מפרשים:
1 אע"פ שנטלה מן הנביאים כו'. כפרש"י אע"פ שניטלה מן הנביאים שאינן חכמים כו' עכ"ל יש מקשים היאך היתה הנבואה קודם שחרב בהמ"ק באינם חכמים הא אמרינן פרק המצניע ופ"ד דנדרים אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על עשיר גבור וחכם כו' וכולהו יליף להו ממשה ולפי מה שפירש הרא"ש שם פ"ד דנדרים אין הקב"ה משרה שכינתו היינו בקביעות ניחא ובהכי ניחא נמי מה שמקשים דיליף שם עשיר ממשה שנאמר פסל לך והלא דברה עמו שכינה כמה זמנין קודם לכן אלא שלא היה בקביעות ועיין בחידושי הרמב"ן ועיין גם בחידושינו שם:
2 תדע דאמר גברא רבא מלתא ומתאמרא משמיה דגברא רבא אחרינא כו'. לכאורה קשה אם חכם הראשון אמרה בסברת הלב בלא נבואה למה לא נאמר כן גם על חכם השני ואפילו לאו בר מזלי' הוא ונראה לפרש דה"ק דגברא רבא אמר מלתא ששמענו אותו מפיו ומתאמרא משמיה דגברא רבא אחרינא שקדם לו ולא שמענו אותו מפיו כגון א"ר אלעזר ואיתימא ר' יוחנן אמר רב פפא ואיתימא רבא שהשני ודאי אמרה ומתאמרא משמיה דראשון אף שלא שמענו אותו מפיו אלא שנפלה נבואה זו בפי האומרים שגם הראשון אמרה וכן יש לפרש לקמן וק"ל:
3 מיום שחרב בהמ"ק נטלה נבואה כו'. מיום שחרב בהמ"ק ראשון קאמר דבבית שני לא היו נביאים אלא בתחלת בנינו היו חגי זכריה ומלאכי ולא בא למעט הכא אלא מקדש שני אבל בע' שנים שחרב הבית עדיין היו נביאים. וענין שנטלה מן הנביאים ונתנה לשוטים אין הנבואות שוות דנבואת נביאים ע"י הש"י או ע"י מלאכיו אבל נבואת השוטים ותינוקות אינו אלא ע"י שד דהכי מחלק בפרק הרואה בין החלומות שיש מהן ע"י המלאך ויש מהן ע"י שד ועיין בחידושינו פרק ד' נדרים וק"ל:
4 טביומי חתם כו'. בספר יוחסין ע"ש כי כל ימיו היה טוב לישראל עכ"ל ועי"ל ע"ש דקיימא ליה שעתיה דהיינו טב יומי דמזל טבא דיומא גרים ליה. ועי"ל דאמר עליה רב אחא כל המטיבין לו לא במהרה כו'. ולכל הפירושים קשה דהא כבר הוה חתים שמו כך קודם שידע כל זה:
5 כיון דמלו עשרה פתח כו'. ובספר יוחסין כתב ודע כי הסמיכה היא בג' אבל למנותו ראש ישיבה צריך עשרה כמו למר בר רב אשי כו' ע"ש:
6 אמר רבא ואנא בתרא כו'. לא קללו שימות רמי בר חמא לפניו אלא שיגרשה רמי בר חמא ואח"כ ישא אותה רבא אבל רמי ב"ח היה חש מלישא גרושה כדאמרינן פ' ע"פ לא תבשל בקדירה שבשל בה חבירך ומאי ניהו גרושה בחיי בעלה כו' ומש"ה לא אמר ואנא בתרא דא"כ הוה קללה לרבא שימות לפניו דהא א"א לו שישאנה בענין אחר וק"ל:
7 יש לו ב' לבבות כו'. שנאמר איש נבוב ילבב כו' לכאורה לשבח ולמעלה קאמר דאלו יש לו ב' לבבות דומיא דנביבה דמייתי ותירוש ינובב וגו' דנדרש לשון ינובב לשבח אבל רש"י פי' לגריעותא וכההיא דפרק המקבל י"ג דברים נאמרו בפת שחרית כו' ומחכימת פתי כו' וק"ל: