1
ויהי באישון לילה ויפנו עבדיו איש איש לאוהלו ולחדר משכבו:
ספר יהודית י״ג
2
כי עייפים היו מרוב המשתה ובגוא סגר את הדלת מאחריו ויצא:
3
ותישאר יהודית לבדה באוהל עם הלופרנש והוא שכור מיין וייפול על מיטתו ויירדם:
4
ותאמר אל אמתה שבי לך פה מחוץ לאוהל עד בואי אליך לצאת ולהתפלל כאשר הסכנתי לעשות:
5
וגם לבגוא אמרה כי תצא גם הלילה:
6
ויהי כי יצאו כולם ולא נשאר איש באוהל למקטון ועד גדול ותיגש אל המיטה אשר הוא שכב עליה ותתפלל בלבה ותאמר:
7
אל אלוהים אשר בידך הכוח והגבורה הבט נא וראה את מעשה ידי שפחתך להרים קרן ירושלים:
8
הנה קרבה עת פדות עם נחלתך כי תושיעני ימינך לתת נקמה בגוים אשר קמו עלינו:
9
ותיגש אל העמוד אשר בראש המיטה ותיקח את חרב הלופרנש מעליו:
10
ותשלח את ידה ותיקחהו בציצית ראשו ותאמר יי אלוהים חזקני נא ואמצני אך הפעם:
11
ותך בחוזקה פעמים על צווארו ותכרות את ראשו ותגל נבלתו מעל המיטה ותיקח היריעה מעל העמוד ותצא:
12
ותיתן את ראש הלופרנש לאמתה ותצווה לתתו אל השק:
13
ותצאן שתיהן מן המחנה כדרכן לצאת להתפלל ותעבורנה את הערבה ותעלינה ההרה ותבאנה לפני שערי בתול:
14
ותקרא יהודית מרחוק אל שומרי השער לאמור:
15
פתחו לי את השער כי יי אלוהינו אתנו להראות לישראל את ידו ולצריו את זרועו כאשר החל לעשת ביום הזה:
16
ויהי כשמוע אנשי העיר את קולה וינהרו אל פתח השער ויקראו לזקני העיר:
17
וקטן וגדול התאספו לראותה כי כפלא הייתה בעיניהם ויפתחו את השער ויאספוה העירה:
18
וידליקו אש להאיר וכל העם הקיפו אותה מסביב:
19
ותישא יהודית את קולה ותאמר:
20
הודו ליי והללו לשמו כי לא הסיר חסדו מעל בית ישראל ומחץ פאת צרינו בידי הלילה:
21
ותיקח את ראש הלופרנש מן השק ותראהו את העם ותאמר:
22
הנה זה ראש הלופרנש שר צבא אשור וזאת היריעה אשר שכב אחריה והוא שכור וביד אישה הרגו אלוהים:
23
חי יי אשר הצליח דרכי כי רק במראי הטיתי את לבבו וידו לא נגעה בי לרעה:
24
ויחרד כל העם על המראה ויקדו וישתחוו ליי:
25
ויאמרו ברוך יי אשר מגן צרנו בידנו כיום הזה:
26
ועוזיה אמר אל יהודית ברוכה את בתי ליי אל עליון וברוך טעמך מכל בנות הארץ:
27
ברוך יי אלוהים עושה שמים וארץ אשר ידו הייתה אתך לכרות ראש שונאנו:
28
לא ישכח חסדך לנצח מלבב כל המהללים חסדי יי:
29
ויי יזכור אותך לטובה כי בנפשך פדית את עמו מיד מבקשי נפשם ולבבך תמים עם יי:
30
ויאמר כל העם אמן ואמן: