מסורת התוספתא על בבא בתרא 11 פרקים

מסורת התוספתא על בבא בתרא ו׳

« מסורת התוספתא על בבא בתרא ה׳:י״ג מסורת התוספתא על בבא בתרא ז׳:א׳ »

1 בבא בתרא פתח ↗

תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ; זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן, זֶרַע פִּשְׁתָּן – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

2 בבא בתרא פתח ↗

וְעַפְרוּרִית – רוֹבַע לָא?! וְהָא תַּנְיָא: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ, חִטִּין – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע קִטְנִית לִסְאָה. שְׂעוֹרִים – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע נִישּׁוֹבֶת לִסְאָה. עֲדָשִׁים – מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה.

3 בבא בתרא פתח ↗

קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן וְכוּ׳. תָּאנָא: פִּיטָסוֹת נָאוֹת וּמְגוּפָּרוֹת.

5 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

יַיִן מִגִּיתּוֹ מַפְרִישִׁין עָלָיו בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא יַיִן עַד אַרְבָּעִים יוֹם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד הַפֶּרֶק. אַשְׁכְּחַת אֲמַר קוּלָּא וְחוּמְרָא עַל רִבִּי יְהוּדָה קוּלָּא וְחוּמְרָא עַל רַבָּנִין. קוּלָּא עַל רִבִּי יוּדָה. שֶׁאִם בָּא עַד הַפֶּרֶק וְלֹא בָאוּ אַרְבָּעִים יוֹם. וְחוּמְרָת. שֶׁאִם בָּאוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא בָא הַפֶּרֶק אֵינוֹ תוֹרֵם. קוּלָּת עַל דְּרַבָּנִין. שֶׁאִם בָּאוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא בָא הַפֶּרֶק אֵינוֹ תוֹרֵם. וְחוּמְרָת. שֶׁאִם בָּא הַפֶּרֶק וְלֹא בָאוּ אַרְבָּעִים יוֹם אֵינוֹ תוֹרֵם. רִבִּי סִימוֹן בָּעֵי. הִגִּיעַ אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא בָדַק. נִתְעַצֵּל שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּבָא וּמְצָאוֹ חוֹמֶץ. לְמַפְרֵעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה חוֹמֶץ אוֹ מִיכָּן וּלְהַבָּא. מַה נְפִיק בֵּינֵיהוֹן. עָבַר וְתָרַם. אִין תֵּימַר. לְמַפְרֵעַ נַעֲשֶׂה חוֹמֶץ. תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אִין תֵּימַר. מִיכָּן וּלְהַבָּא. אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. בָּדַק חָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ וְהוֹלֵךְ. וּבָא וּמְצָאָהּ חוֹמֶץ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַודַּאי יַיִן וְהָאַחֲרוֹנִים חוֹמֶץ. וְהָאֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְרִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן. מִיכָּן וָאֵילָךְ סָפֵק. מַה וּפְלִיג סָפֵק. מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁמְּצָאוֹ חוֹמֶץ דֶּהֶא. מַה דְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֶׁמְּצָאוֹ חוֹמֶץ בָּרוּר. וְאַתְיָין אִילֵּין פְּלוּגָתָא כְּאִילֵּין פְּלוּגָתָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת חֲלוּדָה אוֹ שְׁבוּרָה טְהוֹרָה. תַּנֵּי. הִנִּיחָהּ שַׁיְפָה וּבָא וּמְצָאָהּ חֲלוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי טְמֵיאָה. אַחֲרוֹנִים טְהוֹרָה. אֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְרִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי טְמֵיאָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי אִילָא וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם כָּל רַבָּנִין דְּעָלִין לְבֵי מִדְרָשָׁא. בְּיַיִן וּבְמַחַט הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רִבִּי קְרִיסְפָּא בָּעֵי. כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא בוֹדֵק אוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵירוֹ סְתָם חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ עַד הֶחָג. אָמַר רִבִּי יוּדָה. תִּיפְתָּר בְּאִילֵין בְּנֵי גְּלִילָא דְּאִינּוּן קָטְפִין בָּתָר קַדְמִיתָא דְחַגָּא. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְהָדָא אָמְרָה. יָשָׁן מִשֶּׁלְּאֶשְׁתַּקַּד וּמְיוּשָׁן מִן שָׁלֹשׁ שָׁנִים. נֵימַר מִשּׁוּם הָדָא מַטְעוּמִיתָה. הָדָא אָמְרָה דְּאֵי מָתַי יָשָׁן חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. שְׁתֵּי שָׁנִים. הָדָא אָמְרָה מִתְיָישֵׁן חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ עַד הֶחָג. הָדָא אָמְרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא בוֹדֵק. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק. בּוֹדֵק חָבִית אַחַת וְכוּלָּן תְּלוּיוֹת בָּהּ וְאֵינָן מַחֲמִיצוֹת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. אִית בְּנֵי נַשׁ מַקְשִׁין עַל גַּרְבָּא מִלְּבַר וְאִינּוּן יָדְעִין מָה אִית בָּהּ מִלְּגַיו.

6 בבא בתרא פתח ↗

מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְכוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן״ סְתָם – קַשְׁיָא; אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן״ – קַשְׁיָא.

7 בבא בתרא פתח ↗

אִי דְּאָמַר לֵיהּ: ״מַרְתֵּף זֶה״ – קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא: ״מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכּוּלּוֹ יָפֶה. ״מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת. ״מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ חוֹמֶץ, הִגִּיעוֹ!

8 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

משנה: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ וְלֹא צִימֵּיחוּ וַאֲפִילוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵינוֹ חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע טִינּוֹפֶת לַסְּעָה. תְּאֵינִים מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתוּלָּעוֹת לַמֵּאָה. מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה. קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסָּאוֹת לַמֵּאָה. הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵירוֹ וְהֶחֱמִיץ אֵינוֹ חַיָיב בַּאַחֵרָיוּתוֹ וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ הֲרֵי זֶה מֶקַח טָעוּת. אִם אָמַר לוֹ יַיִן מְבוּשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. יָשָׁן מִשֶּׁל אֶשְׁתְּקַד. מְיוּשָּׁן מִשֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים. הלכה: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ וְלֹא צִימֵּחוּ אֲפִילוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מִתְחִילַּת הַזֶּרַע חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. מָהוּ נוֹתֵן לוֹ. דְּמֵי זַרְעוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יְצִיאוֹתָיו. הָכָא מְקַבֵּל עָלָיו. בְּרַם תַּמָּן יְמָעֵט. הָכָא וּבִלְבַד טְנוּפָה. בְּרַם תַּמָּן מִין. הָכָא וּבִלְבַד כְּדֶרֶךְ מַגָּעוֹ. בְּרַם תַּמָּן וּבִלְבַד כְּדֶרֶךְ מִשּׂוֹאוֹ. הָכָא רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. בְּרַם תַּמָּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׁנֵי מִינִין הֵן וְאֵין מִצְטָרְפִין. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא שָׁאַל. סְאָה חִיטִּין שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה שֶׁלִּשְׂעוֹרִין. כֹּהֵן וְיִשְׂרָאֵל מָהוּ שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַשְׁבָח. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי שָׁאַל. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה שֶׁלְּחוּלִין. מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ מָהוּ שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ כֵּירִייוֹ שֶּׁלַּחֲבֵירוֹ חַיָיב לִשְׁפוֹת לוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר. בָּאוֹמֵר. צְבוֹר וְאֶקְנֶה. אֲבָל אִם הָיוּ צְבוּרִין מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לֹא בְדָא. תַּנֵּי. מֵאָה חָבִיּוֹת אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ יַיִן יָפֶה כְּרוֹב הַיַּיִן הַנִּמְכָּר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֵאָה חָבִיּוֹת יַיַן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ יַיִן יָפֶה כְּרוֹב הַיַּיִן הַנִּמְכָּר בְּאוֹתוֹ חָנוּת. מֵאָה חָבִיּוֹת אֵילּוּ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. אֲפִילי חוֹמֵץ הִגִּיעוּ. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה. בְּשֶּׁהָיוּ הַקַּנְקַנִּים לְלוֹקֵחַ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לִשְּׁתִּיָיה מָכַרְתִּיו לָךְ. בָּדַק חָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ וְהוֹלֵךְ. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי. מִיכָּן וְהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן. הָאַחֲרוֹנִים חוֹמֵץ. אֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי שְׁמַעְתִּיהָ מִמֶּנּוּ. מַה מִעַבִּד וָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי. מִיכָּן וָהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּעָלִין וְשָׁמְעִין מִבֵּי מִדְרָשָׁא דְבַר עִיטְיָין בְּמַחַט כְּהָדָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּחָבִית. אִיבֵּד מַחַט שׁוּפָה וּבָא וּמְצָאָהּ חֲלוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַודַּאי טְמֵאָה. אַחֲרוֹנִים טְהוֹרָה. אֶמְצָעִיִים סָפֵק. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אוּף שְׁמַעְתִּיהָ מִמֶּנּוּ. מַה מִיעַבִּד וָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים וַודַּאי. מִיכָּן וָהֵילָךְ סָפֵק. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה שָׁאַל. בָּא בְסוֹף שָׁבוּעַ אַרְבָּעִים וּמְצָאוֹ חָמֵץ בָּרוּר מִיַּד נַעֲשֶׂה חָמֵץ בָּרוּר אוֹ מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עָבַר הַפֶּרֶק בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם. כּוֹחוֹ שֶׁלְּפֶרֶק בִּיטֵּל כֹּחַ אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ כֹחַ אַרְבָּעִים יוֹם בִּיטֵּל כּוֹחוֹ שֶׁלְּפֶרֶק.

10 בבא בתרא פתח ↗

וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי יַיִן קוֹסֵס; מָזוּג; מְגוּלֶּה; וְשֶׁל שְׁמָרִים; וְשֶׁרֵיחוֹ רַע – דְּתַנְיָא: בְּכוּלָּן לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל.

13 מסכת דרך ארץ רבה פתח ↗

הנכנס לבית אל יאמר להם תנו לי ואוכל עד שיאמרו לו הם אכול. מזגו לו את הכוס שוהה ושותה. וכמה ישהה. בחמין שלשה פעמים. ובצונן ד'. א״ר יהודה בד״א בכוס שבגליל. אבל בכוס שביהודה שוהה כל צרכו ושותהו. לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני שזו דרך הרבית. ובירושלים היו הולכין את אפסחתי׳ למפלא שלהן. לא ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן על פיה שמן שזו דרך המיתה. ומעשה באדם אחד שעשה משתה לבנו. כיון שבאו בני חבורה והסבו נכנס להביא יין. ראה את החבית שמליאה שמן וחנק את עצמו ומת. מכאן אמרו חכמים אל ישלח אדם לחבירו חבית של יין ויתן על פיה שמן שזו דרך המיתה. לא יאמר אדם לחבירו טול שמן מפך ריקם מפני שמהנהו טוב חנם. ולא יסרב אדם בחבירו לסעוד ויודע בו שאינו סועד. ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל. לא ישקה אדם יין ישן לשם חדש שזה דרך גזל. היה משקה יין לחמרים. אל יאמר להן סלקו את זה ותנו לזה שזה דרך הגזל. היה עומד בשוק אצל מוכרי תבואה. אל יאמר להם בכמה חפץ זה. והוא אינו רוצה ליקח. שמשביח טעותו של מוכר:

16 נדרים פתח ↗

הָהוּא סַפְסִירָא דִּשְׁקַל חֲמָרָא לְזַבּוֹנֵי וְלָא אִיזַּבַּן. בַּהֲדֵי דַּהֲדַר, אִיתְּנִיס חַמְרָא, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: נֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה חַיָּיב, בַּחֲזָרָה פָּטוּר.

17 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רָבִינָא בַּר קִיסִי, תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, הָאוֹמֵר: ״תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר״ – סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: אֵין פָּחוֹת מֵרְבִיעַ. ״לְחָבִית״ – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁמִינִית. ״לִקְדֵרָה״ – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵים עָשָׂר. ״לְטָפִיחַ״ – אֵין פָּחוֹת מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר.

18 בבא בתרא פתח ↗

מִי לָא תַּנְיָא, הָאוֹמֵר: ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לֶתֶךְ – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״בֵּית כּוֹר״. ״פַּרְדֵּס אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רִמּוֹנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״פַּרְדֵּס״. ״כֶּרֶם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְּפָנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״כַּרְמָא״?!

20 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִלֵּוִי. לֵוִי גּוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין שֶׁל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן גּוֹבֶה אֲכִילַת פֵּירוֹת מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּלֵוִי. עָמַד לֵוִי וְהִשְׁבִּיחַ. לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגוֹבֶה אֶת הַשְּׁבָח מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּדַם מִקְחוֹ שֶׁל זֶה לְשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. אֲבָל אִם קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה לְמִקְחוֹ שֶׁל זֶה לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן אֲפִילוּ מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁל שִׁמְעוֹן. אַף בַּאֲכִילַת פֵּירוֹת כָּךְ הִיא עָבְדָא. אַפִּיק אַרְבָּעָה דֵינָרִין וְהוּא שְׁבַח אֲשִׁתָּא. לֵוִי גָבֵי אַרְבַּעְתֵּי דֵינָרַיָיא מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגָבֵי תְּרֵין אוֹחְרָנַיָיא מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לְתַחְתּוֹנָה אֶצֶל שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לָעֶלְיוֹנָה אֶצֶל רְאוּבֵן.

21 בבא מציעא פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת, וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם.

21 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, תָּא שְׁמַע: לְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ, וְהִשְׁבִּיחָהּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִין מְשׁוּעְבָּדִין, וְאֶת הַשֶּׁבַח מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין.

21 גיטין פתח ↗

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי נָתָן: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁקָּדַם מִקָּחוֹ שֶׁל שֵׁנִי לְשִׁבְחוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן;

23 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

תַּמָּן תַּנִּינָן. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן מְלֹא הַמִּיטָּה עוֹמֶדֶת. בְּרַם הָכָא מְלוֹא מִיטָּה חוֹזֶרֶת. עַד אֵיכָן. עַד כְּדֵי נוֹשְׂאֵי הַמִּיטָּה וְחִילּוּפֵיהֶן וְחִילּוּפֵי חִילּוּפֵיהֶן.

24 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

הלכה: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּא. קַנְטָר חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

25 בבא בתרא פתח ↗

פָּחוֹת כׇּל שֶׁהוּא – יְנַכֶּה, יָתֵר כׇּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר. הָא סְתָמָא – כְּ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״ דָּמֵי! אֵימָא סֵיפָא – וְאִם אָמַר לוֹ: ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״; אֲפִילּוּ פִּיחֵת רוֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לִסְאָה – הִגִּיעוֹ. הָא סְתָמָא – כְּמִדָּה בְּחֶבֶל דָּמֵי! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. תָּא שְׁמַע: ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״; ״כְּבֵית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״; ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – אֲפִילּוּ פִּיחֵת רוֹבַע לִסְאָה, אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לִסְאָה – הִגִּיעוֹ. אַלְמָא סְתָמָא נָמֵי, כְּ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״ דָּמֵי! הָתָם, פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ – אֵיזֶהוּ בֵּית כּוֹר שֶׁהִיא כְּבֵית כּוֹר? כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ: ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אִם כֵּן, ״אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ ״אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ סְתָמָא נָמֵי כְּ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״ דָּמֵי? שְׁמַע מִינַּהּ. מַהוּ מַחֲזִיר לוֹ? מָעוֹת וְכוּ׳. לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר אָמְרִינַן, לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ לָא אָמְרִינַן?! וְהָתַנְיָא: פִּיחֵת שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר, אוֹ הוֹתִיר שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר – הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכָּאן – כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר וְאֶת הַלּוֹקֵחַ לִיקַּח. הָתָם, כְּגוֹן דַּהֲוָה יַקִּירָא מֵעִיקָּרָא, וְזָל הַשְׁתָּא; דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: אִי אַרְעָא יָהֲבַתְּ לִי – הַב לִי כְּזוּלָא דְּהַשְׁתָּא. וְהָתַנְיָא: כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ – נוֹתֵן לוֹ כְּשַׁעַר שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ! הָתָם, כְּגוֹן דַּהֲוָה זוּלָא מֵעִיקָּרָא, וְיָקְרָא לַהּ הַשְׁתָּא. שֶׁאִם שִׁיֵּיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁאָמְרוּ, וַאֲפִילּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה. וְרַב נַחְמָן אָמַר: נוֹתֵן שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכׇל כּוֹר וָכוֹר.

26 בבא בתרא פתח ↗

מַתְנִי׳ ״בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו״; פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – הִגִּיעוֹ, עַד שְׁתוּת – יְנַכֶּה.

1 זרעוני גינה וכו'. בבלי צ"ג סע"א. ועיין לעיל ב"מ פ"ט הט"ז ומש"ש.

2 דמי הזרע. בבלי ותוספתא הנ"ל.

3 הרבה וכו'. בבלי הנ"ל.

1 המוכר פירות וכו'. משנ' פ"ו מ"ב. ועיין בבלי צ"ד א'.

2 שעורים וכו'. עיין בבלי הנ"ל.

1 נאות, פיטסות וכו'. בבלי צ"ז ב'. ועיין במשנ' פ"ו מ"ב.

1 המוכר יין וכו'. עיין ירוש' גיטין ספ"ג, מ"ה ע"ב. ועיין במשנ' פ"ו מ"ג.

2 מבוסם וכו'. משנ' הנ"ל.

3 נתיישן וכו'. בבלי צ"ח רע"ב.

1 המוכר מרתף וכו'. עיין בבלי צ"ה א' ואילך.

1 חבית של יין וכו'. ירוש' סוטה פ"ח ה"ה, כ"ד ע"ד, בבלי כאן צ"ה א'. המתקבל בחנות. עיין ירוש' ובבלי הנ"ל.

1 מאה חביות וכו'. עיין ירוש' פ"ו ה"א, ט"ו ע"ב.

1 חביות אילו וכו'. ירוש' הנ"ל.

1 גבי מזבח יצא. עיין להלן מנחות פ"ט ה"ט, ירוש' סוטה פ"ח ה"ה, כ"ד ע"ד, בבלי כאן צ"ז ב'.

1 יין המתקרקש וכו'. בבלי חולין צ"ד א'.

2 טענת חנם. בבלי הנ"ל. ועיין ירוש' דמאי פ"ד ה"ו, כ"ד ע"א, ע"ז פ"א ה"ג, ל"ט ע"ג, דרך ארץ רבה פ"ח.

3 חבר עיר וכו'. בבלי חולין הנ"ל.

1 לא יסרב וכו'. ירוש' דמאי וע"ז הנ"ל, בבלי חולין ודרך ארץ רבה פ"ח הנ"ל. ועיין לעיל ב"ק פ"ז ה"ח.

1 לא ישלח וכו'. בבלי ודרך ארץ רבה הנ"ל.

1 הלוקח כלים וכו'. בבלי נדרים ל"א ב', ב"מ פ"א א'.

1 סמכוס או' וכו'. בבלי כאן ס"ג א'.

2 אין פחות משמונה וכו'. בבלי הנ"ל.

1 פרדסי וכו'. ירוש' מעשרות פ"ב ה"ג, מ"ט סע"ד, כתובות פ"ח ה"ז, ל"ב ע"ב, בבלי כאן ז' א', ב"מ ק"ד א'.

2 כור אני וכו'. בבלי הנ"ל.

1 אין מוציאין וכו'. משנ' גיטין פ"ה מ"ג.

2 כיצד, גזל וכו'. עיין ירוש' גיטין פ"ה ה"ג, מ"ו ע"ד, בבלי ב"מ י"ד ב', שם ט"ו א'.

1 לשבח קרקעות. משנ' גיטין פ"ה מ"ב, ירוש' כתובות פי"ב ה"ב, ל"ד ע"ד, בבלי ב"מ י"ד ב'.

2 לקח הימנו וכו'. ירוש' גיטין פ"ה ה"ג, מ"ו ע"ד. ועיין בבלי כאן קנ"ז ב', ב"מ ט"ו א'.

3 בזמן שקדם וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי גיטין נ"א א'.

1 העושה חצר וכו'. משנ' ספ"ו. ועיין ירוש' נזיר פ"ט ה"ג, נ"ז ע"ד.

2 ר' שמעון וכו'. משנ' הנ"ל.

1 קנטינר וכו'. ירוש' פ"ו ה"ב, ט"ו ע"ג, בבלי צ"ח ב'.

2 מקבל וכו'. עיין במשנ' ספ"ז.

1 בית כור וכו'. משנ' פ"ז מ"ו.

2 כדרך שלקח וכו'. בבלי ק"ד א'.

3 ואם רצה וכו'. משנ' הנ"ל.

1 בסימניו ובמצריו וכו'. עיין במשנ' פ"ז מ"ג, ובבלי ק"ו א'.

1 חצי וכו'. משנ' ספ"ז.

5 בבא בתרא פתח ↗

תָּאנָא: וּמְיַישֵּׁן וְהוֹלֵךְ עַד הַחַג.

13 חולין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֵלֵךְ אָדָם לְבֵית הָאֵבֶל, וּבְיָדוֹ לָגִין הַמִּתְקַשְׁקֵשׁ. וְלֹא יְמַלְּאֶנּוּ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ. וְאִם יֵשׁ שָׁם חֶבֶר עִיר – מוּתָּר.

16 בבא מציעא פתח ↗

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַמֵּימָר: הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן לְשַׁגְּרָן לְבֵית חָמִיו, וְאָמַר לוֹ: אִם מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנִּי – אֲנִי נוֹתֵן לְךָ דְּמֵיהֶן, וְאִם לָאו – אֲנִי נוֹתֵן לְךָ לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהֶן, וְנֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה – חַיָּיב,

18 בבא מציעא פתח ↗

״כַּרְמָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְּפָנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא, וְהוּא דְּמִתְקְרֵי ״כַּרְמָא״. ״פַּרְדֵּס אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רִמּוֹנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא, וְהוּא דְּמִתְקְרֵי ״פַּרְדֵּסָא״. אַלְמָא אָמַר לֵיהּ: שְׁמָא בְּעָלְמָא אֲמַרִי לָךְ. הָכִי נָמֵי נֵימָא לֵיהּ: שְׁמָא בְּעָלְמָא אֲמַרִי לָךְ!

20 בבא מציעא פתח ↗

אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ, מְלֵאָה פֵּירוֹת, וְאָכַל אֶת הַפֵּירוֹת, וְחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת קֶרֶן – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, בָּא נִגְזָל לִגְבּוֹת פֵּירוֹת – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין.

21 תלמוד ירושלמי כתובות פתח ↗

הלכה: נִיסֵּית הַבַּת. הַבַּעַל חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ כול׳. תְּנַיי כְתוּבָּה שֶׁכְּתָבוֹ בִשְׁטָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לִגְבּוֹת מִן הַמְשׁוּעֲבָדִים כְּתָבָן. רִבִּי יִרְמְיָה מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְמָאן דָּמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת וּלְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים הַמְשׁוּעֲבָדִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר.

21 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

משנה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וְלִשְׁבָח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. הלכה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין כול׳. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן קִיצְבָּה. גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִלֵּוִי. לֵוִי גּוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין שֶׁל רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן גּוֹבֶה אֲכִילַת פֵּירוֹת מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּלֵוִי. עָמַד לֵוִי וְהִשְׁבִּיחַ. לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגוֹבֶה אֶת הַשְּׁבָח מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּדַם מִקְחוֹ שֶׁל זֶה לְשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. אֲבָל אִם קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה לְמִקְחוֹ שֶׁל זֶה לֵוִי גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן אֲפִילוּ מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁל שִׁמְעוֹן. אַף בַּאֲכִילַת פֵּירוֹת כָּךְ הִיא עָבְדָא. אַפִּיק אַרְבָּעָה דֵינָרִין וְהוּא שְׁבַח אֲשִׁתָּא. לֵוִי גָבֵי אַרְבַּעְתֵּי דֵינָרַיָיא מִמְּשׁוּעֲבָדִין שֶׁלְּרְאוּבֵן וְגָבֵי תְּרֵין אוֹחְרָנַיָיא מִבְּנֵי חוֹרִין שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לְתַחְתּוֹנָה אֶצֶל שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. אֵין לָךְ יוֹרֶד בִּרְשׁוּת וְיָדוֹ לָעֶלְיוֹנָה אֶצֶל רְאוּבֵן. רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה לֹא אָזִיל גַּבֵּי לֵוִי דְּהִיא מַתָּנָה. לֵוִי אָזַל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מְכִירָה. וְלֹא מַתָּנָה יְהַבְתִּינָּהּ. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. בְּעִי הֲוֵינָא מִיתַּן לֵיהּ וִישַׁלֵּם לִי טִיבוּ. רְאוּבֵן גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּנְתָנָהּ מַתָּנָה לְלֵוִי וְהָלַךְ לֵוִי וּמְכָרָהּ לִיהוּדָה וּבָא שִׁמְעוֹן וּטְרָפָהּ מִיהוּדָה. יְהוּדָה אָזַל גַּבֵּי לֵוִי דְּהוּא מְכָרָהּ. לֵוִי לֹא אָזַיל גַּבֵּי רְאוּבֵן דְּהִיא מַתָּנָה. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַבָּנִין. אֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה. רְאוּבֵן גָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי. וְלֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב טָרְפּוֹ עַד שֶׁמֵּת. דְּמָאן הִיא. רַב הוּנָא וְחִיָיה בְּרֵיהּ דְּרַב. חַד אָמַר. אִם כָּתַב שְׁטָר טָרְפּוֹ. שֶׁלְּרְאוּבֵן. וְאִם לָאו. שֶׁלְּלֵוִי הִיא. וְחָרָנָה אָמַר. הִיא כָתַב הִיא לֹא כָתַב שֶׁלְּלֵוִי הִיא. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא דִּרְאוּבֵן. דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. מִילָּה דְּלָא דִידִי זְבָנִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא דְלֵוִי. דִּרְאוּבֵן יְכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. הַאי דְלָא קוֹמֵיךְ אָקוּם לִזְבִינֵיהּ טָבִי אַתְּ. מָהוּ לִגְבוֹת פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא גָבֵי. מָאן גָּבֵי. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי אִילָא גָבֵיי. רִבִּי יָסָא אִיתְפְּקַד מְדַל דְּיַתְמִין וַהֲווּ תַמָּן בְּעַיָין פַּרְנָסָה. אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר וְקוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. לֹא מוּטָּב שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִן שֶׁלַּאֲבִיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָעְזָר. רִבִּי. אִילּוּ יָבוֹאוּ לִפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ אֵין רַבּוֹתֵינוּ נוֹגְעִין בּוֹ. וְאָנוּ עוֹשִׂין בּוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יָסָא. אֲנָא יְהִיב. וְאִי קָמוּן יַתְמִין וְעָרְרִין אֲנָא יְהִיב לוֹן. אֲפִילוּ כֵן קָמוּן וְעָרְרוֹן. גְּזַר דִּין נְפַק. צִיפּוֹר בַּת אַבְשָׁלוֹם. רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. אֲנָא וְרַבּוֹתֵינוּ גָּבִינוּ לָהּ מִן הַמְטַלְטְלִין כְּמִנְהַג מְקוֹמָהּ. רַב הֲוָה כְתִיב לְרִבִּי עַבְּרוֹן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חִיָיה רַבָּה. וָהֲוָה רִבִּי חִיָיה כְתִיב בֵּינֵי שִׁיטַּיָיא. עָמְדוּ הַיְּתוֹמִין וּמָכְרוּ. גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. עָמְדוּ וְשִׁיעְבְּדוּ. הַשִׁיעְבּוּד הַזֶּה אֵינִי יוֹדֵעַ מָהוּ. תַּנָּא לֵוִי. אֶחָד שִׁיעְבּוּד הָאָב וְאֶחָד שִׁיעְבּוּד הַבֵּן גּוֹבִין מִן הַפַּרְנָסָה וְאֵין גּוֹבִין מִן הַמְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. לֵית כָּאן בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב אֶלָּא בְשִׁיעְבּוּד הַבֵּן. אִם בְּשִׁיעְבּוּד הָאָב. אִם בְּחַיֵּי הָאָב אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִישְּׂאוּ הַבָּנוֹת אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן. רִבִּי בָּא כְדִידֵיהּ וְרִבִּי יוּדָה כְדִידֵיהּ. דְּאַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חַגַּיי. אֲפִילוּ מֵתוּ אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מֵהֶן. בְּנֵי בָנִים מָה הֵן. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי מַתַּנְיָיה הֲווֹן יָתְבִין. סָבְרִין מֵימַר. הִיא בְּנֵי בָנִים שֶׁכָּאן הִיא בְּנֵי בָנִים שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּנֵי בָנִים קָפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. מְנָה לְאַבָּא בְּיָדָךְ אֵין לָךְ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִׁים דֵּינָרִין. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִיב אֲבֵידָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּקָּנָה תִיקְּנוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁתִיקְּנוּ בַּמְצִיאָה. דְּתַנִּינָן. הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשְׁבַּע מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִין מָצָאתָ לִי. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתִי לָךְ וְהֶחֱזִרְתִּי לָךְ אֶת שְׁנֵיהֶן. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. לֹא הֶחֱזַרְתָּה לִי אֶלָּא אַחַת. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. רִבִּי פְּדָת בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּזֶה תִקְּנוּ. אֲבָל בָּרִאשׁוֹנָה דְּבַר תּוֹרָה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. יָכוֹל אָמַר לוֹ. שְׁנֵי שְׁוָורִים מָצָאתָ לִי. וְהוּא אָמַר. לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ מָצָא אֲבֵידָה וְכִחֵשׁ בָּהּ. פְּרָט לָזֶה שֶׁלֹּא כִיחֵשׁ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. עוֹמֵד הָיִיתִי בְּרֹאשׁ גַּגִּי וּרְאִיתִיךָ מוֹשֵׁךְ שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים. שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִים מַשַׁכְתָּ לִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא מָשַׁכְתִּי אֶלָּא אֶחָד. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ. וְדִכְוָותָהּ. עוֹמֵד הָיִיתִי עַל אַבָּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְטָעַנְךָ מְנָה וְהוֹדֵיתָה לוֹ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים. לֹא בָזֶה תִיקְּנוּ.

24 בבא בתרא פתח ↗

תָּאנָא: וּמְיַישֵּׁן וְהוֹלֵךְ עַד הַחַג. מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ, וְכֵן הַמְקַבֵּל מָקוֹם מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ! הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר – בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. בַּיִת קָטָן – שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה, גָּדוֹל – שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר, טְרַקְלִין – עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ. רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ״? לִיתְנֵי ״בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ, וּבֵית אַלְמְנוּת לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ״! מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא דַּרְכָּא דְחַתְנָא לְמֵידַר בֵּי חֲמוּהּ – כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסּוּבִּין; וְקַל מִסּוּבִּין – חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמִיו; וְקַל מֵחָתָן – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; וְקַל מֵאוֹרֵחַ – מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ! הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כּוּ׳. רֶפֶת בָּקָר מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ, וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ. אִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁרֶפֶת בָּקָר הִיא, פְּעָמִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דִּירָתוֹ כְּרֶפֶת בָּקָר. וְאִיכָּא דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: שֶׁהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. טְרַקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. מַאי טְרַקְלִין? קוּבְּתָא בֵּי וַורְדֵי. תָּאנֵי: וְקַנְתֵּיר – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַאי קַנְתֵּיר? תַּרְבֵּץ אַפַּדְנֵי. רוּמוֹ כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ, רְאָיָה לַדָּבָר – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּבִנְיַן הַהֵיכָל. ״רְאָיָה לַדָּבָר״ מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיכָּא דְּאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָתָנֵי לַהּ – וְהָכִי קָאָמַר: רְאָיָה לַדָּבָר מִנַּיִן? אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל. וְאִיכָּא דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא קָתָנֵי לַהּ – וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַתְמוֹהֵי קָא מַתְמַהּ, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא: רְאָיָה מִנַּיִן – מִבִּנְיַן הֵיכָל?! אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא כְּבִנְיַן הֵיכָל עָבְדִי? תַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: רוּמוֹ – כְּקוֹרוֹתָיו. וְלֵימָא: רוּמוֹ כְּרׇחְבּוֹ! אִיבָּעֵית אֵימָא: בֵּיתָא מֵעִילַּאי רָוַוח, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא בֵּי כַוֵּוי. רַבִּי חֲנִינָא נְפַק לְקִרְיָיתָא, רְמוֹ לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי – כְּתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ – שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״; וּכְתִיב: ״וְלִפְנֵי הַדְּבִיר – עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ״! אֲמַר לְהוּ: כִּי קָא חָשֵׁיב – מִשְּׂפַת כְּרוּבִים וּלְמַעְלָה. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן?

« מסורת התוספתא על בבא בתרא ה׳:י״ג מסורת התוספתא על בבא בתרא ז׳:א׳ »