מסורת התוספתא על בבא בתרא 11 פרקים

מסורת התוספתא על בבא בתרא י״א

1 בבא בתרא פתח ↗

וְאִם תֹּאמַר: מוֹחֵק וְחוֹזֵר וּמוֹחֵק! אֵינוֹ דּוֹמֶה נִמְחַק פַּעַם אַחַת, לְנִמְחַק שְׁתֵּי פְעָמִים. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שָׁדֵי דְּיוֹתָא אַמְּקוֹם עֵדִים מֵעִיקָּרָא, וּמָחֵיק לֵיהּ – דְּכִי הָדַר מָחֵיק לֵיהּ לְהַאי, הָוֵה לֵיהּ אִידֵּי וְאִידֵּי נִמְחַק שְׁתֵּי פְעָמִים! אָמַר אַבָּיֵי, קָסָבַר רַב: אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַמְּחָק, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחַק בִּפְנֵיהֶם. מֵיתִיבִי: הוּא עַל הַנְּיָיר וְעֵדָיו עַל הַמְּחָק – כָּשֵׁר. וְנֵיחוּשׁ דִּלְמָא מָחֵיק לֵיהּ, וְכָתֵיב מַאי דְּבָעֵי, וְהָוֵי לֵיהּ הוּא וְעֵדָיו עַל הַמְּחָק! דְּכָתְבִי הָכִי: ״אֲנַחְנָא סָהֲדֵי – חֲתַמְנָא עַל מְחָקָא, וּשְׁטָרָא – כְּתִב עַל נְיָירָא״. דְּכָתְבִי הֵיכָא? אִי מִלְּתַחַת – גָּיֵיז לֵיהּ; אִי עִילַּאי – מָחֵיק לֵיהּ! דְּכָתְבִי בֵּין סָהֲדָא לְסָהֲדָא. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הוּא עַל הַמְּחָק, וְעֵדָיו עַל הַנְּיָיר – פָּסוּל. אַמַּאי פָּסוּל? הָכָא נָמֵי, נִכְתְּבוּ הָכִי: ״אֲנַחְנָא סָהֲדֵי – חֲתַמְנָא עַל נְיָירָא, וּשְׁטָרָא – עַל מְחָקָא״! הַשְׁתָּא נָמֵי מַאי אָמְרַתְּ – מוֹחֵק חוֹזֵר וּמוֹחֵק? הָא אָמְרַתְּ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִמְחַק פַּעַם אַחַת, לְנִמְחַק שְׁתֵּי פְעָמִים! הָנֵי מִילֵּי – הֵיכָא דַּחֲתִימִי סָהֲדֵי אַמְּחָקָא; הֵיכָא דְּלָא חֲתִימִי סָהֲדֵי אַמְּחָקָא אֶלָּא אַנְּיָירָא – לָא יְדִיעַ. וְלַיְתֵי מְגִילְּתָא אַחֲרִיתִי, וְלִמְחוֹק וְלִידַמֵּי! לָא דָּמֵי מְחָקָא דְּהָא מְגִילְּתָא, לִמְחָקָא דְּהָא מְגִילְּתָא. וּלְקַבְּלַהּ לַחֲתִימוּת יְדָא דְּסָהֲדִי בְּבֵי דִינָא, וְלִמְחוֹק וְלִידַמֵּי! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִמְחַק בֶּן יוֹמוֹ, לְנִמְחַק בֶּן שְׁנֵי יָמִים. וְלִישַׁהֲיֵיהּ! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: חָיְישִׁינַן לְבֵית דִּין טוֹעִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְקוּשָּׁר וְכוּ׳. הֵשִׁיב רַבִּי לְדִבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל:

2 גיטין פתח ↗

זְנוּת לָא שְׁכִיחָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? קָסָבַר: יֵשׁ לְבַעַל פֵּירוֹת עַד שְׁעַת נְתִינָה. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מִשּׁוּם הָכִי קָא מַכְשַׁיר רַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – דְּמַכְשַׁיר? אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא קָאָמֵינָא, כִּי קָאָמֵינָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן; אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן? פֵּירֵי דְּמִשְּׁעַת כְּתִיבָה וְעַד שְׁעַת חֲתִימָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ! דְּאִתְּמַר: מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין לְפֵירוֹת? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת כְּתִיבָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת נְתִינָה! אֵיפוֹךְ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: שְׁלֹשָׁה גִּיטִּין פְּסוּלִים, וְאִם נִיסַּת – הַוָּלָד כָּשֵׁר; מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? אַהֲנוֹ דִּלְכַתְּחִילָּה לָא תִּינָּשֵׂא. גַּזְיֵיהּ לִזְמַן דִּידֵיהּ, וְיַהֲבֵיהּ נִיהֲלַהּ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: לְרַמַּאי לָא חָיְישִׁינַן. כָּתוּב בּוֹ שָׁבוּעַ, שָׁנָה, חֹדֶשׁ, שַׁבָּת, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: כָּשֵׁר. וּמָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן? אַהְנוֹ לְשָׁבוּעַ דְּקַמֵּיהּ וּלְשָׁבוּעַ דְּבָתְרֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, יוֹמָא גּוּפֵיהּ – מִי יָדְעִינַן אִי מִצַּפְרָא אִי מִפַּנְיָא?! אֶלָּא לְיוֹמָא דְּקַמֵּיהּ וּלְיוֹמָא דְּבָתְרֵיהּ; הָכָא נָמֵי, אַהְנִי לְשָׁבוּעַ דְּקַמֵּיהּ וּלְשָׁבוּעַ דְּבָתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: כַּתְבֵיהּ

4 בבא בתרא פתח ↗

כָּתוּב מִלְּמַעְלָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: יִלְמַד הַתַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן – בְּאוֹת אַחַת; אֲבָל לֹא בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת –

9 בבא בתרא פתח ↗

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ קִיּוּמוֹ? ״בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא אָנוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, הוֹצִיא פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי שְׁטָר מָחוּק לְפָנֵינוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו״. וְאִם כָּתוּב בּוֹ: ״הוּזְקַקְנוּ לְעֵדוּתָן שֶׁל עֵדִים, וְנִמְצֵאת עֵדוּתָן מְכֻוֶּונֶת״ – גּוֹבֶה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. וְאִם לָאו, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה.

11 בבא בתרא פתח ↗

נִקְרַע – פָּסוּל, נִתְקָרַע – כָּשֵׁר. נִמְחַק אוֹ נִטַּשְׁטֵשׁ – אִם רִישּׁוּמוֹ נִיכָּר, כָּשֵׁר.

12 בבא בתרא פתח ↗

תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין – אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד; עֲשָׂאָן לְשָׂכָר – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע; עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ – הֲרֵי עָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי:

13 כתובות פתח ↗

כְּשִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד שַׁב מַרְגָּנְיָתָא דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא בֵּי רַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שְׁכֵיב רַבִּי מְיָאשָׁא וְלָא פַּקֵּיד. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לְהוּ: חֲדָא, דְּיָדַעְנָא בֵּיהּ בְּרַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּלָא אֲמִיד. וְעוֹד, הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם. אֲבָל רָגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם, אֵימָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד כָּסָא דְכַסְפָּא בֵּי חָסָא. שָׁכֵיב חָסָא, וְלָא פַּקֵּיד. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לְהוּ: יָדַעְנָא בֵּיהּ בְּחָסָא דְּלָא אֲמִיד. וְעוֹד, הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם, אֲבָל רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם, אֵימַר אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. הָהוּא דְּאַפְקֵיד מְטַכְסָא בֵּי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא, שָׁכֵיב רַב דִּימִי וְלָא פַּקֵּיד. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, אֲמַר לְהוּ: חֲדָא, דְּיָדַעְנָא בֵּיהּ בְּרַב דִּימִי דְּלָא אֲמִיד. וְעוֹד, הָא קָא יָהֵיב סִימָנָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם, אֲבָל רְגִיל דְּעָיֵיל וְנָפֵיק לְהָתָם, אֵימָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַפְקֵיד וְאִיהוּ מִיחְזָא חֲזָא. הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: נִכְסַיי לְטוֹבִיָּה. שָׁכֵיב, אֲתָא טוֹבִיָּה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲרֵי בָּא טוֹבִיָּה. אֲמַר ״טוֹבִיָּה״ וַאֲתָא רַב טוֹבִיָּה — לְטוֹבִיָּה אֲמַר, לְרַב טוֹבִיָּה לָא אֲמַר. וְאִי אִינִישׁ דְּגִיס בֵּיהּ, הָא גִּיס בֵּיהּ. אֲתוֹ שְׁנֵי טוֹבִיָּה, שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם — תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. קָרוֹב וְתַלְמִיד חָכָם — תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁכֵן וְקָרוֹב מַאי? תָּא שְׁמַע: ״טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק״. שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים, וּשְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים, וּשְׁנֵיהֶם חֲכָמִים? שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לִבְרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין: תָּא אֵימָא לָךְ מִילְּתָא מְעַלַּיְותָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ. הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ — מָחוּל, וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל — מוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּמַכְנֶסֶת שְׁטַר חוֹב לְבַעְלָהּ, וְחָזְרָה וּמְחָלַתּוֹ — שֶׁאֵינוֹ מָחוּל, מִפְּנֵי שֶׁיָּדוֹ כְּיָדָהּ. קָרִיבְתֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן זַבֵּינְתַּהּ לִכְתוּבְּתַהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה — אִיגָּרַשָׁה וּשְׁכִיבָה. אֲתוֹ קָא תָבְעִי לַהּ לִבְרַתַּהּ. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: לֵיכָּא דְּלַיסְּבַהּ לָהּ עֵצָה?!

15 בבא בתרא פתח ↗

מֵיתִיבִי: עָרֵב שֶׁהָיָה שְׁטַר חוֹב יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ – אֵינוֹ גּוֹבֶה. וְאִם כָּתוּב בּוֹ: ״הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ״ – גּוֹבֶה.

1 פשוט שכתב וכו'. משנ' פ"י מ"א.

2 השיב ר' וכו'. ירוש' פ"י ה"א, י"ז ע"ג, גיטין פ"ח הי"ב, מ"ט ע"ד, בבלי כאן קס"ד א'.

3 והלא זמנו וכו'. בבלי הנ"ל, אבל עיין בירוש' הנ"ל.

4 אי זהו מקושר וכו'. ירוש' כאן הנ"ל.

1 שם היום וכו'. עיין בבלי גיטין י"ז ב'.

2 היה כת' בו וכו'. בבלי קס"ה ב'. ועיין במשנ' פ"י מ"ב.

3 דינרין דאינון וכו'. עיין במשנ' הנ"ל.

1 שטר בבל וכו'. לעיל כתובות פי"ב ה"ו ובמסה"ת שם.

1 לעולם התחתון וכו'. ירוש' פ"י ה"ג, י"ז ע"ג. ועיין בבלי קס"ו ב'.

2 בין חנן וכו'. ירוש' ובבלי הנ"ל.

1 כותבין גט וכו'. משנ' פ"י מ"ג.

1 מקח וממכר וכו'. עיין במשנ' פ"י מ"ג-מ"ד.

1 שהרקיב וכו'. עיין במשנ' פ"י מ"ו.

2 אי זהו קיום וכו'. בבלי קס"ח ב'.

1 בו מחק וכו'. לעיל גיטין פ"ז ה"ח, עמ' 274 לעניין גט.

2 שאילת שלום וכו'. לעיל גיטין פ"ז ה"ט, עמ' 274 לעניין גט ובמסה"ת שם.

3 הרחיק וכו'. לעיל גיטין פ"ז הי"א, עמ' 274.

1 חמשה עדים וכו'. לעיל גיטין הנ"ל ובמסה"ת שם.

2 בחמשה לשונות וכו'. תוספתא הנ"ל.

3 נקרע וכו'. לעיל תוספתא הנ"ל סהי"א-הי"ב הכל לעניין גט. בבלי כאן קס"ח ב'.

1 האחין שהניח וכו'. עיין במשנה פ"י מ"ז, בבלי י"ג א'.

1 היה אוהב וכו'. עיין בבלי כתובות פ"ה ב'.

2 הוציא אחד וכו'. עיין במשנ' פ"י מ"ז ובבלי קע"ג רע"א.

3 נמצא לאחד וכו'. משנ' פ"י מ"ז.

1 על ידי ערב וכו'. משנ' פ"י מ"ז.

2 שטר היוצא וכו'. בבלי קע"ד ב'.

2 בבא בתרא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״דְּהַב״ – אֵין פָּחוֹת מִדִּינָר דְּהַב. ״דְּהַב דִּינָרִין״ וְ״דִינָרִין דְּהַב״ – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי דִינָרִין דְּהַב. ״דְּהַב בְּדִינָרִין״ – אֵין פָּחוֹת מִבִּשְׁנֵי דִינָרִין כֶּסֶף, דְּהַב.

4 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

הלכה: כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָה מְנָה כול׳. תַּנֵּי. לְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן בִּמְקוּשָּׁר בְּאוֹת אַחַת אוֹ בִשְׁתֵּי אוֹתוֹת. בֵּין חָנָן לַחֲנָנִי בֵּין עָנָן לַעֲנָנִי בְּאוֹת אַחַת מְקַיְימִין אוֹתוֹ. בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵין מְקַיְימִין אוֹתוֹ. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מִמַּעַל כָּתוּב חָנָן וּמִלְּמַטָּן נָנִי. מָהוּ לְלַמֵּד הַתַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן חָנָן וְעֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן נָנִי.

13 בבא בתרא פתח ↗

נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו ״שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ״ – שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶם פְּרוּעִין וְכוּ׳. טַעְמָא דְּנִמְצָא, הָא לֹא נִמְצָא – מָצֵי מַפֵּיק; וְהָאֲנַן ״וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב״ תְּנַן!

« מסורת התוספתא על בבא בתרא י׳:י״ג