רמב"ן על שמות י״ב:מ״ב

« רמב"ן על שמות י״ב:מ׳ רמב"ן על שמות י״ב:מ״ג »

1 סנהדרין פתח ↗

וְאִם תֹּאמַר: אוֹתָן שָׁנִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ בָּהֶן אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״, צַדִּיקִים מָה הֵן עוֹשִׂין? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כִּנְשָׁרִים, וְשָׁטִין עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים״. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: יֵשׁ לָהֶם צַעַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ״. וְנֵילַף מִמֵּתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל? סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: בֶּאֱמֶת מָשָׁל הָיָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה וָמֵתוּ. מָה שִׁירָה אָמְרוּ? ״ה׳ מֵמִית בְּצֶדֶק וּמְחַיֶּה בְּרַחֲמִים״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁירָה זוֹ אָמְרוּ ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֱמֶת מָשָׁל הָיָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם אֱמֶת, לָמָּה מָשָׁל? וְאִם מָשָׁל, לָמָּה אֱמֶת? אֶלָּא, בֶּאֱמֶת מָשָׁל הָיָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת. עָמַד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲנִי מִבְּנֵי בְנֵיהֶם, וְהַלָּלוּ תְּפִילִּין שֶׁהִנִּיחַ לִי אֲבִי אַבָּא מֵהֶם. וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל? אָמַר רַב: אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ״. רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶן לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה׳״. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁחִיפּוּ אֶת הַהֵיכָל כּוּלּוֹ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כׇל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכׇל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב וְגוֹ׳״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ מֵתִים שֶׁבְּבִקְעַת דּוּרָא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנְּהַר אֵשֶׁל עַד רַבַּת בִּקְעַת דּוּרָא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אֶת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בָּהֶן בַּחוּרִים שֶׁהָיוּ מְגַנִּין אֶת הַחַמָּה בְּיוֹפְיָין, וְהָיוּ כַּשְׂדִּיּוֹת רוֹאוֹת אוֹתָן וְשׁוֹפְעוֹת זָבוּת. אָמְרוּ לְבַעֲלֵיהֶן, וּבַעֲלֵיהֶן לַמֶּלֶךְ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַהֲרָגוּם, וַעֲדַיִין הָיוּ שׁוֹפְעוֹת זָבוּת. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּרְמָסוּם. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: לֵךְ וְהַחְיֵיה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. כֵּיוָן שֶׁהֶחְיָיה אוֹתָן, בָּאוּ עֲצָמוֹת וְטָפְחוּ לוֹ לְאוֹתוֹ רָשָׁע עַל פָּנָיו. אָמַר: מָה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ? אָמְרוּ לוֹ: חַבְרֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ מְחַיֶּיה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. פָּתַח וְאָמַר: ״אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם וְשׇׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יוּצַק זָהָב רוֹתֵחַ לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁאִילְמָלֵא לֹא בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו, בִּיקֵּשׁ לְגַנּוֹת כׇּל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: צָף הַכִּבְשָׁן, וְנִפְרַץ הַכִּבְשָׁן, וְהוּמַק סוֹדוֹ, וְנֶהְפַּךְ צֶלֶם עַל פָּנָיו, וְנִשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת, וְהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל אֶת הַמֵּתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. וְכוּלְּהוּ גְּמָרָא, וְאַרְבַּע מַלְכִיּוֹת קְרָא. דִּכְתִיב: ״וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאִין״, וּכְתִיב: ״וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ וְגוֹ׳״. תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַבָּנוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

2 אבן עזרא על שמות פתח ↗

ליל שמורים הוא לה'. על דרך הפשט בעבור שהזכיר ליל שמורים הוא לה', ובסוף שמורים לכל בני ישראל לדורותם, נראה כי הטעם בעבור שהשם שמרם, ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף, צוה שיהיה זה הלילה שמורים לכל בני ישראל לדורותם, והטעם אכילת הפסח על משפטו, ומצות ומרורים בלילה הזה, ויש מפרשים אותו כטעם שומרי החומות ש"ה ה ז שלא ישנו רק יודו ויספרו גבורת השם בצאתם ממצרים, וככה רמזו חכמינו ז"ל, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית הגדה של פסח:

1 וְאָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי שָׁמַר לָהֶם הַדָּבָר מִן הָעֵת שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם הַגָּלוּת שֶׁיּוֹצִיאֵם בַּלַּיְלָה הַזֶּה בְּבֹא הַקֵּץ מִיָּד, כִּי בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה ישעיה ס כב. אוֹ טַעְמוֹ, לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', שֶׁהוּא שׁוֹמֵר וּמְצַפֶּה לַלַּיְלָה שֶׁיּוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שהקב"ה מְצַפֶּה לָעֵת שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם: וְהִנֵּה אִם נֹאמַר שֶׁטַּעַם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" מֵעֵת שֶׁיִּהְיֶה לְךָ זֶרַע, וְנַתְחִיל הַחֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, תִּהְיֶה עֲמִידָתָם בְּמִצְרַיִם מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כְּפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁהִזְכַּרְנוּ, גַּם זֶה לְדַעְתִּי אֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עַל נָכוֹן, שֶׁכָּל יְמֵי אַבְרָהָם לֹא יִקָּרֵא הַגָּלוּת בְּזַרְעוֹ. וְהַנָּכוֹן שֶׁיֹּאמַר "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" מִן הַיּוֹם הַזֶּה. וְהָעִנְיָן לֵאמֹר לוֹ, לֹא יִנְחֲלוּ בָּנֶיךָ הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָהֶם מִיָּד, אֲבָל יִהְיוּ גֵּרִים כָּמוֹךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹד לֹא יָשׁוּבוּ הֵנָּה עַד הַדּוֹר הָרְבִיעִי לְמַלֹּאת אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. וְאִם כֵּן תִּהְיֶה עֲמִידָתָם בְּמִצְרַיִם כְּמוֹ מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, אוֹ קָרוֹב לָזֶה. וְאִם יִהְיֶה חֶשְׁבּוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת "רְד"וּ שָׁמָּה" בראשית מב ב מָסֹרֶת בְּיִשְׂרָאֵל, יִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז לַיּוֹרְדִים עַצְמָם, שֶׁאַחֲרֵי מוֹת יַעֲקֹב יַעַמְדוּ הֵם שָׁם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים. וְעִם י"ז יִהְיוּ רכ"ז: וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי בבראשית טו יג פֵּרוּשׁ רַבִּי אַבְרָהָם שם שֶׁמַּאֲמַר "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" בְּעַבְדוּת וְעִנּוּי עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִן הַיּוֹם הַזֶּה, וְאָמַר כִּי הַשְּׁלֹשִׁים הַנּוֹסָפִים הָיוּ מִיּוֹם צֵאת אַבְרָהָם מֵאַרְצוֹ. וְהִנֵּה יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד מְלֹאת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְד' מֵאוֹת שָׁנָה לִהְיוֹתָם גֵּרִים הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם: וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר כִּי הַפְּשָׁט הַמְּחֻוָּר מִן הַכֹּל הוּא שֶׁנֹּאמַר כִּי הַגְּזֵרָה הָיְתָה אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִן הַיּוֹם הַהוּא, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ, וְהַשְּׁלֹשִׁים שָׁנָה הָאֵלּוּ הֵם תּוֹסֶפֶת עֲלֵיהֶם בַּעֲוֹן הַדּוֹר הַהוּא, כִּי אִם נִגְזַר עַל הָאָדָם בְּחֶטְאוֹ גָּלוּת וְעִנּוּי שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם וְהוּא יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בָּהֶם, יוֹסִיפוּ עָלָיו שֶׁבַע עַל חַטֹּאתָיו וְגָלוּת וְיִסּוּרִין כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, שֶׁאֵין עָנְשׁוֹ הָרִאשׁוֹן הַבְטָחָה לוֹ שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בְּעָוֹן שֶׁיַּעֲשֶׂה. וְהִנֵּה הָיָה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ גֵּר בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְשֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ הֵנָּה עַד דּוֹר רְבִיעִי כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, וְלֹא הָיְתָה לוֹ הַבְטָחָה רַק בְּאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, וְהוּא מִיָּד, אוֹ מֻפְלָג כַּמָּה, וְגַם הוּא עַל תְּנַאי כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל", שֶׁיַּעֲמִיד בַּדִּין אֶת הַגּוֹי אִם עָשׂוּ כָּרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם וּלְפִי הַנִּגְזָר עֲלֵיהֶם. וְעוֹד, שֶׁאֵין שׁוּם הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִגְרֹם הַחֵטְא לְבַטְּלָהּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁבוּעָה: וּמִן הַיָּדוּעַ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים מְאֹד, וּבִטְּלוּ גַּם הַמִּילָה, דִּכְתִיב יחזקאל כ ח "וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם" וְגוֹ', וּכְתִיב יהושע כד יד "וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'", וְעַל כֵּן אָרַךְ גָּלוּתָם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְאָרֵךְ יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁצָּעֲקוּ וְהִרְבּוּ תְּפִלָּה. וְזֶה טַעַם "וַיֵּאָנְחוּ מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם" לעיל ב כג כד, "וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" שם ג ט, וּכְתִיב דברים כו ז "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ", כִּי לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל מִפְּנֵי הַקֵּץ שֶׁבָּא, אֶלָּא שֶׁקִּבֵּל צַעֲקָתָם וְנַאֲקָתָם מִפְּנֵי הַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁהָיוּ בּוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת ב כה: וְלָמָּה יִהְיֶה קָשֶׁה עַל הָרִאשׁוֹנִים לְפָרֵשׁ כִּי נִתְאָרֵךְ גָּלוּתָם עַל הַקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהִנֵּה נִתְאָרֵךְ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֵטְא הַמְרַגְּלִים, כִּי כָּל הָאַרְבָּעִים שָׁנִים הָהֵם הָיָה לָהֶם עִנּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דברים ח ב "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ", וּכְתִיב שם ג "וַיְעַנְּךָ וְיַרְעִבֶךָ", וְהָיָה לָהֶם גָּלוּת שְׁלֵמָה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם רַק לְנָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְלֹא נִתְקַיֵּם לָהֶם "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", כִּי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה נִתְחַלֵּף הַדּוֹר הַהוּא בְּוַדַּאי שֶׁכְּבָר נוֹלַד, אֲבָל הַחֲטָאִים גָּרְמוּ הַכֹּל. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה סִבַּת בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁיָּצְאוּ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה קֹדֶם לְבִיאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ סנהדרין צב:, כִּי הֵם מָנוּ וְלֹא טָעוּ, וַעֲוֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע משלי ה כב. וְהקב"ה יִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חֵטְא וּשְׁגִיאָה:

2 וְטַעַם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם שֶׁזֶּה הַלַּיְלָה שֶׁהָיָה שָׁמוּר לַשֵּׁם לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם הוּא לַה', כְּלוֹמַר מְקֻדָּשׁ לִשְׁמוֹ, שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ לַעֲבֹד בּוֹ לְפָנָיו בַּאֲכִילַת הַפֶּסַח וּזְכִירַת הַנִּסִּים, וְלָתֵת הַלֵּל וְהוֹדָאָה לִשְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שמות י"ג:י' "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת", וְאָמַר דברים טז א "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב". וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר אבן עזרא על שמות י"ב:מ"ב כִּי טַעַם לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', שֶׁהַשֵּׁם שְׁמָרָם וְלֹא נָתַן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיהֶם. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

« רמב"ן על שמות י״ב:מ׳ רמב"ן על שמות י״ב:מ״ג »