1אע"פ שאמר אין לו בידי מקודשת. היינו ספק מקודשת אע"ג דקאמר מקודשת סתם וכן מצינו דקתני מקודשת במתני' דף נ' ע"א ודחי אביי דלמא לחומרא קאמר וכמו כן הא דלעיל ע"מ שאני צדיק מקודשת שמא הרהר בתשובה. פסק רבינו בפרק שני סימן י"ד הא דקתני מקודשת מפסקק קאמר. והיינו טעמא דכיון דהאי גברא לקידושי איתתא קאתי רגלים לדבר לחוש דאי לא לא הוי מתני עליה:2דלית להו כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. ולפי הנחה זו אין הלכה כחכמים דהא כבר אסיק רבינו דקי"ל כרב הונא דאמר כל האומר ע"מ באומר מעכשיו דמי:3ומיהו קשיא אמאי לא חיישינן שמא נתחרט וקשיא זו בן לר"מ ובין לרבנן:4הלכך צריך לפרש אם נתקיים התנאי כלומר אם ידוע בעדים. ומעתה איכא למימר דרבנן נמי ס"ל כרב הונא דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ולא פליגי אדר"מ אלא דר"מ ס"ל דהוא נאמן בלא עדים כיון שהאשה אינה יכולה להכחישתו וחכמים סברי על קיום התנאי צריך ראי' בעדים:5ויש לו. ולענין קידושי ספק חיישינן שמא יש לו:
