ספר יהודית י״ב

1 ויצו להביאה בחדר משמרת כלי כספו לשבת שם ולתת לה לאכול ולשתות מעל שלחנו:

2 ותאמר יהודית אל נא אדוני כי אם אוכל מלחמך וחטאתי לאלוהים הנה הבאתי את לחמי אתי:

3 ויאמר הלופרנש ואם כילית לאכול את אשר בידך מאין תיקחי כי אין איש מעמך אתנו במחנה:

4 ותען יהודית ותאמר חי נפשך אדוני אם לא יבצע יי את מעשהו בטרם כיליתי לאכול את אשר בידי:

5 ויביאו אנשי הולופרנש אותה החדרה ותשכב ותישן עד חצי הלילה:

6 ותקם ותשלח אל הולופרנש לצוות את אנשיו לתיתה לצאת עם אמתה מחוץ למחנה להשתחות ליי:

7 ויצו את עבדיו לאמור אל תעצרו אותה לצאת ותשב שלושת ימים במחנה:

8 ותצא כל לילה ולילה אל הערבה אשר לפני בתול ותרחץ ותתפלל אל יי להצליח דרכה ולפדות את עמה ואחרי כן שבה האהלה ותצום עד הערב:

9 ויהי ביום הרביעי ויעש הולופרנש משתה לאנשי ביתו ואת פקידי הצבא לא קרא ויאמר אל בגוא סריסו לאמור:

10 לך נא אל האישה העבריה אשר אתך ופתה אותה לבא אל המשתה אשר עשיתי:

11 כי חרפה היא לנו לשבת עם אישה יפה מבלי דעת איש אותה הלא נהיה לשחוק בעיניה:

12 ויצא בגוא מאת פני הולופרנש ויבוא אליה ויאמר:

13 היפה בנשים אל נא תמנעי מבוא אל אדוני לאכול ולשתות עמו ולהיטיב את לבבך:

14 כי לכבדך הוא מבקש כאחת השרות אשר בבית נבוכדנצר:

15 ותען יהודית ותאמר מי אנכי להמרות את פי אדוני את הטוב עיניו אעשה והיה לי לכבוד ולתפארת עד יום מותי:

16 ותקם ותלבש את בגדיה החמודות ותשם כל עדיה עליה ותלך:

17 ואמתה הלכה לפניה לפרוש את הכרים אשר נתן לה בגוא לשבת עליהם:

18 ויהי בשבתה ותבער בו אש התאווה ונפשו שוקקה כי חשק בה מיום בואה אל המחנה ויאמר אליה שתי נא בתי והיטיבי לבך:

19 ותאמר יהודית אשתה כדברך כי מיום היוולדי לא ניכבדתי כזאת ותאכל ותשת את אשר הכינה לה אמתה:

20 וישמח הלופרנש לקראתה והוא שותה שכור כאשר לא שתה כל ימיו: