מסורת התוספתא על בבא בתרא 11 פרקים

מסורת התוספתא על בבא בתרא ב׳

« מסורת התוספתא על בבא בתרא א׳:ט״ו מסורת התוספתא על בבא בתרא ג׳:א׳ »

3 בבא בתרא פתח ↗

תָּא שְׁמַע: שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, זוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בְּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל שָׂדֶה וּבָא – בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְקָרָא עָלָיו אֶחָד עַרְעָר לוֹמַר: ״שֶׁלִּי הִיא״, וְהוֹצִיא זֶה אֶת אוֹנוֹ לוֹמַר: ״שֶׁמְּכַרְתָּהּ לִי״ אוֹ ״שֶׁנְּתַתָּהּ לִי בְּמַתָּנָה״, אִם אָמַר: ״אֵינִי מַכִּיר בִּשְׁטָר זֶה מֵעוֹלָם״ – יִתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו.

4 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנַן. עֶרֶר מָהוּ שֶׁיַּצְרִיךְ בֵּית דִּין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֶרֶר אֵין צָרִיךְ בֵּית דִּין. וְאִית דָּמְרִין. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה שָׁאַל לְתַלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן. עֶרֶר מָהוּ שֶׁצָּרִיךְ בֵּית דִּין. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֶרֶר צָרִיךְ בֵּית דִּין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ עָרַר עִמּוֹ בִּפְנֵי פוֹעֲלִין עֶרֶר הוּא. וְצָרִיךְ לְעוֹרֵר עַל כַּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים. גִּידּוּל בַּר מִינְיָימִין הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וַהֲווּ דַיָינֵיהּ חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי וְרַב הוּנָא וְחִיָיה בַּר רַב. אָמַר לוֹן חִיָיה בַּר רַב. כֵּן אָמַר אַבָּא. מִכֵּיוָן שֶׁעָרַר עִמּוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹד אֵין צָרִיךְ לְעוֹרֵר עָלָיו. וְתַנֵּי כֵן. הָיָה אוֹכֵל שֶׁלּוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים. עָרַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת. אָמַר לוֹ. אַתָּה מָכַרְתָּה לִי אַתָּה נָתַתָּה לִי מַתָּנָה. אֵינָהּ חֲזָקָה. מַחֲמַת טַעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. שֶׁכָּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה אֵינָהּ חֲזָקָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אִם כְּזוֹ אֵין אָנוּ מְנִיחִין לִגְדּוֹלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּלוּם.

5 בבא בתרא פתח ↗

קַבְּלָן – אָמְרִי לַהּ מֵעִיד, וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד. אָמְרִי לַהּ מֵעִיד – כְּעָרֵב דָּמֵי. וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד – דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלֶהֱווֹ בִּידֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ, דְּכִי אָתֵי בַּעַל חוֹב – מַאי דְּבָעֵי שָׁקֵיל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי לָא. אִי דְּלָא אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ בֶּן גַּזְלָן נָמֵי! לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָמְרִי עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״. הָנָךְ – אִיכָּא לְמֵימַר קוּשְׁטָא קָא אָמְרִי. הַאי – אַף עַל גַּב דְּאוֹדִי נָמֵי לָא מְהֵימַן, כִּדְרַב כָּהֲנָא – דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ לְשַׁחְווֹר. אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן נָמֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּקָא אָתֵי בְּטַעְנְתָא דְּאַבָּא דַּאֲבוּהּ. הֵיכִי דָּמֵי גַּזְלָן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק עַל שָׂדֶה זוֹ בְּגַזְלָנוּתָא. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּבֵית פְּלוֹנִי, שֶׁהוֹרְגִין נְפָשׁוֹת עַל עִסְקֵי מָמוֹן. תָּנוּ רַבָּנַן: אוּמָּן – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאוּמָּנוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאֲרִיסוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם. בִּשְׁלָמָא בֵּן שֶׁחָלַק – אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא. אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא,

