חידושי אגדות על תענית ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« חידושי אגדות על תענית ה׳ ×¢×´×‘ חידושי אגדות על תענית ז׳ ×¢×´× »

1 תענית פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹרֶה״ — שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּירוֹתֵיהֶן, וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר: שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ עַד תְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ״. דָּבָר אַחֵר: ״יוֹרֶה״ — שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף.

2 תענית פתח ↗

אוֹ אֵינוֹ ״יוֹרֶה״, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַפֵּירוֹת, וּמַשְׁטִיף אֶת הַזְּרָעִים, וּמַשְׁטִיף אֶת הָאִילָנוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַלְקוֹשׁ״, מָה מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה — אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה. אוֹ אֵינוֹ ״מַלְקוֹשׁ״, אֶלָּא שֶׁמַּפִּיל אֶת הַבָּתִּים, וּמְשַׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת, וּמַעֲלֶה אֶת הַסַּקָּאִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹרֶה״, מָה יוֹרֶה לִבְרָכָה — אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה.

3 תענית פתח ↗

וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן״.

4 תענית פתח ↗

״מַלְקוֹשׁ״ — אָמַר רַב נְהִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: דָּבָר שֶׁמָּל קַשְׁיוּתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דָּבָר שֶׁמְּמַלֵּא תְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דָּבָר שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין.

5 תענית פתח ↗

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי לְשׁוֹן ״רְבִיעָה״ — דָּבָר שֶׁרוֹבֵעַ אֶת הַקַּרְקַע. כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מִיטְרָא בַּעְלַהּ דְּאַרְעָא הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ״.

1 ד"א יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף כו'. בילקוט יורה שמתכוין לארץ ואינו כו' ע"ש:

2 אלא יורה שמשיר כו'. פרש"י לשון קללה כו' והכי משמע קרא והיה אם שמוע וגו' ואם לאו ונתתי מטר ארצכם יורה לרעה כו' ע"ש והוא דחוק אלא דיש לפרש דה"ק קרא ונתתי מטר ארצכם בעתו אותן יורה ומלקוש דבשלא בעתו הוא לקללה ולא לברכה אני מביא אותו לכם בעתו שלא יהיה לקללה ומיהו משום שלא בעתו נקרא יורה ומלקוש וקאמר דמה מלקוש כו' ומה יורה כו' וע"כ יורה ומלקוש לברכה קאמר דהיינו בעתו:

3 דכתיב ובני ציון וגו'. בילקוט ל"ג הכי אלא וכן הוא אומר ובני ציון יגילו וגו' ואתרוייהו מייתי' ליה דבין יורה ובין מלקוש כתיבי ביה:

4 שמל קשיותיהן כו'. ויש לפ"ז לתת טעם מאי הגשם דבניסן קרוי כן ולא הגשם דבתשרי ומיהו לעיל ביורה לכולה טעמי ניחא אההוא דבתשרי:

5 והולידה והצמיחה כו'. הולידה הוא לשון מורכב זכר ונקבה משמע שהגשם הוליד והביא שהארץ ילדה וצמחה כמו אחרי הולידו וגו' אבל בלידת הארץ ה"ל למכתב ילדה וצמחה ומיהו בכח הלשון נמי דהארץ אתתא דמטרא היא והכי אמרינן לקמן טבא לשתא דטבת ארמלתא וק"ל:

3 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר יוֹרֶה. שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָאָרֶץ וְאֵין יוֹרֵד בְּזַעַף. דָּבָר אַחֵר "יוֹרֶה". שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר תהלים סה, יא "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ" וְגוֹ' "צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ". יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יוֹרֶה בְּתִשְׁרֵי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּעִתּוֹ", יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ" אִי מַה יּוֹרֶה שֶׁמַּשִּׁיר פֵּרוֹת שׁוֹטֵף אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַגְּרָנוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "מַלְקוֹשׁ", מַה מַּלְקוֹשׁ לִבְרָכָה אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה. אִי מַלְקוֹשׁ שֶׁמַּפִּיל בָּתִּים עוֹקֵר אִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סַקַּאי. תַּלְמוּד לוֹמַר "יוֹרֶה", מַה יּוֹרֶה לִבְרָכָה אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר יואל ב, כג "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ וְגוֹ' כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֵד לָכֶם" וְגוֹ'. מַאי מַלְקוֹשׁ. שֶׁמָּל קַשְׁיוּתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא דָּבָר שֶׁמְּמַלֵּא אֶת הַתְּבוּאָה בְּקַשׁ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא דָּבָר שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִׁים.

« חידושי אגדות על תענית ה׳ ×¢×´×‘ חידושי אגדות על תענית ז׳ ×¢×´× »