אבן עזרא על ישעיהו ס״ד

1 כקדוח אש המסים. שמסו אחרים כאש שהיא קודחת, וכמים שהאש תבעה אותם, מגזרת אבעבועות שמות ט' ט', כן ירגזו גוים מפניך:

2 בעשותך. הטעם כאשר היית עושה:

3 ונראות. והוא תאר השם על דרך ועשיר יענה עזות משלי י"ח כ"ג:

4 לא נקוה. לא היינו מקוים לראות כמוהם:

5 ירדת וגו'. וכשהיית יורד אז מפניך נזולו ההרים, והטעם כי עשית כבר ככה:

6 ומעולם לא שמעו. השומעי', ולא האזינו, גם עין לא ראתה אלהים זולתך אשר יעשה למחכה לו, אשר יחכה לו:

7 פגעת. הטעם אם היית כועס, היית פוגע את הצדיקים, כטעם עומד בפרץ תהלים ק"ו כ"ג, או יהיה פי' פגעת, היית מקבל פיוס הצדיקים, כמו לא אפגע אדם ישעיהו מ"ז ג', נ"ג י"ב:

8 וטעם שש, הצדיק שהיה שש בך:

9 בדרכיך יזכירוך. בדרכים שהורתנו צ"ל שהורת לנאמן בית:

10 הן אתה וגו'. והנה עתה קצפת אתה ואנחנו היינו חוטאים, או טעמו כשהיית קוצף ואנחנו כבר חטאנו:

11 בהם. בעבור הצדיקים לעולם הפרת הקצף:

12 ונושע. והיינו נושעים, והנה נושע על זמן עומד:

13 ונהי. ועתה היינו כטמא כולנו:

14 עדים. כמו יאכל עד בראשית מ"ט כ"ז, כי בגד השלל הוא מגואל בדמים:

15 ונבל. להתחבר נו"ן השורש, כי הוא מגזרת נובלת עליה ישעיהו א' ל', עם נו"ן סימן המדבר חסר נו"ן השורש, ואפס על משקלו:

16 ואין וגו'. מתעורר, נלחם, תאר השם:

17 להחזיק. ידו בך:

18 ותמוגנו. מגזרת נמוגו כל יושבי כנען שמות ט"ו ט"ו:

19 ועתה. הטעם עשה עמנו כרצונך כי אין כח בידינו, כי אנחנו כחומר:

20 אל וגו'. כי הרבה קצפת:

21 עמך. אנחנו היום:

22 ערי וגו'. הבט כי אנחנו עמך וראה ערים שקדשת בשמך הם חרבות:

23 בית. הוא בית השם:

24 אשר הללוך אבותינו. הטעם המשוררים:

25 העל וגו'. תחשה, כמו ומה תחריש, והטעם לא תמהר להושיענו: