אבן עזרא על ישעיהו כ׳

« אבן עזרא על ישעיהו י״ט:כ״ה אבן עזרא על ישעיהו כ״א:א׳ »

1 בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣חַ אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃

2 בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מׇתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ ס

3 וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַֽׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃

4 כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁ֠וּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃

5 וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃

6 וְ֠אָמַ֠ר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ פ

פירוש אבן עזרא על ישעיהו כ׳

1 בשלוח. סרגון. יתכן היותו סנחריב או אחר:

2 ואשדוד היתה לפלשתים:

3 בעת. ופתחת השק. לאות כי הנביא היה לובש שקל, וזאת שאלה קשה, איך ילך הנביא ערום להיות לאות על מצרים, ואני אפרשנה בתחלת תרי עשר בעזרת השם:

4 ויאמר. אות, ומופת, כמו יחזקאל כ"ד כ"ד והיה יחזקאל לכם למפת:

5 וטעם שלש שנים. לשלש שנים מהיום או שלש שנים יהיה מצרים ברעה:

6 כן. גלות כוש, שבאו לעזרם:

7 וחשופי. בעבור שהנביא הלך ערום או שהשם חשפם:

8 שת. הוא האחור הגזרת עד שתותיהם שמואל ב' י' ד':

9 ערות מצרים. זאת ערות מצרים, או מלת וחשופי שת מושכת עצמה ואחרת עמה:

10 וחתו. ישראל הבורחים אל מצרים:

11 מכוש מבטם. שעיניהם תלויות אליהם:

12 תפארתם. שהיו מתפארין בם:

13 ואמר. היושב באיי הים סביבות מצרים מישראל:

14 הנה. כן אירע לאלה שנסנו אליהם:

« אבן עזרא על ישעיהו י״ט:כ״ה אבן עזרא על ישעיהו כ״א:א׳ »