6 בבא בתרא פתח ↗

הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחְזִיר לוֹ בְּעֵדִים? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ – אֶלָּא הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים, צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּעֵדִים. מֵיתִיבִי אַבָּיֵי: רָאָה עַבְדּוֹ בְּיַד אוּמָּן, וְטַלִּיתוֹ בְּיַד כּוֹבֵס, אָמַר לוֹ: ״מַה טִּיבוֹ אֶצְלְךָ?״ ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״, ״אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. ״בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרו וְלִיתְּנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רַבָּה: סֵיפָא – בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר, וְקָאָמַר לֵיהּ אַחֵר: בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרוֹ וְלִיתְּנוֹ בְּמַתָּנָה. מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לֵיהּ: ״מִינָּךְ זְבַנְתֵּיהּ״, כִּי אָמַר לֵיהּ נָמֵי: ״בְּפָנַי אָמַרְתָּ לוֹ לְמוֹכְרוֹ״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין, וּמְהֵימַן. קָתָנֵי מִיהַת רֵישָׁא: ״רָאָה״. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים – לְמָה לִי רָאָה? נַיְתֵי עֵדִים וְנִשְׁקוֹל! אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים? וְכִי רָאָה מִיהָא תָּפֵיס לֵיהּ! לָא, לְעוֹלָם דְּאִיכָּא עֵדִים; וְהוּא דְּרָאָה. וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים, צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. מֵתִיב רָבָא לְסַיּוֹעֵי לְרַבָּה: הַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לְאוּמָּן, אוּמָּן אוֹמֵר: שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ לִי, וְהַלָּה אוֹמֵר: לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אַחַת. כׇּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד אוּמָּן – עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהָבִיא רְאָיָה. נְתָנָהּ לוֹ – בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. עָבַר זְמַנּוֹ, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים, לִיחְזֵי עֵדִים מַאי קָאָמְרִי!

7 בבא בתרא פתח ↗

אִינְהוּ אַפְסִידוּ אַנַּפְשַׁיְיהוּ. וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָתְנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, עַל יְדֵי עֵדִים – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין! וְכִי תֵּימָא: רַב תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג, וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִלְוֶה עַל פֶּה – אֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא מִן הַיּוֹרְשִׁים וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת! מִלְוֶה אַזְּבִינֵי קָא רָמֵית?! מִלְוֶה, כִּי קָא יָזֵיף – בְּצִנְעָא קָא יָזֵיף, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיתַּזְלוּ נִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ. זְבִינֵי, מַאן דְּזָבֵין אַרְעָא – בְּפַרְהֶסְיָא זָבֵין, כִּי הֵיכִי דְּלִיפּוֹק לַהּ קָלָא. תָּנוּ רַבָּנַן: אֲכָלָהּ הָאָב שָׁנָה וְהַבֵּן שְׁתַּיִם; הָאָב שְׁתַּיִם וְהַבֵּן שָׁנָה; הָאָב שָׁנָה, וְהַבֵּן שָׁנָה, וְהַלּוֹקֵחַ שָׁנָה – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. לְמֵימְרָא דְּלוֹקֵחַ אִית לֵיהּ קָלָא?! וּרְמִינְהִי: אֲכָלָהּ בִּפְנֵי הָאָב שָׁנָה וּבִפְנֵי הַבֵּן שְׁתַּיִם; בִּפְנֵי הָאָב שְׁתַּיִם וּבִפְנֵי הַבֵּן שָׁנָה; בִּפְנֵי הָאָב שָׁנָה, וּבִפְנֵי הַבֵּן שָׁנָה, וּבִפְנֵי לוֹקֵחַ שָׁנָה – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לוֹקֵחַ אִית לֵיהּ קָלָא, אֵין לְךָ מְחָאָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּמוֹכֵר שְׂדוֹתָיו סְתָם. מַתְנִי׳ הָאוּמָּנִין, וְהַשּׁוּתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין – אֵין לָהֶם חֲזָקָה. לֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְלֹא לָאִשָּׁה חֲזָקָה בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ; וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן, וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַחְזִיק; אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה, וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, וְהַמַּחְזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר – נָעַל וְגָדֵר וּפָרַץ כׇּל שֶׁהוּא – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

10 סנהדרין פתח ↗

בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְגוֹ׳״. וְאֵין לְךָ קַלָּה בְּכׇל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַשֵּׁל פֵּירוֹתֶיהָ יוֹתֵר מִבַּעַל שָׁלִישָׁה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בִּכְּרָה אֶלָּא מִין אֶחָד. שֶׁמָּא תֹּאמַר: חִטִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׂעוֹרִים״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: לִפְנֵי הָעוֹמֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ״. אַחַר הָעוֹמֶר הָיָה. אֱמוֹר מֵעַתָּה: רְאוּיָה הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁתִּתְעַבֵּר, וּמִפְּנֵי מָה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע? שֶׁשְּׁנַת בַּצּוֹרֶת הָיְתָה, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לְבֵית הַגֳּרָנוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד, וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר. אִינִי? וְהָא שְׁלַחוּ לֵיהּ לְרָבָא: זוּג בָּא מֵרַקַּת, וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר, וּבְיָדוֹ דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּלוּז. וּמַאי נִיהוּ? תְּכֵלֶת. בִּזְכוּת הָרַחֲמִים וּבִזְכוּתָם יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם. וַעֲמוּסֵי יְרֵיכֵי נַחְשׁוֹן בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ נְצִיב אֶחָד, וְלֹא הִנִּיחָן אֲדוֹמִי הַלָּז. אֲבָל בַּעֲלֵי אֲסוּפּוֹת נֶאֶסְפוּ וְקָבְעוּ לוֹ נְצִיב אֶחָד בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חַשּׁוֹבֵי – מְחַשְּׁבִי, גַּלּוֹיֵי – לָא מְגַלּוּ. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״נְצִיב״ לִישָּׁנָא דְּיַרְחָא הוּא? דִּכְתִיב: ״וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת אֲנָשָׁיו חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה״. וְהָכְתִיב: ״וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ״? רַב יְהוּדָה וְרַב נַחְמָן, חַד אָמַר: אֶחָד מְמוּנֶּה עַל כּוּלָּם, וְחַד אָמַר: כְּנֶגֶד חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא שָׁלֹשׁ שָׁנִים זוֹ אַחַר זוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְעִיבֵּר שָׁלֹשׁ שָׁנִים זוֹ אַחַר זוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? בֵּית דִּין יָשְׁבוּ וְקָבְעוּ אַחַת אַחַת בִּזְמַנָּהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בִּשְׁבִיעִית וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אֵימָתַי רְגִילִין לְעַבֵּר? עֶרֶב שְׁבִיעִית. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מְעַבְּרִין בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: אֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: חוֹשְׁשִׁין לְגוּשֵׁיהֶן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְעַבְּרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ

11 מסורת התוספתא על בבא בתרא פתח ↗

עשר שדות וכו'. לעיל כתובות פ"ב סה"א, עמ' 60.

13 קידושין פתח ↗

וַאֲנַן אִיפְּכָא תְּנַן: נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה! אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ דְּאָמְרָה לֵיהּ ״אַגַּב״? הָכָא בְּאָדָם חָשׁוּב עָסְקִינַן, דִּבְהָהִיא הֲנָאָה דְּקָא מְקַבֵּל מַתָּנָה מִינַּהּ גָּמְרָה וּמַקְנְיָא לֵיהּ נַפְשַׁהּ.

15 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲלוֹנוֹתָיו כול׳. הָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח מוּתָּר. וְהָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח אָסוּר. הֵן דְּתֵימַר. מוּתָּר. בְּמָבוֹי. וְהֵן דְּתֵימַר. אָסוּר. בַּחֲצַר הַשּׁוּתָפִין. וְהָתַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי חָצֵר יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בֶחָצֵר כָּךְ בְּנֵי מָבוֹי יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בְמָבוֹי. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שַׁנְיָיא הִיא בַּגַּנּוֹת שֶׁנִּיתְּנוּ לַחֲפִירָה. אָמַר רִבִּי נָסָה. וְחָרְבּוֹת לֹא נִיתְּנוּ לְהִיבָּנוֹת.

15 עירובין פתח ↗

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָן, מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ.

17 בבא בתרא פתח ↗

מֵיתִיבִי: אֵין מְסַיְּידִין וְאֵין מְכַיְּירִין וְאֵין מְפַיְּיחִין בַּזְּמַן הַזֶּה. לָקַח חָצֵר מְסוּיֶּדֶת, מְכוּיֶּרֶת, מְפוּיַּחַת – הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ. נָפְלָה – אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ!

1 עושה תדיר וכו'. משנ' פ"ג מ"א.

2 ר' יהודה וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ב.

1 מחמת אונו וכו'. ירוש' שבועות פ"ו ה"ב, ל"ז ע"א.

1 שהיא שלו וכו'. בבלי ב"ב קנ"ד ב'.

1 האוכל שדה שש שנים וכו'. ירוש' פ"ג ה"ג, י"ד ע"א, בבלי ל"ט א'.

1 עריס נשבע וכו'. לעיל כתובות פ"ט ה"ג, עמ' 88. ועיין בבלי מ"ז א'.

2 הבן שחלק וכו'. בבלי מ"ז א', נ"ב א'. ועיין ירוש' פ"ג ה"ה, י"ד ע"א.

1 האומנין וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ג.

2 כליו וכו'. ירוש' הנ"ל, בבלי מ"ה ב'.

1 החזיק האב וכו'. בבלי מ"ב א'.

1 שנה הראשונה וכו'. משנ' פ"ג מ"ד.

2 הן הראשונים וכו'. ירוש' ב"ק פ"ז ה"ד, ה' ע"ד, מכות פ"א ה"ח, ל"א ע"א.

1 ר' יוסי וכו'. בבלי נ"ו ב'.

2 ר' יהודה וכו'. בבלי סנהדרין י"ב א' כגי' כי"י.

3 ולשלמה שנים עשר וגו'. מ"א ד', ז'.

4 ואו' ונציב אחד אשר בארץ. מ"א ד', י"ט.

5 העיבור. מקורות הנ"ל, ספרי דברים פי' ב', עמ' 9.

1 המחזיק וכו'. משנ' פ"ג מ"ג.

2 עשר שדות וכו'. להלן הי"ב, לעיל כתובות פ"ב ה"א, עמ' 60 לעניין מקח וממכר.

3 כלים ועבדים וכו'. בבלי ב"ק י"ב א'.

4 עבדים וקרקעות וכו'. בבלי הנ"ל, ירוש' קידושין פ"א ה"ג, נ"ט סע"ד.

5 הלך בה וכו'. ירוש' קידושין פ"א ה"ג, נ"ט ע"ד, שם ה"ה, ס' ע"ג, ב"ר ספ"מ, עמ' 397, בבלי כאן ק' א', רות רבה לפסוק ד' ז'.

1 עשר שדות וכו'. לעיל כתובות פ"ב סה"א, עמ' 60.

2 שכר ממנו וכו'. עיין לעיל ב"מ פ"ט סה"ט.

1 נכסים שאין וכו'. משנ' קידושין פ"א מ"ה, להלן פ"י הי"ב, ירוש' פאה פ"ג ה"ו, י"ז ע"ד, בבלי כאן נ"א א', פ"ו א', ק"נ ב', קידושין ז' א'. ועיין במשנ' פאה פ"ג מ"ו.

2 עמידת תנור וכו'. משנ' פ"ג מ"ה.

3 קורה וכו'. ירוש' נדרים פ"ה ה"א, ל"ט ע"א. ועיין במשנ' פ"ג מ"ה.

4 תרנגולין וכו'. עיין במשנ' הנ"ל.

5 צינור וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ו.

1 חלון הצורי וכו'. עיין במשנ' הנ"ל.

2 לא יפתח וכו'. עיין במשנ' פ"ג מ"ז.

1 שבני חצר וכו'. ירוש' פ"ג ה"י, י"ד ע"ב.

2 היו מימיו וכו'. עיין בבלי נ"ט א'.

3 שבררו וכו'. בבלי ק' א', עירובין צ"ד א'.

1 יהא ממלא ומשקה וכו'. עיין לעיל ב"מ פי"א הכ"ט.

1 לקח חצר וכו'. משנ' ספ"ג. ונפלו. בבלי ס' ב'. ועיין לעיל פ"א ה"ז.

2 אין מפיחין וכו'. בבלי ס' ב'.

3 סד אדם וכו'. לעיל סוף סוטה, בבלי הנ"ל.

4 אם אשכחך ירושלם וגו'. תהלים קל"ז, ה'-ו'.

5 שמחו את ירושלם וכו'. ישעי' ס"ו י'.

4 בבא בתרא פתח ↗

וְלִמְחַר תָּבַעְנָא לֵיהּ בְּדִינָא״ – הָוְיָא מֶחָאָה. אָמַר ״לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ״, מַאי? אָמַר רַב זְבִיד: הָא קָאָמַר ״לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ״! רַב פָּפָּא אָמַר: לְדִידֵיהּ לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ, לְאַחֲרִינֵי אֵימַרוּ לְהוּ – חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ, חַבְרָא דְחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: ״לָא אָמְרִינַן לֵיהּ״ – אָמַר רַב זְבִיד: הָא קָא אֲמַרוּ לֵיהּ ״לָא אָמְרִינַן לֵיהּ״! רַב פָּפָּא אָמַר: לְדִידֵיהּ לָא אָמְרִינַן לֵיהּ, לְאַחֲרִינֵי אָמְרִי לְהוּ – חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ, וְחַבְרָא דְחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: ״לָא תִּיפּוֹק לְכוּ שׁוּתָא״ – אָמַר רַב זְבִיד: הָא קָאָמַר ״לָא תִּיפּוֹק לְכוּ שׁוּתָא״! אֲמַרוּ לֵיהּ: ״לָא מַפְּקִינַן שׁוּתָא״ – אָמַר רַב פָּפָּא: הָא קָאָמְרִי לֵיהּ ״לָא מַפְּקִינַן שׁוּתָא״! רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: כֹּל מִילְּתָא דְלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינִישׁ, אָמַר לַהּ וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ. אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּאַסְפַּמְיָא וְיַחְזִיק שָׁנָה, וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה, וְיָבֹא לְשָׁנָה אַחֶרֶת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, לְמָה לִי לְמֵיתֵי? לִיתֵּיב הָתָם אַדּוּכְתֵּיהּ, וְלִימַחֵי! הָתָם עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן, דְּנֵיתֵי וְנִשְׁקוֹל אַרְעָא וּפֵירֵי. מִדְּקָא מוֹתֵיב לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן – מִכְּלָל דְּלָא סְבִירָא לֵיהּ דְּמֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה; וְהָאָמַר רָבָא: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַב נַחְמָן, סַבְרַהּ. אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְתַלְמִידָיו דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מֶחָאָה – בְּכַמָּה? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֶחָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֶחָאָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. לֵימָא בִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא קָא מִיפַּלְגִי – דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כֹּל מִילְּתָא דְּמִתְאַמְרָא בְּאַפֵּי תְּלָתָא,

5 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

משנה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּמַּחֲזִיק. אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִים שֶׁחָלְקוּ וְהַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר נָעַל גָּדַר וּפָרַץ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

10 בבא בתרא פתח ↗

גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא חֲלַפְתָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁנִיָּה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁלִישִׁית בִּפְנֵי שְׁנַיִם – מַהוּ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

15 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: צִינּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַגָּג לְסוֹתְמוֹ, בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ קַנְיָא לָךְ חָצֵר דִּידִי לְמִשְׁדֵּא בֵּיהּ מַיָּא, לְדִידִי נָמֵי קְנֵי לִי מַיָּא דְּאִיגָּרָךְ.

« מסורת התוספתא על בבא בתרא א׳:ט״ו מסורת התוספתא על בבא בתרא ג׳:א׳ »