מקור ספרא, צו, פרק ב ו׳
1 ו "ופשט..ולבש" – יכול כמצות יום הכפורים יהיה פושט בגדי קדש ולובש בגדי חול? תלמוד לומר "בגדיו…בגדים" – מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט. מה בגדים שפושט – הראוים למלאכתו, אף בגדים שלובש – הראוים למלאכתו. אם כן למה נאמר "אחרים"? – פחותים מהם. ר' אלעזר אומר "אחרים והוציא את הדשן" – לימד על בעלי מומין שיהיו כשרים להוציא את הדשן.
פירוש חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ב ו׳
1 ו יכול במצות יוה"כ וכו'. כלומר יכול שמטיל עליו חובה לשנות בגדיו בין תרומת הדשן להוצאתו אם בא להוציא את הדשן לאחר הרמה מיד כדרך שהוא חובה על כהן גדול בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה בגדיו בכל העבודות בין זו לזו – ראשונה בבגדי זהב, שניה בבגדי לבן, וכן כולם. והכא שהוא כהן הדיוט סלקא דעתך ישנה מבגדי קודש שהרים בהן הדשן ויפשוט אותם וילבש בגדי חול ויוציא את הדשן:
2 ת"ל בגדיו בגדים. "ופשט את בגדיו ולבד בגדים אחרים":
3 מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט. כן צריך לומר:
4 מה בגדים שפושט הראוים למלאכתן. דהיינו בגדי קודש, אף בגדים שלובש הראוים למלאכתן דהיינו בגדי קודש:
5 והגר"א גריס "מה בגדים שפושט בגדי קודש אף בגדים שלובש בגדי קודש" כלשון הגמרא:
6 פחותים מהם. ובפרק ב' דיומא דף כג. מפרש כדתנא דבי ר' ישמעאל בגדים שבישל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו - פירוש: לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול הקדרה. אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד לשרת בהן שירות אחר:
7 ר"א אומר אחרים והוציא וכו'. הגר"א וכן הוא בגמרא סבירא ליה דהאי אחרים קאי אדלבתריה - אהוצאה - וללמד שכשר בהן כהנים אחרים המרוחקין משאר עבודות. דסבירא ליה דהוצאה לאו עבודה היא ולא בעי בגדי כהונה: