אור חדש ג׳:י״ד

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

מפרשים:
1 "פתשגן הכתב" פסוק יד. פירוש, הכתוב בא להודיע כי כָּתַב המן שהמלך צוה שהם חייבים לעשות דבר זה. ולכך אמר "פתשגן הכתב להנתן דת", ולשון "דת" רצה לומר שכך גזר ותקן, כמו שתרגם המתרגם, וכמו שכתב רש"י ז"ל.
2 ובמדרש ילקו"ש כאן רמז תתרנו, אמר רבי לוי, אומות העולם נבואתן סתומה, ואינם יודעים אם ליהרג אם להרוג, כי כך הוא נבואתן של אומות העולם "להיות עתידין ליום הזה", אם ליהרג או להרוג. אבל ישראל נבואתן מפורסמים להלן ח, יג "להיות היהודים עתידים ליום הזה וגו'". המדרש בא לומר כי לא כתב בפירוש, כי כתיבה זאת היתה על דרך "ניבא ולא ידע מאי ניבא", כי נבואת האומות סתומה, שלא יצא לפעל הנגלה. וטעם זה כמו שהאומות עצמם אין להם התורה, שהוא השכל הברור.
3 ובמדרש אסת"ר ז, יג, בשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנם ביד המן, ויבוא שמח* הוא וכל בני חבורתו, ופגע במרדכי שהוא הולך לפניהם. וראה מרדכי שלשה תינוקות מבית הספר, ורץ מרדכי אחריהם. וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחר התינוקות, הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם. כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות, שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקך. אמר ליה, "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא" משלי ג, כה. פתח השני ואמר, אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר, ישעיה ח, י "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל". פתח השלישי ואמר, ישעיה מו, ד "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט".
4 וביאור זה אלו ג' תנוקות, הראשון אמר פסוק כנגד ישראל, שאל יהיו יראים כאשר בא עליהם בהלה כמו זה, שהיא לפי רגע, כי הצדיק יש לו קיום, ואל יפחד מזה. והשני אמר כנגד הרשעים, כי כל ענין הרשע שאין בו ממש, אף כי הרשע יועץ לרע, מצד שהרשע הוא דבר בטל ואין קיום לו, וכך עצתו בטילה. והג' אמר כנגד השם יתברך, אף כי השם יתברך רואה את הרשע שחושב על הצדיק ומבקש להפילו, על זה אמר הכתוב ישעיה מו, ד "כי עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול" כאשר הרשע מבקש לאבד הצדיק, מכל מקום בסוף השם יתברך ממלט הצדיק מן הרשע. ואף כי השם יתברך רואה הרשע שמבקש להרע, השם יתברך סובל זה ממנו. ולכך הראשון אמר משלי ג, כה "אל תירא מפחד וגו'", שזה נאמר על הצדיק. והשני אמר ישעיה ח, י "עוצו עצה וגו'", וזה אמר על הרשעים. והג' אמר ישעיה מו, ד "ועד זקנה אני הוא", שזה נאמר כי השם יתברך סובל מה, עד כי משלם לרשע רשעתו. וכאן אצל המן מכל אלו ג' דברים, הן מצד השם יתברך, הן מצד הצדיקים שהם ישראל, והן מצד רשעות המן, אין לפחד.