פירוש קצר על כתובות א׳

1

לבית דין. שהרי ב"ד היו יושבין בעיירות בחמישי בשבת ובשני בשבת.

2

הסכנה ואילך התקינו וכו'. צ"ל: נהגו כגי' כי"ע, ירושלמי ובבלי, והכוונה שאפילו משעת השמד ואילך, שכבר עברה הסכנה, עדיין נהגו העם וכו'. עיין בבה"א.

3

אונס וכו'. כלומר שמת לו מת לחתן בשני ועדיין לא חלה עליו אבילות, מותר לו לישא בשני, כדי שלא להפסיד את סעודתו. ועיין בבה"א.

1

הקטנה וכו'. מפורש להלן, שו' 11.

2

הנושא ונותן בכהונה. צ"ל: הנושא בכהונה.

1

להחזיק וכו'. צ"ל: להזיק, כלומר, להזקיק.

2

שהיא כשירה וכו'. כלומר, מוכשרת לתפקידה, להוליד בנים.

1

ביהודה בראשונה וכו'. ר' יהודה מוסר כאן מנהגים שונים ממקומות שונים שביהודה ומזמנים שונים.

2

היו מפשפשין וכו'. מפני שהיו חשודין על תחבולות ורמאות. ובאותו זמן ומקום לא נהגו לייחד את החתן והכלה לפני החופה.

3

ביהודה בראשונה וכו'. ופשיטא שבאותו המקום לא היו מפשפשים.

4

שושבינין וכו'. הוא מנהג מקום שלישי שלא היו מייחדין ולא היו מפשפשין.

5

ישנין וכו'. הוא מנהג מקום רביעי שהשושבינין היו ישנים באותו בית.

6

כמנהג זה וכו'. כלומר כמנהג יהודה ביהודה שלא פשפש, או שלא העמיד שושבינין, או כמנהג גליל בגליל אלא ייחד את החתן והכלה לפני החופה, אינו יכול וכו'. ועיין בבה"א.

7

אילונית וכו'. צ"ל: בעולה, עיין בבה"א.

8

שנסתרה. צ"ל: שלא נסתרה, כגי' כי"ע וד.

9

שלשים יום. ולאחר שלשים יום אינו יכול לטעון שלא בא עליה מקודם, ולפיכך שתק, משום שחזקה אין אדם מעמיד את עצמו יותר משלשים יום.

1

ואם היתה וכו'. כלומר, אף אם היתה יתומה שקנסה לעצמה אין קנסה יוצא בכסף כתובתה.

2

והיא וזוממיה וכו'. כלומר, או היא, אם לא הוזמו העדים, או זוממיה, כשהוזמו.

1

שיש לה עדים. כלומר שנשבית בין הגוים, והגויים פרוצים הם, אבל כאן אין עדים שזנתה עם פסולים.

2

גדולה מזו וכו'. כלומר, כאן הרי בוודאי נבעלה, אבל בשבויה אין עדים שנבעלה.

3

על עריות. וחזקתה שבוודאי נבעלה.

4

אין אפטרופוס וכו'. ואין אשה בודקת ומזנה, ויש לחשוש שנבעלה לפסול. ועיין בבה"א.

5

שבגופה. שהרי לה יש חזקת כשרות, מה שאין כן בבתה.