בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ס״ג

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר ס״ג
1 בעילת מצוה וברכתו. ובו ב סעיפים: מותר לבעול בתולה בשבת הבועל את הבתולה כיון שבעל בעילת מצוה פורש מיד אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה ומיהו אותה בעילה גומר כדרכו באבר חי ואפילו בדקה ולא מצאה דם טמאה שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחפהו שכבת זרע וצריכה שתפסוק בטהרה ותבדוק כל שבעה ולא תתחיל לבדוק עד יום חמישי לשימושה כשאר אשה ששמשה ואח"כ ראתה ונוהג עמה כשאר נדה לענין הרחקה אלא שנדה גמורה אסור לו לישן על מטתה אפילו כשאינה במטה והכלה מותר לו לישן באותו מטה לאחר שעמדה מאצלו אפי' בסדין שהדם עליו וע' ביו"ד סי' קצ"ג:
2 ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו' וי"א דאין מברכין אותה בלא כוס תא"ו נתיב כ"ב ח"ג בשם רבינו ניסים :
פירוש בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ס״ג
1 עד יו' ה' ע' ב"ש ובתורת השלמים סי' קצ"ו מביא בשם הצ"צ שכ' דמאן דמקיל במצא כתם תוך ג' לז' נקיים לתלות אפילו בטעם כל דהוא לא מפסיד כל כך כיון שבלא"ה רבים מקילים בכתמי' תוך ג' ושוב כ' ונ"ל דאם מצאה כתם תוך ג' ימים ראשונים לז' נקיים שצריכה לחזור ולספור ז' מחדש ואז אף שראתה כתם תוך ג' לז' השניים תולין להקל כיון שכבר עבר ג' ימים ראשונים ובפעם שני אפשר לא ראתה מגופה ואת"ל מגופה לא הוחזקה מעיינה פתוח בראיי' הכתם ועוד דהו' כס"ס אם הכתם ראשון הי' מגופה ואת"ל מגופה דילמא השני לא הי' מגופה ונעלם ממנו הוכחו' הב"ש מתה"ד דבנ"ז אין תולין והטע' י"ל מפני שלדעה זו דתוך ג' אין תולין ע"כ ס"ל דכיון דמעיינה פתוח אין כתם זה בספק שקול דמעלמ' ושוב נמי אין לצרפו לס"סא אמנם במציאות כתם מעיקרו או אפילו במציאותו תוך ז"נ אחר ג' ימים לראייתה ושוב תוך ז"נ השניים מצאה תוך ג' בזה לע"ד יש להקל ע"פ מה שמחלק הב"ש בצירף טעם דתור' השלמים ומצינן בספר החנוך מצוה י"ז קולה כיוצא בזה במציאות כתם דהיינו דלא נחזיק מעיינה פתוח לענין שתוכל לפסוק בטהרה ביום המציאה וכן פ' הש"ך סי' קצ"ו ס"ק ו' דלא כדעת הגאון המחמיר משום ל"פ כי ע"ז ודאי שייך סברת הצ"צ דיש להקל בטע' כ"ד הו"ה בכל הסופרת בלא בירר פתיחת המעיין וק"ל: