ספר יהודית ט״ו

1

וגם האנשים אשר היו באוהליהם שמעו את הדבר ותפעם רוחם וימת לבם בקרבם:

2

וירוצו נבוכים הנה והנה בהר ובשפלה ולא ידעו איש את אחיו והחונים על ההרים מסביב לבתול נסו לנפשם כי אנשי ישראל בעורפם:

3

ועוזיה שלח מלאכים לכל ערי ישראל הקרובים להודיעם את כל אשר נעשה ולצוות עליהם לרדוף אחרי אויביהם ולכלותם:

4

ויהי כשומעם ויקומו כולם ויפלו עליהם וירדפום עד חובה:

5

וגם יושבי ירושלים וגלעד והגליל וכל יושבי ההר בשמעם את הדבר נקהלו ויכו בהם מכה רבה וידלקו אחריהם עד גבולי דמשק:

6

והנותרים בבתול יצאו וישוסו את מחנה אשור וימצאו שלל רב מאד:

7

ויהי כי שבו בני ישראל מן המלחמה ויקחו את יתר הפליטה ואת המלקוח אשר בכל הערים והחוות בהר ובשפלה ויאספו שלל עד אין מספר:

8

ויבא יהויקים הכהן הגדול וזקני בני ישראל מירושלים לראות את כל הטוב אשר עשה יי לישראל ולשחר את פני יהודית ולברכה:

9

ויהי בבואם אליה ויהללו ויברכו אותה פה אחד ויאמרו אליה:

10

צבית תפארת ירושלים את גברת ישראל וצפירת תפארה לכל עמנו:

11

כי גדולות פעלת בידך לטובת עמך ישראל ורוח אלוהים צלחה עליך:

12

ברוכה את ליי לדור ודור ויאמר כל העם אמן:

13

והעם מקבצים עוד את השלל ויהיו שלושים יום מאספים אותו:

14

ויתנו ליהודית את אוהל הלופרנש ואת כל כלי כספו ואת מטתו ואת כל כלי ביתו ותשם בעגלות ועל הפרדים:

15

וכל נשי בני ישראל אשר באו לראותה יצאו לקראתה בשירים ובמחולות להללה ולברכה:

16

ותיקח יהודית ענפי זיתים ותחלקם לנשים אשר אתה ותעשינו מהם עטרות לראשה ולראש רעותה:

17

ותלך במחול לפני הנשים וכל אנשי ישראל חגורי חרב ועטורי ענפים הלכו אחריהן הולכים וחוגגים בשירים ובזמירות: