פירוש קצר על כתובות א׳:א׳

מקור משנה כתובות א׳:א׳
1 בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי, וְאַלְמָנָה לַיּוֹם הַחֲמִישִׁי. שֶׁפַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָרוֹת, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין:
פירוש פירוש קצר על כתובות א׳:א׳
1 לבית דין. שהרי ב"ד היו יושבין בעיירות בחמישי בשבת ובשני בשבת.
2 הסכנה ואילך התקינו וכו'. צ"ל: נהגו כגי' כי"ע, ירושלמי ובבלי, והכוונה שאפילו משעת השמד ואילך, שכבר עברה הסכנה, עדיין נהגו העם וכו'. עיין בבה"א.
3 אונס וכו'. כלומר שמת לו מת לחתן בשני ועדיין לא חלה עליו אבילות, מותר לו לישא בשני, כדי שלא להפסיד את סעודתו. ועיין בבה"א.