פירוש הרא"ש על נדרים ס״ג

1 הבכירה בג' כו'. וכולם במרחשון:

2 היחידים. ת"ח שמיוחדים במעשיהם:

3 רביעה ראשונה לשאול. שאז מתפללין ותן טל ומטר חוץ מן הגולה:

4 שלישית להתענות. אם לא ירדו גשמים:

5 אמר ר' זירא לנודר. כדאמרי' במתני':

6 ואמרינן עלה כו'. מייתי ראיה דאף לרשב"ג בעי זמן רביעה שניה בכל ענין דסלקא דעתך דאיירי אף בשאמר עד הגשם:

7 כמאן כר' יוסי דאמר ראשונה בי"ז ושניה בכ"ג. והא דמצריך רשב"ג ירידת רביעה שניה לאו לנודר אלא שמאז אסור להלך בשבילי הרשות. ומשני ההוא דאמר עד הגשמים:

8 מתני' עד ר"ח אדר אדר הראשון. עד סוף אדר אדר הראשון. ובאיזה לשון שאמר לעולם נקרא הראשון אדר סתם:

9 גמ' אדר הראשון כותב. בשטרות ובגיטין אדר הראשון:

10 הא דידע דמעברא. כשהוא יודע שהיא מעוברת סתם אדר שני משמע וכל כותבי שטרות מכירין בעבור השנה הילכך כותבין אדר סתם ומתני' בשלא ידע בעבורה:

11 מכלל דרישא לאו במעוברת עסקינן. אם כן מאי אדר ראשון דקאמר אלא ודאי ה"ק אם היה יודע שהיא מעוברת ורישא בדלא ידע:

12 מתני' אינו אסור אלא עד ליל פסח. שלא נתכוין לאסור עצמו בד' כוסות כיון שכל העולם שותין יין והא דאמרי' לעיל עד שיהא אסור עד שיצא היינו בשאר דברים חוץ מיין:

13 וכן בשר בערב יום כפור רגילין לאכול כדאמרינן ברכות ח: כל האוכל ושותה בט' בו מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי ותנן במסכת חולין דף פג. וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל וכן שום בע"ש כתקנת עזרא ב"ק פב.:

14 זהו כבודי. שאפרנס בני משלי:

15 ר"מ אוסר. לעיל פירשתי דר"מ מודה ברישא:

16 את בת אחותו. שהיא בת גילו:

17 שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה. ומיהו גם באכילה ושתיה מותר כיון שלא הוציאם מפיו ובנדר בעינן שיוציא בשפתיו כדכתיב כל היוצא מפיו יעשה ולא דמי לרישא דאישות בכלל הנאות איתיה:

18 הדרן עלך קונם יין