בניהו על חגיגה י״ג

1 בְּמַה שֶּׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן אֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת. קשא כיון דאמר בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, וּבַמְּכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר, למה הוצרך לכפול דבריו שאמר עוד 'בְּמַה שֶּׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן' כי זה נודע מן במופלא וכו'? ונראה לי בס"ד דידוע חלק לימוד הסוד נקרא בשם חכמה כי הוא סוד יו־ד דשמא קדישא שהיא חכמה וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל, וידוע מה שאמר בתיקונים ד'חכמה' סוד 'כח מה' וידוע כל דבר שהאדם מסתכל ומתבונן בו במחשבה בלבד ואינו רשאי להוציאו לפועל בדיבור בפיו נקרא בשם 'כח' אבל דבר שהאדם שואל ומשיב בו בפה נקרא 'מה' כי מלת מה היא ענין שאלה ששואל מה זה ומה היה ומה יהיה. ולכן חלק הסוד נקרא בשם חכמה שהוא 'כח מה' כי בסודות יש עניינים שאינו רשאי לשאל בהם ולדבר בהם בפיו אלא יתבונן בהם במחשבתו דוקא שזה נקרא בשם 'כח' ויש סודות שהאדם מוציא אותם בפיו ושואל וחוקר ודורש בהם שזה נקרא בשם 'מה' שעניינו הוא שאלה מה זה ומה היה ומה יהיה, וזהו שאמר בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְּכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר, וזה קאי על דברים של הסוד שאין האדם רשאי לדבר בהם דבר אלא רק יתבונן בהם במחשבה הנקראת 'כח' ועוד נמי בְּמַה שֶּׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, כלומר בחלק הסוד הנקרא 'מה' שנתנו לך רשות לשאול בו מה זה ומה היה ומה יהיה התבונן להבין בו ולידע אותו.

2 רָשָׁע בֶּן רָשָׁע בֶּן בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע. נראה לי על פי הידוע דגלגול שני נקרא בן לגלגול שקדם אליו והקודם נקרא אב לגלגול הבא אחריו וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל על פסוק פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים שמות כ, ד.ולכן אמרה עליו רָשָׁע בֶּן רָשָׁע רוצה לומר בן לאותו גלגול שהיה רשע ופרשה דבריה גלגול מי היה ואמרה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע כלומר בן לגלגול של נמרוד.

3 שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָלָיו בְּמַלְכוּתוֹ. תיבת עָלָיו לשון נקיה! ונראה לי בס"ד נרמז במאמר הזה ענין אחד כי כל מרד מכונה בשם מקל כמו שנאמר עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ הושע ד, יב, ושלשה מיני מרדים הן שהם מרד מצד המחשבה ומרד מצד הדבור ומרד מצד המעשה. וקודם אותיות 'נמרד' בלא וא"ו יש אותיות ג' מקל, ולזה אמר שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ 'עָלָיו' דייקא רוצה לומר בשלשה מיני מרד שהם ג' מקל הרמוזים באותיות שהם עליו, כלומר על אותיות שמו.

4 "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה" שִׁירוּ לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים. קשא מה חידוש זה דקא משמע לן שהוא יתברך מתגאה על כל הגאים האלה שהם אדם אריה שור נשר שהם בריות תחתונים מאחר כי הוא יתברך מתגאה על כל המלאכים וצבא השמים שהם עליונים וחזקים ותקיפים? גם קשא מה שייכות יש לדבר זה עם השיר? ונראה לי בס"ד מה שעשה השם יתברך דמות ארבעה בריות אלו שהם תחתונים בארץ תחת כסא כבודו למעלה היינו להורות שהוא משגיח בתחתונים השפלים שהם שוכני ארץ ונודע מזה שמלא כל הארץ כבודו ובזה ממילא יצא היתר לאדם שיאמר שיר לכבודו יתברך, כי בלאו הכי היה נראה לאסור משום סיימתנהו לשבחיה דמרך בשיר זה?! אך כיון דלמדנו מזה שהוא משגיח בתחתונים ומלא כל הארץ כבודו נמצא אומרים שבחו בשיר לפניו וכל דהוי לפניו חשיב מקצת כי כלל גדול איכא בעלמא אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו עירובין יח:, ולזה אמר שירו בשבח ותהלה למי שמתגאה על כל הגאים שהם ארבע בריות אלה שהניח דמותם בכסא הכבוד אף על פי שהם תחתונים שוכני ארץ והיינו משום להורות על השגחתו בתחתונים ומלא כל הארץ כבודו.