךְ בֵּית דִּין מֻמְחִין ר"ה כה: וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל", שֶׁאֵין בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ אֶלָּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְטַעַם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁיִּמְנוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וּמִמֶּנּוּ יִמְנוּ כָּל הֶחֳדָשִׁים שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן בַּנֵּס הַגָּדוֹל, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁנַּזְכִּיר הֶחֳדָשִׁים יִהְיֶה הַנֵּס נִזְכָּר, וְעַל כֵּן אֵין לֶחֳדָשִׁים שֵׁם בַּתּוֹרָה, אֶלָּא יֹאמַר "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" שמות י"ט:א', וְאוֹמֵר "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי נַעֲלָה הֶעָנָן" במדבר י יא, "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" וְגוֹ' שם כט א, וְכֵן כֻּלָּם:וּכְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַזְּכִירָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בִּמְנוֹתֵנוּ מִמֶּנּוּ אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ רמב"ן על שמות כ':ח', כָּךְ הַזְּכִירָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בִּמְנוֹתֵנוּ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְהַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי לִגְאֻלָּתֵנוּ, שֶׁאֵין הַמִּנְיָן הַזֶּה לַשָּׁנָה, שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת שְׁנוֹתֵינוּ מִתִּשְׁרֵי, דִּכְתִיב שמות ל"ד:כ"ב "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה", וּכְתִיב שם כג טז "בְּצֵאת הַשָּׁנָה", אִם כֵּן כְּשֶׁנִּקְרָא לְחֹדֶשׁ נִיסָן רִאשׁוֹן וּלְתִשְׁרֵי שְׁבִיעִי, פִּתְרוֹנוֹ רִאשׁוֹן לַגְּאוּלָּה וּשְׁבִיעִי אֵלֶיהָ, וְזֶה טַעַם רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, שֶׁאֵינֶנּוּ רִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה, אֲבָל הוּא רִאשׁוֹן לְשֵׁם שֶׁנִּקְרָא לוֹ לְזִכְרוֹן גְּאֻלָּתֵנוּ:וּכְבָר הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זֶה הָעִנְיָן, וְאָמְרוּ, שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ עִמָּנוּ מִבָּבֶל ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ לָהֶם שֵׁמוֹת אֶצְלֵנוּ, וְהַסִּבָּה בָּזֶה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה מִנְיָנָם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ מִבָּבֶל וְנִתְקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ירמיה טז יד-טו "וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן", חָזַרְנוּ לִקְרֹא הֶחֳדָשִׁים בַּשֵּׁם שֶׁנִּקְרָאִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל, לְהַזְכִּיר כִּי שָׁם עָמַדְנוּ וּמִשָּׁם הֶעֱלָנוּ הש"י, כִּי אֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת נִיסָן אִיָּר וְזוּלָתָם שְׁמוֹת פַּרְסִיִּים, וְלֹא יִמָּצֵא רַק בְּסִפְרֵי נְבִיאֵי בָּבֶל זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א וּבִמְגִלַּת אֶסְתֵּר ג ז. וְלָכֵן אָמַר הַכָּתוּב "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן", כְּמוֹ "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" שם. וְעוֹד הַיּוֹם הַגּוֹיִם בְּאַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי כָּךְ הֵם קוֹרְאִים אוֹתָם נִיסָן וְתִשְׁרֵי וְכֻלָּם כָּמוֹנוּ. וְהִנֵּה נַזְכִּיר בֶּחֳדָשִׁים הַגְּאֻלָּה הַשֵּׁנִית כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עַד הֵנָּה בָּרִאשׁוֹנָה:

8 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

26 סברה זו הוזכרה בגמרא ר"ה כח: בקשר לניתנין בארבע מתנות שנתערבו בניתנין במתן אחת, שרבי יהושע סובר ינתנו במתן אחת, ולא במתן ד', משום "כשלא נתת ארבע מתנות עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך, כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך". ועוד אודות שעבירה על לא תעשה חמורה מעבירת עשה, ראה דבריו בנתיב התשובה פ"ג ד"ה אבל כאשר, שכתב: "כי הפרש יש בין עשה ולא תעשה; כי העובר העשה לא עשה מעשה, וכיון שלא עשה מעשה, רק שלא עשה הגזירה והמצוה שהיה לו לעשות, לא יאמר בזה רק שחסר לו המצוה והמעלה שהיה לו לקנות... אבל מי שעושה מעשה חטא, נתרחק ממדריגתו הראשונה שהיה לו כבר. ויש בו פחיתות וטומאה בעצמו על ידי חטא, מה שאין כך כאשר הוא עובר מצות עשה. ולפיכך יאמר שיש בו טומאת החטא". והרמב"ן שמות כ, ח, כתב: "ומפני זה יהיה העונש במצות לא תעשה גדול, ועושין בו דין, כגון מלקות ומיתה, ואין עושין בו דין במצות עשה כלל".

9 שבת פתח ↗

טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לָאו מִצְוָה וּמַהְדְּרִינַן, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה וְלָא מַהְדְּרִינַן. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה? וְהָתַנְיָא: הַזָּב וְהַזָּבָה, הַמְצוֹרָע וְהַמְצוֹרֶעֶת, בּוֹעֵל נִדָּה וּטְמֵא מֵת, טְבִילָתָן בַּיּוֹם. נִדָּה וְיוֹלֶדֶת — טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה. בַּעַל קֶרִי — טוֹבֵל וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְבּוֹל! הַהִיא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: דַּיָּיהּ טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה. מַתְנִי׳ גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ״כַּבֵּה״ וְ״אַל תְּכַבֶּה״, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בִּדְלֵיקָה הִתִּירוּ לוֹמַר ״כׇּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד״. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ״כַּבֵּה״ וְ״אַל תְּכַבֶּה״ מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. ״כַּבֵּה״ הוּא דְּלָא אָמְרִינַן לֵיהּ, הָא ״כׇּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד״ — אָמְרִינַן לֵיהּ. אֵימָא סֵיפָא, ״אַל תְּכַבֶּה״ לָא אָמְרִינַן לֵיהּ, וְ״כׇל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד״ נָמֵי לָא אָמְרִינַן לֵיהּ. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה וְנָפְלָה דְּלֵיקָה בַּחֲצֵירוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין, וּבָאוּ אַנְשֵׁי גִּיסְטְרָא שֶׁל צִיפּוֹרִי לְכַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁל מֶלֶךְ הָיָה, וְלֹא הִנִּיחָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְכִיבּוּ. לָעֶרֶב שִׁיגֵּר לְכׇל אֶחָד מֵהֶן שְׁתֵּי סְלָעִין, וְלָאִפַּרְכוֹס שֶׁבָּהֶן — חֲמִשִּׁים. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר, אָמְרוּ: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: גּוֹי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת — אֵין אוֹמְרִים לוֹ ״כַּבֵּה״ וְ״אַל תְּכַבֶּה״. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת, בֵּית דִּין מְצֻוִּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּקָטָן הָעוֹשֶׂה לְדַעַת אָבִיו. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי גּוֹי, דְּקָא עָבֵיד לְדַעְתֵּיהּ דְּיִשְׂרָאֵל — מִי שְׁרֵי?! גּוֹי לְדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ עָבֵיד. מַתְנִי׳ כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶּאֱחוֹז בַּקּוֹרָה, וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן, וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִּישָּׁךְ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר: חוֹשְׁשַׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת. גְּמָ׳ רַב יְהוּדָה וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא וְרַב חָנָן בַּר רָבָא אִיקְּלַעוּ לְבֵי אָבִין דְּמִן נְשִׁיקְיָא. לְרַב יְהוּדָה וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא

10 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

160 בדיבור זה. וזה לשון הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ד ה"ז "למה נקרא שמו 'תושב', לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל". ואודות גר צדק וגר תושב, ראה רמב"ן שמות כ, י, ומלבי"ם פרשת אחרי מות אות עה.

12 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

כמבואר ברש"י דברים ה, טז: "כאשר צוך - אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה". והרמב"ן שמות כ, יב כתב: "ולכך אמר במשנה תורה; 'כאשר צויתיך' בכבודי, כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך".

13 רמב"ן על שמות פתח ↗

וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת כְּבָר לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁמִּיתָתוֹ בְּחֶנֶק סנהדרין פד:, וּלְכָךְ סָמַךְ לוֹ וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, שֶׁגַּם הוּא בְּאוֹתָהּ מִיתָה, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּסְקִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" ויקרא כ ט, וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה הוּא בִּסְקִילָה סנהדרין סו, נִלְמַד מִמַּה שֶׁכָּתוּב "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" ויקרא כ כז. וְהֶחְמִיר בְּמִיתַת הַמְקַלֵּל יוֹתֵר מִמִּיתַת הַמַּכֶּה, מִפְּנֵי שֶׁחֵטְא הַקְּלָלָה מָצוּי יוֹתֵר, שֶׁהַכְּסִיל כַּאֲשֶׁר יִכְעֹס וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם, וְהָעֲבֵרָה כְּפִי מְצִיאוּתָהּ תָּמִיד צְרִיכָה יִסּוּר גָּדוֹל. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּקְּלָלָה חֵטְא גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁהִיא בְּהַזְכָּרַת ה' שבועות לו., וְהִנֵּה צָרִיךְ לְהַעֲנִישׁוֹ עַל חֶטְאוֹ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל אֲשֶׁר נָשָׂא שֵׁם ה' אֱלֹהָיו לְפֶשַׁע וְחֵטְא. וְהַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה אָמַר כִּי הִכְנִיס דְּבַר הַגּוֹנֵב אִישׁ בֵּינֵיהֶן, בַּעֲבוּר כִּי עַל הָרֹב הַנִּגְנָבִים הֵם קְטַנִּים וְיִגְדְּלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא יַכִּירוּ אֲבוֹתָם וְיָבֹא שֶׁיַּכּוּם וִיקַלְּלוּם, וְלָכֵן רָאוּי לְהַעֲנִישׁ הַגַּנָּב בְּמִיתָה כָּהֵם, כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא עָלָיו:

13 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

521 מבאר ששני הלוחות הם כנגד ידו של הקב"ה וידו של משה, ולא כנגד שתי ידיו של משה וכמשמעות הפשוטה של הפסוק "ושני לוחות הברית על שתי ידי". ואכן בתפילת שבת של שחרית אמרינן "ושני לוחות אבנים הוריד בידו", לשון יחיד, ולא "הוריד בידיו" לשון רבים, כי הלוחות מתייחסים ליד אחת של משה. אמנם הפסוק נקט בלשון רבים, כי נאמר שם "ושני לוחות הברית על שתי ידי", וברית כוללת שני הצדדים מבואר להלן. וכוונתו שהלוח הראשון עוסק במצות שבין אדם למקום, והלוח השני עוסק במצות שבין אדם לחברו. וכן כתב הרמב"ן שמות כ, יג: "עשרת הדברות, חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". וכן כתב בתפארת ישראל פל"ו תקכז., ושם פמ"א תרלח.. ושם בפרק מג תרסו. כתב: "ומפני כך היו שני לוחות הברית גם כן, ולא היה לוח אחד, מפני שהם 'לוחות הברית', וכל ברית הוא בין שנים; האחד הכורת, והשני המקבל הברית. ולכך היו חמשה כתובים על לוח אחד, וכל החמשה מה שלא יעשה אל השם יתברך, אשר כרת ברית עמהם. ולוח השני נגד מקבל הברית, הוא האדם. ולכך על לוח השני כתובים מה שלא יעשה אל מקבל הברית". וראה שם פמ"ח תשסד:, ובבאר הגולה באר הרביעי תכז:. וראה להלן פ"ב הערות 682, 685.

13 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

וכן כתב הרמב"ן שמות כ, יג: "חמשה דברות בכבוד הבורא... כי 'כבד את אביך' כבוד האל, כי לכבוד הבורא צוה לכבוד אב, המשתתף ביצירה". ובדרוש עה"ת יד. כתב: "הדברות הראשונות המה דברים שבין אדם למקום. ואף כי כבד את אביך וגו" לפי הנראה אינו נכנס בגדר וסוג הזה, הלא כבר ידענו כי שלשה שותפין יש באדם. ודרשו ז"ל אם אתם מכבדים אב ואם, מעלה אני עליכם כאילו דרתי ביניכם וכבדתוני". וראה להלן פמ"ה הערה 44, שנתבאר שם שה"ה לאידך גיסא; דרך האב הבן מכיר בהקב"ה.

15 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

32 כמו שנאמר שמות יט, טז "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה". ואודות שישראל חששו שהקב"ה יוסיף להראות עליהם בגלוי, כן כתב הרמב"ן שמות כ, טו, וז"ל: "אחרי הדברות קרבו אליו כל ראשי שבטיהם וזקניהם, ואמרו לו אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלקינו עוד ומתנו דברים ה, כב. כי שערנו בנפשותינו שלא נוכל עוד לסבול משא דבר ה' אלקים, כי חשבו שירצה האלקים לדבר אליהם כל המצוות. ולכך אמרו 'קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלקינו ואת תדבר אלינו ושמענו ועשינו' שם פסוק כד. והקב"ה הודה לדבריהם ואמר 'הטיבו כל אשר דברו' שם פסוק כה. כי כן היה החפץ לפניו שלא ישמיעם רק עשרת הדברות, והיראה ישרה לפניו". אמנם הרמב"ן ביאר שישראל חששו שה' ידבר אליהם כל המצות, ותו לא. ואילו המהר"ל מבאר שישראל חששו כי תמיד ידבר השם יתברך עמהם כך, ומשמע לאו דוקא עד תום אמירת המצות, אלא אף מעבר לכך.

15 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

כמו שאמרו ישראל דברים ה, כב-כג "ועתה למה נמות וגו' אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלקינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי". "כי שערנו בנפשותינו שלא נוכל עוד לסבול משא דבר ה' אלקים, כי חשבו שירצה האלקים לדבר אליהם כל המצוות" לשון הרמב"ן שמות כ, טו. וכן בהקדמה לאור חדש מה: כתב: "כי ישראל היו סבורין כי תמיד ידבר השם יתברך עמהם כך... ולא יוכלו להתקיים". והרי כל הדיבורים בהר סיני היו "פנים בפנים" דברים ה, ד. א"כ אין האדם יכול לעמוד תמיד בדרגה מעין זו.

16 רמב"ן על שמות פתח ↗

וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אִם תַּשְׂכִּיל בַּפָּרָשָׁה תָּבִין כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יָרַד עַל הַר סִינַי וְשָׁכַן עָלָיו בָּאֵשׁ, וְהוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְהַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה בְּכָל הַפָּרָשָׁה בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, וְהָעֲלִיָּה לעיל פסוק ג וְהַיְּצִיאָה שם פסוק יז לִקְרַאת מְקוֹם הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לעיל פסוק ג, וְהִזְהִיר פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת, כִּי גַּם אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא חָזוּ אוֹתוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ קוֹל הַשֵּׁם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ':א' "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מכילתא ד, אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן, וְאָמְרוּ מכות כד, מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה יט כָּתוּב "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם", בַּעֲבוּר שֶׁפֵּרֵשׁ "מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". וְזֶה טַעַם "פָּנִים בְּפָנִים" שם ה ד, וּלְכָךְ נֶאֱמַר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ מַה שֶׁאָמְרוּ הֵם לְמֹשֶׁה "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ", כִּי לֹא אָמְרוּ אֲשֶׁר שָׁמַע אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, אֲבָל אָמַר "קוֹל אֱלֹהִים", שֶׁאָמְרוּ מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ, וּלְכָךְ אָמְרוּ "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ" דברים ה כד, וְכֵן אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" שם ד לג, כִּי "מְדַבֵּר" תֹּאַר לַקּוֹל, כְּעִנְיַן "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" במדבר ז פט:וּמִזֶּה תָּבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּמִדְרְשֵׁי הַגָּדוֹת עי' שמו"ר כח ו כִּי בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וְהֵם שֶׁהִזְכִּיר דָּוִד בְּמִזְמוֹר "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" תהילים כ"ט:א', וְהוּא הַמִּנְיָן הַנִּרְמָז בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת, כִּי וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים חָסֵר וְיִמָּנֶה אֶחָד, וְכֵן וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת יֶחְסַר מִמֶּנּוּ וָ"ו הָרַבִּים, וְהִנֵּה הֵם שִׁשָּׁה, וּכְבָר נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, וְכֵן בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ד וה הִזְכִּיר שִׁבְעָה קוֹלוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה, וּבְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת ו: אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם יְחַשְּׁבוּ הַקּוֹלוֹת הַנִּסְתָּרִים וְהַשְּׁנַיִם מְפֹרָשִׁים לָהֶם בַּכָּתוּב, וְהַכַּוָּנָה כִּי לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ נִתְּנָה בְּשִׁבְעָה הַקּוֹלוֹת, וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ וּמִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל בְּקוֹל אֶחָד יִשְׁמְעוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" דברים ה יט, וְנֶאֱמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" שם ד יב, וְאַף כָּאן רָמַז וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת בְּחֶסְרוֹן וָ"ו אֶחָד, כִּי כָל הַקּוֹלוֹת יֵרָאוּ אֶחָד, וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סב יב "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ", עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְהִנֵּה הַפָּרָשִׁיּוֹת מְבֹאָרוֹת, לֹא יִתְחַלֵּף לָהֶם דָּבָר בְּדָבָר:

17 רש"י על שמות פתח ↗

נסות. לְשׁוֹן הֲרָמָה וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ הָרִימוּ נֵס ישעיהו ס"ב, אָרִים נִסִּי שם מ"ט, כַנֵּס עַל הַגִּבְעָה שם ל' – שֶׁהוּא זָקוּף:

17 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

142 הנה חיבר שני המאמרים להדדי; א "כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כזורק אבן למרקוליס". ב "כל העושה טובה למי שאינה יודעה, כאילו זורק אבן למרקוליס". ולשון חכמים מרפא; במאמר הראשון אמרו "כזורק אבן למרקוליס", ובמאמר השני אמרו "כאילו זורק אבן למרקוליס", ולא "כזורק אבן למרקוליס", ו"כאילו זורק" משמעותו שאיירי בהשוואה יותר רחוקה מ"כזורק". והם הם הדברים; במאמר הראשון מדובר אודות השפעת התורה שלא כראוי, והתורה היא קדושה בתכלית הקדושה, לכך ההשוואה לאבן של ע"ז היא יותר מתבקשת, כי ב"זה לעומת זה" עומדות תורה וע"ז. אך במאמר השני שדובר על הענקת כבוד שלא כראוי, והכבוד אינו קדוש בתכלית הקדושה אע"פ שהכבוד הוא מעלה אלקית נבדלת, ממילא אין כבוד וע"ז עומדים "זה לעומת זה", וההשוואה לאבן של ע"ז היא יותר רחוקה, ולכך אמרו "כאילו זורק אבן". ועוד טעימה העולה מדבריו כאן היא, ששילובם להדדי של שני המאמרים הללו מורה שהמלמד תורה לתלמיד שאינו מכיר טובה על התורה שמלמדו, הרי זה כזורק שתי אבנים למרקוליס, כי בזה נזדמנו לפונדק אחד שני המאמרים הללו, שמשפיע תורה למי שאינו מחזיק טובה על כך. וצרף לכאן את הפסוק שמות כ, יז "ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים וגו'", וכתב על כך הרמב"ן שם בזה"ל: "ועל דעתי הוא נסיון ממש... שיהיה הנסיון הזה בטובה, כי האדון פעם ינסה עבדו בעבודה קשה לדעת אם יסבלנה לאהבתו, ופעם ייטיב עמו לדעת אם יגמול אותו בטובה אשר עשה עמו, להוסיף לאדוניו עבודה וכבוד... ולכך אמר הכתוב הטיב לכם האלקים להראותכם את כבודו, אשר לא עשה כן לכל גוי, לנסותכם אם תגמלו לפניו כטובה אשר עשה עמכם להיות לו לעם נחלה... כי העמים אינם חייבים לי ככם אשר ידעתי אתכם פנים בפנים". והפחד יצחק שבועות מאמר ז אות ב למד מדברי הרמב"ן האלו את הדברים הבאים: "ונגלית לנו בכאן הארה חדשה. כי הכרת הטובה בעד הטובה של מתן תורה מהוה חלק של הזיקה אשר על ידה הנפש מזדקקת לתורה. באופן אשר קיום מצות תפלין מבלי החזקת טובה על מצוה זו, יש על זה תביעה של חסרון הכרת טובה, אבל אין זה נוגע לגופא דעובדא של התפלין. מה שאין כן לימודה של תורה בלי החזקת טובה עבורה, הרי זה פגם בגוף הקליטה של הדברי תורה".

19 רש"י על שמות פתח ↗

כי מן השמים דברתי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי שמות י"ט, בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם – מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה דברים ד', כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ עַל הָאָרֶץ; דָּ"אַ: הִרְכִּין שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיעָן עַל הָהָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד תהילים י"ח:

19 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִכְּבוֹד זְקֵנוֹ, לְפִיכָךְ תָּלָה בְּיִצְחָק וְלֹא בְּאַבְרָהָם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ו:א'. וְאֵינֶנּוּ מַסְפִּיק, שֶׁהָרָאוּי לוֹמַר לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו בְּלִי שֶׁיְּיַחֵד אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק" בראשית מ"ח:ט"ו, וּבִתְפִלָּתוֹ אָמַר "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק" בראשית ל"ב:י', אוֹ יֹאמַר וַיִּזְבַּח זְבָחִים לַה', כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר בְּאַבְרָהָם בראשית י"ב:ז' "וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לַה'", וּמָה צֹרֶךְ לְפָרֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר. אֲבָל הַפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ סוֹד, יְגַלּוּ לָנוּ אוֹתוֹ שָׁם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה צ"ד:ה', כִּי כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב לָרֶדֶת מִצְרַיִם רָאָה כִּי הַגָּלוּת יַתְחִיל בּוֹ וּבְזַרְעוֹ, וּפָחַד מִמֶּנּוּ, וְזָבַח זְבָחִים רַבִּים לְפַחַד אָבִיו יִצְחָק, שֶׁלֹּא תְּהֵא מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ. וְעָשָׂה זֶה בִּבְאֵר שֶׁבַע שֶׁהוּא בֵּית תְּפִלָּה לַאֲבוֹתָיו, וּמִשָּׁם נָטַל רְשׁוּת בְּלֶכְתּוֹ לְחָרָן. וְאָמַר הַכָּתוּב "זְבָחִים", לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלוֹת כַּאֲבוֹתָיו, כִּי אַבְרָהָם עוֹלוֹת הִקְרִיב, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ זבחים קטז, לֹא הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ שְׁלָמִים, עוֹלוֹת הִקְרִיבוּ, וּבְנֹחַ כָּתוּב מְפֹרָשׁ בראשית ח':כ' "וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ", אֲבָל יַעֲקֹב מִפְּנֵי פַּחַד ה' הִקְרִיב שְׁלָמִים, לְהַשְׁלִים אֵלָיו כָּל הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ תורת כהנים ויקרא טז א שְׁלָמִים – שֶׁמְּטִילִין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְהִנֵּה הָיְתָה תְּחִלַּת כַּוָּנָתוֹ בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה, שֶׁהִיא הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁהִזְכִּירוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה צ"ד:ה' שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִכְּבוֹד זְקֵנוֹ, וְהוּא הַטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּלָשׁוֹן אַחֵר, בַּתְּחִלָּה שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַתַּלְמִיד וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֲלִין בִּכְבוֹד הָרַב. וְרָאִיתִי בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה ספר הבהיר קלה בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, "וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" בראשית ל"א:נ"ג, וְכִי יֵשׁ אָדָם שֶׁנִּשְׁבַּע כָּךְ בֶּאֱמוּנַת פַּחַד אָבִיו, אֶלָּא עֲדַיִן לֹא נִתַּן לְיַעֲקֹב כֹּחַ וְנִשְׁבַּע בַּכֹּחַ שֶׁנִּתַּן לְאָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק", וּמַאי נִיהוּ, הוּא דִּכְתִיב בֵּהּ מלכים א יח לח "וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה", וּכְתִיב דברים ד כד "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" וְגוֹ', עַד כָּאן בַּמִּדְרָשׁ. וּמִדִּבְרֵיהֶם נִלְמוֹד שֶׁמִּפְּנֵי כֵן לֹא אָמַר וַיִּזְבַּח זְבָחִים לַה', לְפִי שֶׁעַתָּה כְּבָר זָכָה יַעֲקֹב בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר מיכה ז כ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם", וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ עַתָּה, וְהִנֵּה בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת נִרְאָה אֵלָיו אֱלֹהֵי יִצְחָק אָבִיו בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה בְּמִדַּת הַדִּין רָפָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר "אֱלֹהִים בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה", וְהוּא מָה שֶׁאָמַר "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ", כִּי הוּא הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ בְּחָרָן "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה" בראשית ל"א:י"ג, וְהוּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, הוּא הַשֵּׁם וְהִיא הַמִּדָּה. וְהִבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יִירָא בְּמִצְרַיִם כִּי יִזְכֶּה בְּדִינוֹ וְיִגָּאֵל אַחַר הָעִנּוּי, וְזֶהוּ טַעַם "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". וְכָתַב הָרַב בְּפֶרֶק כז בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים, כִּי תַּרְגּוּם "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" – "אֲנָא אֵיחוֹת עִמָּךְ וַאֲנָא אַסְּקִנָּךְ", וְנִפְלָא הָרַב בָּזֶה עַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס, וְאָמַר כִּי אוּנְקְלוֹס שָׂם כָּל מְאֹדוֹ לְהַרְחִיק הַגַּשְׁמוּת בְּכָל סִפּוּר אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה, וְכָל אֲשֶׁר יִמְצָא מֵאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַמּוֹרִים עַל מִין מִמִּינֵי הַתְּנוּעָה יָשִׂים עִנְיַן הַתְּנוּעָה לְכָבוֹד נִבְרָא אוֹ לִשְׁמִירָה מֵהָאֵל, וּמְתַרְגֵּם "וַיֵּרֶד ה'" שמות יט כ "וְאִתְגְּלִי ה'", "אֵרְדָה נָא וְאֶרְאֶה" בראשית י"ח:כ"א "אֶתְגְּלֵי כְעַן וְאֶחְזֵי", וְאִם כֵּן לָמָּה תִּרְגֵּם כָּאן "אֲנָא אֵיחוֹת". וּפֵרֵשׁ הָרַב כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה", לֹא הָיָה קָשֶׁה לְאוּנְקְלוֹס לְסַפֵּר הַמַּאֲמָר כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה, כִּי הוּא סִפּוּר אֲמִירָה לֹא סִפּוּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין מָה שֶׁיֵּאָמֵר בַּחֲלוֹם אוֹ בְּמַרְאֶה הַלַּיְלָה וּבֵין מָה שֶׁיֵּאָמֵר בַּמַּחֲזֶה וּבַמַּרְאָה, וּבֵין מָה שֶׁיֵּאָמֵר בְּדָבָר מֻחְלָט "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר" אוֹ "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי לֵאמֹר", אֵלּוּ דְּבָרָיו. וְכֵן אָמַר הרמב"ם במו"נ א מז שֶׁהִרְחִיק אוּנְקְלוֹס הַשְּׁמִיעָה בְּכָל מָקוֹם, וְיָשִׂים פֵּרוּשָׁהּ הַגָּעַת הַדָּבָר הַהוּא לַבּוֹרֵא אוֹ קִבּוּל תְּפִלָּה, וִיתַרְגֵּם "שְׁמִיעַ קֳדָם ה'" תרגום אונקלוס על בראשית כ"ט:ל"ג, וְ"קַבָּלָא אֲקַבֵּל קְבִילְתֵהּ" שמות כב כב, וְאִם כֵּן הַדָּבָר כְּדִבְרֵי הָרַב, לָמָּה יִבְרַח אוּנְקְלוֹס מִן הַתְּנוּעָה וְיַרְחִיק הַשְּׁמִיעָה גַּם כֵּן מִיִּרְאָתוֹ שֶׁתּוֹרֶה עַל גַּשְׁמוּת, וְלֹא יִבְרַח מִן הָאֲמִירָה וְהַדִּבּוּר וְלֹא מִן הַקְּרִיאָה בְּשׁוּם מָקוֹם, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בַּמַּרְאָה בֵּין בְּמַאֲמָר מֻחְלָט, כִּי בְּכֻלָּם יְתַרְגֵּם "וַאֲמַר ה'" "וּמַלֵּל ה'" "וּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה", וְהִיא גַּם הִיא תּוֹרֶה עַל גַּשְׁמוּת, וְהָיָה לוֹ לְתַרְגֵּם "וְיִתְאֲמַר מִן קֳדָם ה'" אוֹ "וַאֲמַר יְקָרָא דַּה'" אוֹ "וְיִתְרְעֵי ה'" כְּפִי הָרָאוּי בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב בַּדִּבּוּר וּבָאֲמִירָה מו"נ א סד, וְלָמָּה יַרְחִיק בַּשְּׁמִיעָה וְלֹא יַרְחִיק הָרְאִיָּה, שֶׁתִּרְגֵּם אוֹתָהּ "וַחֲזָא ה'". וַאֲשֶׁר אָמַר הָרַב שם מז כִּי יוֹרֶה עַל עִנְיַן הַשָּׂגַת שֵׂכֶל כַּאֲשֶׁר יוֹרֶה עַל הַשָּׂגַת הָעַיִן, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא זֶה בַּשְּׁמִיעָה, כִּי הִיא תֵּאָמֵר עַל הַהַשָּׂגָה בַּשֵּׂכֶל וּבָרָצוֹן בְּרוֹב מְקוֹמוֹת, כְּגוֹן "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי" בראשית ט"ז:ב', "שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי" תהלים כח ב, "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" ישעיהו א טו, "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" שמואל א טו כב, "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" דברים כח א, וְכֵן "לֵב שׁוֹמֵעַ" מלכים א ג ט, וְכֵן רֻבָּם. וְהִנֵּה אוּנְקְלוֹס לֹא הָיָה לוֹ לִירֹא מִן הַשְּׁמִיעָה, שֶׁלֹּא תּוֹרֶה רַק עַל קַבָּלַת הַדָּבָר וְהָרָצוֹן בּוֹ, וְלֹא בָּרַח מִן הָרְאִיָּה בְּשׁוּם מָקוֹם, אֲבָל תִּרְגֵּם אוֹתָהּ כִּפְשׁוּטָהּ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהַדָּבָר מֻשָּׂג בִּרְאִיָּה בִּלְבַד, אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻשָּׂג בִּרְאִיָּה בִּלְבַד וְהוּא צָרִיךְ הַשְׁגָּחָה וְהִתְבּוֹנְנוּת, יְתַרְגֵּם כְּפִי הָרָאוּי בּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר "כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי" בראשית כ"ט:ל"ב, "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" שמות ג ז "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שם ב כה, שֶׁאֵין הָרְאִיָּה בָּהֶם שֶׁיִּרְאֶה אֶת גּוּפָם אֲבָל שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בְּעִנְיָנָם וְיֵדַע אוֹתוֹ. וְזֶה דַּרְכּוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה, לֹא כַּטַּעַם שֶׁעָלָה בְּדַעַת הָרַב וְנִשְׁתַּבֵּשׁ בְּיָדוֹ, וְהַשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁתִּרְגֵּם אוֹתָם לעיל ו יב כט לא "וַחֲזָא אֵלָיו" וְלֹא הִשְׁלִים אוֹתוֹ. וּבִלְשׁוֹן הַעֲבָרָה כִּנָּה אוּנְקְלוֹס וְתִרְגֵּם "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" שמות לד ו "וְאַעְבַּר ה' שְׁכִינְתֵּהּ עַל אַפּוֹהִי", שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הָעוֹבֵר נִבְרָא לְדַעְתּוֹ, וְלֹא יַזְכִּיר לְשׁוֹן תְּנוּעָה בַּבּוֹרֵא כְּפִי מַה שֶׁהִזְכִּיר הָרַב, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּרְגֵּם "ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ" דברים לא ג "ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עָבַר קֳדָמָךְ", וְהִנֵּה זֶה מִין תְּנוּעָה בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה, וְלֹא יָרֵא מִמֶּנּוּ אוּנְקְלוֹס. וְכֵן בַּפָּסוּק "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה" שמות יד לא, תִּרְגֵּם בּוֹ "וַחֲזָא יִשְׂרָאֵל יָת גְּבוּרַת יְדָא רַבְּתָא", נוֹפֵל בּוֹ הַגְּבוּרָה מִפְּנֵי לָשׁוֹן "אֲשֶׁר עָשָׂה", וְהִשְׁאִיר בּוֹ "יְדָא רַבְּתָא" וְלֹא הָיָה יָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִן הַיָּד וְלֹא יְכַנֶּה אוֹתָהּ כְּלָל. וְכֵן נָהַג בְּתַרְגּוּם "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" שם לא יח "בְּאֶצְבְּעָא דַּה'". וּמָה שֶׁתֵּרֵץ בּוֹ הָרַב במו"נ א סה, כִּי יָשִׂים אוּנְקְלוֹס הָאֶצְבַּע כְּלִי נִבְרָא אֲשֶׁר פִּתַּח הַלּוּחוֹת בְּחֵפֶץ הַבּוֹרֵא, אֵינֶנּוּ אֱמֶת, כִּי הִנֵּה "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" דברים לג ב "כְּתָב יַמִּינֵהּ" וְלֹא פָּחַד מִן הַיָּמִין הַכּוֹתֶבֶת שֶׁתּוֹרֶה עַל גַּשְׁמוּת, וְכֵן מִן הָאֶצְבַּע, וְעוֹד תִּרְגֵּם שמות טו יב "אֲרֵימְתְּ יַמִּינָךְ", וְאָמַר שם פסוק ו "יַמִּינָךְ ה' תְּבַרַת שָׂנְאָה", וְתִרְגֵּם "יָדְךָ הַחֲזָקָה" דברים ג כד "יָת יְדָךְ תַּקִּיפָא", וְאָמַר שם ד לד "בִּידָא תַּקִּיפָא וּבְאֶדְרָעָא מְרָמְמָא", וְכֵן "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" שם לב מא, "וְתִתַּקַּף בְּדִינָא יְדִי" וְכֵן תִּרְגֵּם שם יא יב "תְּדִירָא עֵינֵי ה' אֱלָהָךְ בַּהּ מֵרֵישָׁא דְּשַׁתָּא". וְהִנֵּה בְּיַעֲקֹב כָּתוּב בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" וְגוֹ' בראשית כ"ח:י"ב, וּפָחַד אוּנְקְלוֹס מִמֶּנּוּ וְתִרְגֵּם "וְהָא יְקָרָא דַּה' מְעַתַּד עִלָּוֹהִי", וְלֹא תִּרְגֵּם וְהָא ה' בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בַּחֲלוֹם, וְתִרְגֵּם "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" שם טו "וְהָא מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ", וְלֹא אָמַר וְהָא אֲנָא עִמָּךְ, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם "אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ" וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא סִפּוּר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲלוֹם כָּמוֹהוּ בְּשָׁוֶה. וְתִרְגֵּם "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ" שמות ד יב "וַאֲנָא אֱהֵי עִם פֻּמָּךְ", וְאָמַר בְּ"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" שם ג יב "אֲרֵי יְהֵא מֵימְרִי עִמָּךְ". וְעוֹד נִזְהַר אוּנְקְלוֹס בַּחֲלוֹמוֹת וְתִרְגֵּם "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה" בראשית כ':ג' "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן בַּחֲלוֹם" בראשית ל"א:כ"ד "וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם ה'", וְאִם תֹּאמַר שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁלֹּא תְּהֵא הַבִּיאָה קוֹדֶמֶת לַחֲלוֹם, וְיַחְשֹׁב בָּהּ שֶׁהִיא מַמָּשׁ, הִנֵּה בִּשְׁלֹמֹה כָּתוּב מלכים א ג ה "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה" וְתִרְגֵּם אוֹתוֹ יוֹנָתָן "אִתְגְּלִי ה' לִשְׁלֹמֹה", וְאִם הַדָּבָר נֶאֱמַר בַּחֲלוֹם יְסַפְּרוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּחֲלוֹם הַהוּא, וְאַל יִקְשֶׁה עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמָר יוֹרֶה עַל הַגַּשְׁמוּת, כִּי הֱיוֹתוֹ בַּחֲלוֹם יְתָרֵץ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ מַמָּשׁ, גַּם כֵּן הַדָּבָר שֶׁיֹּאמַר כִּי הוּא נִרְאָה בַּחֲלוֹם רָאוּי שֶׁיְּסַפְּרוּ אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא, כִּי מָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁהוּא בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה יְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל הוּא חֲלוֹם שֶׁנִּדְמֶה לוֹ מִמֶּנּוּ כֵּן. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁהָיָה זֶה לְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יֵאָמֵר בַּאֲרָמִית לְשׁוֹן רְאִיָּה בַּחֲלוֹמוֹת, כִּי "וָאֵרֶא בַּחֲלוֹמִי" בראשית מ"א:כ"ב מְתֻרְגָּם "וַחֲזֵית", וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר "חָזֵה הֲוֵית" דניאל ב לא וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'" שמות טז ח "אֱלָהֵין עַל מֵימְרָא דַּה'", וְאֵין כָּאן יִרְאָה וָפַחַד מִן הַגַּשְׁמוּת, וְכֵן "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה" במדבר כא ה "וְאִתְרָעַם עַמָּא עַל מֵימְרָא דַּה'", וְכֵן "בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" בראשית ט':י"ב, "בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה" שם טז "בֵּין מֵימְרִי" וּ"מֵימְרָא דַּה'" וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הַרְבֵּה, וְכֵן תִּרְגֵּם "יִצֶף ה'" שם לא מט "יִסַךְ מֵימְרָא דַּה'", "אֱלֹהִים עֵד" שם לא נ "מֵימְרָא דַּה' סָהֵד", וְאֵין לוֹ בָּהֶן יִרְאַת הַגַּשְׁמוּת, וְגַם אֵין לְ"מֵימְרָא" עִנְיָן בְּכָאן, שֶׁיֹּאמַר בּוֹ שֶׁיִּצְפֶּה וְיָעִיד, וְכֵן "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים" שם כא כג, "קַיֵּם לִי בְּמֵימְרָא דַּה'", וְאֵין הַנִּשְׁבָּעִים מַזְכִּירִין אֲנִי נִשְׁבָּע בְּמַאֲמַר אֱלֹהִים, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ רַבִּים לְאוּנְקְלוֹס, וְסוֹדָם יָדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים. וְכֵן בִּלְשׁוֹן עֲמִידָה אָמַר הָרַב במו"נ א כז שֶׁשָּׂם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ בּוֹ קִיּוּם, וּלְכָךְ תִּרְגֵּם "וְעָמְדוּ רַגְלָיו" זכריה יד ד "וְיִתְגְּלֵי בִּגְבוּרְתֵיהּ", וְכֵן תִּרְגֵּם כָּל דְּבַר עֵסֶק וּתְנוּעָה "גְּבוּרְתָא". וְהִנֵּה אוּנְקְלוֹס לֹא יִתְיָרֵא מִלְּשׁוֹן עֲמִידָה, וְתִרְגֵּם "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר" שמות יז ו "הָא אֲנָא קָאֵם קֳדָמָךְ תַּמָּן עַל טִנָּרָא". וּמָה שֶׁאָמַר הָרַב שם כִּי אוּנְקְלוֹס יָשִׂים עִנְיַן הַתְּנוּעָה גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה וְהֵרָאוֹת כָּבוֹד נִבְרָא, הִנֵּה אוּנְקְלוֹס מִן הַכָּבוֹד יִבְרַח מִלָּתֵת בּוֹ כַּלְּשׁוֹנוֹת הָאֵלֶּה, וִיתַרְגֵּם "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעֵדָה" במדבר טז יט "וְאִתְגְּלֵי יְקָרָא דַּה'" כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר "וְאִתְגְּלֵי ה'" שמות יט כ, וְלֹא יְתַרְגֵּם וְאִתְחֲזִי יְקָרָא דַּה', וְכֵן יְתַרְגֵּם בַּמַּלְאָכִים שם ג ב "וְאִתְגְּלִי", וְאִם יְדַבֵּר אוּנְקְלוֹס בַּמַּלְאָכִים וּבְכָבוֹד נִבְרָא בְּעִנְיְנֵי הַגַּשְׁמוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב במו"נ א כו, הָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא מִן הָרְאִיָּה שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם, וִיתַרְגֵּם בָּהֶם וְאִתְחֲזִי, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים" בראשית ל"ב:ל"א, "אֲרֵי חֲזֵיתִי מַלְאֲכָא דַּה'", וְחָס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַנִּקְרָא שְׁכִינָה אוֹ כָּבוֹד נִבְרָא חוּץ מֵהַשֵּׁם הַנִּכְבָּד יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הָרַב כָּאן וּבִפְרָקִים רַבִּים מִסִּפְרוֹ, וְהוּא תִּרְגֵּם "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים" שמות לג טו "אִם לֵית שְׁכִינָתְךָ מְהַלְּכָא בֵּינַנָא", וּמֹשֶׁה לֹא יַחְפֹּץ בְּלֶכֶת עִמּוֹ כָּבוֹד נִבְרָא חוּץ מֵהַשֵּׁם הַנִּכְבָּד יִתְבָּרַךְ, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ" שם לב לד, וְלֹא הָיָה מִתְרַצֶּה בְּכָךְ, אֲבָל הָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ הָאֵל בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שם לג יד, וְכֵן אַחַר שֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁם בְּקוֹלוֹ וְאָמַר לוֹ "גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה" שם יז, אָמַר מֹשֶׁה "יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ" שם לד ט "תְּהָךְ כְּעַן שְׁכִינְתָּא דַּה' בֵּינַנָא", וְכֵן תִּרְגֵּם "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" שם לג כ "לָא תִכּוֹל לְמִחְזֵי אַפֵּי שְׁכִינְתִי אֲרֵי לָא יִחְזֵינַנִי אִינָשָׁא". וְאָמַר יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל יחזקאל ג יב "בְּרִיךְ יְקָרָא דַּה' מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ", וְאִם הַכָּבוֹד הַזֶּה יִרְצֶה בּוֹ הַכָּתוּב עֶצֶם הַבּוֹרֵא וַאֲמִתּוֹ, וְיִהְיֶה כְּמוֹ "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" שמות לג יח שֶׁפֵּרֵשׁ בּוֹ הָרַב כֵּן מו"נ א נג סג, הִנֵּה הִזְכִּיר בּוֹ "אֲתַר" וּ"בֵית שְׁכִינְתֵּהּ", וְאִם יֹאמַר שֶׁהוּא כָּבוֹד נִבְרָא כְּדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב בַּפָּסוּק "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" שמות מ לה וְזוּלָתוֹ, אֵיךְ יִקְבְּעוּ בּוֹ "בָּרוּךְ", וְהַמְּבָרֵךְ וְהַמִּתְפַּלֵּל לְכָבוֹד נִבְרָא כְּעוֹבֵד אֱלִילִים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ דְּבָרִים רַבִּים יוֹרוּ עַל שֵׁם הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה לְאוּנְקְלוֹס וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל דְּבָרִים יְדוּעִים בַּקַּבָּלָה, וְסוֹדָם לַיֹּדְעִים חֵן, וּבְמַעֲמַד הַר סִינַי יְתַרְגֵּם אוּנְקְלוֹס כָּל מִלַּת אֱלֹהִים הַנִּזְכָּר בַּפָּרָשָׁה "יְקָרָא" אוֹ "מֵימְרָא דַּה'", וְכַאֲשֶׁר תַּזְכִּיר הַפָּרָשָׁה הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד לֹא יֹאמַר כֵּן, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וּבְחָכְמָה מִמֶּנּוּ. וְעוֹד אַזְכִּיר זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שמות כ יט. וּמָה שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" שם כ א "וּמַלֵּיל ה'", טַעְמוֹ בָּזֶה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם" דברים ה ד יט, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. אֲבָל מָה שֶׁאָמַר כָּאן "אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ" רָצָה לִרְמֹז בּוֹ מָה שֶׁאָמְרוּ מכילתא שירה ג, גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה", גָּלוּ לְעֵילָם שְׁכִינָה עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר ירמיהו מט לח "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם". וְהִנֵּה הָאֲמִירָה וְהַיְּרִידָה שָׁוִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְתַרְגֵּם אֶלָּא כֵּן בְּשׁוּם פָּנִים כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי ריש פסקא זו. אֲבָל שָׁם בְּיַעֲקֹב לֹא יִתָּכֵן לְתַרְגֵּם וְהָא אֲנָא עִמָּךְ, בַּעֲבוּר כִּי שָׁם כָּתוּב "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" בראשית כ"ח:י"ג, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וּמִפְּנֵי שֶׁמָּצָא אוּנְקְלוֹס שֶׁאֵינוֹ כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, בָּרַח מִמֶּנּוּ וַעֲשָׂאוֹ עִנְיַן עֵזֶר בִּלְבַד, וְאָמַר "מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ" וְלֹא אָמַר מֵימְרִי עִמָּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֹשֶׁה שמות ג יב. וְהָאֵל יַרְאֵנוּ מִתּוֹרָתוֹ נִפְלָאוֹת:

21 אבן עזרא על שמות פתח ↗

מזבח אבנים. י"א כי הטעם שלא יעשו ציורים במזבח, ע"כ צוה במזבח אבנים להיותם שלמות, ואלה המפרשים אולי ילמדונו למה נעשה כל המשכן כרובים, וכרובי זהב על הכפורת, והבית אשר בנה שלמה כלו כרובים ותמונות ופטורי ציצים מ"א ו לב, ואלה המקומות נכבדות ממקום המזבח, ובפ' תשא אדבר על זה, וי"א כי מזבח אדמה שלא יהיה על מקום גבוה ואין זה משמע הלשון, והעד שכתוב אחריו מזבח אבנים, וקדמונינו אמרו, כי הטעם לשום אדמה במזבח הנחשת, ואמת אמרו כי כן עשו רק זה הפסוק לזכר ולאסמכתא ואין זה פשוטו, כי האדמה שישימו בו מקרה, כי הוא לא יקרא רק מזבח הנחשת, כי מנחשת נעשה גם נקרא מזבח הקטרת מזבח הזהב, בעבור שהוא מצופה זהב, ועוד אילו היה כן משמע, מזבח אדמה יהיה פירוש "ואם מזבח אבנים" שישימו בו אבנים, ולא נוכל לומר שלא נעשה המזבח מאבנים, כי מפורש הוא והוא הנעשה בהר עיבל, ועתה אפרש, אמר הגאון כי יש מחלוקת על דבר המזבח שעשה משה תחת הר סיני, י"א לפני מתן תורה היה ואחרים אמרו אחרי כן והגאון הודה למחלוקת הראשונה, ואמר כי הכתוב בפרשה הזאת כל אשר דבר ה' נעשה למטה יט ח, הוא שנוי בפרשה השנית, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע למטה כד ז ואני אתן לך ראיה גמורה כי אחר מן תורה היה כי הנה כתוב בפרשה הזאת שאמר השם למשה בעלותו אל הר האלהים לפני מתן תורה "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי" למעלה יט, ד ה ואמר בתחלה כה תאמר לבית יעקב שם פ' ג, והנה לא הגיד להם לא מצות, ולא חקים, ולא משפטים, רק לשמוע מפיהם אם יהיו חפצים לשמוע בקול השם לכל אשר יצום, והם השיבו ואמרו "נעשה" ושם כתוב וישב משה את דברי העם אל ה' שם פ' ח, אז קדשם לשמוע דבר השם, שהיו עשרת הדברים, ועתה החל להשמיעם מצותיו, וכאשר נגש משה אל הערפל, אמר לו זאת הפרשה לא תעשון, וכל פרשת ואלה המשפטים עד כי יהיה לך למוקש למטה כג לג ואחר כן כתוב ויבא משה שם כד ג שירד מן ההר, ושם כתוב, ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים שם, ודבר ה' הם מצות עשה, ומצות לא תעשה, שתחלתם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, ודברי המזבח, וכל מצות עשה ולא תעשה שהם בפרשת ואלה המשפטים, כמו השב תשיבנו לו, עד בא השמש תשיבנו לו שם כב כה אלהים לא תקלל שם פ' כז, והמשפטים דברי העבדים, והמכים, והנצים, והנגיחה, וההבערה, ודברי הגנבה, והשבועה, ועל אלה כתוב שם, ואת כל המשפטים, ובעבור זה אמרו אבותינו נעשה ונשמע למטה כד ז, ופי' נעשה לשמור מצות עשה ומצות לא תעשה, ונשמע על המשפטים על כן הוסיפו אחר מתן תורה לומר ונשמע, ולא אמרו כן בתחלה והנה פי' מזבח אדמה כמשמעו עשוי מאדמה, וזהו שכתב שם, ויבן מזבח תחת ההר שם שם ד וכתוב בכאן "וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך" ושם כתוב ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים שם שם ה ואין ספק כי זאת פרשת מזבח אדמה, גם לא תעשון אתי, בעבור דם הברית שזרק על המזבח, ועל העם שקבלו על נפשם שהשם לבדו יהיה להם לאלהים, ושישמרו מצותיו ומשפטיו, והזכיר את צאנך ואת בקרך ששניהם מיני עולות ושלמים, ראיתי אפיקורס אחד ישתחקו עצמותיו, שטען על החכמים בעבור שאמרו אי זהו מקומן של זבחים זבחים מז א כי אמר כי לא מצא בכל התורה זביחה כי אם שלמים כמו עולה וזבחים כי עולה הוא דבר בפני עצמו, והזבחים שלמים, כמו ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים למטה כד ה וככה בכל מקום, והראיתי לו כי לא דבר נכונה, כי כתוב וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך אז הודה על חטאתו שטען על אנשים נכבדים מכל הדורות הבאים אחריהם:

22 צפורן שמיר פתח ↗

אם יהיה עליו מפתחות ברזל וכיוצא יתן להם יד להחטיאו ח״ו:

22 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי גָּזִית – שֶׁלֹּא נִבְנֶה מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁיִּגַּע בָּהֶן בַּרְזֶל. שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ כב לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, פֵּרוּשׁ גָּזִית רמב"ן שם הוּא כְּשֶׁפּוֹסְלִין מִן הָאֶבֶן בִּכְלִי בַּרְזֶל. וְאִם נִבְנָה בְּאַבְנֵי גָּזִית, פָּסוּל.

22 בן איש חי פתח ↗

בתחלת הלילה ישכב האדם על צד שמאל דוקא, ואחר חצות לילה אם ירצה יתהפך על צד ימינו, ומנהג זה מועיל לו לבטל כוחות החיצונים וכמו שכתוב בשער הכונות, ויזהר שישן בטלית קטן שלא יפשוט אותו גם בשכבו בלילה על מטתו, ויועיל זה מאוד לבטל כוחות החיצונים וכנזכר בשער הכוונות, ויזהר גם כן שלא יהיה עליו ברזל כשישן, ויזהר שלא יזכיר בפיו שם סמך-מם אפילו ביום וכל שכן בלילה שאז הוא זמן שליטתו, ושם שמות השדים שיש בלשון לעז לא יזכיר האדם בפיו, שגם השדים הם בחלקו של סמך-מם ומגביר כח כאשר זוכרים אותם וכנזכר בשער הכונות:

1 אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַדִּבּוּר הַזֶּה מִצְוַת עֲשֵׂה, אָמַר אָנֹכִי ה', יוֹרֶה וִיצַוֶּה אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ כִּי יֵשׁ ה', וְהוּא אֱלֹהִים לָהֶם, כְּלוֹמַר הוֹוֶה, קַדְמוֹן, מֵאִתּוֹ הָיָה הַכֹּל בְּחֵפֶץ וִיכֹלֶת, וְהוּא אֱלֹהִים לָהֶם, שֶׁחַיָּבִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ. וְאָמַר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי הוֹצָאָתָם מִשָּׁם תּוֹרֶה עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל הַחֵפֶץ, כִּי בִּידִיעָה וּבְהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יָצָאנוּ מִשָּׁם, וְגַם תּוֹרֶה עַל הַחִדּוּשׁ, כִּי עִם קַדְמוּת הָעוֹלָם לֹא יִשְׁתַּנֶּה דָּבָר מִטִּבְעוֹ, וְתוֹרֶה עַל הַיְּכֹלֶת, וְהַיְּכֹלֶת תּוֹרֶה עַל הַיִּחוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שמות ט':י"ד "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ". וְזֶה טַעַם "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ", כִּי הֵם הַיּוֹדְעִים וְעֵדִים בְּכָל אֵלֶּה:

2 וְטַעַם מִבֵּית עֲבָדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּמִצְרַיִם בְּבֵית עֲבָדִים, שְׁבוּיִים לְפַרְעֹה, וְאָמַר לָהֶם זֶה שֶׁהֵם חַיָּבִין שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה לָהֶם לֵאלֹהִים, שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, כִּי הוּא פָּדָה אוֹתָם מֵעַבְדוּת מִצְרַיִם, כְּטַעַם "עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ויקרא כה נה. וּכְבָר רָמַזְתִּי עוֹד לְמַעְלָה יט כ טַעַם שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת: וְזוֹ הַמִּצְוָה תִּקָּרֵא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ברכות יג: קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי הַמִּלּוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי הֵם בַּמֶּלֶךְ כְּנֶגֶד הָעָם. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא שמות כ':ג' "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו גְּזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת, אָמַר לָהֶם לָאו, כְּשֶׁתְּקַבְּלוּ מַלְכוּתִי אֶגְזֹר עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת, שֶׁאִם מַלְכוּתִי אֵינְכֶם מְקַבְּלִים גְּזֵרוֹתַי הַאֵיךְ אַתֶּם מְקַיְּמִין. כָּךְ אָמַר הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" "לֹא יִהְיֶה לְךָ", אֲנִי הוּא שֶׁקִּבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי עֲלֵיכֶם בְּמִצְרַיִם, אָמְרוּ לוֹ הֵן, כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם מַלְכוּתִי קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתַי, כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם וּמוֹדִים שֶׁאֲנִי ה' וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם קִבְּלוּ כָּל מִצְוֹתַי: וְנֶאֶמְרוּ כָּל הַדִּבְּרוֹת כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, "ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ", וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לָהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ', אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ לעיל יט ד ה, לְהַזְהִיר כִּי כָּל יָחִיד מֵהֶם יֵעָנֵשׁ עַל הַמִּצְוֹת, כִּי עִם כָּל אֶחָד יְדַבֵּר, וּלְכָל אֶחָד יְצַוֶּה שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כִּי אַחַר הָרֹב יֵלֵךְ וְהַיָּחִיד יִנָּצֵל עִמָּהֶם. וִיבָאֵר לָהֶם מֹשֶׁה זֹאת הַכַּוָּנָה בְּסוֹף הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים דברים כט יז:

3 לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי כָּתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':ג' לֹא יִהְיֶה לְךָ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה, הֶעָשׂוּי כְּבָר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם, ת"ל לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְזוֹ בֶּאֱמֶת בָּרַיְתָא הִיא שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא כאן. וְאִם כֵּן תִּהְיֶה זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה בִּלְבַד, אַזְהָרָה לִמְקַיֵּם ע"ז בִּרְשׁוּתוֹ וְאֵין בָּהּ מִיתַת ב"ד, וְלָמָּה הִקְדִּים הַקִּיּוּם שֶׁהוּא בְּלָאו לְהִשְׁתַּחֲוָאָה וַעֲבוֹדָה שֶׁהֵם בְּכָרֵת וּמִיתַת ב"ד. וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי זֹאת הַבָּרַיְתָא, וּכְדִבְרֵי יָחִיד הִיא שְׁנוּיָה, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרָא ריש קדושים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם ויקרא יט ד, יָכוֹל יַעֲשׂוּ לָכֶם אֲחֵרִים, ת"ל "לֹא לָכֶם". אֵין לִי אֶלָּא לָכֶם, יָכוֹל הֵן יַעֲשׂוּ לַאֲחֵרִים, ת"ל "לֹא תַעֲשׂוּ" לֹא לָכֶם וְלֹא לַאֲחֵרִים. מִכָּאן אָמְרוּ הָעוֹשֶׂה ע"ז לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, מִשּׁוּם לֹא תַּעֲשׂוּ וּמִשּׁוּם לֹא לָכֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ, מִשּׁוּם לֹא תַּעֲשׂוּ וּמִשּׁוּם לֹא לָכֶם וּמִשּׁוּם לֹא יִהְיֶה. הֲרֵי שֶׁר' יוֹסֵי יָחִיד בִּמְקוֹם רַבִּים הוּא הָאוֹמֵר כִּי לֹא יִהְיֶה לְךָ אַזְהָרָה לִמְקַיֵּם צְלָמִים, וּלְדִבְרֵי תַּנָּא קַמָּא אֵינוֹ כֵּן: וְהַנָּכוֹן גַּם לְפִי הַפְּשָׁט שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים" בראשית כח כא, "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים" ויקרא יא מה יֹאמַר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ בִּלְתִּי הַשֵּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִכָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה וּמִכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ"ב:י"ט "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", וְהִיא מְנִיעָה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּאֶחָד מֵהֶם וְלֹא יְקַבְּלֵהוּ עָלָיו בֶּאֱלוֹהַּ וְלֹא יֹאמַר לוֹ אֵלִי אַתָּה. וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ':ג' שֶׁאָמַר "אֱלָהּ אָחֳרָן בַּר מִנִּי": וְדַע כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" הַכַּוָּנָה בּוֹ אֲחֵרִים זוּלָתִי הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, וְיִתְפֹּס זֶה הַלָּשׁוֹן בְּקַבָּלַת הָאֱלֹהוּת אוֹ בָּעֲבוֹדָה לוֹ, כִּי יֹאמַר לֹא תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיְּדַבֵּר בָּעֲשִׂיָּה לֹא יֹאמַר בַּכָּתוּב אֲחֵרִים חָלִילָה, אֲבָל יֹאמַר "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" ויקרא יט ד, "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" שמות ל"ד:י"ז, וְיִקְרָאֵם כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכַוָּנָה לִהְיוֹת אֱלֹהָיו, אֲבָל בָּהֶם אָמַר הַכָּתוּב ישעיה לז יט "כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן ": וְהִנֵּה הִזְהִיר בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי תְּחִלָּה שֶׁלֹּא נְקַבֵּל לָנוּ אָדוֹן מִכָּל הָאֱלֹהִים זוּלָתִי ה', וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה פֶּסֶל וְכָל תְּמוּנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְלֹא לְעָבְדָם בְּשׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם וּלְכָךְ לֹא אָמַר וְלֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, כִּי הוּא נִסְמַךְ אֶל הָעֲשִׂיָּה שֶׁמָּנַע אוֹתָנוּ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם. וְהִנֵּה כֻּלָּם אַזְהָרוֹת מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֻלָּן חַיָּבֵי מִיתָה, וְאֵין בַּפָּסוּק הַזֶּה אַזְהָרָה לָעֹשֶׂה מֵאָה צְלָמִים שֶׁלֹּא עֲבָדָם, אֲבָל לְמַטָּה יַזְהִיר מִזֶּה "אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" שמות כ':כ"ג, וְכֵן "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" שמות ל"ד:י"ז, "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם" ויקרא כו א:

4 וְטַעַם עַל פָּנָי כְּמוֹ "אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ" איוב א יא, "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִּי וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב" שם ו כח. יַזְהִיר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי עַל פָּנַי הֵם, שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל וּמַבִּיט בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם בָּעוֹשִׂים כֵּן. הַדָּבָר הֶעָשׂוּי בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם וְהוּא עוֹמֵד עָלָיו יִקָּרֵא "עַל פָּנָיו", וְכֵן "וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" בראשית לב כב, וְכֵן "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם", שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אֲבִיהֶם רוֹאֶה וְעוֹמֵד שָׁם, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים א כד ב "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם". וְהִנֵּה אָמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁאֲנִי נִמְצָא עִמְּךָ תָּמִיד וְרוֹאֶה אוֹתְךָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת תָּבִין סוֹד הַפָּנִים מִמַּה שֶׁכָּתַבְנוּ רמב"ן על שמות ג':ב', כִּי הַכָּתוּב הִזְהִיר בַּמַּעֲמָד הַזֶּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" דברים ה ד, וְתֵדַע סוֹד מִלַּת "אֲחֵרִים", וְיָבֹא כָּל הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ. וְכֵן רָמַז אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ':ג', וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ':כ"ג "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" וְגוֹ': כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ לְבַדִּי, וְאֵין רָאוּי שֶׁתְּשַׁתֵּף עִמִּי אֲחֵרִים. וְאָנֹכִי אֵל, תַּקִּיף, שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדִי, וְקַנָּא, שֶׁאֲקַנֵּא בְּנוֹתֵן כְּבוֹדִי לְאַחֵר וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים. וְלֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁיָּבֹא לְשׁוֹן קִנְאָה בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד כִּי אִם בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד. וְאָמַר הָרַב בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים א לב שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים לְשׁוֹן חֲרוֹן אַף וְלֹא לְשׁוֹן כַּעַס וְלֹא לְשׁוֹן קִנְאָה אֶלָּא בְּעִנְיַן ע"ז בִּלְבַד. וְהִנֵּה בִּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה" שמות ד':י"ד, "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ" במדבר יב ט, וְכָתוּב איוב מב ז "חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב". אֲבָל בִּלְשׁוֹן קִנְאָה אֱמֶת הוּא. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא כאן, בְּקִנְאָה אֲנִי נִפְרָע מֵע"ז אֲבָל אֲנִי חַנּוּן וְרַחוּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים: וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁיַּזְכִּיר קִנְאָה בע"ז בְּיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְטַעַם הַקִּנְאָה כִּי יִשְׂרָאֵל סְגֻלַּת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר הִבְדִּילָם לוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה יט ה, וְהִנֵּה אִם הָעָם שֶׁלּוֹ מְשָׁרְתָיו פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים יְקַנֵּא בָּהֶם הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ מְקַנֵּא בְּאִשְׁתּוֹ בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים, וּבְעַבְדּוֹ בַּעֲשׂוֹת לוֹ אָדוֹן אַחֵר. וְלֹא יֹאמַר הַכָּתוּב כֵּן בִּשְׁאָר הָעַמִּים אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם צִבְאוֹת שָׁמַיִם: וּבְכָאן אֲנִי מַזְכִּיר מַה שֶׁיּוֹרוּ הַכְּתוּבִים בְּעִנְיַן ע"ז, כִּי הָיוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין, הָרִאשׁוֹנִים הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים בַּעֲבוּר שֶׁיָּדְעוּ לְמִקְצָתָם שְׂרָרָה עַל הָאֻמּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב דניאל י כ שַׂר מַלְכוּת יָוָן וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס, וְחָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְכֹלֶת בָּם לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע, וְכָל אֶחָד עוֹבֵד לַשַּׂר שֶׁלּוֹ כִּי הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים יוֹדְעִים אוֹתָם, וְאֵלֶּה הֵם הַנִּקְרָאִים בַּתּוֹרָה וּבַכְּתוּבִים כֻּלָּם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים", "אֱלֹהֵי הָעַמִּים", כִּי הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים" דברים י יז, "הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים" תהלים צז ז, "כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" שמות י"ח:י"א. וְאע"פ שֶׁהָיוּ הָעוֹבְדִים מוֹדִים שֶׁהַכֹּחַ הַגָּדוֹל וְהַיְּכֹלֶת הַגְּמוּרָה לְאֵל עֶלְיוֹן, וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מנחות קי: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָהּ דֶּאֱלָהַיָּא, וּבְזֶה אָמַר הַכָּתוּב "זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" הִזְכִּירָם בְּשֵׁם הַיְּדִיעָה: וְהַמִּין הַשֵּׁנִי בע"ז, שֶׁחָזְרוּ לַעֲבֹד לִצְבָא הַשָּׁמַיִם הַנִּרְאֶה, מֵהֶם עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ הַיָּרֵחַ, וּמֵהֶם לְמַזָּל מִן הַמַּזָּלוֹת, כִּי כָּל אַחַת מִן הָאֻמּוֹת יָדְעָה כֹּחַ הַמַּזָּל בָּהּ כְּפִי מִשְׁטָרוֹ עַל הָאָרֶץ שֶׁלָּהֶם, וְחָשְׁבוּ כִּי בַּעֲבוֹדָתָם יִגְבַּר הַמַּזָּל וְיוֹעִיל לָהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב ירמיה ח ב "וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּאִסּוּר שֶׁל ע"ז דברים ד יט "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם", יֹאמַר, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁחָלַק הַשֵּׁם אוֹתָם לְכָל הָעַמִּים וְנָתַן לְכָל עַם כּוֹכָב וּמַזָּל, לֹא תִּהְיֶה נִדָּח אַחֲרֵיהֶם לְעָבְדָם. וְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הֵם שֶׁהֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת הַצּוּרוֹת הָרַבּוֹת בַּפְּסִילִים וְהָאֲשֵׁרִים וְהַחַמָּנִים, כִּי הָיוּ עוֹשִׂים צוּרוֹת מַזָּלָם בַּשָּׁעוֹת אֲשֶׁר לָהֶם הַכֹּחַ כְּפִי מַעֲלָתָם, וְהָיוּ נוֹתְנִים בָּעָם, כְּפִי מַחְשַׁבְתָּם, כֹּחַ וְהַצְלָחָה: וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁהוּחַל זֶה בְּדוֹר הַפַּלָּגָה כַּאֲשֶׁר הֱפִיצָם הַשֵּׁם אֶל הָאֲרָצוֹת, וּמָשְׁלוּ בָּהֶם הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם, כִּי הַבּוֹנִים הָיוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם וְלֹא יִתְחַלְּקוּ, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי בִּמְקוֹמוֹ בראשית יא ב: וְהָיוּ לְכָל אֵלֶּה הַכִּתּוֹת נְבִיאֵי שֶׁקֶר מַגִּידִים לָהֶם מִן הָעֲתִידוֹת וּמוֹדִיעִים קְצָת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶם בְּחָכְמַת הַקֶּסֶם וְהַנִּחוּשׁ, כִּי יֵשׁ גַּם לַמַּזָּלוֹת שָׂרִים שׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר כַּמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם יוֹדְעִים בָּעֲתִידוֹת. וּמִמִּין הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִים לַאֲנָשִׁים, כִּי בִּרְאוֹתָם לְאֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם מֶמְשָׁלָה גְּדוֹלָה וּמַזָּלוֹ עוֹלֶה מְאֹד כִּנְבוּכַדְנֶצַּר, הָיוּ אַנְשֵׁי אַרְצוֹ חוֹשְׁבִים כִּי בְּקַבְּלָם עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָתוֹ וְכַוָּנָתָם אֵלָיו יַעֲלֶה מַזָּלָם עִם מַזָּלוֹ, וְהוּא ג"כ יַחְשֹׁב כִּי בְּהִדָּבֵק מַחְשַׁבְתָּם בּוֹ תּוֹסִיף לוֹ הַצְלָחָה בְּכֹחַ נַפְשׁוֹתֵיהֶם הַמְּכֻוָּנוֹת אֵלָיו. וְזֶה הָיָה דַּעַת פַּרְעֹה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שמו"ר ט ז, וְדַעַת סַנְחֵרִיב שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמַחְשַׁבְתּוֹ "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" ישעיה יד יד, וְחִירָם וַחֲבֵרָיו שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם אֱלוֹהוֹת, כִּי הָיוּ רְשָׁעִים לֹא שׁוֹטִים גְּמוּרִים: וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי בע"ז, אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם רוּחוֹת, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ בע"ה ויקרא יז ז, כִּי גַּם מֵהֶם יֵשׁ מְמֻנִּים עַל הָאֻמּוֹת שֶׁיִּהְיוּ הֵם בַּעֲלֵי הָאָרֶץ הַהִיא לְהַזִּיק לְצָרֵיהֶם וְלַנִּכְשָׁלִים שֶׁבָּהֶם, כַּיָּדוּעַ מֵעִנְיָנָם בְּחָכְמַת נֶגְרְמוֹנְסְיָא, גַּם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. וּבְזֶה אָמַר הַכָּתוּב דברים לב יז "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם", לָעַג לָהֶם הַכָּתוּב שֶׁהֵם זוֹבְחִים גַּם לַשֵּׁדִים שֶׁאֵינָם אֱלוֹהַּ כְּלָל, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינָם כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אֱלוֹהַּ, אֲבָל הֵם אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְדָעוּם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא מָצְאוּ בָּהֶם שׁוּם אֱלֹהוּת וְכֹחַ שׁוּלְטָנוּת, וְהֵם חֲדָשִׁים לָהֶם שֶׁלָּמְדוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחָדָשׁ מִן הַמִּצְרִים הַמְּכַשְּׁפִים, וְגַם אֲבוֹתֵיהֶם הָרְשָׁעִים כְּתֶרַח וְנִמְרוֹד לֹא שְׂעָרוּם כְּלָל. וּמִזֶּה מַזְהִיר "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" ויקרא יז ז: וְהִנֵּה הַתּוֹרָה אָסְרָה בַּדִּבּוּר הַזֶּה הַשֵּׁנִי כָּל עֲבוֹדָה בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וּלְכָךְ הִזְהִיר בַּתְּחִלָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, שֶׁהֵם הַמִּין הָרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ עַל פָּנָי, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי סוֹדוֹ וְהִזְהִיר עוֹד עַל הַפֶּסֶל וְגַם עַל הַתְּמוּנָה שֶׁהִיא תִּרְמֹז גַּם לַדָּבָר הָרוּחָנִי הַמְדֻמֶּה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב איוב ד טז "יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי". וְכָךְ אָמְרוּ ר"ה כד: "אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם", לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, "מִמַּעַל" לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. כִּי גַּם בָּהֶם יַעֲשׂוּ צוּרוֹת לַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים אֲשֶׁר הֵם נֶפֶשׁ לַמַּזָּלוֹת, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְפָרֵשׁ בע"ה רמב"ן על שמות ל"ב:א'.

5 וְאָמַר אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ לְרַבּוֹת הַשֵּׁדִים, "מִתַּחַת מַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם" איוב כו ה, וְכָךְ אָמְרוּ במכילתא כאן לְהָבִיא אֶת הַבּוּבְיָא וְאָמַר בְּכֻלָּם לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם בְּשׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל, וַאֲפִלּוּ לֹא יְהֵא דַּעְתּוֹ לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהִנֵּה רִיקֵן כָּל הָעֲבוֹדוֹת כֻּלָּן לַשֵּׁם הַמְיֻחָד ית' סנהדרין ס::

6 פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים אָמַר ר"א כִּי טַעַם פְּקִידָה כְּטַעַם זְכִירָה, כְּמוֹ "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" בראשית כא א, שֶׁהוּא כְּמוֹ "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'" שמואל א א':י"ט. וְהַטַּעַם, כִּי הַשֵּׁם יַאֲרִיךְ לָרָשָׁע אוּלַי יָשׁוּב וְיוֹלִיד בֵּן צַדִּיק, אֲבָל אִם הָלַךְ הַבֵּן בְּדַרְכֵי אָבִיו גַּם הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי גַּם הַדּוֹר הָרְבִיעִי יֹאבַד זִכְרָם. כִּי הַשֵּׁם יִזְכֹּר מַה שֶׁעָשׂוּ הָאָבוֹת, וְלֹא יַאֲרִיךְ עוֹד. וְכָזֶה אָמְרוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים. וְא"כ לֹא יִפְקֹד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים, רַק עַל רִבֵּעִים, וְרָאוּי הָיָה שֶׁיֹּאמַר פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וּבָנִים וְשִׁלֵּשִׁים עַל רִבֵּעִים. וְאוּלַי יֹאמְרוּ שֶׁהוּא זוֹכֵר הֶעָוֹן עַל הַבָּנִים לֵאמֹר אַתָּה וְאָבִיךָ חֲטָאתֶם, וְכֵן יַעֲשֶׂה עִם הַשִּׁלֵּשִׁים וְעִם הָרִבֵּעִים, וְאָז יִנָּקֵם מֵהֶם וְלֹא יִפְקֹד לָהֶם עוֹד כִּי יַכְרִיתֵם בַּעֲוֹן כֻּלָּם: וְאֵין פֵּרוּשָׁם נָכוֹן, שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב הַזְּכִירָה בְּכֻלָּם בְּשָׁוֶה, וְלֹא יַזְכִּיר הַנְּקָמָה שֶׁתְּהֵא בָּרִבֵּעִים בַּסּוֹף וּלְשׁוֹן פְּקִידָה עִם מִלַּת "עַל" לֹא תָּבֹא עַל זְכִירָה, אֲבָל הִיא הַנְּקָמָה, וְכֵן "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" שמות ל"ב:ל"ד, וְכֵן "יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" ישעיה כז א, וְכֵן "יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם" שם כד כא, כֻּלָּם הַנְּקָמָה וְהָעֹנֶשׁ: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר כִּי הוּא פּוֹקֵד הֶעָוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָב עַל בָּנָיו וּמַכְרִיתָם בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שם יד כא "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם", וְכֵן יִפְקֹד אוֹתוֹ עַל שִׁלֵּשִׁים כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה עֲוֹנָם שָׁלֵם בִּשְׁנֵי הַדּוֹרוֹת, כְּעִנְיַן "כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה" בראשית טו טז וּפְעָמִים יִפְקֹד עֲוֹן כֻּלָּם עַל הָרִבֵּעִים שֶׁנִּתְמַלְּאָה סְאָתָם וְיַכְרִיתֵם, אֲבָל בְּדוֹר חֲמִישִׁי לֹא יֵעָנֵשׁ הַבֵּן בַּעֲוֹן אָבִיו הָרִאשׁוֹן. וְהוֹסִיף בְּמִשְׁנֵה הַתּוֹרָה דברים ה ט "וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי", כְּטַעַם אוֹ: וְאָמַר ר"א אבן עזרא על שמות כ':ה' כִּי בְּנֵי הַבָּנִים נִקְרָאִים בָּנִים, עַל כֵּן אָחַז דֶּרֶךְ קְצָרָה, כִּי מִמִּלַּת שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים יִתְבּוֹנֵן זֶה. וְאֵינֶנּוּ כֵּן, אֲבָל שִׁלֵּשִׁים, הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי בֶּעָוֹן, וְרִבֵּעִים כֵּן, כִּי הֵם אַרְבָּעָה חַטָּאִים. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שמות ל"ד:ז' "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים", יְפָרֵשׁ עַל בְּנֵי בָּנִים הַשִּׁלֵּשִׁים וְהָרִבֵּעִים. וּלְפִיכָךְ חָזַר מֹשֶׁה בַּמְּרַגְּלִים וְאָמַר "עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" במדבר יד יח, וְלֹא הִזְכִּיר בְּנֵי בָנִים, וְהַכֹּל אֶחָד: וְאָמַר הַכָּתוּב לְשֹׂנְאָי, כְּשֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים שׂוֹנְאֵי הַשֵּׁם, שֶׁאִם הוֹלִיד בֵּן צַדִּיק לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב, כְּמוֹ שֶׁפֵּי' יְחֶזְקֵאל יחזקאל יח כ: וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ מכילתא כאן נִרְאֶה כַּפֵּרוּשׁ הַזֶּה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, שֶׁלָּמְדוּ מִכָּאן שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁמִּדַּת פּוּרְעָנוּת לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת וְכוּ', וְאִם הָיָה כַּפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, הָיְתָה מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה אִם יַאֲרִיךְ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי. וְיִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה הַמִּדָּה הַחֲמוּרָה הַזֹּאת בַּעֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד, כִּי בָּהּ יַזְהִיר, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת ירמיה לא כט. וְהַסּוֹד הַנִּסְתָּר בְּפוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים בִּתְחִלַּת סֵפֶר קֹהֶלֶת א ד תִּמְצָאֶנּוּ, וּכְבָר כְּתַבְתִּיו בראשית לח ח:

7 לְאֹהֲבַי וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתַי הַנִּרְאֶה מִמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁזּוֹ הַבְטָחָה בְּעִנְיַן הַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ אֲשֶׁר הִזְכִּיר, יֹאמַר כִּי הוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבָיו, הֵם הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עָלָיו, כִּי הַמּוֹדִים בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד וּבֶאֱלֹהוּתוֹ לְבַדּוֹ וְיִכְפְּרוּ בְּכָל אֱלוֹהַּ נֵכָר וְלֹא יַעַבְדוּ אוֹתָם עִם סַכָּנַת נַפְשָׁם, יִקָּרְאוּ אוֹהֲבָיו, כִּי זוֹ הִיא הָאַהֲבָה שֶׁנִּתְחַיַּבְנוּ בָּהּ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" דברים ו ה, שֶׁתִּמְסֹר נַפְשְׁךָ וְחַיֶּיךָ בְּאַהֲבָתוֹ, שֶׁלֹּא תַּחֲלִיפֶנּוּ בְּאֵל אַחֵר, וְלֹא תְּשַׁתֵּף עִמּוֹ אֵל נֵכָר, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם "זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי" ישעיה מא ח, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹד ע"ז בְּאוּר כַּשְׂדִּים. וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים יִקָּרְאוּ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו: וְרַבִּים פֵּרְשׁוּ עי' רמב"ם בפירוש משנה סנהדרין ריש פרק י כִּי אוֹהֲבָיו הָעוֹבְדִים מֵאַהֲבָה שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים בספרי דברים יא יג: וּמָצָאתִי בַּמְּכִילְתָּא כאן "לְאֹהֲבַי", זֶה אַבְרָהָם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. "וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָי", אֵלּוּ הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, "לְאֹהֲבַי וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָי", אֵלּוּ שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הַמִּצְוֹת. מַה לְךָ יוֹצֵא לֵהָרֵג, עַל שֶׁמַּלְתִּי אֶת בְּנִי. מַה לְךָ יוֹצֵא לִשָּׂרֵף, עַל שֶׁקָּרָאתִי בַּתּוֹרָה. מַה לְךָ יוֹצֵא לִצָּלֵב, עַל שֶׁאָכַלְתִּי אֶת הַמַּצָּה. מַה לְךָ לוֹקֶה מֵאֲפַרְגָּל, עַל שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת הַלּוּלָב. וְאוֹמֵר זכריה יג ו "אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי", הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה גָּרְמוּ לִי לֵאָהֵב לְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הֲרֵי פֵּרֵשׁ רַבִּי נָתָן כִּי הָאַהֲבָה מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ עַל הַמִּצְוָה. וְהַכָּתוּב וַדַּאי עַל ע"ז כִּי בָּהּ נִתְחַיַּבְנוּ בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר בְּכָל הַזְּמַנִּים לְעוֹלָם, אֲבָל הִרְחִיב הָעִנְיָן לְכָל הַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד אָנוּ נֶהֱרָגִין עַל כֻּלָּן מִן הַכָּתוּב הָאַחֵר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" ויקרא כב לב. וְת"ק שֶׁאָמַר זֶה אַבְרָהָם וְאֵלּוּ הַנְּבִיאִים, אֵינוֹ נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר שֶׁהָיוּ הַנְּבִיאִים עוֹשִׂים עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֲבָל יֵשׁ בָּזֶה סוֹד, אָמַר שֶׁאַבְרָהָם מָסַר נַפְשׁוֹ בְּאַהֲבָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", וּשְׁאָר הַנְּבִיאִים בִּגְבוּרָה. וְהָבֵן זֶה:

8 לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כְּבָר נִתְפָּרֵשׁ זֶה הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שבועות כא. שֶׁהוּא אוֹסֵר לְהִשָּׁבַע בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד לָרִיק, כְּגוֹן הַנִּשְׁבָּע עַל הַיָּדוּעַ לָאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ אוֹ לְקַיְּמוֹ, עַל עַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב אוֹ שֶׁהוּא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם וּמַכִּירִים בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֶאֱסֹר עוֹד שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַל שְׂפָתָיו הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד עַל חִנָּם, כִּלְשׁוֹן "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" שמות כ"ג:א', "וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי" תהלים טז ד, כִּי הַדִּבּוּר יִקָּרֵא כֵן בַּעֲבוּר שֶׁיִּשָּׂא בּוֹ קוֹל. וְכֵן "מַשָּׂא דְּבַר ה'" זכריה ט א, וְכֵן "יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ" ישעיה ג ז, שֶׁיִּשָּׂא קוֹלוֹ לֵאמֹר כֵּן: וּבֶאֱמֶת שֶׁגַּם זֶה אָסוּר, וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה תמורה ג:. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ספרא ויקרא ב, נדרים י: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַה' עוֹלָה, לַה' חַטָּאת, אֶלָּא יֹאמַר עוֹלָה לַה', חַטָּאת לַה', ת"ל "קָרְבָּן לַה'" ויקרא א ב, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יָחוּל שְׁמִי אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּן, קַל וָחֹמֶר וְכוּ': וְסִדֵּר זוֹ הַמִּצְוָה אַחַר אַזְהָרַת ע"ז, כִּי כַּאֲשֶׁר רָאוּי לְיִרְאָה אֶת ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁלֹּא לָתֵת כְּבוֹדוֹ לְאַחֵר, כֵּן רָאוּי לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתוֹ לַשָּׁוְא מְחַלְּלוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ" ויקרא יט יב. וּכְמוֹ שֶׁהֶחְמִיר בע"ז וְכָתַב הָעֹנֶשׁ כִּי הוּא אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, כֵּן כָּתַב בָּזֶה הָעֹנֶשׁ כִּי לֹא יְנַקֶּה אוֹתוֹ. וְאָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, וְלֹא אָמַר כִּי יִפְקֹד עָלָיו, בַּעֲבוּר שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל הַנִּשְׁבָּעִים עֲבֵרָה גְּמוּרָה וְיַחְשֹׁב שֶׁרָאוּי לִמְחֹל לוֹ, אָמַר כִּי לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ. וְדִבְרֵי ר"א עַל הַכָּתוּב הַזֶּה כַּהֹגֶן: וְהִנֵּה לְשׁוֹן הַכָּתוּב הַזֶּה אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ, כְּאִלּוּ מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְכֵן בְּכָל הַדִּבְּרוֹת אַחֲרֵי כֵן, וּבִשְׁנַיִם הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים הַשֵּׁם יְדַבֵּר אָנֹכִי, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ, עַל פָּנָי, כִּי אָנֹכִי, לְאֹהֲבַי וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָי וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מכות כד. אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, שֶׁהֵם עִקַּר הַכֹּל. ור"א הִקְשָׁה כִּי הַכָּתוּב אָמַר שמות כ':א' "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וּמְפֹרָשׁ מִזֶּה "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם" דברים ה יט, וְשָׁם כָּתוּב עוֹד "וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים", כִּי כַּאֲשֶׁר אֲמָרָם אֶל כָּל קְהַלְכֶם כֵּן כְּתָבָם עַל הַלּוּחוֹת: וַאֲנִי אֲפָרֵשׁ לְךָ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ. בְּוַדַּאי שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי אֱלֹהִים כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל כָּתוּב, אֲבָל בִּשְׁנֵי הַדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ שׁוֹמְעִים הַדִּבּוּר וּמְבִינִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָבִין אוֹתָם מֹשֶׁה, וְעַל כֵּן יְדַבֵּר עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר הָאָדוֹן אֶל עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי. וּמִכָּאן וָאֵילָךְ בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת יִשְׁמְעוּ קוֹל הַדִּבּוּר וְלֹא יָבִינוּ אוֹתוֹ, וְיִצְטָרֵךְ מֹשֶׁה לְתַרְגֵּם לָהֶם כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עַד שֶׁיָּבִינוּ אוֹתוֹ מִמֹּשֶׁה. וְכָךְ הֵם מְפָרְשִׁים מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל שמות י"ט:י"ט וְעַל כֵּן הָיוּ בָּהֶם דִּבְרֵי ה' עִם מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כֵּן. וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם נְבִיאִים בֶּאֱמוּנַת ה' וּבְאִסּוּר ע"ז, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי שם ט, לְפִי שֶׁהֵם הָעִקָּר לְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים" דברים ד י. אֲבָל בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת יְקַבְּלוּ מִפִּי מֹשֶׁה בֵּאוּרָן עִם שְׁמִיעָתָם קוֹל הַדְּבָרִים, וּבִשְׁאָר הַמִּצְוֹת יַאֲמִינוּ בְּמֹשֶׁה בַּכֹּל:

9 זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ אַחַר שֶׁצִּוָּה שֶׁנַּאֲמִין בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַנִּמְצָא, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, וְהַיָּכוֹל, וְשֶׁנְּיַחֵד הָאֱמוּנָה בְּכָל אֵלֶּה וְהַכָּבוֹד לוֹ לְבַדּוֹ, וְצִוָּה שֶׁנְּכַבֵּד זֵכֶר שְׁמוֹ, צִוָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בָּזֶה סִימָן וְזִכָּרוֹן תָּמִיד לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְהִיא מִצְוַת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית: וְאָמַר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה יב כָּתוּב "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בָּזֶה ר"ה כז. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְלֹא הִקְפִּידוּ בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לָהֶם. וְהַכַּוָּנָה לָהֶם זַ"ל, כִּי "זָכוֹר" מִצְוַת עֲשֵׂה, צִוָּה שֶׁנִּזְכֹּר יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וְלֹא נִשְׁכָּחֵהוּ, וְ"שָׁמוֹר" אֶצְלָם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה עירובין צו., יַזְהִיר שֶׁנִּשְׁמֹר אוֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ שֶׁלֹּא נְחַלְּלֵהוּ, וְאֵין רָאוּי לְמֹשֶׁה שֶׁיַּחְלִיף דִּבְרֵי הַשֵּׁם מִמִּצְוַת עֲשֵׂה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הֶחְלִיף בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי וְכָל תְּמוּנָה וְאָמַר כָּל תְּמוּנָה, בְּחֶסְרוֹן וָא"ו, וְהוֹסִיף אוֹתָהּ בְּ"וְעַל שִׁלֵּשִׁים", וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כִּי הַכֹּל אֶחָד. וְהַטַּעַם הַזֶּה לֹא יִסְבֹּל אוֹתוֹ אֶלָּא מִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בַּתַּלְמוּד: וּמְפֹרָשׁ אָמְרוּ ברכות כ: נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר זָכוֹר וְשָׁמוֹר, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהָנֵי נְשֵׁי הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּשְׁמִירָה אִיתַנְהוּ בִּזְכִירָה, שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בִּשְׁמִירָה, שֶׁבְּכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הֵן חַיָּבוֹת, וְלֹא הָיוּ חַיָּבוֹת בִּזְכִירָה שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת, אֶלָּא שֶׁהַהֶקֵּשׁ הַזֶּה מְחַיֵּב אוֹתָן. וַאֲנִי תָּמֵהַּ אִם נֶאֱמַר זָכוֹר וְשָׁמוֹר מִפִּי הַגְּבוּרָה, לָמָּה לֹא נִכְתַּב בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבַשְּׁנִיּוֹת כָּתוּב זָכוֹר, וּמֹשֶׁה פֵּרֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל כִּי שָׁמוֹר נֶאֱמַר עִמּוֹ. וְזוֹ כַּוָּנָתָם בֶּאֱמֶת: וּבְמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה ספר הבהיר אות קפב הִזְכִּירוּ עוֹד סוֹד גָּדוֹל בְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְעַל הַכְּלָל תִּהְיֶה הַזְּכִירָה בַּיּוֹם וְהַשְּׁמִירָה בַּלַּיְלָה, וְזֶהוּ מַאֲמַר הַחֲכָמִים ב"ק לב: שֶׁאוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֹּאִי כַּלָּה בֹּאִי כַּלָּה, בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכָּה כַּלָּה, וְיִקְרְאוּ לְבִרְכַּת הַיּוֹם קִדּוּשָׁא רַבָּא פסחים קו שֶׁהוּא הַקִּדּוּשׁ הַגָּדוֹל, וְתָבִין זֶה. וֶאֱמֶת הוּא ג"כ כִּי מִדַּת זָכוֹר רָמְזוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְהוּא הַיּוֹצֵא מִמִּדַּת הָאַהֲבָה וְהוּא לְמִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי הָעוֹשֶׂה מִצְוַת אֲדוֹנָיו אָהוּב לוֹ וַאֲדוֹנָיו מְרַחֵם עָלָיו, וּמִדַּת שָׁמוֹר בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא לְמִדַּת הַדִּין וְיוֹצֵא מִמִּדַּת הַיִּרְאָה, כִּי הַנִּשְׁמָר מֵעֲשׂוֹת דָּבָר הָרַע בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו יָרֵא אוֹתוֹ, וְלָכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁהָאַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵהַיִּרְאָה, כִּי הַמְּקַיֵּם וְעֹשֶׂה בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ רְצוֹן אֲדוֹנָיו הוּא גָּדוֹל מֵהַנִּשְׁמָר מֵעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו, וּלְכָךְ אָמְרוּ דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, וּמִפְּנֵי זֶה יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה גָּדוֹל וְעוֹשִׂין בּוֹ דִּין כְּגוֹן מַלְקוּת וּמִיתָה, וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ דִּין בְּמִצְוַת עֲשֵׂה כְּלָל אֶלָּא בַּמּוֹרְדִין, כְּמוֹ לוּלָב וְצִיצִית אֵינִי עוֹשֶׂה, סֻכָּה אֵינִי עוֹשֶׂה, שֶׁסַּנְהֶדְרִין הָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ: וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':ח' בְּפֵרוּשׁ זָכוֹר תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ חֵלֶק יָפֶה יְהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת. וְזוֹ בָּרַיְתָא הִיא שֶׁשְּׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא כאן כָּךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גָּרוֹן אוֹמֵר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, תְּהֵא זוֹכְרוֹ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַתְקִינוֹ לְשַׁבָּת. אֲבָל בִּלְשׁוֹן יָחִיד שְׁנוּיָה, וְאֵינָהּ כַּהֲלָכָה, שֶׁהֲרֵי בַּגְּמָרָא ביצה טז. אָמְרוּ תַּנְיָא אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן כָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת, כֵּיצַד מָצָא בְּהֵמָה נָאָה אוֹמֵר תְּהֵא זוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְמָחָר מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ, כָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח כ "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם". תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּחַד בְּשַׁבִּיךְ לְשַׁבְּתִיךְ, וּב"ה אוֹמְרִים "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם": וּבִמְכִילְתָּא אַחֶרֶת מכילתא דרשב"י שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר זְכִירָה עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא, שְׁמִירָה מִשֶּׁתָּבֹא, וּמַעֲשֶׂה בְּשַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִפִּיו, לָקַח חֵפֶץ טוֹב אוֹמֵר זֶה לְשַׁבָּת, כְּלִי חָדָשׁ אוֹמֵר זֶה לְשַׁבָּת אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה בּוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וַהֲלָכָה הִיא כְּדִבְרֵי ב"ה: וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אָמְרוּ במכילתא כאן שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֵהוּ וְלֹא יִתְחַלֵּף לָנוּ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, כִּי בְּזָכְרֵנוּ אוֹתוֹ תָּמִיד יִזְכֹּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל עֵת, וְנוֹדֶה בְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם בּוֹרֵא, וְהוּא צִוָּה אוֹתָנוּ בָּאוֹת הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר שמות ל"א:י"ג "כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" וְזֶה עִקָּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנַת הָאֵל: וְטַעַם לְקַדְּשׁוֹ שֶׁיְּהֵא זִכְרוֹנֵנוּ בּוֹ לִהְיוֹת קָדוֹשׁ בְּעֵינֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" ישעיה נח יג. וְהַטַּעַם, שֶׁתְּהֵא הַשְּׁבִיתָה בְּעֵינֵינוּ בַּעֲבוּר שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ, לְהִפָּנוֹת בּוֹ מֵעִסְקֵי הַמַּחְשָׁבוֹת וְהַבְלֵי הַזְּמַנִּים, וְלָתֵת בּוֹ עֹנֶג לְנַפְשֵׁנוּ בְּדַרְכֵי ה', וְלָלֶכֶת אֶל הַחֲכָמִים וְאֶל הַנְּבִיאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב ד':כ"ג "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת", שֶׁהָיָה דַּרְכָּם כֵּן, וְכָךְ אָמְרוּ רז"ל ר"ה טז. מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת בָּעֵי לְמֵיזַל. וְזֶה טַעַם שְׁבִיתַת הַבְּהֵמָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּלִבֵּנוּ מַחְשָׁבָה עָלֶיהָ: וּלְכָךְ אָמְרוּ זַ"ל חולין ה שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בע"ז, מִפְּנֵי שֶׁבָּהּ נָעִיד עַל כָּל עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּחִדּוּשׁ וּבַהַשְׁגָּחָה וּבַנְּבוּאָה. וּבַמְּכִילְתָּא כאן רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, לֹא תְּהֵא מוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֲחֵרִים מוֹנִים, אֶלָּא תְּהֵא מוֹנֶה לְשֵׁם שַׁבָּת. וּפֵרוּשָׁהּ, שֶׁהַגּוֹיִם מוֹנִין יְמֵי הַשָּׁבוּעַ לְשֵׁם הַיָּמִים עַצְמָן, יִקְרְאוּ לְכָל יוֹם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ עַל שְׁמוֹת הַמְשָׁרְתִים, כַּנּוֹצְרִים, אוֹ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל מוֹנִים כָּל הַיָּמִים לְשֵׁם שַׁבָּת, אֶחָד בְּשַׁבָּת, שֵׁנִי בְּשַׁבָּת, כִּי זוֹ מִן הַמִּצְוָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בּוֹ לְזָכְרוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְזֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְכָךְ פֵּרֵשׁ ר"א: וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן במכילתא דרשב"י שֶׁפֵּרֵשׁ מִצְוַת זָכוֹר עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֵהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, אֲבָל הִזְכִּירוּ בַּבָּרַיְתָא בביצה טז: עוֹד מִדַּת חֲסִידוּתוֹ שֶׁהָיָה הוּא מַזְכִּירוֹ גַּם בְּמַאֲכָלָיו וְאוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהִלֵּל עַצְמוֹ מוֹדֶה בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל שַׁמַּאי, אֲבָל הָיְתָה בּוֹ מִדָּה אַחֶרֶת בַּמַּאֲכָלִים מִפְּנֵי שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהָיָה בּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁיַּזְמִין לוֹ לְשַׁבָּת מָנָה יָפָה מִכָּל הַיָּמִים: אֲבָל לְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד בּוֹ מִדְרָשׁ מִמִּלַּת "לְקַדְּשׁוֹ", שֶׁנְּקַדְּשֵׁהוּ בְּזִכָּרוֹן, כְּעִנְיַן "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה" ויקרא כה י, שֶׁהוּא טָעוּן קִדּוּשׁ ב"ד לוֹמַר בַּיּוֹבֵל מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ, אַף כָּאן צִוָּה שֶׁנִּזְכֹּר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בְּקַדְּשֵׁנוּ אוֹתוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא כאן "לְקַדְּשׁוֹ", קַדְּשֵׁהוּ בִּבְרָכָה, מִכָּאן אָמְרוּ מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא לַיּוֹם, לַלַּיְלָה מִנַּיִן, ת"ל "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת" שמות ל"א:י"ד, וְזֶהוּ קִדּוּשׁ הַיּוֹם, וְהוּא מִן הַתּוֹרָה, אֵינוֹ אַסְמַכְתָּא. וְכָךְ אָמְרוּ ברכות כ: נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, וְזֶה עַל קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, לְפִי שֶׁכָּל הַטְּעוּנִים קִדּוּשׁ מִתְקַדְּשִׁים בִּכְנִיסָתָן פַּעַם אַחַת, כְּגוֹן קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וְקִדּוּשׁ הַיּוֹבֵל, אֲבָל בַּיּוֹם אַסְמַכְתָּא, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ מְקֻדָּשׁ כְּלָל, שֶׁדַּיֵּנוּ בְּפַעַם אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ. וְכֵן עַל הַיַּיִן אַסְמַכְתָּא וְאֵינוֹ קֶבַע כְּלָל: וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים קו אָמְרוּ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן, ת"ל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, הַאי תַּנָּא מַהְדַּר אַלֵּילְיָא וְנָסַב לֵיהּ קְרָא דִּימָמָא, וְעוֹד, עִקַּר קִדּוּשָׁא בַּלַּיְלָה הוּא, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא בַּלַּיְלָה בַּיּוֹם מִנַּיִן, ת"ל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וְכֵן הַבָּרַיְתָא שֶׁבַּמְּכִילְתָּא יְתָרֵץ בָּהּ אֵין לִי אֶלָּא בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא עִקַּר הַקִּדּוּשׁ, לַיּוֹם מִנַּיִן וְכוּ', וְהוּא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וּמִשָּׁם תִּלְמֹד שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת לְמֵדָה מִמִּלַּת "לְקַדְּשׁוֹ", אֲבָל זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת מִצְוָה לְזָכְרוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל מִצְוֹת הַזְּכִירָה בְּמִנְיָן אֶחָד בְּחֶשְׁבּוֹן רמ"ח מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ. וְדַע זֶה:

10 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ עִנְיַן עֲבוֹדָה הִיא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לַהֲנָאַת הַגּוּף כְּאֹכֶל נֶפֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה" שמות א יד, "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" בראשית ד יב, "וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם" יחזקאל לו ט, וְכַאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ עוֹד בע"ה ויקרא כג ז. וּלְכָךְ אָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, אֲשֶׁר הִיא לְצֹרֶךְ גּוּפְךָ וְלַהֲנָאָתְךָ, כְּעִנְיַן "אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ" שמות ט"ז:כ"ג, וּבְשַׁבָּת לֹא תַעֲשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ הַקְּטַנִּים, הִזְהִירָנוּ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הַבָּנִים הַקְּטַנִּים מְלָאכָה לְדַעְתֵּנוּ וּבִרְצוֹנֵנוּ שבת קכא.: וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ הָעֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ שֶׁחַיָּבִין בְּכָל דִּינֵי הַשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה יד "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ". וְאֵלּוּ חַיָּבִין בְּכָל הַמִּצְוֹת כַּנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ חגיגה ד., וְרָאוּי הָיָה שֶׁיַּזְהִיר לָהֶם בְּעַצְמָם, כִּי הֵם עַצְמָם מְצֻוִּים בַּשַּׁבָּת, אֲבָל דִּבֵּר הַכָּתוּב עִמָּנוּ מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים בִּרְשׁוּתֵנוּ, לוֹמַר שֶׁשְּׁבִיתָתָם עָלֵינוּ, וְאִם לֹא נִמְנָעֵם אֲנַחְנוּ נֶעֱנָשִׁים עֲלֵיהֶם. וְעוֹד, בַּעֲבוּר שֶׁעִם יִשְׂרָאֵל יְדַבֵּר אֱלֹהִים בְּכָל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:

11 וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט גֵּר שַׁעַר לְעוֹלָם הוּא גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁבָּא לָגוּר בְּשַׁעֲרֵי עִירֵנוּ וְקִבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ, וְהוּא הַנִּקְרָא "גֵּר אוֹכֵל נְבֵלוֹת" ע"ז סד: שֶׁאָמַר בּוֹ הַכָּתוּב דברים יד כא "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ". וְלָכֵן לֹא הָיְתָה בּוֹ הַמִּצְוָה שֶׁיֹּאמַר לֹא תַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר, אֲבָל לָנוּ יְצַוֶּה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לְצָרְכֵנוּ כַּקְּטַנִּים וְהַבְּהֵמָה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵין עָלָיו זֹאת הַמִּצְוָה, וְעֹשֶׂה מְלָאכָה לְעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר שמות כ"ג:י"ב "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר", הוּא גֵּר צֶדֶק שֶׁנִּתְיַהֵד וְחָזַר לְתוֹרָתֵנוּ, שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַר "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם" במדבר טו טז, "וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ" שם ט יד: אֲבָל מָצָאנוּ לְרַבּוֹתֵינוּ במכילתא כאן שֶׁדָּרְשׁוּ בְּהֶפֶךְ, אָמְרוּ כִּי "וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הוּא גֵּר צֶדֶק, וְהוּא חַיָּב כָּמוֹנוּ בַּשְּׁבִיתָה, "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" שמות כ"ג:י"ב לְרַבּוֹת גֵּר תּוֹשָׁב הֶעָרֵל. וּרְצוֹנָם שֶׁיִּהְיֶה הַמֻּזְהָר תְּחִלָּה הַגֵּר הַנִּמּוֹל שֶׁחַיָּב כָּמוֹנוּ, וְהַכָּתוּב הַשֵּׁנִי לְרַבּוֹת הֶעָרֵל. וּלְפִיכָךְ הֻקַּשׁ לַבְּהֵמָה, שֶׁאָמַר שם "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר", צִוָּנוּ בִּשְׁבִיתַת כֻּלָּם בְּשָׁוֶה, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָנוּ, וְיַעֲשׂוּ כִּרְצוֹנָם לְעַצְמָם, וְכֵן יִהְיוּ הָעֶבֶד וְהַגֵּר הַנִּזְכָּרִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שָׁוִים, וְחַיָּבִים בְּכָל דִּין הַשַּׁבָּת כָּמוֹנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דברים ה יד "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ":

12 בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ אָמַר שֶׁיִּהְיֶה יוֹם הַשַּׁבָּת מְבֹרָךְ וְקָדוֹשׁ, כִּי צִוָּה בַּזְּכִירָה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ וּלְהַדְּרוֹ, וְצִוָּה בַּשְּׁבִיתָה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ קָדוֹשׁ וְלֹא נַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה. ור"א אָמַר כִּי בֵּרֵךְ ה' הַיּוֹם הַזֶּה וְקִדְּשׁוֹ, שֶׁזִּמֵּן אוֹתוֹ לְקַבֵּל בּוֹ הַנֶּפֶשׁ תּוֹסֶפֶת חָכְמָה יוֹתֵר מִכָּל הַיָּמִים: וְדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּתַבְתִּיו בבראשית ב ב בְּפָסוּק "וַיְכֻלּוּ", וּמִשָּׁם תַּשְׂכִּיל וְתָבִין כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' לֹא יֶחְסַר בֵּי"ת, אֲבָל "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" שמות ל"א:י"ז:

13 כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ הִנֵּה הִשְׁלִים כָּל מַה שֶׁאָנוּ חַיָּבִין בְּדִבְרֵי הַבּוֹרֵא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, וְחָזַר לְצַוּוֹת אוֹתָנוּ בְּעִנְיְנֵי הַנִּבְרָאִים, וְהִתְחִיל מִן הָאָב שֶׁהוּא לְתוֹלְדוֹתָיו כְּעִנְיַן בּוֹרֵא מִשְׁתַּתֵּף בַּיְּצִירָה, כִּי הַשֵּׁם אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, וְהַמּוֹלִיד אָבִינוּ הָאַחֲרוֹן, וּלְכָךְ אָמַר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה טז כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ בִּכְבוֹדִי כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ בִּכְבוֹד הַמִּשְׁתַּתֵּף עִמִּי בִּיצִירָתְךָ. וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא נִלְמַד מִן הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמָר לְמַעְלָה בָּאָב הָרִאשׁוֹן יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹדֶה בּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וְלֹא יִכְפֹּר בּוֹ לֵאמֹר עַל אָדָם אַחֵר שֶׁהוּא אָבִיו, וְלֹא יַעַבְדֶנּוּ כְּבֵן לִירֻשָּׁתוֹ, אוֹ לְעִנְיָן אַחֵר שֶׁיְּצַפֶּה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִשָּׂא שֵׁם אָבִיו וְיִשָּׁבַע בְּחַיֵּי אָבִיו לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר. וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל הַכָּבוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים, כִּי בְּכָל כְּבוֹדוֹ נִצְטַוֵּינוּ, וּמְפֹרָשִׁים הֵם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ קדושין לא:, וּכְבָר אָמְרוּ שם ל: שֶׁהֻקַּשׁ כְּבוֹדוֹ לִכְבוֹד הַמָּקוֹם: וְכַאֲשֶׁר הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא בַּתַּחְתּוֹנִים, כֵּן נָתַן שְׂכָרָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן לָנוּ. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ קידושין לט: עִנְיַן הַכָּתוּב לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, יַבְטִיחַ כִּי בַּמִּצְוָה הַזֹּאת יִהְיוּ כָּל יְמוֹתֵינוּ אֲרֻכִּים, כִּי יְמַלֵּא הַשֵּׁם יָמֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִהְיוּ אֲרֻכִּים בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, וְתִהְיֶה יְשִׁיבָתֵנוּ לָעַד עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה שֶׁיִּתֵּן לָנוּ, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה טז פֵּרֵשׁ "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה", וְהִנֵּה הֵם שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת:

14 לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב אָמַר, הִנֵּה צִוִּיתִיךָ לְהוֹדוֹת שֶׁאֲנִי בּוֹרֵא אֶת הַכֹּל בַּלֵּב וּבְמַעֲשֶׂה, וּלְכַבֵּד הָאָבוֹת בַּעֲבוּר שֶׁהֵם מִשְׁתַּתְּפִים בַּיְּצִירָה, אִם כֵּן הִשָּׁמֶר פֶּן תַּחֲבֹל מַעֲשֵׂה יָדַי וְתִשְׁפֹּךְ דַּם הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי לִכְבוֹדִי וּלְהוֹדוֹת לִי בְּכָל אֵלֶּה, וְלֹא תִּנְאָף אֵשֶׁת רֵעֶךָ, כִּי תְּחַבֵּל עִנְיַן כְּבוֹד הָאָבוֹת לִכְפֹּר בָּאֱמֶת וּלְהוֹדוֹת בַּשֶּׁקֶר, כִּי לֹא יֵדְעוּ אֶת אֲבִיהֶם וְיִתְּנוּ כְּבוֹדָם לְאַחֵר, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ עוֹבְדֵי ע"ז "אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה" ירמיה ב כז, וְלֹא יָדְעוּ אֲבִיהֶם שֶׁבְּרָאָם מֵאַיִן. וְאַחַר כֵּן הִזְהִיר לֹא תִּגְנֹב נֶפֶשׁ, כִּי הוּא כְּמוֹ כֵן גּוֹרֵם כָּזֹאת, וְכֵן סֵדֶר הַמִּצְוֹת בְּחוּמְרָן וְעָנְשָׁן כָּךְ הוּא, אַחַר ע"ז שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאַחֲרֵי כֵּן גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְאַחַר כָּךְ הִזְהִיר גְּנֵבַת נֶפֶשׁ וְעֵדוּת שֶׁקֶר וְגָזֵל. וּמִי שֶׁלֹּא יַחְמֹד לֹא יַזִּיק לְעוֹלָם לַחֲבֵרוֹ. וְהִנֵּה הִשְׁלִים כָּל מַה שֶׁאָדָם חַיָּב בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאַחַר כֵּן יְבָאֵר הַמִּשְׁפָּטִים בִּפְרָט, כִּי הַמִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ בְּמִשְׁפָּט מִן הַמִּשְׁפָּטִים אִם לֹא יַחְמֹד וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ יְשַׁלֵּם מַה שֶׁעָלָיו: וְאָמַר ר"א אבן עזרא על שמות כ':א' בהקדמה לעשרת הדברות כִּי אָחַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ אֶרֶץ לֵאמֹר תְּחִלָּה בֵּית רֵעֶךָ, כִּי הַמַּשְׂכִּיל יַקְדִּים לִהְיוֹת לוֹ בַּיִת וְאַחֲרֵי כֵּן יִקַּח אִשָּׁה לַהֲבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ, וְאַחֲרֵי כֵּן יִקְנֶה עֶבֶד וְאָמָה, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה הִזְכִּיר הָאִשָּׁה תְּחִלָּה, כִּי הַבַּחוּרִים יִתְאַוּוּ לָשֵׂאת אִשָּׁה תְּחִלָּה. אוֹ שֶׁחֶמְדַּת הָאִשָּׁה הָאִסּוּר הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. וְהִנֵּה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת חֲמִשָּׁה בִּכְבוֹד הַבּוֹרֵא וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבַת הָאָדָם, כִּי כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ כְּבוֹד הָאֵל, כִּי לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא צִוָּה לְכַבֵּד הָאָב הַמִּשְׁתַּתֵּף בַּיְּצִירָה, וְנִשְׁאֲרוּ חֲמִשָּׁה לָאָדָם בְּצָרְכּוֹ וְטוֹבָתוֹ: וְהִנֵּה הִזְכִּיר בִּקְצָת הַדִּבְּרוֹת גְּמוּלָם, וּבִקְצָתָם לֹא הִזְכִּיר, כִּי בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי אֵל קַנָּא, בַּשְּׁלִישִׁי כִּי לֹא יְנַקֶּה, בַּחֲמִישִׁי לְמַעַן יַאֲרִיכוּן, וְלֹא הִזְכִּיר בַּאֲחֵרִים עֹנֶשׁ אוֹ שָׂכָר וְהָיָה זֶה, כִּי הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים טוֹבַת הָאָדָם הֵם, וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו. אֲבָל בע"ז צָרִיךְ אַזְהָרַת עֹנֶשׁ לַחֹמֶר הַגָּדוֹל שֶׁבָּהּ, וְהוּא לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא: וְהַנִּרְאֶה אֵלַי כִּי אָמַר אֵל קַנָּא, עַל לֹא יִהְיֶה לְךָ, וְאָמַר וְעֹשֶׂה חֶסֶד, עַל אָנֹכִי, כִּי הָעֹנֶשׁ יָבֹא עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשָּׂכָר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְקַבָּלַת מַלְכוּת הָאֵל וְאַזְהָרַת עֲבוֹדַת זוּלָתוֹ עִנְיָן אֶחָד, וְהִשְׁלִים הַדָּבָר וְאַחַר כָּךְ הִזְהִיר עַל הָעוֹבֵר, וְהִבְטִיחַ בַּשָּׂכָר עַל הָעוֹשֶׂה. וְהִזְהִיר בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא בְּעֹנֶשׁ לֹא יְנַקֶּה, וְלֹא הִזְכִּיר בַּשַּׁבָּת גְּמוּל כְּלָל, וְלֹא אָמַר עַל הַמְחַלֵּל הַשַּׁבָּת עֹנֶשׁ הַכָּרֵת אוֹ עֹנֶשׁ אַחֵר זוּלָתוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר שָׂכָר עַל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת נִכְלָל בִּשְׁתֵּי מִצְוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵעִיד עַל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמוֹדֶה בְּמִצְוַת אָנֹכִי, וְהַמְּחַלְּלוֹ מַכְחִישׁ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמוֹדֶה בְּקַדְמוּת הָעוֹלָם לְהַכְחִישׁ בְּמִצְוַת אָנֹכִי, וְהִנֵּה הוּא בִּכְלַל אֵל קַנָּא פֹּקֵד, וּבִכְלַל וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּבַדִּבּוּר הַחֲמִישִׁי בִּכְבוֹד הָאָבוֹת הִזְכִּיר שָׂכָר כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה: וְהַנִּרְאֶה בְּמִכְתַּב הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ הֶחָמֵשׁ רִאשׁוֹנוֹת בְּלוּחַ אֶחָד שֶׁהֵם כְּבוֹד הַבּוֹרֵא כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, וְהֶחָמֵשׁ הַשְּׁנִיּוֹת בְּלוּחַ אֶחָד, שֶׁיִּהְיוּ חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ בְּסֵפֶר יְצִירָה א ג בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה כְּמִסְפַּר עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ, וּבְרִית יָחִיד מְכֻוֶּנֶת בָּאֶמְצַע. וּמִזֶּה יִתְבָּרֵר לְךָ לָמָּה הָיוּ שְׁתַּיִם, כִּי עַד כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ הוּא כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְנִרְאֶה שֶׁלָּזֶה רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ תנחומא עקב י שְׁתֵּי לוּחוֹת כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּכְנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה וּכְנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין וּכְנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמִים. וְכָל זֶה רֶמֶז אֶחָד, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין הַסּוֹד:

15 וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים שֶׁהָיָה זֶה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁאָמַר דברים ה כ-כב "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ' אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' עוֹד וָמָתְנוּ" וְגוֹ'. וְאֵין כֵּן דַּעְתִּי, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר בְּכָאן "וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים", וְלֹא אָמַר "עוֹד", וּמֹשֶׁה אָמַר בְּכָאן "אַל תִּירָאוּ", וְשָׁם נֶאֱמַר שם ה כה "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ". וְעוֹד, כִּי בְּכָאן לֹא סִפֵּר שֶׁיִּפְחֲדוּ רַק מִן הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים וּמִן הָהָר שֶׁהוּא עָשֵׁן, וְשָׁם פָּחֲדוּ מִדִּבּוּר הַשְּׁכִינָה, שֶׁאָמְרוּ "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" שם ה כג. וְעוֹד, כִּי בְּכָאן שמות כ':כ"א אָמַר "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל", וְלֹא אָמַר שֶׁבָּא בְּתוֹכוֹ: וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בַּפָּרָשָׁה וּבְסִדּוּר הָעִנְיָן, כִּי וְכָל הָעָם רוֹאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וּמִתְּחִלָּה הִזְכִּיר כַּסֵּדֶר כָּל דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים מַה שֶׁצִּוָּה לְמֹשֶׁה בְּהַגְבָּלַת הָהָר וְאַזְהָרַת הָעָם וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעַתָּה חָזַר וְהִזְכִּיר דִּבְרֵי הָעָם אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר כִּי מֵעֵת שֶׁרָאוּ אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם נָעוּ לְאָחוֹר וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק יוֹתֵר מִגְּבוּל הָהָר אֲשֶׁר הִגְבִּיל מֹשֶׁה: וְהַסֵּדֶר בַּדְּבָרִים, כִּי בַּבֹּקֶר הָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק שמות י"ט:ט"ז וַעֲדַיִן לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה, כְּעִנְיַן "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים מְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה'" מלכים א י"ט:י"א, וְחָרְדוּ הָעָם בַּמַּחֲנֶה בִּמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם שמות י"ט:ט"ז, וּמֹשֶׁה חִזֵּק לִבָּם וְהוֹצִיאָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר שם יז, וּבִהְיוֹתָם שָׁם בְּתַחְתִּית הָהָר מְצַפִּים וּמִתְיַצְּבִים יָרַד ה' עַל הָהָר בָּאֵשׁ שם יח, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל דברים ד יא, וְחָרַד הָהָר עַצְמוֹ וְנִזְדַּעְזַע שמות י"ט:י"ח כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בָּרַעַשׁ הַנִּקְרָא "זַלְזָלָה" אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן, וְכֵן כָּתוּב תהלים קיד ד "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן", וְאֵינֶנּוּ מָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מָשָׁל "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" שם ג, וְנִתְחַזֵּק קוֹל הַשּׁוֹפָר מְאֹד שמות י"ט:י"ט, אָז רָאוּ הָעָם וַיָּנֻעוּ לְאָחוֹר וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק כאן יוֹתֵר מִן הַגְּבוּל, וְאָז אָמְרוּ אֵלָיו כֻּלָּם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמָּהֶם הָאֱלֹהִים כְּלָל פֶּן יָמוּתוּ, כִּי בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירֵיהֶם עֲלֵיהֶם וְלֹא עָצְרוּ כֹחַ דניאל י טז, וְאִם יִשְׁמְעוּ הַדִּבּוּר יָמוּתוּ, וּמֹשֶׁה חִזְּקָם וְאָמַר לָהֶם "אַל תִּירָאוּ" שמות כ':כ', וְשָׁמְעוּ אֵלָיו וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחוֹק בְּמַעֲמָדָם שמות כ':כ"א, כִּי לֹא רָצוּ בְּכָל דְּבָרָיו לְהִתְקָרֵב אֶל הַגְּבוּל, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל שם, לֹא בָּא בְּתוֹכוֹ, וְאָז דִּבֵּר אֱלֹהִים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: וְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא הִזְכִּיר כָּאן מַה שֶׁאָמְרוּ הַזְּקֵנִים לְמֹשֶׁה, כִּי רָצָה לְבָאֵר כַּסֵּדֶר הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲבָל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה כ הִזְכִּיר מֹשֶׁה כִּי אַחֲרֵי הַדִּבְּרוֹת קָרְבוּ אֵלָיו כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ "אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ", כִּי שִׁעַרְנוּ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא נוּכַל עוֹד לִסְבֹּל מַשָּׂא דְּבַר ה' אֱלֹהִים, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁיִּרְצֶה הָאֱלֹהִים לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּל הַמִּצְווֹת, וּלְכָךְ אָמְרוּ "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ" שם כד, וְהקב"ה הוֹדָה לְדִבְרֵיהֶם וְאָמַר "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ", כִּי כֵן הָיָה הַחֵפֶץ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעֵם רַק עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהַיִּרְאָה יָשְׁרָה לְפָנָיו:

16 וַיָּנֻעוּ עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ במכילתא כאן אֵין נוֹעַ בְּכָאן אֶלָּא זִיעַ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיה כד כ "נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר", וְאִם כֵּן יֹאמַר כִּי נִזְדַּעְזְעוּ, וּמִפַּחְדָּם חָזְרוּ עוֹד לְאָחוֹר וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק. וְעַל דַּעַת בַּעֲלֵי הַפְּשָׁט וַיָּנֻעוּ שֶׁנָּעוּ מִמְּקוֹמָם לַאֲחוֹרֵיהֶם וְעָמְדוּ מֵרָחוֹק, מִלְּשׁוֹן "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" בראשית ד ב, וְכֵן "וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר" במדבר לב יג:

17 וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים הִשְׁגִּיחַ הָרַב בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים ב לג בְּאוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ':ט"ז שֶׁתִּרְגֵּם וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים - "וְאַל יִתְמַלַּל עִמַּנָא מִן קֳדָם ה'", וְלֹא עָשָׂה כֵן בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, כִּי תִּרְגֵּם "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" שמות כ':א' - "וּמַלֵּל ה'", וְכֵן בְּכָל מָקוֹם "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה" - "וּמַלֵּל ה'", וְהַטַּעַם אֶצְלוֹ, כִּי הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן אע"פ שֶׁשְּׁמָעוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵין מַעֲלָתָם בּוֹ כְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. וא"כ כְּדַעְתּוֹ לָמָּה תִּרְגֵּם "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" שמות כ':כ"ב - "מַלֵּלִית עִמְּכוֹן", וְהָיָה לוֹ לוֹמַר "אִתְמַלַּל מִן קֳדָמַי עִמְּכוֹן", וְכֵן בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה דברים ה יט "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם", תִּרְגֵּם אוֹתוֹ "מַלֵּל ה'", וְכֵן אָמְרוּ הֵם "וְאֶת קוֹלוֹ שָׁמַעְנוּ" שם כא, וְתִרְגֵּם "יָת קָל מֵימְרֵהּ שְׁמַעְנָא יוֹמָא דֵּין חֲזֵינָא אֲרֵי יְמַלֵּל ה' עִם אִינָשָׁא", וְכֵן "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" שם ד - "מַלֵּל ה'", וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי תִּרְגֵּם "וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְּקוֹל" לעיל יט יט - "וּמִן קֳדָם ה' מִתְעַנֵּי לֵיהּ בְּקָל", וּכְבָר בָּא בִּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה כֵּן בְּמֹשֶׁה עַצְמוֹ, "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" במדבר ז פט, וְתַרְגּוּמוֹ "מִתְמַלַּל", וְכֵן "יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה" שמות ל"ג:ט' "וּמִתְמַלַּל": אֲבָל הַטַּעַם לְאוּנְקְלוֹס מְבֹאָר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּכָל מַתַּן תּוֹרָה דִּבּוּר הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל רַק מִתּוֹךְ הָאֵשׁ דברים ה כא, וּמִן הָאֵשׁ שָׁמְעוּ, וְהוּא מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ הֵם, וְכֵן "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם" שמות כ':י"ט עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם, וְהוּא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּשָׁוֶה, וּכְבָר נִתְבָּאֵר עִנְיָנוֹ רמב"ן על שמות י"ט:כ'. וְהִנֵּה כְּשֶׁרָאָה אוּנְקְלוֹס בְּכָאן וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בּוֹ מְחִצָּה, לֹא רָאָה לְתַרְגֵּם בּוֹ "וְלָא יְמַלֵּל עִמַּנָא ה'", וְאֵין בִּלְשׁוֹנוֹ כִּנּוּי לְמִלַּת "אֱלֹהִים", וּלְכָךְ שָׁלַל בְּכָאן מֵהֶם הַדִּבּוּר מַמָּשׁ: וּמִן הַמֻּפְלָא בְּחָכְמַת אוּנְקְלוֹס שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּמַעֲמַד הַר סִינַי "יְקָרָא דַּה'" אוֹ "מֵימְרָא דַּה'", וְתִרְגֵּם "הָא אֲנָא מִתְגְּלֵי לָךְ" שם ט, "יִתְגְּלֵי ה' לְעֵינֵי כָל עַמָּא עַל טוּרָא דְּסִינָי" שם יא, "דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי" שם יח, "וְאִתְגְּלִי ה' עַל טוּרָא דְּסִינַי" שם כ, וְלֹא תִּרְגֵּם "וְאִתְגְּלִי יְקָרָא דַּה'" כַּאֲשֶׁר הוּא מְתַרְגֵּם תְּחִלָּה "הַר הָאֱלֹהִים" שמות ג':א' "טוּרָא דְּאִיתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַּה'", כֵּן עָשָׂה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְיֻחָד בַּיְּרִידָה הַזֹּאת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יַזְכִּיר הַכָּתוּב "אֱלֹהִים" תִּרְגֵּם "לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" תרגום אונקלוס על שמות י"ט:י"ז "לְקַדָּמוּת מֵימְרָא דַּה'", וְתִרְגֵּם "בָּא הָאֱלֹהִים" כ יז "יִתְגְּלֵי לְכוֹן יְקָרָא דַּה'", וְלֹא אָמַר "יִתְגְּלֵי לְכוֹן ה'", "דְּתַמָּן יְקָרָא דַּה'" שם יח, וְכֵן אָמַר "וּמִן קֳדָם ה' מִתְעֲנֵי לֵיהּ בְּקָל" לעיל יט יט, וְכָל זֶה מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ לְמִי שֶׁיַּשְׂכִּיל דְּבָרֵינוּ הַמְפֹרָשִׁים לְמַעְלָה יט כ. וְכֵן רָאִיתִי בְּנֻסְחָאוֹת מְדֻקְדָּקוֹת "וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים" שמות כ"ד:י"ג "וּסְלֵק מֹשֶׁה לְטוּרָא דַּה'", כִּי אַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה יֹאמַר כֵּן, וּכְתִיב "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'" במדבר י לג:

18 כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים לְגַדֵּל אֶתְכֶם בָּעוֹלָם שֶׁיֵּצֵא לָכֶם שֵׁם בַּגּוֹיִם שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיכֶם. נַסּוֹת, לְשׁוֹן הֲרָמָה וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ "הָרִימוּ נֵס" ישעיה סב י, "כַּנֵּס עַל הַגִּבְעָה" שם ל יז, שֶׁהוּא זָקוּף, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':י"ז. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן. אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר, כִּי לְבַעֲבוּר הַרְגִּילְכֶם בֶּאֱמוּנָתוֹ בָּא הָאֱלֹהִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֶרְאָה לָכֶם גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה נִכְנְסָה אֱמוּנָתוֹ בִּלְבַבְכֶם לְדָבְקָה בּוֹ, וְלֹא תִּפָּרֵד נַפְשְׁכֶם מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, וּלְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם בִּרְאוֹתְכֶם כִּי הוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְתִירְאוּן מִמֶּנּוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה. אוֹ יֹאמַר, שֶׁתִּהְיֶה עַל פְּנֵיכֶם יִרְאַת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְלֹא תֶּחֶטְאוּ מִיִּרְאַתְכֶם מִמֶּנָּה. וְיִהְיֶה הַלָּשׁוֹן מִן "וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי" שמואל א י"ז:ל"ט, כְּעִנְיַן רְגִילוּת: וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים ג כד כִּי אָמַר לָהֶם אַל תִּירָאוּ, כִּי זֶה אֲשֶׁר רְאִיתֶם הָיָה שֶׁכְּשֶׁיְּנַסֶּה ה' אֱלֹהִים אֶתְכֶם לְהוֹדִיעַ עֵרֶךְ אֱמוּנַתְכֶם, וְיִשְׁלַח לָכֶם נְבִיא שֶׁקֶר שֶׁיִּרְצֶה לִסְתֹּר מַה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, לֹא תִּמְעַד אֲשׁוּרֵיכֶם לְעוֹלָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי כְּבָר רְאִיתֶם הָאֱמֶת בְּעֵינֵיכֶם. וְאִם כֵּן יֹאמַר, בַּעֲבוּר שֶׁיּוּכַל לְנַסּוֹת אֶתְכֶם לֶעָתִיד בָּא הָאֱלֹהִים עַתָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ עוֹמְדִים לוֹ בְּכָל נִסָּיוֹן: וְעַל דַּעְתִּי הוּא נִסָּיוֹן מַמָּשׁ, יֹאמַר, הִנֵּה רָצָה הָאֱלֹהִים לְנַסּוֹתְכֶם הֲתִשְׁמְרוּ מִצְוֹתָיו כִּי הוֹצִיא מִלִּבְּכֶם כָּל סָפֵק, וּמֵעַתָּה יִרְאֶה הֲיִשְׁכֶם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וְאִם תַּחְפְּצוּ בּוֹ וּבְמִצְוֹתָיו. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נִסָּיוֹן - בְּחִינָה, "לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי" שמואל א י"ז:ל"ט, לֹא בָּחַנְתִּי נַפְשִׁי מֵעוֹלָם לָלֶכֶת בָּהֶם. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּטוֹבָה, כִּי הָאָדוֹן פַּעַם יְנַסֶּה עַבְדּוֹ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה לָדַעַת אִם יִסְבְּלֶנָּה לְאַהֲבָתוֹ, וּפַעַם יֵיטִיב עִמּוֹ לָדַעַת אִם יִגְמֹל אוֹתוֹ בַּטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ לְהוֹסִיף לַאֲדוֹנָיו עֲבוֹדָה וְכָבוֹד, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שמו"ר לא כ אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּנִסְיוֹנָיו, שֶׁאֵין לְךָ בְּרִיָּה שֶׁאֵין הקב"ה מְנַסֶּה אוֹתָהּ, הֶעָשִׁיר מְנַסֶּה אוֹתוֹ אִם תִּהְיֶה יָדוֹ פְּתוּחָה לַעֲנִיִּים, הֶעָנִי מְנַסֶּה אוֹתוֹ אִם יוּכַל לְקַבֵּל יִסּוּרִין וְכוּ'. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב, הֵטִיב לָכֶם הָאֱלֹהִים לְהַרְאוֹתְכֶם אֶת כְּבוֹדוֹ, אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, לְנַסּוֹתְכֶם אִם תִּגְמְלוּ לְפָנָיו כַּטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר "הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת" דברים לב ו, וְאָמַר "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם" עמוס ג ב, כִּי הָעַמִּים אֵינָם חַיָּבִים לִי כָּכֶם אֲשֶׁר יָדַעְתִּי אֶתְכֶם פָּנִים בְּפָנִים:

19 אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם צִוָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אַחֲרֵי שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם וַאֲנִי הוּא הָאָדוֹן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אַל תְּשַׁתְּפוּ עִמִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב כִּי אֵין לָכֶם צֹרֶךְ אִתִּי אֶל עֵזֶר אַחֵר, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְלֹא תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֱלֹהֵי זָהָב. וּלְדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ לֹא תַעֲשׂוּן אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אִתִּי, וְלֹא תַּעֲשׂוּ לָכֶם כְּלָל, הִזְהִיר מִן הָאֱמוּנָה בָּהֶם, וְחָזַר וְהִזְהִיר מִן הָעֲשִׂיָּה לְבַדָּהּ, כְּעִנְיַן "וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם" ויקרא כו א: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת טַעַם "אִתִּי" כְּטַעַם "עַל פָּנַי", וּכְבָר רָמַזְתִּי פֵּרוּשׁוֹ רמב"ן על שמות כ':ג': וְכָתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':י"ט כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר "וַיֵּרֶד הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי" לעיל יט כ, בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" דברים ד לו, כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ בָּאָרֶץ, זֶהוּ לְשׁוֹן הָרַב. וְאֵינֶנּוּ מְכֻוָּן. אֲבָל הֶכְרֵעַ הַפְּסוּקִים מִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא מכילתא כאן, וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם וּכְבוֹדוֹ בְּהַר סִינַי כִּי בָּאֵשׁ ה', וְכָתוּב "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם" נחמיה ט יג, וְהַמִּקְרָאוֹת כֻּלָּן מְבֹאָרוֹת בִּלְשׁוֹנָן לְכָל יוֹדֵעַ, וּכְבָר בֵּאַרְתִּי הַכֹּל לְמַעְלָה לעיל יט כ. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר אבן עזרא על שמות כ':י"ט כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יָבִין הַטַּעַם בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא שמות לג כא. וְדִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן קהלת י יב:

20 מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי פֵּרֵשׁ ר"א אבן עזרא על שמות כ':כ"א כִּי אָמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לְקַבֵּל כֹּחַ עֶלְיוֹנִים בְּצוּרָתָם לִהְיוֹת אֶמְצָעִיִּים בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, כִּי בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ אֲנִי בִּכְבוֹדִי וּבֵרַכְתִּיךָ, אֵין לְךָ צֹרֶךְ לְאֶמְצָעִי כְּלָל. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ במכילתא כאן בַּמִּזְבְּחוֹת, שֶׁהֵם הַנַּעֲשִׂים בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, הִזְכִּיר מִצְוַת הַמִּזְבְּחוֹת בָּאֲדָמָה וּבָאֲבָנִים לֵאמֹר שֶׁיַּעֲשׂוּ גַּם כֵּן הַמִּזְבְּחוֹת לַשֵּׁם לְבַדּוֹ, וְשָׁם יִזְבְּחוּ הָעוֹלוֹת וְהַשְּׁלָמִים, וְלֹא לַשֵּׁדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וּבְכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ אֶת שְׁמוֹ יָבֹא בִּכְבוֹדוֹ עֲלֵיהֶן לְשַׁכֵּן שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וּלְבָרֵךְ אוֹתָם:

21 וְטַעַם וְאִם בְּמִצְוַת חוֹבָה, לוֹמַר, אִם יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּזְכּוּ לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ וְלִבְנוֹת לִי מִזְבַּח אֲבָנִים בְּבֵית הַבְּחִירָה, הִשָּׁמֶר שֶׁלֹּא תִּבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית שֶׁתַּחְשֹׁב לַעֲשׂוֹת כֵּן לְמַעֲלַת הַבִּנְיָן. וְדַעַת ר"א שֶׁהַמִּצְוָה עַל מִזְבַּח הַבְּרִית שֶׁבְּסֵדֶר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים שמות כ"ד:ד' בְּפֵרוּשָׁיו: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, הַכְּתוּבִים כְּסִדְרָן, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל, וְלֹא תַעֲשׂוּן עַל פָּנַי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, אֲבָל אֲנִי מַתִּיר לָכֶם שֶׁתַּעֲשׂוּ מִזְבֵּחַ לִי לְבַדִּי וְלִזְבֹּחַ עָלָיו עוֹלוֹת גַּם שְׁלָמִים בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי כִּי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בראשית מט כה, וְ"אַזְכִּיר" מִן "זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ" תהלים קטו יב:

22 כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ לֶאֱסֹר בָּהֶם נְגִיעַת הַבַּרְזֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" דברים כז ו, "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" שם ה. וְהִזְכִּיר כָּאן הַבַּרְזֶל בִּלְשׁוֹן חֶרֶב, כִּי כָל כְּלִי בַּרְזֶל אֲשֶׁר בָּהֶם פִּיּוֹת כּוֹרְתוֹת יִקָּרְאוּ חֶרֶב. יֹאמַר בַּסַּיִף, "וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת" שופטים ג טז, וּבָאִזְמֵל, "קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה" יחזקאל ה א, וְיֹאמַר בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת אֲשֶׁר יִסְתְּרוּ בּוֹ הַבִּנְיָן "וּמִגְדְּלוֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו" שם כו ט, וְכֵן זֶה הַמְּסַתֵּת אֲבָנִים יִקְרָאֶנּוּ חֶרֶב: וְטַעַם הַמִּצְוָה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ במכילתא כאן לְהִדּוּר מִצְוָה, שֶׁלֹּא יוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ. ור"א אָמַר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הַנִּפְסָל מִן הָאֶבֶן בָּאַשְׁפַּתּוֹת, וְהַמִּקְצָת בָּנוּי בְּמִזְבַּח הַשֵּׁם. אוֹ שֶׁלֹּא יִלָּקַח מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹת מִזְבֵּחַ לְע"ז, כִּי עוֹבְדֶיהָ יַעֲשׂוּ כֵן אוּלַי יַצְלִיחוּ. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים ג מה שֶׁהִיא הַרְחָקָה, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן צוּרָה וְתִהְיֶה אֶבֶן מַשְׂכִּית, כִּי הָיָה כֵן מִנְהַג עוֹבְדֵי ע"ז: וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי טַעַם הַמִּצְוָה, בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַבַּרְזֶל חֶרֶב וְהוּא הַמַּחֲרִיב הָעוֹלָם, וְלָכֵן נִקְרָא כָּךְ, וְהִנֵּה עֵשָׂו אֲשֶׁר שְׂנֵאוֹ הַשֵּׁם מלאכי א ג הוּא הַיּוֹרֵשׁ הַחֶרֶב, שֶׁאָמַר לוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" בראשית כז מ, וְהַחֶרֶב הוּא כֹּחוֹ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי בְּמַאְדִּים וּבְמַזָּלוֹת הַדָּם הַחֶרֶב יַצְלִיחַ, וּבָהֶם תֵּרָאֶה גְּבוּרָתוֹ, וְלָכֵן לֹא יוּבָא בֵּית ה': וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁהִזְכִּירוֹ הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ אֲשֶׁר לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי בַּהֲנִיפְךָ עֲלֵיהֶם שׁוּם בַּרְזֶל לַעֲשׂוֹתָם כֵּן הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ חַרְבְּךָ הַמְרַצֵּחַ וּמַרְבֶּה חֲלָלִים וְחִלַּלְתָּ אוֹתָהּ: וּמִפְּנֵי זֶה לֹא הָיָה בַּמִּשְׁכָּן בַּרְזֶל, כִּי גַּם יְתֵדֹתָיו שֶׁהָיוּ טוֹבוֹת יוֹתֵר מִבַּרְזֶל, עָשָׂה נְחֹשֶׁת וְכֵן בְּבֵית עוֹלָמִים לֹא נַעֲשָׂה בּוֹ כְּלִי בַּרְזֶל מִלְּבַד הַסַּכִּינִים, כִּי הַשְּׁחִיטָה אֵינָהּ עֲבוֹדָה. וְהַכָּתוּב לֹא אָסַר לִבְנוֹת גָּזִית רַק בְּהָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, כִּי פֵּרֵשׁ כַּאֲשֶׁר חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וּמְפֹרָשׁ בָּזֶה "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל" דברים כז ה, וְאִם בָּא לְסַתֵּת אוֹתָן בִּכְלֵי כֶּסֶף אוֹ בַּשָּׁמִיר שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ סוטה מח: הֲרֵי זֶה מֻתָּר, אע"פ שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת. וְזֶה יְשַׁבֵּר טַעְמוֹ שֶׁל ר"א. גַּם טַעַם הָרַב בַּעֲבוּר זֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן: וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה הוֹסִיף בַּמִּצְוָה שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּל כְּלִי בַּרְזֶל בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ מלכים א ו':ז', אע"פ שֶׁהָיָה מֻתָּר, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בַּמְּכִילְתָּא כאן "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית", בּוֹ אִי אַתָּה בּוֹנֶה אֲבָל אַתָּה בּוֹנֶה בַּהֵיכָל וּבְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ", בַּבַּיִת אֵינוֹ נִשְׁמָע אֲבָל בַּחוּץ נִשְׁמָע. וְהָיָה הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁהָיוּ עוֹקְרִין הָאֲבָנִים מֵהַרְרֵיהֶן בִּכְלֵי בַּרְזֶל וּמְסַתְּתִים אוֹתָם שָׁם בְּבַרְזֶל, כַּאֲשֶׁר יִכְרְתוּ ג"כ בְּבַרְזֶל הָעֵצִים וְהַבְּרוֹשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ בַּבַּיִת, וְכֵן כָּתוּב שם ה לא "וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית". וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אוֹתָן אֶל הַבַּיִת לִבְנוֹת הַקִּירוֹת לֹא יְתַקְּנוּ אוֹתָם בְּבַרְזֶל וְלֹא יָנִיפוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן כְּלָל כְּדֶרֶךְ הַבּוֹנִים: וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שם ו ז "אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה", לֹא שֶׁהִיא שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי, רַק שֶׁהִיא שְׁלֵמָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּגָם כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ צִפֹּרֶן, אֲבָל הִיא חֲלָקָה וְשָׁוָה ס"א ונאה. וּפֵרוּשׁ "מַסָּע", שֶׁהִיא גְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר הִסִּיעוּ אוֹתָהּ מִן הָהָר, לֹא חִלְּקוּ הַסֶּלַע לַאֲבָנִים מְרֻבּוֹת כְּמִנְהַג הַבּוֹנִים, וְלֹא יְתַקְּנוּ אוֹתָהּ בְּכָאן, וְלֹא יְשִׁיבוּהָ בְּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כְּמִנְהַג כָּל בִּנְיָן אַחֵר, כִּי לֹא רָצָה שְׁלֹמֹה שֶׁיִּבָּנֶה וְשֶׁיִּשָּׁמַע בְּכָל הַר הַבַּיִת קוֹל בַּרְזֶל, וְכָל זֶה לְהַרְחִיק הַבַּרְזֶל מִמֶּנּוּ. וְזֶה כְּדַעַת רַבִּי יִרְמְיָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מח:, אֲבָל לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה שם אַבְנֵי גָּזִית בְּבֵיתוֹ שָׂם אוֹתָן, לֹא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל דַּעְתּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא "וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת אַבְנֵי גָזִית" מלכים א ה':ל"א, כְּלוֹמַר שֶׁהִסִּיעוּ גַּם אַבְנֵי גָּזִית וְהֵם לְבֵיתוֹ. וְכֵן נִרְאֶה בִּפְשַׁט הַכָּתוּב כִּי הֶחָצֵר עָשָׂה אַבְנֵי גָּזִית, דִּכְתִיב שם ו לו "וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית", וְלֹא הֶחְמִיר רַק בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר. וְכָל זֶה רִחוּק הַבַּרְזֶל מִן הַקֹּדֶשׁ. וְהַבַּרְזֶל אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ דָּוִד שֶׁלֹּא נֶחְקַר מִשְׁקָלוֹ דהי"א כב יד, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כֵּלִים לִכְרוֹת הָעֵצִים וְלַחְצֹב הָאֲבָנִים הָיָה:

23 וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי בַּעֲבוּר כִּי הִתְחִיל לְצַוּוֹת בַּמִּזְבֵּחַ הִשְׁלִים מִצְוָתוֹ, וְלֹא אִחֵר זֶה עַד צַוּוֹתוֹ בְּדִבְרֵי הַקָּרְבָּנוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְזוֹ רְאָיָה לְדִבְרֵי חֲכָמִים וְאֵין צְרִיכִין חִזּוּק. וְטַעַם הַמַּעֲלוֹת, יִרְאַת הַמִּזְבֵּחַ וְהִדּוּרוֹ לִכְבוֹד הַשֵּׁם. וּלְמִצְוֹת הַשֵּׁם טְעָמִים רַבִּים בְּכָל אַחַת, כִּי יֵשׁ בְּכָל אַחַת תּוֹעָלוֹת רַבּוֹת לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

786 רמב"ן שמות כ, ב: "אנכי ה' אלקיך - אמר אנכי ה', יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה' והוא אלקים להם, כלומר הווה קדמון, מאתו היה הכל בחפץ ויכולת". וראה תפארת ישראל פל"ז תקנט..

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נצח ישראל פתח ↗

103 כפי שכתב הרמב"ן שמות כ, ב: "כי עם קדמות העולם לא ישתנה דבר מטבעו". והרב שעוועל שם הביא מדרשת הרמב"ן שכתב: "כי לדברי המאמין בקדמות, אם ירצה הקל לקצר כנף הזבוב, או להאריך רגל הנמלה אינו יכול". ובגו"א בראשית פ"א אות ב כתב "הניסים שחידש הקב"ה הם ראיה על בריאת העולם". וכן הוא במורה נבוכים ב, כה, וז"ל: "סברת הקדמות... סותר את התורה מעיקרה, ומכחיש כל הנסים בהחלט".

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

11 פירוש - יצ"מ מחייבת את ישראל להיות עבדי ה'. וכן כתב הרמב"ן שמות כ, ב: "טעם 'מבית עבדים' שם, שהיו עומדים במצרים בבית עבדים, שבויים לפרעה, ואמר להם זה שהם חייבין שיהיה השם הגדול והנכבד והנורא הזה להם לאלקים, שיעבדוהו, כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים, כטעם ויקרא כה, נה 'עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים'". וקודם לכן שמות יג, ט כתב הרמב"ן: "תכתוב על ידך ועל בין עיניך יציאת מצרים, ותזכור אותה תמיד, למען שתהיה תורת ה' בפיך לשמור מצותיו ותורותיו, כי הוא אדונך הפודך מבית עבדים". ושוב כתב הרמב"ן דברים טז, יב: "וזכרת כי עבד היית במצרים... והנכון שהוא כפשוטו, שתשמור החקים האלה אשר צוך האדון הפודך מבית עבדים". וכן כתב המהר"ל בכמה מקומות. כגון, בגבורות ה' פנ"ג קיד: כתב: "מתחלה היינו עבדים לפרעה, והוציא הקב"ה אותנו משם להיות עבדים להקב"ה לקיים מצותיו". ושם פנ"ה רז. כתב: "השם יתברך בעצמו רצה בישראל שיהיו ישראל לו לעם, ולהיות יוצאים מרשותן של מצרים, ולהיות לו יתברך לעבדים... היו ישראל יוצאים להיות לעבדים לו". ובדר"ח פ"ו מ"י שס. כתב: "'עם זו קנית' שמות טו, טז... מפני כי גאלם ממצרים שייך בזה 'קנית'". ובנתיב העבודה פ"ח א, קב. כתב: "כי על ידי יציאת מצרים השם יתברך הוא למלך על האדם, שנאמר 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'... דהיינו שהשם יתברך הוציא אותם ממצרים, והוא יתברך לאלוק על האדם, וגופו קנוי לו לעבד בשביל שהוציא אותם ממצרים... כי מצד יציאת מצרים השם יתברך הוא למלך עליהם, כדכתיב 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים', שרוצה לומר כי לכך אני אלקיך ומולך עליך, ואתה קנוי לי לעבד, בעבור שהוצאתיך מבית עבדים, לכך אתם תהיו לי עבדים לקבל מלכות שמים". ובתפארת ישראל פל"ז תקלח. כתב: "כי הכתוב רוצה לומר למה הוא אלקיהם, ועל זה אמר 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ועל ידי זה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים, קבלתם אותי למלך, ותהיו עבדים לי". ובנצח ישראל פ"ל תקפז: כתב: "כמו שאמר גם כן 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', שבשביל שהוציא אותם מרשות מצרים, הרי הם אל השם יתברך לגמרי, ולכך הוא אלקיהם בפרט". הרי מחמת ההוצאה מרשות מצרים בזה גופא הקב"ה קנה אותנו להיות עבדיו. ובכמה מקומות צירף לזה שהיציאה מרשות מצרים נעשתה על ידי נסים, לכך אנו קנויים להקב"ה. כגון, בנצח ישראל פ"ב כה: כתב: "כי הוציאם מן העבדות באותות ובמופתים עד שנעשו עבדים קנוים לו". ובגבורות ה' ר"פ סב תקיב. כתב: "הם עבדי ה', שהם להקב"ה, שהרי עושה נסים עמהם והוציאם מצרה לרוחה, ובזה הם עבדי ה'". ובדר"ח פ"ה מ"ד קג: כתב: "כי השם יתברך עשה נסים לישראל כדי שיהיו אל השם יתברך לגמרי, וכמו שאמר הכתוב 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', כי מפני שהוצאתי אתכם מארץ מצרים, ראוי שיהיה השם יתברך לכם לאלוק". ויש להבין, מהו הצורך להוסיף ענין הנסים לעצם ההוצאה, ומדוע לא סגי בהוצאה עצמה לחייב עבדות ישראל לה'. ונראה לבאר על פי מה שביאר מו"ר הגר"מ שפירא זצ"ל את קנין של נסים, דמהו טיבו של קנין זה. וביאר, שהנסים מורים שישראל נמצאים במחיצתו של ה' יתברך, והוי מעין קנין חצר. כי אם ישראל לא היו עומדים במחיצתו יתברך, לא היו נעשים להם נסים, כי הנסים נעשים מחמת מדת הרחמים ח"א לגיטין נו. ב, קג., ומדת הרחמים היא תולדה מחבור הנמצאים לה' ח"א לגיטין נו: ב, קה., וראה גבורות ה' פל"ז הערה 38. לכך הנסים מורים על קנין, כי כשם שכל קנין הוא הכנסה לרשות הקונה, כך הכנסה לרשות הקונה על ידי נסים היא קנין, והנסים מורים שישראל עומדים ברשותו יתברך. ומעתה אף אנן נאמר, כי ההוצאה עצמה היא אמנם הפקעה מרשות פרעה, אך עדיין אין בה הכנסה לרשותו של הקב"ה, כי לא נתברר מעצם ההוצאה שהקב"ה פדאם בכדי שיהיו לו לעבדים ראה גיטין לז: אודות הפודה עבד מהשבי. אך כאשר ההוצאה נעשתה על ידי נסים, יש בכך גלוי דעת שהקב"ה פדאם לעבודתו, כי הנסים מורים שאנו עומדים בחצירו יתברך. ויש להעיר מדבריו בגו"א שמות פי"ב אות יב קצא:, שכתב להיפך, שמחמת שנעשינו לעבדי ה' בארץ מצרים ע"י הקרבת קרבן פסח ומילה במצרים בטרם היציאה, לכך זכינו ליציאת מצרים, וכלשונו: "אבל אותו שהוא רשום לעבדות מילה, והוא עובד קרבן פסח, זהו עבודה גמורה, ואז נקרא 'כי לי בני ישראל עבדים' ויקרא כה, נה ולא עבדים לעבדים קידושין כב:, וגאלם הקב"ה מן עבדות של פרעה" ראה להלן בדרשה הערה 885. ומעין כן כתב בגבורות ה' פ"ס שצה:. ואילו כאן ובשאר מקומות שהובאו למעלה כתב להיפך; מחמת יצ"מ אנו מחוייבים להיות עבדי ה'. ונראה ליישב, כי בגו"א ובגב"ה פ"ס דן במעשים שישראל עשו כדי לזכות שהקב"ה יבוא ויפדם ממצרים, ויהיו לעבדיו. ואילו בשאר מקומות דן במעשים שהקב"ה עשה כדי לקנות את ישראל להיות עבדיו. וראה בדרשת שבת הגדול הערה 467.

3 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וְאָמַר אֱלֹהִים בַּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, כִּי הַמִּלָּה עִקָּרָהּ "אֵל", שֶׁהוּא כֹּחַ, וְהִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת, "אֵל הֵם", כְּאִלּוּ "אֵל" סָמוּךְ, "וְהֵם" יִרְמֹז לְכָל שְׁאָר הַכּוֹחוֹת; כְּלוֹמַר, כֹּחַ הַכּוֹחוֹת כֻּלָּם. וְעוֹד יִתְבָּאֵר סוֹד בָּזֶה. אִם כֵּן יִהְיֶה פְּשַׁט הַכְּתוּבִים עַל נָכוֹן, מַשְׁמָעוּתוֹ, בַּתְּחִלָּה "בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם", כִּי הוֹצִיא חֹמֶר שֶׁלָּהֶם מֵאַיִן, "וְאֵת הָאָרֶץ", שֶׁהוֹצִיא הַחֹמֶר שֶׁלָּהּ מֵאַיִן. "וְהָאָרֶץ" תִּכְלֹל אַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת כֻּלָּם, כְּמוֹ "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" בראשית ב':א', שֶׁתִּכְלֹל כָּל הַכַּדּוּר הַתַּחְתּוֹן. וְכֵן "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" תהלים קמח ז, וְזוּלָתָם רַבִּים. וְהִנֵּה בַּבְּרִיאָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא כִּנְקֻדָּה קְטַנָּה דַּקָּה וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, נִבְרְאוּ כָּל הַנִּבְרָאִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.וּמִלַּת אֵת, כְּמוֹ עֶצֶם הַדָּבָר. וְדָרְשׁוּ בָּהּ שֶׁהִיא לְעוֹלָם לְרַבּוֹת, כִּי הִיא נִגְזְרָה מִן "אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה" ישעיהו כא יב. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ברשית רבה פרשה א: "אֵת הַשָּׁמַיִם", לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת; "וְאֵת הָאָרֶץ", לְרַבּוֹת הָאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְגַן עֵדֶן. וְאֵלּוּ כְּלַל כָּל הַנִּבְרָאִים בַּעַל הַגּוּף. וְאַחַר שֶׁאָמַר כִּי בַּתְּחִלָּה – בְּמַאֲמָר אֶחָד בָּרָא אֱלֹהִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, חָזַר וּפֵרֵשׁ, כִּי הָאָרֶץ אַחַר הַבְּרִיאָה הַזּוֹ הָיְתָה "תֹּהוּ", כְּלוֹמַר, חֹמֶר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ; וְהָיְתָה "בֹּהוּ", כִּי הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ צוּרָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁבְּצוּרָה הַזּוֹ צוּרַת ד' יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם הָאֵשׁ וְהַמַּיִם וְהֶעָפָר וְהָאֲוִיר, וּמִלַּת "הָאָרֶץ" תִּכְלֹל אַרְבַּעַת אֵלֶּה. וְהָאֵשׁ נִקְרֵאת "חֹשֶׁךְ", מִפְּנֵי שֶׁהָאֵשׁ הַיְּסוֹדִית חֲשׁוּכָה; וְאִלּוּ הָיְתָה אֲדֻמָּה, הָיְתָה מַאֲדִימָה לָנוּ הַלַּיְלָה. וְהַמַּיִם שֶׁנִּגְבַּל בָּהֶם הֶעָפָר יִקָּרֵא "תְּהוֹם", וְלָכֵן יִקָּרְאוּ מֵי הַיָּם "תְּהֹמוֹת", כְּדִכְתִיב שמות טו ה: "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ"; "קָפְאוּ תְּהֹמֹת" שם ח; "תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי" יונה ב ו. וְיִקָּרֵא קַרְקַע הַיָּם "תְּהוֹם": "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר" תהלים קו ט; "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר" ישעיהו סג יג. וְהָאֲוִיר יִקָּרֵא "רוּחַ". וּכְבָר נוֹדַע כִּי הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה – מִקְשָׁה אַחַת, וְהָעַמּוּד שֶׁלָּהּ הוּא עִגּוּל הָאָרֶץ. וְהַמַּיִם מַקִּיפִין עַל הָאָרֶץ, וְהָאֲוִיר מַקִּיף עַל הַמַּיִם, וְהָאֵשׁ מַקִּיף עַל הָאֲוִיר. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי הָאָרֶץ לָבְשָׁה צוּרָה, וְהָיָה הָאֵשׁ מַקִּיף לְמַעְלָה עַל הַמַּיִם וְהֶעָפָר הַמְעֹרָבִים, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְתִכָּנֵס בַּחֹשֶׁךְ וּתְרַחֵף עַל הַמַּיִם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, בְּלָבְשָׁהּ הַצּוּרָה וְהָיְתָה בֹּהוּ, הִיא שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ "אֶבֶן שְׁתִיָּה" יומא נד ב שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְהִנֵּה שִׁעוּר הַכְּתוּבִים: בַּתְּחִלָּה בָּרָא אֱלֹהִים מֵאַיִן אֶת הַשָּׁמַיִם, וּבָרָא מֵאַיִן אֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָהּ הָיְתָה תֹהוּ וְהָיְתָה בֹהוּ, וּבָהֶם חֹשֶׁךְ וּמַיִם וְעָפָר, וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּיִם. וְהִנֵּה הַכֹּל נִבְרָא וְנַעֲשָׂה. וְסָמַךְ "הָרוּחַ" לְ"אֱלֹהִים", בַּעֲבוּר שֶׁהִיא דַּקָּה מִכֻּלָּם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם, רַק שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הקב"ה. וְאִם תְּבַקֵּשׁ בְּרִיאָה לַמַּלְאָכִים שֶׁאֵינָם גּוּף, לֹא נִתְפָּרֵשׁ זֶה בַּתּוֹרָה. וְדָרְשׁוּ בָּהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁסִּיְּעוּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. אֲבָל אִם תִּזְכֶּה וְתָבִין סוֹד מִלַּת בְּרֵאשִׁית, וְלָמָּה לֹא הִקְדִּים לוֹמַר "אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית", תֵּדַע כִּי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת – הַכָּתוּב יַגִּיד בַּתַּחְתּוֹנִים וְיִרְמֹז בָּעֶלְיוֹנִים. וּמִילַת בְּרֵאשִׁית תִּרְמֹז בַּחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית הָרָאשִׁים, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי. וּלְכָךְ תִּרְגְּמוּ בְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "בְּחָכְמְתָא", וְהַמִּילָה מֻכְתֶּרֶת בְּכֶתֶר בֵּי"ת.

3 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל הַר גָּבוֹהַּ, צוּק קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ט"ז:כ"ב "אֶרֶץ גְּזֵרָה", לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ט"ז:ח'. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים פרק ב ח, "לַעֲזָאזֵל" - לַמָּקוֹם הַקָּשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים. יָכוֹל בַּיִּשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּדְבָּרָה" ויקרא ט"ז:כ"א. וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא צוּק שם פסוק כב, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה". וּלְפִי זֶה יִהְיֶה פֵּרוּשׁ מִלַּת "לַעֲזָאזֵל" - לַקָּשֶׁה, וְהוּא כָּפוּל הַזַּיִ"ן, כְּמוֹ "עִזּוּז וְגִבּוֹר" תהלים כד ח. וְר"א כָּתַב, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל, אע"פ שֶׁכָּתוּב בִּשְׂעִיר הַחַטָּאת שֶׁהוּא לַשֵּׁם, גַּם הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הוּא לַשֵּׁם. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינֶנּוּ קָרְבָּן, שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט, וְאִם יָכֹלְתָּ לְהָבִין הַסּוֹד שֶׁהוּא אַחַר מִלַּת עֲזָאזֵל תֵּדַע סוֹדוֹ וְסוֹד שְׁמוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים בַּמִּקְרָא, וַאֲנִי אֲגַלֶּה לְךָ קְצָת הַסּוֹד בְּרֶמֶז, בִּהְיוֹתְךָ בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ אחרי ל"ג פסוקים יז ז תֵּדָעֶנּוּ. וְהִנֵּה ר"א נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר וַאֲנִי הָרָכִיל מְגַלֶּה סוֹדוֹ, שֶׁכְּבָר גִּלּוּ אוֹתוֹ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה ס"ה:י', "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו" ויקרא ט"ז:כ"ב זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כז יא "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר". "אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם" עֲוֹנוֹת תָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" שם כה כז. וּמְפֹרָשׁ מִזֶּה בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל פרק מו, לְפִיכָךְ הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ לְסַמָּאֵל שֹׁחַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר "גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל", גּוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה לְקָרְבַּן עוֹלֶה, וְגוֹרָלוֹ שֶׁל עֲזָאזֵל שְׂעִיר הַחַטָּאת, וְכָל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו". רָאָה סַמָּאֵל שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם חֵטְא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים יֵשׁ לְךָ עַם אֶחָד בָּאָרֶץ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יְחֵפֵי רֶגֶל כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל יְחֵפֵי רֶגֶל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין לָהֶם קְפִיצָה כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁלוֹם מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל נְקִיִּים מִכָּל חֵטְא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ עֵדוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִן הַקָּטֵגוֹר שֶׁלָּהֶם וּמְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ט"ז:ל"ג "וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ', ע"כ אַגָּדָה זוֹ. וְהִנֵּה הוֹדִיעָנוּ שְׁמוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ, וְזֶה סוֹד הָעִנְיָן, כִּי הָיוּ עוֹבְדִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, הֵם הַמַּלְאָכִים עוֹשִׂים לָהֶם קָרְבָּנוֹת וְהֵם לָהֶם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל טז יח יט "וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי נָתַתְּ לִפְנֵיהֶם וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים". וְאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בַּכָּתוּב בַּמִּקְרָא וּבַמָּסֹרֶת. וְהִנֵּה הַתּוֹרָה אָסְרָה לְגַמְרֵי קַבָּלַת אֱלֹהוּתָם וְכָל עֲבוֹדָה לָהֶם, אֲבָל צִוָּה הקב"ה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּשְׁלַח שָׂעִיר בַּמִּדְבָּר לַשַּׂר הַמּוֹשֵׁל בִּמְקוֹמוֹת הַחֻרְבָּן, וְהוּא הָרָאוּי לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּעָלָיו, וּמֵאֲצִילוּת כֹּחוֹ יָבֹא חֹרֶב וְשִׁמָּמוֹן, כִּי הוּא הָעִלָּה לְכוֹכְבֵי הַחֶרֶב וְהַדָּמִים וְהַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּרִיבוֹת וְהַפְּצָעִים וְהַמַּכּוֹת וְהַפֵּרוּד וְהַחֻרְבָּן, וְהַכְּלָל נֶפֶשׁ לְגַלְגַּל מַאְדִּים, וְחֶלְקוֹ מִן הָאֻמּוֹת הוּא עֵשָׂו, שֶׁהוּא עַם הַיּוֹרֵשׁ הַחֶרֶב וְהַמִּלְחָמוֹת, וּמִן הַבְּהֵמוֹת הַשְּׂעִירִים וְהָעִזִּים, וּבְחֶלְקוֹ עוֹד הַשֵּׁדִים הַנִּקְרָאִים מַזִּיקִין בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ, וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב ויקרא י"ז:ז' "שְׂעִירִים", כִּי כֵן יִקָּרֵא הוּא וְאֻמָּתוֹ "שֵׂעִיר". וְאֵין הַכַּוָּנָה בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁיִּהְיֶה קָרְבָּן מֵאִתָּנוּ אֵלָיו חָלִילָה, אֲבָל שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ שֶׁצִּוָּנוּ כָּךְ. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה כְּמִי שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לְאָדוֹן וְצִוָּה הָאָדוֹן אֶת הָאִישׁ הָעוֹשֶׂה הַסְּעוּדָה תֵּן מָנֶה אַחַת לְעַבְדִּי פְּלוֹנִי, שֶׁאֵין הָעוֹשֶׂה הַסְּעוּדָה נוֹתֵן כְּלוּם לָעֶבֶד הַהוּא וְלֹא לִכְבוֹדוֹ יַעֲשֶׂה עִמּוֹ, רַק הַכֹּל נָתַן לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן נוֹתֵן פְּרָס לְעַבְדּוֹ, וְשָׁמַר זֶה מִצְוָתוֹ וְעָשָׂה לִכְבוֹד הָאָדוֹן כָּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ. וְאָמְנָם הָאָדוֹן לְחֶמְלָתוֹ עַל בַּעַל הַסְּעוּדָה רָצָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבָדָיו נֶהֱנִין מִמֶּנָּה, שֶׁיְּסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וְלֹא בִּגְנוּתוֹ. וְזֶה טַעַם הַגּוֹרָלוֹת, כִּי אִלּוּ הָיָה הַכֹּהֵן מַקְדִּישׁ אוֹתָם בַּפֶּה לַה' וְלַעֲזָאזֵל הָיָה כְּעוֹבֵד אֵלָיו וְנוֹדֵר לִשְׁמוֹ, אֲבָל הָיָה מַעֲמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד ויקרא ט"ז:ז', כִּי שְׁנֵיהֶם מַתָּנָה לַה', וְהוּא נָתַן מֵהֶם לְעַבְדּוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר יָבֹא לוֹ מֵאֵת הַשֵּׁם, הוּא הִפִּיל לָהֶם גּוֹרָל וְיָדוֹ חָלַק לָהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר משלי טז לג "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ", וְגַם אַחֲרֵי הַגּוֹרָל הָיָה מַעֲמִידוֹ לִפְנֵי ה', לוֹמַר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְאֵין אֲנַחְנוּ מְכַוְּנִים בְּשִׁלּוּחוֹ אֶלָּא לְרָצוֹן לַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ויקרא ט"ז:י' "יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ" וְגוֹ', וּלְכָךְ לֹא נִשְׁחוֹט אוֹתוֹ אֲנַחְנוּ כְּלָל. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על ויקרא ט"ז:ח' כאן "לִשְׁמָא דַּה'" וְ"לַעֲזָאזֵל" כִּי הָאֶחָד לְשֵׁם ה' וְלֹא לוֹ, וְהַשֵּׁנִי לַעֲזָאזֵל וְלֹא לִשְׁמוֹ שֶׁל עֲזָאזֵל, וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ת"כ פרק יג ט "וְאֶת חֻקֹּתַי" ויקרא י"ח:ד' - דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרַע מְקַטְרֵג בָּהֶם וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וּפָרָה אֲדֻמָּה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ; וְלֹא מָצְאוּ בַּקָּרְבָּנוֹת תְּשׁוּבָה לְאוּמוֹת הָעוֹלָם עָלֵינוּ, כִּי הֵם עַל אִשֵּׁי ה', אֲבָל בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יָשִׁיבוּ עָלֵינוּ, כִּי יַחְשְׁבוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְכֵן בְּפָרָה אֲדֻמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְעִנְיָנָהּ דּוֹמֶה לְעִנְיַן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, לְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בֶּעָתִיד זכריה יג ב "אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ". וּמִזֶּה תָּבִין טַעַם כִּבּוּס בִּגְדֵי הַמְּשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל וְהַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּמַה שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זבחים קד בְּכִבּוּס הַבְּגָדִים שֶׁל פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים. וְהִנֵּה רָמַז לְךָ ר"א שֶׁתֵּדַע סוֹדוֹ כְּשֶׁתַּגִּיעַ לַפָּסוּק "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם", וְהַמִּלָּה מֻרְכֶּבֶת, וַחֲבֵרֶיהָ רַבִּים. וְהִנֵּה הָעִנְיָן מְבֹאָר, זוּלָתִי אִם תַּחְקֹר מַה עִנְיָן לַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים וְלָרוּחוֹת בְּקָרְבָּן, וְזֶה יִוָּדַע בָּרוּחוֹת בְּחָכְמַת נגרומנסי"א, וְיִוָּדַע גַּם בַּשְּׂכָלִים בְּרִמְזֵי הַתּוֹרָה לַמֵּבִין סוֹדָם. וְלֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ כִּי הָיִינוּ צְרִיכִים לַחְסֹם פִּי הַמִּתְחַכְּמִים בַּטֶּבַע, הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַיְּוָנִי אֲשֶׁר הִכְחִישׁ כָּל דָּבָר זוּלָתִי הַמֻּרְגָּשׁ לוֹ, וְהֵגִיס דַּעְתּוֹ לַחְשֹׁב הוּא וְתַלְמִידָיו הָרְשָׁעִים כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אֵלָיו הוּא בִּסְבָרָתוֹ אֵינֶנּוּ אֱמֶת:

3 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

לשון הרמב"ן שמות כ, ג: "והנכון גם לפי הפשט שהוא מלשון 'והיה ה' לי לאלקים' בראשית כח, כא... יאמר שלא יהיה לנו בלתי השם אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים 'אלהים'... שלא יאמין באחד מהם ולא יקבלהו עליו באלוה ולא יאמר לו 'אלי אתה'. וכן דעת אונקלוס שאמר 'אלהי אוחרן בר מיני'... והנה הזהיר בדבור השני תחלה שלא נקבל לנו אדון מכל האלהים זולתי ה'".

5 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

כי פקידה היא גם לרעה. ואודות כך, ראה רמב"ן שמות כ, ה. ובגבורות ה' פכ"ו קז: הביא את המדרש ילקו"ש ח"ב רמז פח ש"פוקד" משמש לטובה ומשמש לרעה. וכן הוא בגו"א שמות פ"ג אות י ד"ה ויש. וכן האריך בזה בנתיב התשובה פ"ו מד"ה ומה שזכר. ועכ"פ כוונתו כאן היא, שהגוף מחייב עונשים, שהרי החטא נובע מהגוף כמבואר לעיל פ"ד הערה 79, פ"י הערה 37, ופי"ד הערה 42. ולכך ביחס לגוף "פקידה" מתפרשת לרעה.

6 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

493 לשונו להלן לאחר ציון 548: "כי נביאים וכתובים, אף על גב שכל הדברים שבהם אמת גמור, מכל מקום עיקר הנביאים וכתובים שהשם יתברך מנהיג את עולמו מצד החסד... כי התורה היא מצד העילה, הוא השם יתברך שסדר כך התורה... אבל נביאים, אף כי הם מן השם יתברך, מכל מקום אינו מן השם יתברך רק כפי מה שהוא ראוי מצד העלול, הוא האדם, וכפי מעשיו של אדם, על זה באו הנביאים להוכיח אותם". ויש להעיר, כי בנתיב התשובה פ"א לאחר ציון 114 כתב: "כי הנבואה היא במדת הדין". ובבאר הגולה באר הששי רמה: כתב: "הנבואה היתה באה בכח על הנביא, ולפיכך נאמר יחזקאל לז, א 'היתה עלי יד ה", מ"א יח, מו 'ויד ה' היתה אל אליהו'. לכך לא היה יכול הנביא לעמוד כאשר היתה באה עליו הנבואה. ואמר רוח סערה תלויה בזרוע של הקב"ה חגיגה יב:. כי מפני שהנבואה באה בכח, כדכתיב מ"א יח, מו 'ויד ה", ולפיכך אמר 'ורוח סערה', אשר זה מורה על כח הנבואה, אמר שהיא תלויה בזרוע. דהיינו שיש לנביא דביקות בעצם כחו של הקב"ה, שהוא נקרא 'זרוע', כדכתיב דברים כו, ח 'ויוציאנו ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה'". ואמרו חכמים נדרים לח. "כל הנביאים כלם עשירים היו", וכתב לבאר זאת בח"א שם ב, יג., וז"ל: "פירוש זה, כי ראוי לנביא יותר העושר מכל שאר דברים, כי כבר אמרנו למעלה כי העשירות הוא מצד שמאל כמו שהתבאר למעלה, ומשם הנבואה, כדכתיב יחזקאל לג, כב 'ויד ה' היתה עלי', וכל מקום שנאמר 'יד' הוא שמאל מנחות לז., שנאמר ישעיה מח, יג 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ולכך אמר כל הנביאים היו עשירים בפרט". ובדר"ח פ"א מ"א קלז. כתב: "נביאים הם מקבלים מצד שמאל, כדכתיב אצל הנבואה 'יד ה' היתה עליו', וכל יד הוא שמאל" הובא למעלה פ"א הערה 80. והרמב"ן שמות כ, ו כתב: "אברהם מסר נפשו באהבה, כענין שכתוב מיכה ז, כ 'חסד לאברהם', ושאר הנביאים בגבורה". ואילו כאן מבאר שהנביאים מורים על הנהגת החסד ולפנים משורת הדין. וצ"ע. וחכם מובהק כתב לי ליישב זאת בהאי לישנא: "נלע"ד ליישב כי ידוע ומפורסם שיש ב' בחינות בדברי הנביאים. יש שהם מודיעים על מדת פורענות, כמו ישעיה פרק א, וכמה פרקי יחזקאל, והרבה פרקים בדניאל. ויש שהם מנחמים ומרגיעים ומודיעים תקוות טובות על עתיד מוצלח, כמו ישעיה פרק מ' ואילך. אבל שני הענינים הנ"ל שווים שהם מהצדדים, או בקו ימין חכמה, חסד, נצח לנחם ולרחם, אע"פ שאין כן שורה הדין. או קו שמאל בינה, גבורה, הוד להעניש ולייסר את החוטאים, והם הגורמים אל השפעת "שתי ידיים" הימין והשמאל, חסד וגבורה. ולכן יש בנביאים גם כאלו וגם כאלו. אבל עצם היושר הוא בתורת משה תפארת, כתב בתקוני זהר יעקב מלבר, משה מלגאו. ובזה מיושב; כי בכאן נקט צד אחד מן השנים, נקט "חסדים". ובנתיב התשובה נקט צד שמאל, מדת הדין. ושניהם אינם עצם היושר. אחרי החטא יש גם שמאל להעניש, ויש ימין לקבלם בתשובה, ומוחק עונותיהם ומגדיל מעלתם מעל ומעבר למה שהיה מקודם. הא כדאיתיה והא כדאיתיה. ואודות שיש שני אופנים של נבואה, לחסד ולדין, זה עכשיו מצאתי קטע בגר"א על תיקוני זהר, תחילת תיקון י"ח, דף לב ע"א אחרי המלים 'אל יתהלל' כתב: 'נביא מסטרא דנצח, וחוזה מסטרא דהוד'. וידועים דברי רש"י בתחילת ספר ישעיה א, א כי מכל הלשונות הנבואה, "חזון" ו"חוזה" קשים מכולם. הרי מכאן שבספרי נביאים יש שני סוגים, חסד ודין, נצח והוד". ודפח"ח.

8 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ תו"כ ריש הפרשה שֶׁהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ, וְזֶה טַעַם "אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אֲבָל הֻזְכְּרָה כָּאן בְּתוֹרַת הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיְּדַבֵּר בָּהּ עַל קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים, וּמִפְּנֵי שֶׁיַּזְכִּיר בָּהּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁיְּצַוֶּה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹשֵׂי הַתּוֹעֵבוֹת הַנִּזְכָּרוֹת. וְהָעֲרָיוֹת וְהַתּוֹעֵבוֹת הֻזְכְּרוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה מִפְּנֵי הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר:

8 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

609 לשונו בנתיב התמימות פ"ב ב, רח.: "דוד המלך אמר תהלים קיט, א 'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה", כלומר שזהו מאושר ומקוים, כי 'אשרי' הוא מלשון כתובות כא. אשרינהו וקיימינהו". ובח"א לר"ה ג: א, צא. כתב: "כי מפני שכתיב 'אשרי', ולשון זה משמע שהוא מאושר ומשובח לדבר זה כאשר עושה מאהבה". ולהלן ליד ציון 1057 כתב: "כי 'אשריך' היינו שיהיה מאושר, שהוא לשון חוזק, שלא יהיה לו נפילה". ויש להעיר, כי מבאר כאן שהפסוק "במצותיו חפץ מאוד" שעל כך דרשו חכמים "במצותיו חפץ, ולא בשכר מצותיו" איירי בעובד מאהבה. אך הרי לשון הפסוק במלואו הוא "הללויה אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד", הרי שלהדיא נקטו ב"ירא את ה'", ולא ב"אוהב את ה'". אמנם לפי פירוש הראב"ע שם תתישב קושיא זו, שכתב: "'אשרי איש ירא ה" ששמר נפשו ממצות לא תעשה... בעבור יראתו מהשם יתברך. 'במצותיו חפץ מאד' הם מצות עשה, וטעם 'מאד' כי בכל מאודו יעשה". וכבר השריש הרמב"ן שמות כ, ח "מצות עשה, והוא יוצא ממדת האהבה... מצות לא תעשה הוא למדת הדין ויוצא ממדת היראה... ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה". וכן הוא בנתיב אהבת השם פ"א ב, מה., ולהלן סוף משנה ה הערה 843, ופ"ב הערה 153. וראה בבאר הגולה באר הראשון הערה 226, ובפחד יצחק, פסח, מאמר נד, אות ב. ולכך מדוייק מאוד שסיפא דקרא "במצותיו חפץ מאוד" אכן איירי בעובד מאהבה, כי מדובר בקיום מצות עשה. ומ"מ צריך לומר שתיבת "אשרי" מוסבת אף על סיפא דקרא, וכפי שביאר כאן. וראה להלן פ"ד מ"א ד"ה ובפרק קמא שהזכיר שתיבת "אשרי" שייכת אצל ירא שמים.

8 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נר מצוה פתח ↗

378 אע"פ שלהלן ד"ה ובגמרא במסכת עירובין יבאר שדברי סופרים מורים על אהבת ה', ולא על יראת ה', מ"מ כאשר מעורר כנגד אלו הפורצים את הגדר, בודאי שזה משתייך ליראת אלקים, כי אפרושי מאיסורא הוא בטוי ליראת שמים, וכמבואר ברמב"ן שמות כ, ח, ובנתיב אהבת השם פ"א ב, מה.. וראה בבאר הגולה בבאר הראשון הערה 226.

9 חגיגה פתח ↗

כְּמִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר חֲמוֹר וְגָמָל, וְנַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַב הוּנָא הָא דְּתַנְיָא: אֵי זֶהוּ שׁוֹטֶה — זֶה הַמְאַבֵּד כׇּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, הֲוָה הָדַר בֵּיהּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּי הֲוָה הָדַר בֵּיהּ — מִמְּקָרֵע כְּסוּתוֹ הוּא דַּהֲוָה הָדַר בֵּיהּ, דְּדָמְיָא לְהָא, אוֹ דִלְמָא: מִכּוּלְּהוּ הֲוָה הָדַר? תֵּיקוּ. וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זְכוּר״ לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. ״זְכוּרְךָ״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. ״כָּל זְכוּרְךָ״, לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. אָמַר מָר: ״זְכוּר״, לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִכְּדִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת! אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״רְאִיָּיה״ ״רְאִיָּיה״ מֵהַקְהֵל; מָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר מָר: ״זְכוּרְךָ״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. בִּשְׁלָמָא אַנְדְּרוֹגִינוֹס — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ צַד זַכְרוּת — לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אֶלָּא טוּמְטוּם, סְפֵיקָא הוּא — מִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא? אָמַר אַבָּיֵי: כְּשֶׁבֵּיצָיו מִבַּחוּץ. אָמַר מָר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. וְהָתְנַן: חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן! אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, כָּאן בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ — דְּרַבָּנַן הִיא! אִין הָכִי נָמֵי, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְאֶלָּא קְרָא לְמַאי אֲתָא? לִכְדַאֲחֵרִים. דִּתְנַן, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הַמְקַמֵּץ, וְהַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת, וְהַבּוּרְסִי — פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִים וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא נָשִׁים כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא עֲבָדִים מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳״ — מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אָדוֹן אֶחָד, יָצָא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִכְּדֵי כׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, כׇּל מִצְוָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, דְּגָמַר ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה! אָמַר רָבִינָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין. מַאי שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין? אִילֵּימָא שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין כְּלָל — לִיתְנֵי ״עֲבָדִים״ סְתָמָא! אֶלָּא לָאו, שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין לִגְמָרֵי, וּמַאי נִינְהוּ — מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. שְׁמַע מִינַּהּ. וְהַחִיגֵּר וְהַסּוֹמֵא וְחוֹלֶה וְהַזָּקֵן. תָּנוּ רַבָּנַן: ״רְגָלִים״, פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין! דָּבָר אַחֵר: ״רְגָלִים״, פְּרָט לְחִיגֵּר וּלְחוֹלֶה וּלְסוֹמֵא וּלְזָקֵן וּלְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רָבָא: לְאֵתוֹיֵי

10 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

קושית הרמב"ן בשמות כ, י. וראה תשובות הרשב"א ח"א סימן תכג.

13 אבן עזרא על שמות פתח ↗

אמר אברהם המחבר. משפט אנשי לשון הקדש פעם יבארו דבורם באר היטיב, ופעם יאמרו הצורך במלות קצרות שיוכל השומע להבין טעמם, ודע כי המלות הם כגופות, והטעמים הם כנשמות, והגוף לנשמה הוא כמו כלי, על כן משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים, ואינם חוששים משנוי המלות, אחר שהם שוות בטעמן, והנה אתן לך דמיונות, אמר השם לקין ארור אתה מן האדמה, כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך, נע ונד תהיה בארץ, ברא' ד יא יב וקין אמר הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה שם פ' יד ומי שאין לו לב שיחשוב כי הטעם אינו שוה בעבור שנוי המלות, והנה אמר אליעזר הגמאיני נא שם כד יז והוא אמר, ואומר אליה השקיני נא שם פ' מה, אמר משה, בכור השבי אשר בבית הבור למעלה יב כט, וכתוב, בכור השפחה אשר אחר הריחים שם יא ה, ומשה הזכיר התפלה במשנה תורה שהתפלל על ישראל בעבור העגל, ואינו דומה לתפלה הנזכרת בפ' כי תשא למי שאין לו לב להבין, והכלל כל דבר שנוי כמו חלום פרעה, ונבוכדנצר, ואחריהם רבים תמצא מלות שונות רק הטעם שוה, וכאשר אמרתי לך שפעם יאחזו דרך קצרה, ופעם ארוכה, כך יעשו פעמים להוסיף אות משרת, או לגרוע אותו, והדבר שוה, אמר השם ותכלת וארגמן למטה כה ד, ומשה אמר תכלת וארגמן למטה כח ו, אמר השם אבני שהם למטה כה ז, ומשה אמר, ואבני שהם למטה לה ט, וכאלה רבים, ושניהם נכונים, כי הכתוב בלא וי"ו אחז דרך קצרה, ולא יזיק, גם הכתוב בוי"ו לא יזיק, בעבור שהוסיף לבאר, והנה הוי"ו שהיא נראית במבטא הפה, אין אדם מבקש לו טעם למה נגרע, ולמה נכתב, ולמה נוסף, כי זה וזה נכון, והנה על הנראה שיבוטא בו לא יבקש עליו בכתב טעם, א"כ למה נבקש טעם בנח הנעלם שלא יבוטא בו, כמו מלת "לעולם" למה נכתב מלא, או למה חסר, והנה בני הדור יבקשו טעם למלא גם לחסר, ואלו היו מבקשים טעם לאחד מהם או שמנהג היה לכתוב הכל על דרך אחד הייתי מחריש, והנה אתן לך משל, אמר לי אחד כתוב לרעי וזה כתוב, אני פלוני אוהבך לעולם, וכתבתי "פלני" בלא וי"ו, "אהבך" ג"כ בלא וי"ו, לעלם חסר, ובא ראובן ושאלני למה כתבת חסרים, ואני אין לי צורך לכתוב רק מה שאמר לי, ואין לי חפץ להיותם מלאים או חסרים, אולי יבוא לוי ויודיעני איך אכתוב, ולא ארצה להאריך, רק המשכיל יבין, ועתה אפרש לך השאלות הנזכרות:

13 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

695 כמבואר בהערה הקודמת. וכן החמש דברות הראשונות הן כנגד מצות בין אדם למקום, וכמבואר ברמב"ן שמות כ, יג: "עשרת הדברות, חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". וכן כתב בתפארת ישראל פל"ו תקכז., ושם פמ"א תרלח..

13 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

216 לשון הרמב"ן שמות כ, יג "הנה עשרת הדברות, חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". והאברבנאל שמות כ, יב כתב: "בזה נשלמו חמש הדברות הראשונים המיוחדים לבין אדם למקום, שהיו בלוח אחד. ויבואו אחריהם החמש שבין אדם לחבירו", וכידוע מאוד. וכן כתב בתפארת ישראל פל"ו תקכז., שם פמ"א תרלח., ודר"ח פ"ב מ"ז תריג.. וראה בסמוך הערה 218.

15 אבן עזרא על שמות פתח ↗

ויאמרו. הכהנים וראשי המטות שהיו קרובים אליו הם דברו עמו, אחר שנשלמו עשרת הדברים כי כל כך היו יריאים, כי פחדו שהשם ידבר עוד עמהם וימותו, ובעבור זה אמר משה להם "אל תיראו":

17 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

82 "אפילו אחת מאשוריו לא תמעד, והוא בלשון נקבה כמו רגל" רד"ק ספר השרשים, שורש אשר. והרמב"ן שמות כ, יז כתב: "כי אמר להם 'אל תיראו', כי זה אשר ראיתם היה שכשינסה ה' אלקים אתכם להודיע ערך אמונתכם, וישלח לכם נביא שקר שירצה לסתור מה ששמעתם, לא תמעד אשוריכם לעולם מדרך האמת, כי כבר ראיתם האמת בעיניכם. ואם כן יאמר, בעבור שיוכל לנסות אתכם לעתיד בא האלקים עתה, כדי שתהיו עומדים לו בכל נסיון". ולהלן פ"ו סוף מ"ה כתב: "כי לשון 'אשריך' מלשון 'לא תמעד אשוריו', והוא מלשון חכמים כתובות כא. 'ואשרנהו אשרתא דדייני', שהוא מלשון קיום וחוזק". וראה למעלה הערה 79, ולהלן הערות 99, 103.

17 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

624 פירוש - יש לשבח את ה' על שנתן לנו תורה שיש בה כל כך הרבה מעלות. ולהלן לאחר ציון 659 כתב: "ניתנה תורה בכל הדברים במשולש, להתוודע ולהגלות לעין כל כי נתן השם יתברך מתנה הנבחרת מכל. ולכך אמר 'בריך רחמנא וכו''. כי בא לתת שבח והודיה על שבחר הוא יתברך בישראל, ונתן להם דת נבחר... ובא גלילאה זה לומר כי עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה על שבחר בנו, ונתן לנו חלק נבחר מכל". והפחד יצחק שבועות מאמר ז אותיות א-ב הוכיח מהרמב"ן שמות כ, יז ש"הכרת הטובה בעד הטובה של מתן תורה מהוה חלק של הזיקה אשר על ידה הנפש מזדקקת לתורה. באופן אשר קיום מצות תפלין מבלי החזקת טובה על מצוה זו, יש על זה תביעה של חסרון הכרת טובה, אבל אין זה נוגע לגופא דעובדא של התפלין. מה שאין כן לימודה של תורה בלי החזקת טובה עבורה, הרי זה פגם בגוף הקליטה של הדברי תורה" שם הקדיש את כל המאמר לבאר ענין זה. וראה להלן הערות 663, 711.

19 רמב"ן על שמות פתח ↗

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי כָּתַב רַשִׁ"י רש"י על שמות כ':ג' לֹא יִהְיֶה לְךָ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה, הֶעָשׂוּי כְּבָר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם, ת"ל לֹא יִהְיֶה לְךָ. וְזוֹ בֶּאֱמֶת בָּרַיְתָא הִיא שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא כאן. וְאִם כֵּן תִּהְיֶה זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה בִּלְבַד, אַזְהָרָה לִמְקַיֵּם ע"ז בִּרְשׁוּתוֹ וְאֵין בָּהּ מִיתַת ב"ד, וְלָמָּה הִקְדִּים הַקִּיּוּם שֶׁהוּא בְּלָאו לְהִשְׁתַּחֲוָאָה וַעֲבוֹדָה שֶׁהֵם בְּכָרֵת וּמִיתַת ב"ד. וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי זֹאת הַבָּרַיְתָא, וּכְדִבְרֵי יָחִיד הִיא שְׁנוּיָה, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרָא ריש קדושים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם ויקרא יט ד, יָכוֹל יַעֲשׂוּ לָכֶם אֲחֵרִים, ת"ל "לֹא לָכֶם". אֵין לִי אֶלָּא לָכֶם, יָכוֹל הֵן יַעֲשׂוּ לַאֲחֵרִים, ת"ל "לֹא תַעֲשׂוּ" לֹא לָכֶם וְלֹא לַאֲחֵרִים. מִכָּאן אָמְרוּ הָעוֹשֶׂה ע"ז לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, מִשּׁוּם לֹא תַּעֲשׂוּ וּמִשּׁוּם לֹא לָכֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ, מִשּׁוּם לֹא תַּעֲשׂוּ וּמִשּׁוּם לֹא לָכֶם וּמִשּׁוּם לֹא יִהְיֶה. הֲרֵי שֶׁר' יוֹסֵי יָחִיד בִּמְקוֹם רַבִּים הוּא הָאוֹמֵר כִּי לֹא יִהְיֶה לְךָ אַזְהָרָה לִמְקַיֵּם צְלָמִים, וּלְדִבְרֵי תַּנָּא קַמָּא אֵינוֹ כֵּן:וְהַנָּכוֹן גַּם לְפִי הַפְּשָׁט שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים" בראשית כח כא, "לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים" ויקרא יא מה יֹאמַר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ בִּלְתִּי הַשֵּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִכָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה וּמִכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ"ב:י"ט "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ", וְהִיא מְנִיעָה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּאֶחָד מֵהֶם וְלֹא יְקַבְּלֵהוּ עָלָיו בֶּאֱלוֹהַּ וְלֹא יֹאמַר לוֹ אֵלִי אַתָּה. וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ':ג' שֶׁאָמַר "אֱלָהּ אָחֳרָן בַּר מִנִּי": וְדַע כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" הַכַּוָּנָה בּוֹ אֲחֵרִים זוּלָתִי הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, וְיִתְפֹּס זֶה הַלָּשׁוֹן בְּקַבָּלַת הָאֱלֹהוּת אוֹ בָּעֲבוֹדָה לוֹ, כִּי יֹאמַר לֹא תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיְּדַבֵּר בָּעֲשִׂיָּה לֹא יֹאמַר בַּכָּתוּב אֲחֵרִים חָלִילָה, אֲבָל יֹאמַר "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" ויקרא יט ד, "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" שמות ל"ד:י"ז, וְיִקְרָאֵם כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכַוָּנָה לִהְיוֹת אֱלֹהָיו, אֲבָל בָּהֶם אָמַר הַכָּתוּב ישעיה לז יט "כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן ":וְהִנֵּה הִזְהִיר בַּדִּבּוּר הַשֵּׁנִי תְּחִלָּה שֶׁלֹּא נְקַבֵּל לָנוּ אָדוֹן מִכָּל הָאֱלֹהִים זוּלָתִי ה', וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה פֶּסֶל וְכָל תְּמוּנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְלֹא לְעָבְדָם בְּשׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם וּלְכָךְ לֹא אָמַר וְלֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, כִּי הוּא נִסְמַךְ אֶל הָעֲשִׂיָּה שֶׁמָּנַע אוֹתָנוּ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם. וְהִנֵּה כֻּלָּם אַזְהָרוֹת מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֻלָּן חַיָּבֵי מִיתָה, וְאֵין בַּפָּסוּק הַזֶּה אַזְהָרָה לָעֹשֶׂה מֵאָה צְלָמִים שֶׁלֹּא עֲבָדָם, אֲבָל לְמַטָּה יַזְהִיר מִזֶּה "אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" שמות כ':כ"ג, וְכֵן "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" שמות ל"ד:י"ז, "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם" ויקרא כו א: וְטַעַם עַל פָּנָי כְּמוֹ "אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ" איוב א יא, "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִּי וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב" שם ו כח. יַזְהִיר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי עַל פָּנַי הֵם, שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל וּמַבִּיט בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם בָּעוֹשִׂים כֵּן. הַדָּבָר הֶעָשׂוּי בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם וְהוּא עוֹמֵד עָלָיו יִקָּרֵא "עַל פָּנָיו", וְכֵן "וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" בראשית לב כב, וְכֵן "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם", שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אֲבִיהֶם רוֹאֶה וְעוֹמֵד שָׁם, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים א כד ב "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם". וְהִנֵּה אָמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁאֲנִי נִמְצָא עִמְּךָ תָּמִיד וְרוֹאֶה אוֹתְךָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת תָּבִין סוֹד הַפָּנִים מִמַּה שֶׁכָּתַבְנוּ רמב"ן על שמות ג':ב', כִּי הַכָּתוּב הִזְהִיר בַּמַּעֲמָד הַזֶּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" דברים ה ד, וְתֵדַע סוֹד מִלַּת "אֲחֵרִים", וְיָבֹא כָּל הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ. וְכֵן רָמַז אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ':ג', וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ':כ"ג "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" וְגוֹ': כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ לְבַדִּי, וְאֵין רָאוּי שֶׁתְּשַׁתֵּף עִמִּי אֲחֵרִים. וְאָנֹכִי אֵל, תַּקִּיף, שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדִי, וְקַנָּא, שֶׁאֲקַנֵּא בְּנוֹתֵן כְּבוֹדִי לְאַחֵר וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים. וְלֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁיָּבֹא לְשׁוֹן קִנְאָה בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד כִּי אִם בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד. וְאָמַר הָרַב בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים א לב שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים לְשׁוֹן חֲרוֹן אַף וְלֹא לְשׁוֹן כַּעַס וְלֹא לְשׁוֹן קִנְאָה אֶלָּא בְּעִנְיַן ע"ז בִּלְבַד. וְהִנֵּה בִּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה" שמות ד':י"ד, "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ" במדבר יב ט, וְכָתוּב איוב מב ז "חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב". אֲבָל בִּלְשׁוֹן קִנְאָה אֱמֶת הוּא. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא כאן, בְּקִנְאָה אֲנִי נִפְרָע מֵע"ז אֲבָל אֲנִי חַנּוּן וְרַחוּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים:וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁיַּזְכִּיר קִנְאָה בע"ז בְּיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְטַעַם הַקִּנְאָה כִּי יִשְׂרָאֵל סְגֻלַּת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר הִבְדִּילָם לוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה יט ה, וְהִנֵּה אִם הָעָם שֶׁלּוֹ מְשָׁרְתָיו פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים יְקַנֵּא בָּהֶם הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ מְקַנֵּא בְּאִשְׁתּוֹ בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים, וּבְעַבְדּוֹ בַּעֲשׂוֹת לוֹ אָדוֹן אַחֵר. וְלֹא יֹאמַר הַכָּתוּב כֵּן בִּשְׁאָר הָעַמִּים אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם צִבְאוֹת שָׁמַיִם: וּבְכָאן אֲנִי מַזְכִּיר מַה שֶׁיּוֹרוּ הַכְּתוּבִים בְּעִנְיַן ע"ז, כִּי הָיוּ שְׁלֹשָׁה מִינִין, הָרִאשׁוֹנִים הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים בַּעֲבוּר שֶׁיָּדְעוּ לְמִקְצָתָם שְׂרָרָה עַל הָאֻמּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב דניאל י כ שַׂר מַלְכוּת יָוָן וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס, וְחָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְכֹלֶת בָּם לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע, וְכָל אֶחָד עוֹבֵד לַשַּׂר שֶׁלּוֹ כִּי הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים יוֹדְעִים אוֹתָם, וְאֵלֶּה הֵם הַנִּקְרָאִים בַּתּוֹרָה וּבַכְּתוּבִים כֻּלָּם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים", "אֱלֹהֵי הָעַמִּים", כִּי הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים" דברים י יז, "הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים" תהלים צז ז, "כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" שמות י"ח:י"א. וְאע"פ שֶׁהָיוּ הָעוֹבְדִים מוֹדִים שֶׁהַכֹּחַ הַגָּדוֹל וְהַיְּכֹלֶת הַגְּמוּרָה לְאֵל עֶלְיוֹן, וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מנחות קי: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָהּ דֶּאֱלָהַיָּא, וּבְזֶה אָמַר הַכָּתוּב "זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" הִזְכִּירָם בְּשֵׁם הַיְּדִיעָה:וְהַמִּין הַשֵּׁנִי בע"ז, שֶׁחָזְרוּ לַעֲבֹד לִצְבָא הַשָּׁמַיִם הַנִּרְאֶה, מֵהֶם עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ הַיָּרֵחַ, וּמֵהֶם לְמַזָּל מִן הַמַּזָּלוֹת, כִּי כָּל אַחַת מִן הָאֻמּוֹת יָדְעָה כֹּחַ הַמַּזָּל בָּהּ כְּפִי מִשְׁטָרוֹ עַל הָאָרֶץ שֶׁלָּהֶם, וְחָשְׁבוּ כִּי בַּעֲבוֹדָתָם יִגְבַּר הַמַּזָּל וְיוֹעִיל לָהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב ירמיה ח ב "וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּאִסּוּר שֶׁל ע"ז דברים ד יט "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם", יֹאמַר, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁחָלַק הַשֵּׁם אוֹתָם לְכָל הָעַמִּים וְנָתַן לְכָל עַם כּוֹכָב וּמַזָּל, לֹא תִּהְיֶה נִדָּח אַחֲרֵיהֶם לְעָבְדָם. וְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הֵם שֶׁהֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת הַצּוּרוֹת הָרַבּוֹת בַּפְּסִילִים וְהָאֲשֵׁרִים וְהַחַמָּנִים, כִּי הָיוּ עוֹשִׂים צוּרוֹת מַזָּלָם בַּשָּׁעוֹת אֲשֶׁר לָהֶם הַכֹּחַ כְּפִי מַעֲלָתָם, וְהָיוּ נוֹתְנִים בָּעָם, כְּפִי מַחְשַׁבְתָּם, כֹּחַ וְהַצְלָחָה: וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁהוּחַל זֶה בְּדוֹר הַפַּלָּגָה כַּאֲשֶׁר הֱפִיצָם הַשֵּׁם אֶל הָאֲרָצוֹת, וּמָשְׁלוּ בָּהֶם הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם, כִּי הַבּוֹנִים הָיוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם וְלֹא יִתְחַלְּקוּ, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי בִּמְקוֹמוֹ בראשית יא ב: וְהָיוּ לְכָל אֵלֶּה הַכִּתּוֹת נְבִיאֵי שֶׁקֶר מַגִּידִים לָהֶם מִן הָעֲתִידוֹת וּמוֹדִיעִים קְצָת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶם בְּחָכְמַת הַקֶּסֶם וְהַנִּחוּשׁ, כִּי יֵשׁ גַּם לַמַּזָּלוֹת שָׂרִים שׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר כַּמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם יוֹדְעִים בָּעֲתִידוֹת. וּמִמִּין הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִים לַאֲנָשִׁים, כִּי בִּרְאוֹתָם לְאֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם מֶמְשָׁלָה גְּדוֹלָה וּמַזָּלוֹ עוֹלֶה מְאֹד כִּנְבוּכַדְנֶצַּר, הָיוּ אַנְשֵׁי אַרְצוֹ חוֹשְׁבִים כִּי בְּקַבְּלָם עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָתוֹ וְכַוָּנָתָם אֵלָיו יַעֲלֶה מַזָּלָם עִם מַזָּלוֹ, וְהוּא ג"כ יַחְשֹׁב כִּי בְּהִדָּבֵק מַחְשַׁבְתָּם בּוֹ תּוֹסִיף לוֹ הַצְלָחָה בְּכֹחַ נַפְשׁוֹתֵיהֶם הַמְּכֻוָּנוֹת אֵלָיו. וְזֶה הָיָה דַּעַת פַּרְעֹה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שמו"ר ט ז, וְדַעַת סַנְחֵרִיב שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמַחְשַׁבְתּוֹ "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" ישעיה יד יד, וְחִירָם וַחֲבֵרָיו שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם אֱלוֹהוֹת, כִּי הָיוּ רְשָׁעִים לֹא שׁוֹטִים גְּמוּרִים:וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי בע"ז, אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם רוּחוֹת, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ בע"ה ויקרא יז ז, כִּי גַּם מֵהֶם יֵשׁ מְמֻנִּים עַל הָאֻמּוֹת שֶׁיִּהְיוּ הֵם בַּעֲלֵי הָאָרֶץ הַהִיא לְהַזִּיק לְצָרֵיהֶם וְלַנִּכְשָׁלִים שֶׁבָּהֶם, כַּיָּדוּעַ מֵעִנְיָנָם בְּחָכְמַת נֶגְרְמוֹנְסְיָא, גַּם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. וּבְזֶה אָמַר הַכָּתוּב דברים לב יז "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם", לָעַג לָהֶם הַכָּתוּב שֶׁהֵם זוֹבְחִים גַּם לַשֵּׁדִים שֶׁאֵינָם אֱלוֹהַּ כְּלָל, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינָם כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אֱלוֹהַּ, אֲבָל הֵם אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְדָעוּם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא מָצְאוּ בָּהֶם שׁוּם אֱלֹהוּת וְכֹחַ שׁוּלְטָנוּת, וְהֵם חֲדָשִׁים לָהֶם שֶׁלָּמְדוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחָדָשׁ מִן הַמִּצְרִים הַמְּכַשְּׁפִים, וְגַם אֲבוֹתֵיהֶם הָרְשָׁעִים כְּתֶרַח וְנִמְרוֹד לֹא שְׂעָרוּם כְּלָל. וּמִזֶּה מַזְהִיר "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" ויקרא יז ז:וְהִנֵּה הַתּוֹרָה אָסְרָה בַּדִּבּוּר הַזֶּה הַשֵּׁנִי כָּל עֲבוֹדָה בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וּלְכָךְ הִזְהִיר בַּתְּחִלָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, שֶׁהֵם הַמִּין הָרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ עַל פָּנָי, כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי סוֹדוֹ וְהִזְהִיר עוֹד עַל הַפֶּסֶל וְגַם עַל הַתְּמוּנָה שֶׁהִיא תִּרְמֹז גַּם לַדָּבָר הָרוּחָנִי הַמְדֻמֶּה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב איוב ד טז "יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי". וְכָךְ אָמְרוּ ר"ה כד: "אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם", לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, "מִמַּעַל" לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. כִּי גַּם בָּהֶם יַעֲשׂוּ צוּרוֹת לַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים אֲשֶׁר הֵם נֶפֶשׁ לַמַּזָּלוֹת, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְפָרֵשׁ בע"ה רמב"ן על שמות ל"ב:א'.

19 אבן עזרא על שמות פתח ↗

ויאמר ה'. רבים השתבשו בעבור שמצאו ודבריו שמעת מתוך האש דבר' ד לו שהיה בהר סיני, כי כתוב וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר למעלה יט כ, ועתה אמר מן השמים דברתי עמכם, ומי שיש לו לב יבין הטעם בפ' כי תשא רק עתה אתן לך משל, אולי יבין מי שאין לו לב, חשוב שיהיה כדמות אדם ראשו בשמים, ורגליו על הר סיני, וזה טעם וירד, ומן השמים ידבר, כמו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים זכרי' יד ד כי ידענו שהשמים והארץ מלא כבודו:

22 סוטה פתח ↗

הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ״. מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים. מַאן ״נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים״? אָמַר רַב הוּנָא: זֶה דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וּשְׁלֹמֹה. רַב נַחְמָן אָמַר: בִּימֵי דָּוִד, זִימְנִין סְלֵיק, וְזִימְנִין לָא סְלֵיק, שֶׁהֲרֵי שָׁאַל צָדוֹק — וְעָלְתָה לוֹ, שָׁאַל אֶבְיָתָר — וְלֹא עָלְתָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל אֶבְיָתָר״. מֵתִיב רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: ״וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים״, מַאי לָאו, בְּאוּרִים וְתוּמִּים? לֹא, בִּנְבִיאִים. תָּא שְׁמַע: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן בָּטְלוּ עָרֵי מִגְרָשׁ, וּפָסְקוּ אוּרִים וְתוּמִּים, וּפָסַק מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם לוֹמַר: ״וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים״, אֱמוֹר לוֹ: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״עַד שֶׁיִּחְיוּ מֵתִים וְיָבֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד״. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן ״נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים״ — לְאַפּוֹקֵי מֵחַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ. דְּתָנוּ רַבָּנַן: מִשֶּׁמֵּתוּ חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי — נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּבַת קוֹל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיַּית בֵּית גּוּרְיָא בִּירִיחוֹ, נִתְּנָה עֲלֵיהֶן בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: יֵשׁ בָּכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ רָאוּי לְכָךְ. נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, וּכְשֶׁמֵּת הִסְפִּידוּהוּ: הִי חָסִיד, הִי עָנָיו, תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא. וְשׁוּב פַּעַם אַחֶרֶת הָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיָּיה בְּיַבְנֶה, נִתְּנָה לָהֶן עֲלֵיהֶן בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמְרָה לָהֶן: יֵשׁ בָּכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עָלָיו אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ זַכָּאִין לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן. וּכְשֶׁמֵּת, הִסְפִּידוּהוּ: הִי עָנָיו, הִי חָסִיד, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל. וְאַף הוּא אָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל — לְחַרְבָּא, וְחַבְרוֹהִי — לִקְטָלָא, וּשְׁאָר עַמָּא — לְבִיזָּא, וְעָקָן סַגִּיאִין עֲתִידִין לְמֵיתֵי עַל עַמָּא. וְאַף עַל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בִּקְּשׁוּ לוֹמַר ״הִי חָסִיד הִי עָנָיו״, אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה שָׁעָה, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין עַל הֲרוּגֵי מַלְכוּת. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁמִיר שֶׁבּוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה״ — הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כׇּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת וְגוֹ׳ מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה״! אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ״ — שֶׁהָיָה מְתַקֵּין מִבַּחוּץ, וּמַכְנִיס מִבִּפְנִים. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּאַבְנֵי מִקְדָּשׁ, וְדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה בְּאַבְנֵי בֵיתוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה, שָׁמִיר לְמַאי אֲתָא? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֲבָנִים הַלָּלוּ אֵין כּוֹתְבִין אוֹתָן בִּדְיוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתּוּחֵי חוֹתָם״, וְאֵין מְסָרְטִין עֲלֵיהֶם בְּאִיזְמֵל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמִלּוּאֹתָם״, אֶלָּא כּוֹתֵב עֲלֵיהֶם בִּדְיוֹ, וּמַרְאֶה לָהֶן שָׁמִיר מִבַּחוּץ, וְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֲלֵיהֶן, כִּתְאֵינָה זוֹ שֶׁנִּבְקַעַת בִּימוֹת הַחַמָּה וְאֵינָהּ חֲסֵירָה כְּלוּם, וּכְבִקְעָה זוֹ, שֶׁנִּבְקַעַת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְאֵינָהּ חֲסֵירָה כְּלוּם. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁמִיר זֶה, בְּרִיָּיתוֹ כִּשְׂעוֹרָה, וּמִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית נִבְרָא, וְאֵין כׇּל דָּבָר קָשֶׁה יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּפָנָיו. בַּמֶּה מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ — כּוֹרְכִין אוֹתוֹ בִּסְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר, וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּאִיטְנִי שֶׁל אֲבָר מְלֵיאָה סוּבֵּי שְׂעוֹרִין. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: מִשֶּׁחָרַב מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן — בָּטְלָה שִׁירָא פְּרַנְדָּא וּזְכוּכִית לְבָנָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מִשֶּׁחָרַב מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן — בָּטְלָה שִׁירָא פְּרַנְדָּא וּזְכוּכִית לְבָנָה וְרֶכֶב בַּרְזֶל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף יַיִן קָרוּשׁ הַבָּא מִשְּׂנִיר, הַדּוֹמֶה כְּעִיגּוּלֵי דְבֵילָה. וְנוֹפֶת צוּפִים. מַאי ״נוֹפֶת צוּפִים״? אָמַר רַב: סוֹלֶת שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה, וְדוֹמָה לְעִיסָּה שֶׁנִּילּוֹשָׁה בִּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן. וְלֵוִי אָמַר: שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת הַנִּדְבָּקוֹת בַּתַּנּוּר וְתוֹפְחוֹת וּבָאוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת זוֹ לָזוֹ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: זֶה דְּבַשׁ הַבָּא מִן הַצִּיפְיָא. מַאי מַשְׁמַע — כְּדִמְתַרְגֵּם רַב שֵׁשֶׁת: ״כְּמָא דְּנָתְזָן דַּבְרָיָאתָה וְשָׁיְיטָן בְּרוּמֵי עָלְמָא וּמַתְיָין דּוּבְשָׁא מֵעִישְׂבֵי טוּרָא״. תְּנַן הָתָם: כׇּל הַנִּצּוֹק טָהוֹר, חוּץ מִדְּבַשׁ זִיפִים וְהַצַפִּיחִים. מַאי ״זִיפִים״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַשׁ שֶׁמְּזַיְּיפִין בּוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: עַל שֵׁם מְקוֹמוֹ, כְּדִכְתִיב: ״זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת״. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד וְגוֹ׳״. מַאי ״זִיפִים״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנֵי אָדָם הַמְזַיְּיפִין דִּבְרֵיהֶם. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עַל שֵׁם מְקוֹמָן, כְּדִכְתִיב: ״זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת״. וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מַאֲמִינִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר ״מָה אוֹכַל לְמָחָר״ — אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת״ — מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שׁוּלְחָנָן לֶעָתִיד לָבֹא — קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶן, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָבָא אָמַר: אֵלּוּ קְטַנֵּי בְּנֵי רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל,

22 יומא פתח ↗

שֶׁל פָּרָה — מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז, וְשֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים, וְשֶׁל מְצוֹרָע — מִשְׁקַל שֶׁקֶל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְרַבָּנַן בְּפָרָה, חַד אָמַר: מִשְׁקַל עֲשָׂרָה, וְחַד אָמַר: מִשְׁקַל שֶׁקֶל. וְסִימָנָיךְ: ״אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לָא בְּפָרָה פְּלִיגִי, אֶלָּא בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ פְּלִיגִי. וְהָהוּא יוֹמָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבְיָא בַּר קִיסִי, וְאַנְּחוּ בַּהּ סִימָנָא: רַבְיָא בַּר קִיסִי מְכַפֵּר כְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁתֵּי שְׁחִיטוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל פָּרוֹ. אַחַת כְּשֵׁרָה בְּזָר, וְאַחַת פְּסוּלָה בְּזָר, וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ. אִיתְּמַר: שְׁחִיטַת פָּרָה וּפָרוֹ, רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: פָּרָה פְּסוּלָה, פָּרוֹ כְּשֵׁרָה. וְחַד אָמַר: פָּרוֹ פְּסוּלָה, פָּרָה כְּשֵׁרָה. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב הוּא דְּאָמַר פָּרָה פְּסוּלָה, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר פְּסוּלָה, וְאָמַר רַב עֲלַהּ: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״ שָׁנִינוּ בָּהּ. וְרַב, מַאי שְׁנָא פָּרָה — דִּכְתִיב ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״, פָּרוֹ נָמֵי — הָא כְּתִיב ״אַהֲרֹן״ וְ״חוּקָּה״! שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. אִי הָכִי פָּרָה נָמֵי! שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים, דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה. וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר פָּרוֹ פְּסוּלָה, מַאי שְׁנָא פָּרוֹ — דִּכְתִיב: ״אַהֲרֹן״ וְ״חוּקָּה״, פָּרָה נָמֵי — הָא כְּתִיב: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְפָנָיו״, שֶׁיְּהֵא זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. וְרַב: שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה. וּשְׁמוּאֵל, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ: מִ״וְּשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו״. וְרַב: חַד בִּשְׁחִיטָה וְחַד בִּשְׂרֵיפָה. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בִּשְׁחִיטָה — מִשּׁוּם דִּתְחִילַּת עֲבוֹדָה הִיא, אֲבָל שְׂרֵיפָה — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בִּשְׂרֵיפָה — מִשּׁוּם דְּהַשְׁתָּא הוּא דְּמִתַּכְשְׁרָא פָּרָה, אֲבָל שְׁחִיטָה — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי אֲסִיפַת אֶפְרָהּ וּמִילּוּי מַיִם לְקִידּוּשׁ,

22 חולין פתח ↗

וְכַמָּה פְּגִימַת הַמִּזְבֵּחַ? כְּדֵי שֶׁתַּחְגּוֹר בָּהּ צִפּוֹרֶן. מֵיתִיבִי: כַּמָּה פְּגִימַת הַמִּזְבֵּחַ? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: טֶפַח, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּזַיִת. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּסִידָא, הָא בְּאַבְנָא. אָמַר רַב הוּנָא: הַאי טַבָּחָא דְּלָא סָר סַכִּינָא קַמֵּי חָכָם – מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ, וְרָבָא אֲמַר: מְעַבְּרִינַן לֵיהּ, וּמַכְרְזִינַן אַבִּשְׂרֵיהּ דִּטְרֵפָה הִיא. וְלָא פְּלִיגִי, כָּאן – בְּשֶׁנִּמְצֵאת סַכִּינוֹ יָפָה, כָּאן – בְּשֶׁלֹּא נִמְצֵאת סַכִּינוֹ יָפָה. רָבִינָא אָמַר: הֵיכָא דְּלֹא נִמְצֵאת סַכִּינוֹ יָפָה – מְמַסְמֵס לֵיהּ בְּפַרְתָּא, דַּאֲפִילּוּ לְגוֹיִם נָמֵי לָא מִזְדַּבַּן. הָהוּא טַבָּחָא דְּלָא סָר סַכִּינָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא בַּר חִינָּנָא, שַׁמְּתֵיהּ וְעַבְּרֵיהּ, וְאַכְרֵיז אַבִּשְׂרֵיהּ דִּטְרֵפָה הִיא. אִקְּלַעוּ מָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: לִיעַיְּינוּ רַבָּנַן בְּמִלְּתֵיהּ, דִּתְלוּ בֵּיהּ טַפְלֵי. בַּדְקֵהּ רַב אָשֵׁי לְסַכִּינֵיהּ, וְנִמְצֵאת יָפָה, וְאַכְשְׁרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא: וְלָא לֵיחוּשׁ מָר לְסָבָא? אֲמַר לֵיהּ: שְׁלִיחוּתֵיהּ קָא עָבְדִינַן. אָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא: שֵׁן תְּלוּשָׁה וְצִפּוֹרֶן תְּלוּשָׁה מוּתָּר לִשְׁחוֹט בָּהּ לְכַתְּחִלָּה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חוּץ מִמַּגַּל קָצִיר וְהַמְּגֵירָה וְהַשִּׁינַּיִם וְהַצִּפּוֹרֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹנְקִין. שֵׁן אַשֵּׁן – לָא קַשְׁיָא: הָא בַּחֲדָא, הָא בְּתַרְתֵּי. צִפּוֹרֶן אַצִּפּוֹרֶן – לָא קַשְׁיָא: הָא בִּתְלוּשָׁה, הָא בִּמְחוּבֶּרֶת. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל קָצִיר, בַּדֶּרֶךְ הֲלִיכָתָהּ – בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאִם הֶחְלִיקוּ שִׁינֶּיהָ – הֲרֵי הִיא כְּסַכִּין. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף כְּשֶׁהִכְשִׁירוּ בֵּית הִלֵּל, לֹא הִכְשִׁירוּ אֶלָּא לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵילָה, אֲבָל בַּאֲכִילָה אֲסוּרָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין״, וְלָא קָתָנֵי ״בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין״. וְלִיטַעְמָיךְ, לִיתְנֵי ״בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין״! אֶלָּא, פּוֹסְלִין וּמַכְשִׁירִין וְאוֹסְרִין וּמַתִּירִין – חֲדָא מִילְּתָא הִיא. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט מִתּוֹךְ הַטַּבַּעַת, וְשִׁיֵּיר בָּהּ מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְלֹא חוּט עַל פְּנֵי רוּבָּהּ. גְּמָ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאַף רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא אָמַר אֶלָּא בְּטַבַּעַת הַגְּדוֹלָה, הוֹאִיל וּמַקֶּפֶת אֶת כׇּל הַקָּנֶה, אֲבָל בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת – לֹא. וּבִשְׁאָר טַבָּעוֹת לֹא? וְהָתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

« רמב"ן על שמות י״ט:כ״ב רמב"ן על שמות כ״א:א׳ »