מאירי על תמיד כ״ז

« מאירי על תמיד כ״ה ע״ב מאירי על תמיד כ״ח ע״א »

2 תמיד פתח ↗

שְׁטוֹף וּשְׁתִי. שְׁטוֹף וְאַחֵית. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם – שְׁפוֹךְ מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ. כִּדְתַנְיָא: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶן, וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד אִיסְטְנִיס הָיָה, וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת, וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִילְכָּךְ, הַאי תַּלְמִידָא דְּשָׁפֵיךְ קַמֵּי רַבֵּיהּ – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אַפְקִירוּתָא.

3 תמיד פתח ↗

כִּדְתַנְיָא: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶן, וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד אִיסְטְנִיס הָיָה, וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת, וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִילְכָּךְ, הַאי תַּלְמִידָא דְּשָׁפֵיךְ קַמֵּי רַבֵּיהּ – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אַפְקִירוּתָא.

1 תפלין מותר להניחן בשעה שבא לישן מצד ראשו ואינו חושש שמא יתגלגל עליהם וכבר בארנו בענין זה די הצרך במסכת ברכות וכן מה שנתגלגל כאן בענין כלאים כבר ביארנו בראשון של יום טוב:

2 מטכסיסי דרך ארץ שכל ששתה אדם מים ורוצה ליתן לתלמידו יהא שופך מהם תחלה מעט כדי שידמה לזה כאלו הקלוח שפסק ממנו נפל ולא יהא לו איסטניסות ואפילו תלמיד ששפך לפני רבו אין בו משום אפקירותא:

3 ממונה אחד היו ממנין על כל השומרים והיו קורין לו איש הר הבית והיה מחזר על כל משמר ומשמר כל הלילה ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו עד שהיו אומרין בירושלם מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים מפני שישן לו על משמרתו אשריהם ישראל שאפילו על אונס שינה עושין דין:

« מאירי על תמיד כ״ה ע״ב מאירי על תמיד כ״ח ע״א »