1משלי שלמה בן חכם ישמח אב - בעבור שהוא יכיר חכמתו.2תוגת אמו - כי הכסיל עומד תמיד בבית והאם דואגת בשבילו, או בעבור שהזכיר האב הזכיר האם.3לא ירעיב - בעת הרעב.4והות הרשע יהדוף - השם מן: הוה להם.5ראש - יהיה מי שיעשה כף מאזנים לרמות והמתחרצים וטורחים ואינם מרמים ידם תעשירם. פרוש אחר:6כף רמיה - עושה לאיש רש:7בן מביש - שיתן לאביו בושה, בעבור שהוא עצל.8ברכות - יביא השם לראש צדיק.9פרוש אחר: ברכות לראש צדיק - בחיים.10וזכר צדיק לברכה - לאחר מותו.11יכסה - יסתיר החמס שלא יפרידהו ממנו, כמו: יכחידנה תחת לשונו. והטעם: יעלימו הרעה. וכן: פי רשע יבלע און:12זכר צדיק - יזכרהו השם בעבור ברכתו שתבואהו, כענין: ה' זכרנו יברך. והטעם: יזכרהו ויברכהו:13ירקב - יהיה נשכח כעץ רקבון, שלא יצלח.14חכם לב - שהחכמה בלבו.15יקח מצות - שילמדוהו אחרים.16ואויל שפתים - שתדברנה שפתיו אולת.17ילבט - פירוש יכשל.18ילך בטח - שאיננו מפחד מצרה.19ומעקש דרכיו - הטובים יודע הוא נודע לאחרים, שהוא מעקש דרכיו בנפלו ברעות, והעד ילך בטח.20פרוש אחר: יודע - ישבר מן: וידוע חולי.21קורץ - לעשות רע.22יתן עצבת - עצבון לנפשו ואמר: קורץ, שמתיירא לעשות בגלוי והוא ענין רמיזה.23פרוש אחר: קורץ - לועג.24יתן עצבת - לחברו יחר לו אם יראה כי ילעג לו ואחד ירצה לומר, כי לא עשה ללעג וילבטו שפתיו.25מקור - כמקור חיים שיחיה מי שילמד מוסר מפיהו, או פיהו הוא המקום שיקירו לו, משם החיים בלמדו מוסריו.26יכסה חמס - יסתירהו ולא ילמד מוסר.27שנאה - היא סבה לעורר המדינים, והאהבה היא תכסה על הפשעים, והעלמת דבר הוא הכסה שלא יודע, והענין, איש שנאה ואיש אהבה.28תמצא חכמה - למבקשיה.29ושבט - בעבור שאינו רוצה ללמוד הדעת, צריך להכותו בשבט.30יצפנו - בלבם הדעת שלא ישכחוה, כענין בלבי צפנתי:31ופי אויל - סבב לו.32מחתה - שהיתה קרובה אליו בגלל אולתו והענין, שיחתוהו אחרים.33הון - ממון העשיר הוא כקרית עוז שיצילהו לרגעים מצרתו, אע"פ שאינו חכם ודלים שהם חסרי לב, רישם יחת אותה.34פעולת צדיק - מעשיו בשביל שישיג אורחות חיים.35תבואת רשע - הוא פרי מחשבותיו, שיחשוב לעשות חטאת.36אורח - למצא חיים הוא שמירת המוסר.37ועוזב התוכחת - הוא מתעה אחרים.38פרוש אחר: שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה - שיוכיחוהו לתעות ג"כ אורח חיים ופירוש טוב מאד.39מכסה ברוב - שניהם דבקים. מכסה השנאה ומסתירה בקרבו, שפתיו דוברות שקר על השווי בעבור.40רוב דברים - שידבר מוציא להנצל לשנוא מן הדבה.41לא יחדל פשע - הרבה, כלומר אינו יכול להשיב מה שידבר ולהחדילו ותנצלהו לפניו.42וחושך שפתיו - מדברי דבה - הוא משכיל, כנגד הוא כסיל.43כסף - ככסף שמדבר דברים נבחרים נחשבות ככסף צרוף ונבחר.44כמעט - למוד מהם מעט.45פרוש אחר: לב - ענינו דעת, פירוש דעתם כמעט הוא נבחר הפך לשון צדיק.46ירעו - מלשון מרעה, כלומר ילמדו רוב בני אדם.47וחסר לב - כנגד צדיק.48ואוילים – כנגד רבים, כלומר ואוילים בעבור איש חסר לב שיתעם.49ימותו - טרם עת כלח.50ברכת ה' - שיתן לצדיק היא תתן לו עושר.51ולא יוסיף - השם עצבון לצדיק עצב עם הברכה, והפך זה בעצבון תאכלנה והברכה להוסיף טוב, והמארה חסרון.52כשחוק, זמה - היא מחשבת הרעות. פירוש כשחוק - שהוא נקל לכסיל לעשותו כן, מעשה הזמה נקל בעיניו.53והחכמה לאיש - מבין כי היא תשמרנו מעשות זמה, על כן חפץ בה. פרוש אחר: כחכמה לאיש תבונה, כן ישיש הכסיל לעשות זמה.54ותאות צדיקים - להשמיד הרשעים.55יתן - השם והעד הפסוק הבא אחריו.56כעבור סופה - מהרה, כן יעבור רשע פתאום ואיננו, צדיק חזק לצרות כיסוד עולם שלא ימוט.57כחומץ - שתולדתו קרה ומשחית השנים, או כעשן שתולדתו חמה ומשחית העינים, כן העצל משחית עניינו השולחים אותו לעשות מלאכתם, וראוי לאדם להיפרד מחברתו.58תוסיף ימים - כי ימי האדם אינם קצובים, רק הם כפי הטבע והטבע יתגבר ויעמוד כפי המעשים הנכונים, והעד: למען יאריכון ימיך. ומה שאמר: את מספר ימיך אמלא, הם שיוכל לחיות כפי, טבעו כי הם במספר.59תקצורנה - מהזמן שיוכל לחיות, כי השם יחליש כחו או ימיתם על ידי פגע ומקרה, בעבור שאינם יראים ממנו.60תוחלת צדיקים - שהם מייחלים לראות מות הרשע, סוף תוחלתם תבואם לידי שמחה מהם במותם.61ותקות רשע - להאביד הצדיקים, תאבד התאוה והוא מפורש בפסוק הבא.62מעוז לתום - תאר על משקל לחם חום או הלמד, כמו בעבור והוא שם דבר.63דרך ה' - מצותיו.64ומחתה - הוא הדרך שיחת אותם בשביל שיעזבוהו, שנאמר: צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.65צדיק - לא ימוט לעולם בבא הצרות, או אחרי מותו ישאר זרעו, שנאמר: וצדיקים ישכנו ארץ.66ורשעים - יאבד זכרם וזרעם.67ינוב - מענין תנובה ופירוש יתן תנובת החכמה וניב שפתים כענין תבואת שפתיו ישבע, וכמוהו בין אחים יפריא יתן פרי, ולשון דוברות תהפוכות תכרת שפתם:68ידעון - לדבר רצון.69ופי רשעים - ידע לדבר תהפוכות.
