מסורת התוספתא על בבא בתרא 11 פרקים

מסורת התוספתא על בבא בתרא א׳

1 בבא בתרא פתח ↗

גְּמָ׳ פָּתַח בְּבוֹר – וּמְסַיֵּים בְּכוֹתֶל; לִיתְנֵי: אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִבּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים! אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: ״מִכּוֹתֶל בּוֹרוֹ״ שָׁנִינוּ. וְלִיתְנֵי: אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִבּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים! הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּכוֹתֶל בּוֹר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים; נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר – כִּדְתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״בּוֹר וְכוֹתְלֶיהָ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אִיתְּמַר: הַבָּא לִסְמוֹךְ בְּצַד הַמֶּצֶר – אַבָּיֵי אָמַר: סוֹמֵךְ, וְרָבָא אָמַר: אֵינוֹ סוֹמֵךְ. בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ סוֹמֵךְ, כִּי פְּלִיגִי – בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. אַבָּיֵי אָמַר: סוֹמֵךְ – דְּהָא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ סוֹמֵךְ – דְּאָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ אִימְּלַכְתְּ וַחֲפַרְתְּ, אֲנָא נָמֵי מִמְּלַכְנָא וְחָפַרְנָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל סוֹמֵךְ, כִּי פְּלִיגִי – בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. אַבָּיֵי אָמַר: סוֹמֵךְ – אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה – הָתָם הוּא דִּבְעִידָּנָא דְּקָא נָטַע, אִיתָא לְבוֹר; אֲבָל הָכָא, בְּעִידָּנָא דְּקָא חָפַר – לֵיתָא לְבוֹר. וְרָבָא אָמַר: אֵינוֹ סוֹמֵךְ – וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר: זֶה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ – הָנֵי מִילֵּי הָתָם, דִּבְעִידָּנָא דְּקָא נָטַע – לֵיתַנְהוּ לְשׇׁרָשָׁיו דְּמַזְּקִי לַהּ לְבוֹר; אֲבָל הָכָא – אָמַר לֵיהּ: כֹּל מָרָא וּמָרָא דְּקָא מָחֲיֵית, קָא מְרַפֵּית לַהּ לְאַרְעַאי. תְּנַן: לֹא יַחְפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. טַעְמָא דְּאִיכָּא בּוֹר, הָא לֵיכָּא בּוֹר – סוֹמֵךְ; בִּשְׁלָמָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל סוֹמֵךְ, מַתְנִיתִין בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: בְּשָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת פְּלִיגִי – בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי נִיחָא, אֶלָּא לְרָבָא קַשְׁיָא! אָמַר לָךְ רָבָא: הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: מִכּוֹתֶל בּוֹרוֹ שָׁנִינוּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: וְאִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: מִכּוֹתֶל בּוֹרוֹ שָׁנִינוּ. בִּשְׁלָמָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ סוֹמֵךְ, מַתְנִיתִין בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: בְּשָׂדֶה הָעֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת פְּלִיגִי – בִּשְׁלָמָא לְרָבָא נִיחָא, אֶלָּא לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא! אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין שֶׁבָּאוּ לַחְפּוֹר בְּבַת אַחַת. תָּא שְׁמַע: סֶלַע הַבָּא בְּיָדַיִם – זֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן, וְזֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן; זֶה מַרְחִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד, וָזֶה מַרְחִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד! בָּא בְּיָדַיִם שָׁאנֵי. וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ? בָּא בְּיָדַיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּבָא בְּיָדַיִם, לִיבְעֵי נָמֵי רַוְוחָא טְפֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. תָּא שְׁמַע: מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת, וְאֶת הַזֶּבֶל, וְאֶת

2 מועד קטן פתח ↗

וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת כּוּ׳. מַאי נִבְרֶכֶת? אָמַר רַב יְהוּדָה: זוֹ בָּקִיעַ. וְהָתַנְיָא: הַנִּבְרֶכֶת וְהַבָּקִיעַ! אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: גִּיהָא וּבַר גִּיהָא.

3 בבא בתרא פתח ↗

דְּלֵית בַּהּ שִׁיעוּרָא; כְּדִתְנַן: חֶרֶס – כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵירוֹ. כְּלִי חֶרֶס – חֲזֵי לֵיהּ! דְּמִיטַּנַּף. חֲזֵי לְאוּמָּנָא! דִּמְנַקַּב. סֵפֶר תּוֹרָה – חֲזֵי לְמִקְרָא! בְּבָלוּי. וְהָא בָּעֵי גְּנִיזָה! שָׁם תְּהֵא גְּנִיזָתָהּ. וְאָמַר רַב: בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִיצָה, חוּץ מִמֶּלַח וּרְבָב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מֶלַח. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלָא פְּלִיגִי – הָא בְּמֶלַח סְדוֹמִית, הָא בְּמֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבָּה: עוֹשֶׂה אָדָם שְׁנֵי צִבּוּרֵי מֶלַח וּמַנִּיחַ עֲלֵיהֶם קוֹרָה, שֶׁהַמֶּלַח מַעֲמֶדֶת אֶת הַקּוֹרָה וְהַקּוֹרָה מַעֲמֶדֶת אֶת הַמֶּלַח; אֲפִילּוּ מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית – וְלָא פְּלִיגִי: הָא דְּאִיכָּא קוֹרָה, הָא דְּלֵיכָּא קוֹרָה. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵיחַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם טִירְיָא. וְהָא תַּנְיָא: וְשֶׁל חֲמוֹר – שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיסְטְרוֹבֵיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת; הָתָם מַאי טִירְיָא אִיכָּא? אֶלָּא מִשּׁוּם קָלָא. וְאֶת הַתַּנּוּר – שְׁלֹשָׁה מִן הַכִּלְיָא, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, כִּלְיָא דְּתַנּוּר טֶפַח; נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר. מַתְנִי׳ לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבַכִּירָה – טֶפַח. וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ כׇּל הַשִּׁיעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: בַּתַּנּוּר אַרְבָּעָה, וּבַכִּירָה שְׁלֹשָׁה! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בִּדְנַחְתּוֹמִין, דְּתַנּוּר דִּידַן כִּי כִּירָה דְנַחְתּוֹמִין. לֹא יִפְתַּח חֲנוּת וְכוּ׳. תָּנָא: אִם הָיְתָה רֶפֶת קוֹדֶמֶת לָאוֹצָר – מוּתָּר. בָּעֵי אַבָּיֵי: כִּיבֵּד וְרִיבֵּץ לְאוֹצָר, מַהוּ? רִיבָּה בַּחַלּוֹנוֹת, מַהוּ? אַכְסַדְרָה תַּחַת הָאוֹצָר, מַהוּ? בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ, מַהוּ? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי, מַאי? תֵּיקוּ. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ וְכוּ׳. תָּנָא: בְּיַיִן הִתִּירוּ – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר – מִפְּנֵי שֶׁמַּסְרִיחוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי דִּידַן, אֲפִילּוּ קוּטְרָא דִּשְׁרָגָא נָמֵי קַשְׁיָא לֵיהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְאַסְפַּסְתָּא כְּרֶפֶת בָּקָר דָּמְיָא. מַתְנִי׳ חֲנוּת שֶׁבְּחָצֵר – יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין. אֲבָל עוֹשֶׂה כֵּלִים – יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן – לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ, וְלֹא מִקּוֹל הָרֵיחַיִם, וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְחָצֵר אַחֶרֶת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִיתְנֵי: חָצֵר אַחֶרֶת – מוּתָּר! אֶלָּא אָמַר רָבָא:

4 בבא בתרא פתח ↗

תָּא שְׁמַע: לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם בְּצַד כּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּכוֹתֶל לְבֵינִים, אֲבָל בְּכוֹתֶל אֲבָנִים – בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק. וְכַמָּה? טֶפַח. וְשֶׁל צוּנְמָא – מוּתָּר. תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, תְּיוּבְתָּא.

5 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

הלכה: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כול׳. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. בְּבָאִין לְיַישֵּׁב עִיר בַּתְּחִילָּה הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לָא. בְּכוֹתֶל אָטוּם הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכוֹתֶל סוֹדְמִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. וּבַחֲלוֹנוֹת בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת. מִלְּמַעֲלָן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִלְּמַטָּן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִכְּנֶגְדָּן שֶׁלֹּא יַאֲפִיל אֶת הַצְּדָדָין. וְתַנֵּי כֵן. מַרְחִיקִין הַכּוֹתֶל מִן הַחֲלוֹן כִּמְלֹא חֲלוֹן.

7 בבא בתרא פתח ↗

זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר. בְּלֵילְיָא, שַׁדַּר קַצְיֵיהּ לְהָהוּא דִּידֵיהּ. לִמְחַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: זִיל קוֹץ. אָמַר לֵיהּ: הָא מָר נָמֵי אִית לֵיהּ! אָמַר לֵיהּ: זִיל חֲזִי; אִי קוּץ דִּידִי – קוֹץ דִּידָךְ, אִי לָא קוּץ דִּידִי – לָא תִּקּוֹץ אַתְּ. מֵעִיקָּרָא מַאי סְבַר וּלְבַסּוֹף מַאי סְבַר? מֵעִיקָּרָא סְבַר: נִיחָא לְהוּ לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, דְּיָתְבִי בְּטוּלֵּיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מְעַכְּבִי, שַׁדַּר קַצְיֵיהּ. וְלֵימָא לֵיהּ: זִיל קוֹץ דִּידָךְ, וַהֲדַר אֶקּוֹץ דִּידִי! מִשּׁוּם דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ״ – קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים. אֲבָל אִם רָצָה – כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כָּנַס וְלֹא הוֹצִיא, מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיוֹצִיא? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּנַס – מוֹצִיא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כָּנַס – אֵינוֹ מוֹצִיא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: לְהוֹצִיא – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמוֹצִיא, כִּי פְּלִיגִי – לְהַחֲזִיר כְּתָלִים לִמְקוֹמָן; וְאִיפְּכָא אִיתְּמַר – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ מַחְזִיר, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מַחְזִיר. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ מַחְזִיר – מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים, אָסוּר לְקַלְקְלוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מַחְזִיר – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא רַוְוחָא, הָכָא הָא אִיכָּא רַוְוחָא. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת – הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ. אָמַר רַב הוּנָא: נָפְלָה, חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ. מֵיתִיבִי: אֵין מְסַיְּידִין וְאֵין מְכַיְּירִין וְאֵין מְפַיְּיחִין בַּזְּמַן הַזֶּה. לָקַח חָצֵר מְסוּיֶּדֶת, מְכוּיֶּרֶת, מְפוּיַּחַת – הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ. נָפְלָה – אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ! אִיסּוּרָא שָׁאנֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יָסוּד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד. וְאִם עֵירַב בּוֹ חוֹל אוֹ תֶּבֶן – מוּתָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֵירַב בּוֹ חוֹל – הֲרֵי זֶה טְרַכְסִיד, וְאָסוּר; תֶּבֶן – מוּתָּר. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה, רַבּוּ פְּרוּשִׁין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן. נִטְפַּל לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶן: בָּנַי, מִפְּנֵי מָה אִי אַתֶּם אוֹכְלִין בָּשָׂר וְאֵין אַתֶּם שׁוֹתִין יַיִן? אָמְרוּ לוֹ: נֹאכַל בָּשָׂר – שֶׁמִּמֶּנּוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁיו בָּטֵל? נִשְׁתֶּה יַיִן – שֶׁמְּנַסְּכִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁיו בָּטֵל? אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, לֶחֶם לֹא נֹאכַל – שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ מְנָחוֹת! אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת. פֵּירוֹת לֹא נֹאכַל – שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ בִּכּוּרִים! אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת אֲחֵרִים. מַיִם לֹא נִשְׁתֶּה – שֶׁכְּבָר בָּטֵל נִיסּוּךְ הַמַּיִם! שָׁתְקוּ. אָמַר לָהֶן: בָּנַי, בּוֹאוּ וְאוֹמַר לָכֶם: שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל כׇּל עִיקָּר אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה; וּלְהִתְאַבֵּל יוֹתֵר מִדַּאי אִי אֶפְשָׁר – שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵירָה עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ – דִּכְתִיב: ״בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים, וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים; הַגּוֹי כֻּלּוֹ״ – אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: סָד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד, וּמְשַׁיֵּיר בּוֹ דָּבָר מוּעָט; וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה עַל אַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. עוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צׇרְכֵי סְעוּדָה, וּמְשַׁיֵּיר דָּבָר מוּעָט; מַאי הִיא? אָמַר רַב פָּפָּא: כָּסָא דְהַרְסָנָא. עוֹשָׂה אִשָּׁה כׇּל תַּכְשִׁיטֶיהָ, וּמְשַׁיֶּירֶת דָּבָר מוּעָט; מַאי הִיא? אָמַר רַב: בַּת צִדְעָא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי וְגוֹ׳״. מַאי ״עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי״? אָמַר רַב יִצְחָק: זֶה אֵפֶר מִקְלֶה שֶׁבְּרֹאשׁ חֲתָנִים. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הֵיכָא מַנַּח לֵהּ? בִּמְקוֹם תְּפִילִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר״. וְכׇל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם – זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַםִ וְגוֹ׳״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּין הוּא שֶׁנִּגְזוֹר עַל עַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן; אֶלָּא אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ. וּמִיּוֹם שֶׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁגּוֹזֶרֶת עָלֵינוּ גְּזֵירוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת, וּמְבַטֶּלֶת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְאֵין מַנַּחַת אוֹתָנוּ לִיכָּנֵס לִשְׁבוּעַ הַבֵּן, וְאָמְרִי לַהּ: לִישׁוּעַ הַבֵּן; דִּין הוּא שֶׁנִּגְזוֹר עַל עַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא לִישָּׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים, וְנִמְצָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּלֶה מֵאֵלָיו; אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל – מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין, וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. הַדְרָן עֲלָךְ חֶזְקַת הַבָּתִּים

9 בבא בתרא פתח ↗

אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּחַרְדָּל, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי הַרְחֵק חַרְדָּלֶךָ מִן דְּבוֹרַאי, הַרְחֵק דְּבוֹרֶךָ מִן חַרְדָּלַאי – שֶׁבָּאוֹת וְאוֹכְלוֹת לִגְלוּגַי חַרְדָּלַאי.

11 מסכת שמחות פתח ↗

קבר שהקפתו את העיר משלשה רוחותיו או משתי רוחותיו זה כנגד זה אם הוא רחוק יותר מחמשים אמה מכאן ויותר מחמשים אמה מכאן מפנין אותם

12 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ מִלְּמַעֲלָן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַטָּן. וְאֵלּוּ מִלְּמַטָּן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַעֲלָן. נִיחָא אֵלּוּ מִלְּמַעֲלָן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַטָּן וְלֹא מִלְּמַטָּן חוֹרְשִׁין בּוֹ מִלְּמַעֲלָן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת. וְתַנֵּי עֲלֵיהּ בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן. אוֹ נֵימַר בֵּין שֶׁהָאִילָן לְמַעֲלָן וְהַבּוֹר לְמַטָּן בֵּין שֶׁהָאִילָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן. וְהָתַנֵּי אִילָן מִלְּמַעֲלָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן אִילָן מִלְּמַטָּן וְהַבּוֹר מִלְּמַעֲלָן נִיחָא. אִילָן מִלְּמַעֲלָן וְהַבּוֹר מִלְּמַטָּן אִילָן מִלְּמַטָּן וְהַבּוֹר מִלְּמַעֲלָן וְדֶרֶךְ הַשָּׁרָשִין לַעֲלוֹת מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא לֹא מִפְּנֵי הַשָּׁרָשִים אֶלָּא שֶׁהֵן עוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁל בּוֹר. אֲתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יְחִידִי הוּא וְלֹא סָמְכִין עֲלוֹי. וְתַנֵּי עֲלָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ מִלְּמַעֲלָן כָּךְ אָמְרוּ מִלְּמַטָּן.

14 בבא בתרא פתח ↗

בְּדוּרָא דְרָעֲוָתָא, וַאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וַאֲמַר לֵיהּ: ״זִיל הַב לֵיהּ כִּמְלֹא בָּקָר וְכֵלָיו״; וְלָא הֲוָה יָדַעְנָא ״כִּמְלֹא בָּקָר וְכֵלָיו״ כַּמָּה; כֵּיוָן דְּשַׁמְעִתַהּ לְהָא דִּתְנַן: לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת;

15 בבא מציעא פתח ↗

וְאַזְדָּא לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשׇּׁרָשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִן הַגֶּזַע – שֶׁל בַּעַל הָאִילָן, וּמִן הַשׇּׁרָשִׁין – שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע.

1 לא יחפור וכו'. משנ' פ"ב מ"א.

2 ר' יהודה וכו'. בבלי י"ז ב', י"ט א'.

1 הנברכת וכו'. בבלי מו"ק ח' ב'. ועיין במשנ' כאן רפ"ב.

2 הגפת וכו'. משנ' הנ"ל.

3 החול. בבלי י"ט א' בשם תני ר' אושעיא.

4 הזרעים וכו'. משנ' פ"ב מ"א.

5 ושל חמור שלשה מן האצטרוביל וכו'. בבלי כ' ב'.

1 את הריחים וכו'. עיין במשנ' פ"ב מ"א.

2 של חמור וכו'. משנ' הנ"ל, בבלי כ' ב'. ועיין ירוש' פ"ב ה"א, י"ג ע"ב.

3 מן הכולייא. משנ' הנ"ל.

1 ובצונן וכו'. ירוש' פ"ב ה"א, י"ג ע"ב, בבלי י"ט ב'.

2 ביין התירו וכו'. משנ' פ"ב מ"ג.

3 אם קדמו וכו'. ירוש' פ"ב ה"ג, י"ג ע"ב, בבלי כ' ב'.

4 יכול לישן וכו'. משנ' הנ"ל.

5 לשכנו וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי כ"א ב'.

6 יש לו חנות וכו'. עיין בבלי י"א ב'.

7 יש לי גג וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ז.

1 הכותל וכו'. משנ' פ"ב מ"ד.

2 יהא רואה וכו'. ירוש' פ"ב ה"ד, י"ג ע"ב, בבלי ב' ב', כ"ב ב'.

1 הסולם וכו'. עיין במשנ' פ"ב מ"ה.

1 את השובך וכו'. משנ' פ"ב מ"ה.

2 הלוקח שובך וכו'. משנ' הנ"ל. ונפל. עיין בבלי ס' ב'.

3 ניפול וכו'. עיין במשנ' פ"ב מ"ו.

1 ר' עקיבא וכו'. משנ' פ"ב מ"ט.

1 את המשרה וכו'. משנ' פ"ב מ"י.

2 כדרך וכו'. עיין בבלי י"ח א', כ"ה ב'.

1 ואת האילן וכו'. משנ' פ"ב מי"א.

1 קבר וכו'. ירוש' נזיר פ"ט ה"ג, נ"ז ע"ד, מס' שמחות פי"ד ה"ט.

2 משתי רוחות וכו'. עיין ירוש' ומס' שמחות הנ"ל.

3 מתפנין וכו'. מקורות הנ"ל. ועיין אבות דר"ן פל"ה, הוצ' שכטר, עמ' 104.

1 מן הבור וכו'. משנ' פ"ב מי"א.

2 ר' שמעון וכו'. ירוש' שביעית פ"א ה"ב, ל"ג ע"ב. ועיין בבלי כ"ה ב'.

3 מתיר. עיין במשנ' הנ"ל.

1 לא יטע וכו'. משנ' פ"ב מי"ב.

1 בקר עובר וכו'. עיין בבלי י"ח א', כ"ו א', פ"ג א'.

2 שרשין יוצאין וכו'. משנ' הנ"ל.

1 מן הגזע וכו'. עיין בבלי ב"מ קי"ח ב'.

2 בית השלחין וכו'. משנ' ספ"ב.

2 בבא בתרא פתח ↗

וְהָא תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חוֹל! הָתָם בִּמְתוּנָא. תַּנָּא דִּידַן נָמֵי לִיתְנֵי, וְלוֹקְמֵיהּ בִּמְתוּנָא! הָא תְּנָא לֵיהּ אַמַּת הַמַּיִם.

4 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

חַד בַּר נַשׁ זְבִין כָּל דִּרָתֵיהּ. שִׁיֵיר בָּהּ חַד מִסְטוּבָא וַהֲוָה עֲלִיל וִיתִיב לֵיהּ עֲלֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה בירִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. לָא כוֹלָא מִינָּךְ מֵיעַל וִיתִיב עֲלֵיהּ וַחֲמֵי מֵיעַל וּנְפַק גַּו בֵּיתֵיהּ. חַד בַּר נַשׁ זְבִין פַּלְגָּא דִרָתֵיהּ שִׁיֵיר בָּהּ חַד נַחְתּוֹמָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. אַתְּ אֲתָת עֲלוֹי הוּא לָא אֲתַא עֲלָךְ. וְתַנֵּי כֵן. אִם קָדְמָה הָרֶפֶת אוֹ חֲנוּת לָאוֹצָר אֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.

11 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָמְרָה. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר שֶׁנִּקְבַּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אוֹ שֶׁנִּקְבַּר לִשְׁאֵלָה. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵת מִצְוָה הִיא. סָבַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁאֵין מֵיתֵי מִצְוָה מְצוּיִין. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה מִינֵי קְבָרוֹת הֵן. קֶבֶר הַנִּמְצָא מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה. קֶבֶר הַיָּדוּעַ אֵין מְפַנִּים אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמוּתָּר בַּהֲנָיָיה. קֶבֶר שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה. הוֹרָה רִבִּי אַבָּא בַּר כֹּהֵן בִּכְפַר עֲקַבְיָה. מְקוֹמוֹ מוּתָּר בַּהֲנָיָיה. מַה וּפְלִיג. כָּאן בְּשֶׁקָּדַם הוּא אֶת הָעִיר וְכָאן בְּשֶׁקְּדָמָתוֹ הָעִיר. תַּנֵּי. קֶבֶר שֶׁהֱקִיפָתוֹ הָעִיר מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת מְפַנִּין אוֹתוֹ. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַנִּין אוֹתוֹ. אִית תַּנֵּי. אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן חוּץ לְשִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּעָשׂוּי כְּמִין גַּם. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין. בְּעָשׂוּי כְּמִין הֵיא. כָּל הַקְּבָרוֹת מִתְפַּנִּין חוּץ מִקִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ ומִקִּבְרֵי הַנָּבִיא. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲלֹא קִיבְרֵי בְּנֵי דָוִיד מִתְפַּנִּין וְקִיבְרֵי בְּנֵי חוּלְדָּה הָיוּ בִּירוּשָׁלַים וְלֹא נָגַע אָדָם בָּהֶן לְפַנּוֹתָן מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה. מִשָּׁם רְאַיָיה. מְחִילָה הָיָה שָׁם וּמִשָּׁם הָיְתָה טוּמְאָה מְקַדֶּדֶת וְיוֹצְאָה לְנַחַל קִדְרוֹן.

12 בבא בתרא פתח ↗

מַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבְחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – חֲמִשִּׁים אַמָּה; בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדְמָה – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים, וְאִם אִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

מסורת התוספתא על בבא בתרא ב׳:א׳ »