מאירי על תמיד ל״ב

1 אי זהו חכם הרואה את הנולד אי זהו גבור הכובש את יצרו אי זה עשיר השמח בחלקו:

2 מה יעשה אדם ויחיה ימית את עצמו ר"ל את גופו מה יעשה אדם וימות יחיה את עצמו מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות ישנא את הרבנות:

3 המשנה השניה והכונה בה השלמת ענין איברי התמיד להודיע כמה כהנים צריכים להולכתם והוא שאמר הראשון בראש וברגל הימני הראש בימינו וחוטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו ובית השחיטה למעלה והפדר נתון עליה והרגל הימני בשמאלו ובית עורה לחוץ השני בשתי ידים ימנית בימינו ושמאלית בשמאלי ובית עורן לחוץ ופירוש בית עורן הצד שמפשיטין ממנו העור השלישי בעוקץ וברגל השמאלי העוקץ בימינו והאליה מדולדלת בין אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי כליות עמו ורגל השמאלי בשמאלו ובית עורו לחוץ הרביעי בחזה ובגרה החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיה בין אצבעותיו החמשי בשתי הדפנות הימנית בימינו והשמאלית בשמאלו ובית עורן לחוץ הששי בקרבים נתונים בבזך ר"ל קערה גדולה וכרעים על גביהן השביעי בסלת השמיני בחבתים התשיעי ביין וכל זה הוא בתמיד שהוא טלה אבל בשאר עולות אם הם של איל צריכין כהנים יותר ממנין זה ובשור צריכים יותר מן האיל וכבר ביארנו הכל בשני של יומא וכן דברים אלו כלם בעולת צבור אבל של יחיד אין לדבר קצבה אלא כמו שירצו הן או בפחות או ביותר ואמר אחר כן שאחר שנטל כל אחד את האבר שזכה בו נותנין אותם מחצי כבש ולמטה במערבו וגדולי המחברים כתבו בה במזרחו ולא ידעתי למה ואחר כך מולחין שם את האיברים והתבאר באחרון של עירובין שבוזקין מלח על הכבש שלא יחליקו רגליהם ואחר שהעלו אותם לכבש מתכנסין כלם ללשכת הגזית לקרוא את שמע על הצד שיתבאר בסמוך:

4 ונשלם הפרק תהלה לאל:

5 פרק חמישי בעזר הצור:

6 ונמשך גם כן לסדר עבודת התמיד והוא שאמר אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת פי' מאותם ברכות שנתקנו לפני קריאת שמע ופירשו בברכות שברכה זו שהיו מברכין היא אהבת עולם אבל יוצר אור אין מברכין אותה עד שיתפשט אור השמש וכבר ביארנו שם שסדר ברכות אינו מעכב וקראו עשרת הדברות שכך היה מנהג אנשי משמר לקרוא עשרת הדברות בכל יום מצד שהם יסוד הדת ואחר כן קורין שלש פרשיות שמע והיה אם שמע ויאמר אמת ויציב וברכו את העם שלש ברכות עבודה והודאה וברכת כהנים ר"ל שלום רב שברכת כהנים הידועה לא בלשכת הגזית היו מברכין אותה אלא על מעלות האולם אחר שנשלמה עבודת התמיד כמו שנבאר ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא והוא שמשמר היוצא אומרים למשמר הנכנס מי ששכן את שמו בבית הזה ישים ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות:

7 זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר וכבר הארכנו בה בראשון של ברכות בפירושינו:

8 המשנה השניה אמר להם וכו' כלומר אחר שקראו את שמע היה מפייס לקטורת והוא הפייס השלישי מארבע פייסות שהזכרנו במסכת יומא ואמר חדשים כלומר כהנים שלא הקטירו קטורת מעולם ומפני שכלם היו חפצים בו מצד קבלה המונית שהיתה בידם שכל העוסק בה מתעשר ואחר כך קודם שיקטירו מפייסין הפייס הרביעי כלם חדשים גם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח ור' אליעזר בן יעקב אומר שלא היו מפייסין בכך אלא הזוכה בהעלאתם לכבש הוא מעלה אותם מן הכבש למזבח ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא ומה שאמר אחר כן מסרום לחזנים פירושו על הנשארים שלא זכו בכלום שכבר ביארנו שכלם היו מכינים עצמם בשחרית ומתלבשים בלשכת הגזית בבגדי כהנה ומקוים שיזכו לאי זה דבר וכשנשלמו ארבע פייסות ולא זכו בכלום בית דין מוסרים אותם לחזנים ר"ל שמשים המוכנים לכך שמפשיטין אותם בגדי כהנה שעליהם ולא היו מניחים עליהם אלא המכנסים ולובשים בגדי חול שלהם ואחר כך מפשיטין המכנסים וחלונות היו שם וכתוב עליהם תשמיש הכלים כלומר כל אחת לפי תשמישה כלומר שאותם שמניחים בה כל המכנסים כתוב עליה מכנסים ואותה שמניחים עליה המצנפת כתוב עליה מצנפת וכן בכתנות וכן באבנטים ואמר אחר כן שבעלי שני פייסות אלו מתעסקים במלאכתם והוא שמי שזכה לקטרת ר"ל להקטיר קטרת מזבח הזהב והוא מזבח הפנימי שבהיכל היה נוטל כף אחת גדולה דומה לתרקב והיא של זהב ומחזקת שלשת קבין ובזך לתוכו ר"ל לתוך הכף שהיה מלא וגדוש מסמי הקטורת וכסוי היה לו שהקטורת מתכסה וכמן מטולטלת ר"ל חתיכה של בגד נאה ודק היה לו מלמעלה שהיו פורשין אותו על הכיסוי וכהן אחר היה עמו שהיה מביא מחתה מלאה גחלים בידו ואמר עליו שאותו שזכה במחתה לקח מחתה של כסף ועלה לראש המזבח ר"ל החיצון במערכה שניה שבו ומפנה את הגחלים אילך ואילך וחותה מן המאוכלות הפנימיות שבאותה מערכה ויורד ומערה לתוך מחתה אחרת של זהב ואם נתפזרו מן הגחלים כקב או פחות מכבדן לאמה ואם היה שבת שאסור לטלטלו שלא לעבודה כופה עליהם כלי גדול ששמו פסכתר אבל אם נתפזר לו יותר מקב צריך להיות חוזר וחותה ועל ידי גלגול פירש בפסכתר זו שהיה כלי גדול מחזיק לתך ושתי שרשרות היו בה אחת שמושכו בה ויורד אחת שהוא אוחז בה מלמעלה כדי שלא תתגלגל ואמר על אותה כלי שלשלשה דברים היה משמש אחד לענין זה שהזכרנו ואחד על השרץ הנמצא מת בלשכה מן הלשכות שאינן בקדש בשבת שאין מטלטלים אותו בשבת וכופה עליו את הפסכתר שאלו נמצא במקום קדש אף בשבת היו מוציאין אותו בפשוטי כלי עץ כמו שביארנו בסוף עירובין והשלישית שמורידין בה את הדשן מעל המזבח ואמר ששני כהנים אלו כשנכנסין להקטיר ומגיעין בין האולם ולמזבח נוטל אחד את המגריפה וזורקה בין האולם ולמזבח ולא היה אדם שומע קולו ולא קול חבירו מקול המגריפה ושלשה דברים היה הקול משמש כל כהן ששומע קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא ובן לוי ששומע את קולה יודע שאחיו הלויים באים לדבר בשיר והוא רץ ובא וראש המעמד ר"ל הממונה על המעמדות היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח ר"ל הטמאים שטבלו והעריבו שמשן אלא שלא הביאו כפרתן מפני החשד שידעו הכל שעדין לא הביאו כפרתן:

9 ונשלם הפרק תהלה לאל: