חידושי אגדות על קידושין ל״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי כו'. ומה טעם במצוה זו בשעתה ולא אמרו לעמוד מפני העוסק במצוה אחרת כתב הרמב"ם בפירוש המשניות לפי שהפחות והסגנים וגזברין יוצאין לקראתן וכשנכנסים שוב היה קהל וכבוד צבור ולמאי דדחי וקאמר דשאני התם דא"כ אתה מכשילן לעתיד היינו נמי דוקא במצוה זו שבאים לשם בכבוד גדול כמפורש שם שלא יאמרו נבזים אנו בעיניהם כו' כפרש"י וק"ל:
2 כמה הרפתקי דעדו עליהם כו'. עיי' פרש"י ובערוך תרגום הרפתקי זמנים וק"ל:
3 מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה כו'. והא דלא קאמר מורא זו מוראת שמים גופיה כדכתיב את ה' אלהיך תירא וגו' די"ל דא"כ הל"ל אשר איננו ירא מלפני ה' אלהים כי התם ולכך מקשה נמי מקרא דמוראת רבית כו' דכתיב כה"ג דלא כתיב ביה ה' ויש לדקדק אמאי לא פריך מקרא דאונאה דכתיב ביה נמי ויראת מאלהיך מקמי קרא דרבית ויש ליישב דהיינו משקלות שמאנה חבירו במשקל ונקט משקלות משום דמפורש ביה טפי ולא ירא אלהים כמ"ש התוספות וק"ל:
4 אבעיא להו רכוב כמהלך דמי כו'. והני עובדי דלעיל אביי מכי הוה חזי לאודניה דחמרא דרב יוסף כו' ואביי הוה רכיב חמרא כו' לבתר דמבעיא לן ופשט ליה הכי הני הוי וק"ל:
5 ק"ו מפני לומדיה עומדין מפניה לכ"ש כו'. מה שיש לדקדק בזה מפורש בחידושינו פרק אלו הן הלוקין ע"ש:
6 נשיא עובר עומד כו' ואינו יושב כו' שנאמר והביטו אחרי משה עד וגו'. ארישא דקרא קסמיך דכתיב וקמו כל העם ונצבו וגו' וק"ל: