פתיחה לפירוש הסולם ע״ו

עו. והנה אחר שיצאו שתי קומות הנזכרות לעיל, חג"ת בתוך נה"י, בהתכללות הזווג דראש דעליון, והוכר שהן קומות חדשות משונות מהעליון, נבחנת הכרה זו ללידה, כלומר, שהוכר שנולד כאן פרצוף חדש משונה מהעליון. והן יורדות ומלבישות לגוף דעליון; אם הן פרצופי שלש ראשונות – מלבישות לשלש ראשונות דגוף, שהן חג"ת, ואם הן פרצופי ו"ק – מלבישות לו"ק דגוף, שהם תנהי"מ שמחזה ולמטה. והן יונקות האור מהפרצוף העליון. ויניקה זו גורמת להוריד המלכות מן המצח לנקבי העינים, שאז חוזר ומקבל העובי דבחינה א' המחוברת עם המלכות, כמו שהיה בפרצופי נקודים. ואז קונה גם קומת החג"ת בחינות כלים, ואינם צריכים עוד לכלים דנה"י. ולפיכך נבחן, שעל ידי יניקה מתפשטים החג"ת ויוצאים מתוך הנה"י. ואז יש לו קומת רוח בשלמות.

ולמשל פרצוף עתיק דאצילות. הנה תחילה עלה המסך דנקודים, על ידי הזדככותו, לראש הס"ג דא"ק. ואחר שנאבדה בחינה אחרונה שבו דבחינת העובי, נשאר המסך בעובי דבחינת שורש, הנקרא 'מצח', ורשימו דהתלבשות דבחינה א'. ואז יצאו עליו שתי קומות חג"ת ונה"י ג' גו ג', כי אין כלים לחג"ת, כנזכר לעיל אות עג. וכשהוכרו שהם קומה חדשה, נבחן שיצאו ונולדו ובאו למקומם, דהיינו להלביש מטבור ולמטה דא"ק. כי להיותו פרצוף ו"ק, על כן מלביש רק ו"ק דגוף כנזכר לעיל, והוא שנקרא 'פרצוף עתיק'. ואחר כך, על ידי יניקה שיונק מס"ג דא"ק, הוא מוריד המסך ממצח לנקבי עינים, ואז יוצאים כלים גם לחג"ת שלו, והם מתפשטים מתוך הנה"י. והנה נתבארו שתי הבחינות המכונות 'עיבור', ו'יניקה'.