בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ל״ב

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר ל״ב
1 כיצד האשה מתקדשת בשטר. ובו ה סעיפים: בשטר כיצד כותב לה על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי ונותנו לה בפני עדים וצריך שיכתוב אותו לשם האשה המתקדשת כמו בגט ואם כתבו שלא לשמה אינה מקודשת ואינו כותבו אלא לדעתה ואם כתבו שלא לדעתה הרי זו ספק מקודשת:
2 אע"פ שהשטר פסול לקדש בו שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו הרי זו ספק מקודשת:
3 אם היא קטנה או נערה ומקדשה ע"י אביה בשטר כותב בתך מקודשת לי:
4 יש מי שאומר שצריך שיזכיר שמות האיש והאשה בשטר קדושין כשם שצריך להזכירם בגט: הגה כתבו על דבר המחובר לקרקע או על איסורי הנאה י"א שהוא פסול המ"מ פ"ג דאישות ויש מכשירים הרשב"א סי תר"ג וא"צ לכתוב זמן בשטר קידושין ר"י כתבו בכתב ידו ואין עליו עד מקודשת מספק נ"י פ"ד אחין נתן לה שטר ואמר לה ע"מ שהנייר שלי אינה מקודשת הר"ן פ"ק דקדושין:
פירוש בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר ל״ב
1 כ' הב"ש בשם הש"ג ואצ"ל, הרי את מקוד' לי ר"ל בפה אצ"ל אלא ה"ז לקדושך כיון שעיקרם בכתב וע' סי' קל"ו משם משמע דה"ה הכא לכתחי' יאמר הא"מ לי ושם בש"ג כ' בתר הכי ולי נראה שאף בקדו' כסף אם אמר ה"ז לקדושיך מקודשת שהרי גלה דעתו שלשם קדו' הוא נותן לה וכבר בארנו שאם הי' מדבר עמה על עסקי' קדו' אעפ"י שנתן סתם מקוד' ולא משמע הכי סי' ז"ך סעיף ה' דעד כאן לא כתבו שם דהוו קדו' אלא משום דאמר לשון המורה על עצמו כמו לי וע"ש ב"ש אבל זה מה עדיפות מאמר הרי את מקדש' וכי משום מלת זה ליהוי ידים מוכחו' ולע"ד לא עדיף ותלי' בפלוגתא דסעי' ד' שם וראייתו מעסקי קידו' אינה דומי' דשם עסקו מקודם שתתקדש לו ה"ז ס' מקוד' ע' ח"מ וב"ש וי"ל נמי דנ"מ אם אמר ה"ז לקדושיך דאלו מתורת שטר מהני ואלו מתורת כסף להנ"ל למ"ד לא הוי ידים אפי' ס' מקודש' אינה והב"ש כ' גם נ"מ בס' זה הולד ממזר מס' וע' סי' ל"א ס"ק י' למה שכ' שם דסד"ד דאינו דומה לס' וב' ולא הוי ס' ממזר לא אזלו דבריו שפיר תו נ"מ אם נתן ואמר ע"מ שתחזיר את הנייר דמתורת שטר מתקדשה ומת"כ לא כבסוף הסימן: