מפרשים:
1 ג. ואף על פי שאנו מונים עשר ספירות, אין בהן יותר מחמש בחינות, שהן נקראות: כתר, חכמה, בינה, תפארת, מלכות, שתכנן מבואר היטב בפתיחה לחכמת הקבלה מתחילתה אות א' עד אות ז', עיין שם היטב כי אין להכפיל כאן האריכות ההיא, אבל הן יסודות החכמה.
2 ומה שאנו מונים עשר ספירות, הוא מפני שספירת התפארת כוללת שש ספירות הנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. ועל כן הן עשר. וטעם הדברים עיין בהקדמת ספר הזהר במראות הסולם בדף ה'. ואלו חמש בחינות כח"ב תו"מ נבחנות בכל נאצל ובכל נברא – הן בכלל העולמות כולם, שהם חמש עולמות הנקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. שהם כנגד חמש הבחינות כח"ב תו"מ. והן בפרט היותר קטן שבמציאות – אנו מבחינים בו, שהראש הוא כתר, ומראשו עד החזה הוא חכמה, ומחזה עד הטבור הוא בינה, ומטבור ולמטה הוא תפארת ומלכות. וענינם של חמש עולמות מבואר בפתיחה לחכמת הקבלה מאות ו' עד אות יוד, עיין שם.