1דין בראשית הגז צריך שיהיו ארבע רחלות וגוזז מהם משקל ששים סלעים ונותן סלע לכהן ובארנו דא"ע שיהיו מרובעות שיגזוז דוקא ט"ו מכל אחת אלא אם יש בין כולם ס' סגי וראשית הגז מצותה בתחילה ואם הפריש בין באמצע בין בסוף יצא:2מתניתין וכמה הוא מרובה ב"ש אומרים שתי רחלות שנא' יחיה איש עגל' בקר ושתי צאן ב"ה אומרים חמש שנ' וחמש צאן עשויות ואמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצות ר"ד בן הרכינס אומר חמש רחלות גזוזות כל אחת ואחת מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכ"א חמש רחלות גוזזות כל שהוא וכמה נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל כדי לעשות ממנו בגד קטן שנ' תתן לו שיהא בו כדי מתנה ומפרש בגמרא בגד קטן שהוא אבנט שראוי לכ"ג ולכהן הדיוט לעמוד לשרת הוא ובניו תניא דבי ר"י בר יוסי אומר משום אביו ארבע שנ' וארבע צאן תחת השה תניא ר' אומר אלמלא דבריהן ד"ת ודברי ברבי קבלה אנן דברי ברבי שומעין וכ"ש שדבריהם דברי קבלה ודברי ברבי ד"ת והאמר מר אין הכרעת שלישי' מכרעת כגון זו שהרי הם לא הזכירו שיעור דהיינו ד' צאן בדבריהם אר"י מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי ופסק הרי"ף כר"י בר יוסי אבל הרמב"ם פסק כב"ה וכן הטור והרי"ף גופא הבי' בה"ג ומר חפץ גאון שפסקו כב"ה דבעינן חמש אבל לא הכריע כמותן גם תימא לי איך לפסוק כמתני' ואליבא דב"ה הא רבינו הקדוש שסידר המשנה כתב להכריע כר' יוסי וגם רי"א שכך קבלה מפי חגי זכריה ומלאכי ואין ראוי לחלוק עליהם ולהקל ופריך תלמודא וכמה כל שהו' אמר רב מנה ופרס לכל החמשה ובלבד שיהא מחומשים פי' לכל אחת מהן שבעה סלעי' וחצי דהוו לה כולהו מנה ופרס שהמנה מאה זוז שהוא עשרי' וחמשה סלעים הרי ל"ז סלעי' וחצי ושמואל אמר ששים סלעים לכל החמשה דהיינו אחת מששים ונותן סלע אחד לכה' רבב"ח אר"י שש סלעים הוי כל שהוא ונותן ה' סלעים לכהן ואחד לו עולא אר"א כל שהוא שנינו רב ושמואל דאמרי תרווייהו ראשית הגז בס' ומפרש תלמוד' אליבייהו הא תנן כמה הוא נותן משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל ההוא בישראל שיש לו גיזות הרבה ומבקש ליתנה לכהן חלק הששים מכל החמשה שעלה לו דאמרינן ליה לכל חד וחד לא תבצר מחמש סלעים שהוא כדי נתי' הראויה ומנה דקאמר רב מנה בן מ' סלעים דה"ל מנה ופרס ששי' סלעים כדאמר שמואל וכדי שיגיע סלע לכהן דבציר מסלע לכ"ע לא הוי כדי נתינה ומסיק בסוגיא דר"י גופא נמי בששים ס"ל והא דקאמר שש חמש לכהן ואחד לו משום רבי ינאי רביה אמר וכתב הרי"ף הלכך הלכתא ראשית הגז בששים דה"ל ר' ינאי יחיד אצל רבים וק"ל הלכה כרבי' וחזינן קמאי כגון בה"ג ומר חפץ דפסקו הלכתא כמתני' דקתני חמש רחלות ולא כר' דפסק הלכה כר' יוסי וכפשטה דמתניתין דקתני וכמה הוא נותן לו משקל חמש סלעים וכו' ואתיא כר"י משום רביה ע"כ וכ' עליו הרא"ש וז"ל וכן מסתב' דהלכה כר' ינאי כנגד ר"י תלמידו וכ"ש כנגד רב ושמואל דלית הלכתא כוותיהו כנגד ר"י ע"כ ושמעינן מדברי הרא"ש שלא הכריע כמותן אלא במה שאמר ר"י משום רבי ינאי דשש סלעים הוי כל שהוא ונותן מהן ה' סלעים אבל במה שפסקו דבעינן חמש רחלות לא הכריעו כמותן וממילא ס"ל הלכתא כר"י בר יוסי כדפרי' גם על סברתו שהכריעו לפסוק כר' ינאי ל"נ הכרעתו דלא אמרינן הלכה כרב נגד התלמיד אלא כשהוא חולק לבדו עמו אבל הכא דחזינן דרב ושמואל ס"ל בס' ור"י הכריע כוותייהו בודאי כן הלכ' וכן הוא להדיא בתוספתא וכ"פ הרמב"ם ולכאורה היה נראה לפסוק כרב דהלכתא כוותיה דרב באיסור' וא"כ בעינן שיהיו מחומשים דהיינו שלא תהא כל אחת מחמשתן פחות מי"ב סלעים שאם היתה גיז' אחת מהן פחות מכן אע"פ שחמשת גוזזת ס' סלעי' או יותר פטורו' מראשי' הגז וכ"פ הרמב"ם והסמ"ג אחריו וכתב הר"ן דהא דקאמר ובלבד שיהו מחומשות אתי אליבא דמאן דבעי חמש צאן ולר' יוסי דאמר ד' בעי שיהו מרובעות ורביעית הגז לכל אחד מהן דהיינו ט"ו סלעים ולא פחות ממנו וא"כ לפי שכתבתי שראוי לפסוק כוותיה בעינן שלא יהא בכל אחת מפחות ט"ו סלעים מ"מ נראה מאחר דכל אינך אמוראי ר"י ושמואל ור' ינאי לא הזכירו שיהו מחומשות משמע דפליגי עליה דרב בהא וה"ל יחיד לגבייהו וכן הרי"ף בפסק הלכה שפסק לא הזכיר אלא שבעינן ס' סלעים אבל לא הזכיר מחומשות אלמא דלא קפדינן בהכי וכן עיקר הוא בעיני וכתב בתוספתא והרמב"ם כתבו ראשית הגז מצותה בתחילה ואם הפריש בין באמצע בין בסוף יצא:
