1בטפיח. צ"ל: בפסטיס, כעין גי' כי"ע, כלומר, באמנה.2מצחק וכו'. האחר מצחק בה ונוטל את הנכסים לעצמו.3לעולם אוכל וכו'. כלומר, אפילו סילק הבעל את עצמו מן הנכסים ומאכילת פירותיהן. עיין במשנ' רפ"ט.4יירשנה וכו'. כלומר, אפילו אם סילק את עצמו מנכסיה ומפירותיהן בחייה ולאחר מיתתה, עיין במשנתנו פ"ט סמ"א.5נכסים ומטלטלין וכו'. בכי"ע: נכסים מטלטלין וכו'. ועיין בבה"א.6יורשין הבאין ברשותה וכו'. במשנתנו פ"ט מ"ה שנו שאם פטרה מן השבועה "משביע הוא את יורשיה ואת הבאין ברשותה". ומבארת התוספתא מי הן הבאין ברשותה. והמלה "יורשין" חסרה בכי"ע ובכל הראשונים שהביאו תוספתא זו. ועיין בבה"א.7שתובעת כתובתה וכו'. כלומר, דווקא בזמן שתובעת כתובתה, והיא מתחייבת שבועה על הכתובה, משביעין אותה ע"י גלגול שלא גנבה בשעה שהיתה חנונית, או אפוטרופיא, אבל אם אינה תובעת כתובתה אין משביעין אותה אפילו הושיבנה בעלה חנוונית, או עשאה אפיטרופיא, ועיין בבה"א.8עריס. כלומר, אריס נשבע שלא בטענת ברי, והוא דווקא שעדיין עומד באריסותו. וכן הבאים להלן.9בן בית שאמרו וכו'. כלומר, שאמרו במשנתנו שבועות ספ"ז שהוא נשבע שלא בטענה, כנ"ל.10פטור. כלומר, אינו יכול לגלגל עליו את שבועת ההלואה כשמשביעו על עסקי השותפות, משום שאם נתחייב שבועה לפני מוצאי שביעית על ההלואה, ולא נשבע, כבר נפטר, משום שהשביעית משמטת שבועה, כשם שהיא משמטת מלוה. ועיין בבה"א.11את הכל. כלומר, אם נתחייב שבועה ע"י ההלואה מגלגלין עליו גם את שבועת האריסות והשותפות, אעפ"י שעכשיו כבר יצא מאריסותו ומשותפותו, משום שאין שביעית משמטת את שבועת האריסין והשותפין, כשם שאין משמטת את שכרן.12משועבדין. כלומר, אין נפרעת מהן אלא בשבועה, וכן בנכסי יתומים שלהלן.13מן הגדולים וכו'. בתוספ' רי"ד מעתיק: מן הקטנים, אלא אפי' מן הגדולים. וכע"ז בבבלי בכ"מ. ועיין בבה"א.14גובה מאתים וכו'. משום מעשה ב"ד, ואף שאין בידה שטר כתובה, אבל אין לה תוספת כתובה. ועיין בבה"א.15מפני שהיא אומרת וכו'. המלה "מפני" מתייחסת בעיקר לסיפא, מפני שהוא יכול לטעון אבד שוברי, אבל אם טען פרעתי, ולא קיבל שובר אינו נאמן.16בראשונה וכו'. כלומר, ר' מאיר שנה משנה ראשונה, וכסתם משנתנו, וכמו ששנתה התוספתא לעיל בסמוך, שאינה גובה בלי גט.17מן הסכנה ואילך וכו'. כלומר, מתקופת השמד של אדריינוס שגזרו על גיטי ישראל ולאחריה.18וגובה בה. כלומר, בכתובתה ובעדי גירושין, ואינו נאמן לומר אבד שוברי. ועיין בבה"א. שתי כתובות וגט וכו'. והוא שיהא הגט בין כתובה לכתובה ירושלמי.19שכרה וכו'. צ"ל: שברה לו וכו'.20כתובתה מנה. ודווקא אם גרשה בנתים, אבל אם לא גרשה כתובתה מאתים, עיין בבה"א.21כתובתו קיימת. כלומר, יש לה מאתים, אע"פ שהקידושין חלו כשהגדיל, וכבר לא היתה בתולה באותה שעה.
