1שלחו כר. מין ממיני הגמל שירוץ מגזרת הכרי והרצים מלכים ב' י"א י"ט, ויש אומרים כי מושל ארץ תואר הכר בעבור שפסיעתו בארץ גדולה מכל פסע, והנכון להיות כר סמוך כי לא ימצא רק אצל המושלים:1והיה. מואב כעוף נודד:2בנות מואב. הם הכפרים כמו וילכדו בנותיה במדבר כ "א ל"ב:1הביאי. דברי הנביא למואב, קודם שתבא לך זאת הצרה הביאי לנפשך עצה:2פלילה. שם על משקל בכח האכילה מלכים א' י"ט ח' מגזרת פלילים דברים ל"ב ל"א:3צלך. שתסתירי ישראל בברחם אליך נדחים, ממקומם:4נודד. אליך, אל תגלי:1יגורו. נדחי, דברי הנביא או השם בעבור כבוד ישראל:2מפני שודד. ששדד שומרון והוא מלך אשור:3כי וגו'. עוד יבוא עת שיאבד זה הנוגש ויכלה השוד:4המץ. תואר השם והוא יוצא, למען תמוצו ישעיהו ס"ו י"א כמותו:5תמו. מחנות רומס הוא מלך אשור:1והוכן בחסד. בעבור החסד:2כסא. המלוכה:3באהל דוד. היא ירושלם:4שופט. זה חזקיהו:5ומהיר צדק. תאר השם מגזרת מהרה:1שמענו. ידבר הנביא על לשון ישראל או הגוים:2גא. חסר ה"א והיא מלה זרה::3לא כן בדיו. לא יהיה כן בדיו כמו ותעש בדים יחזקאל י"ז ו', ויש אומרים מחשבותיו, ולא כן כמו כן בנות צלפחד ובדיו כמו בדיך מתים יחרישו איוב י"א ג':1לכן. לאשישי. יש אומרים ליסודי, והטעם שיהגו והם נאים כאשר יספרו מעלת אשישי קיר חרשת, וכן בתרגום ארמית ואושיא יחיטו עזרא ד' י"ג, והנכון בעיני שהוא כמו אשישי ענבי' והעד גפן שבמה, והטעם שתהגו ואתם נכאים כאשר תזכרו ימי השמחה הפך היללה:1כי שדמות. כמו ומשדמות עמורה דברים ל"ב ל"ב כמו גפנים:2אמלל. כל אחד:3בעלי גוי'. כמו אדני יוסף בראשית ל"ט כ', כ סף ישיב לבעליו שמות כ"ד ל"ד, והם מלכי אשור:4הלמו שרוקיה. הכו כמו והלמה סיסרא שופטים ה' כ"ו:5עד יעזר נגעו. כל כך היו רחבים:6תעו מדבר. שרחבו עד מקום שאין שם ישוב:7שלוחותיה. אילניה כמו שלחיך פרדס רימונים שיר השירים ד' י"ג:8נטשו. כמו והנם נטושי' שמואל א' ל' ט"ו, פרושים:1על כן אבכה. יאמר כל א' וא' ממואב:2גפן שבמ'. שם מקום ויחסר על:3אריוך. מלה זרה כי היו"ד תחת הוי"ו והוי"ו תחת ה"א נח והיא מלה זרה, והכ"ף לנוכח חשבון, והיא מדינת מואב הגדולה:4על קיצך. פרי הקיץ:5הידד. זאת המלה ידברו בה הרומסים והדורכים והנה ישחת הפרי והקציר בעודנו רטוב:1ונאסף. יאסף הגיל אל אחרים מהם, והטעם יסור מהם:2הכרמל כי גם למואב חלק בו:3ירועע. מגזרת תרועה ויקרא כ"ג כ"ד מהפעלים השניים כפולי האות האחרון:4הידד. ביקב להוציא היין לשבח, הפך הקיץ והקציר:1על כן מעי. איננו דברי הנביא רק ידבר על לשון איש מואב:1והיה כי נראה כי נלאה מואב. עלה על הבמה לע"ז, או נלאה על הבמה כטעם ולא יוכל, והוא הנכון:1זה. אשר דבר יי, דברו היא גזרה שגזר, כמלך שיאמר למשרתיו עשו כן על דרך משל להבין השומעי':1ועתה דבר וגו'. השם גלה זה הסוד כי שלש שנים נשארו, והטעם צ"ל וטעם כשני שכיר שכל יום יבשר נפשו מתי יגיע הקץ כן הנביא היה שמח בגעת קץ אידם:2ונקלה. כבודו שהוא המון רב וישאר מעט מזער:3לא כביר. לא עם גדול במספר כמו ידוע כבירים, איוב ל"ד כ"ד או טעמו לא ישאר מהם אדם גדול כמו הן אל כביר שם ל"ו ה':